רבי נחמן הקדוש זי"ע ניסה להסביר פעם למה הוא סובל לפעמים ביזיונות מאנשים שבעזות פנים חולקים עליו, על אף שאינו מובן הדבר למה, כי ברור שמעשיו קדושים ואינם רעים חס ושלום. אלא הוא ניסה להסביר זאת על דרך המניעות שיש על דבר קדוש למונעו, והסביר מה בעצם עיקר עסקו שבא לגלות ולהחזיר לעולם, שבתפיסתו וכן בספרי הקודש ובסוד זה נהיה מובן מדוע מתעורר מחלוקת מצד הסיטרא אחרא אשר גורמת לאנשים להעיז פנים ולדבר עליו סרה בכדי שאולי הדרך הזו חס ושלום לא תתעורר בעולם ואני אסביר –
הרמב"ם מגלה ומסביר בהילכות תפילה פרק ראשון שהתפילה ציוויה מן התורה ואינה תלויה בזמן שזו התפילה המקורית שקבלנו בהר סיני עד שתקנו בתקופת בית שני את השלוש תפילות:
א. מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג-כה) 'וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם'. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא-יג) 'וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם' אָמְרוּ חֲכָמִים אֵי זוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוֹ תְּפִלָּה. וְאֵין מִנְיַן הַתְּפִלּוֹת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין מִשְׁנֶה הַתְּפִלָּה הַזֹּאת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין לַתְּפִלָּה זְמַן קָבוּעַ מִן הַתּוֹרָה. וכן בסעיף –
ב. וּלְפִיכָךְ נָשִׁים וַעֲבָדִים חַיָּבִין בִּתְפִלָּה לְפִי שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא אֶלָּא חִיּוּב מִצְוָה זוֹ כָּךְ הוּא שֶׁיְּהֵא אָדָם מִתְחַנֵּן וּמִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם וּמַגִּיד שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַחַר כָּךְ שׁוֹאֵל צְרָכָיו שֶׁהוּא צָרִיךְ לָהֶם בְּבַקָּשָׁה וּבִתְחִנָּה וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לַה' עַל הַטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לוֹ כָּל אֶחָד לְפִי כֹּחוֹ. וכן מסביר את אופן וכמות התפילה וממתי תיקנו סדר תפילה ושמונה עשרה ברכות:
ג.אִם הָיָה רָגִיל מַרְבֶּה בִּתְחִנָּה וּבַקָּשָׁה וְאִם הָיָה עֲרַל שְׂפָתַיִם מְדַבֵּר כְּפִי יְכָלְתּוֹ וּבְכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה. וְכֵן מִנְיַן הַתְּפִלּוֹת כָּל אֶחָד כְּפִי יְכָלְתּוֹ. יֵשׁ מִתְפַּלֵּל פַּעַם אַחַת בְּיוֹם. וְיֵשׁ מִתְפַּלְּלִין פְּעָמִים הַרְבֵּה. וְהַכּל יִהְיוּ מִתְפַּלְּלִין נֹכַח הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה. וְכֵן הָיָה הַדָּבָר תָּמִיד מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ וְעַד עֶזְרָא. וכן מסביר למה תיקנו שלוש תפילות וזמנן:
ד. כֵּיוָן שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל בִּימֵי נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע נִתְעָרְבוּ בְּפָרַס וְיָוָן וּשְׁאָר הָאֻמּוֹת וְנוֹלְדוּ לָהֶם בָּנִים בְּאַרְצוֹת הַגּוֹיִם וְאוֹתָן הַבָּנִים נִתְבַּלְבְּלוּ שְׂפָתָם וְהָיְתָה שְׂפַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְעֹרֶבֶת מִלְּשׁוֹנוֹת הַרְבֵּה וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מְדַבֵּר אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר כָּל צָרְכּוֹ בְּלָשׁוֹן אַחַת אֶלָּא בְּשִׁבּוּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה יג-כד) 'וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית' וְגוֹ' (נחמיה יג-כד) 'וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית וְכִלְשׁוֹן עַם וְעַם'. וּמִפְּנֵי זֶה כְּשֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן מִתְפַּלֵּל תִּקְצַר לְשׁוֹנוֹ לִשְׁאל חֲפָצָיו אוֹ לְהַגִּיד שֶׁבַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַד שֶׁיֵּעָרְבוּ עִמָּהּ לְשׁוֹנוֹת אֲחֵרוֹת. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה עֶזְרָא וּבֵית דִּינוֹ כָּךְ עָמְדוּ וְתִקְּנוּ לָהֶם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת עַל הַסֵּדֶר. שָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת שֶׁבַח לַה' וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת הוֹדָיָה. וְאֶמְצָעִיּוֹת יֵשׁ בָּהֶן שְׁאֵלַת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵן כְּמוֹ אָבוֹת לְכָל חֶפְצֵי אִישׁ וָאִישׁ וּלְצָרְכֵי הַצִּבּוּר כֻּלָּן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ עֲרוּכוֹת בְּפִי הַכּל וְיִלְמְדוּ אוֹתָן וְתִהְיֶה תְּפִלַּת אֵלּוּ הָעִלְּגִים תְּפִלָּה שְׁלֵמָה כִּתְפִלַּת בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן הַצֶּחָה. וּמִפְּנֵי עִנְיָן זֶה תִּקְּנוּ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַתְּפִלּוֹת מְסֻדָּרוֹת בְּפִי כָּל יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיְּהֵא עִנְיַן כָּל בְּרָכָה עָרוּךְ בְּפִי הָעִלֵּג. וממשיך:
ה. וְכֵן תִּקְּנוּ שֶׁיְּהֵא מִנְיַן הַתְּפִלּוֹת כְּמִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת. שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת בְּכָל יוֹם כְּנֶגֶד שְׁנֵי תְּמִידִין. וְכָל יוֹם שֶׁיֵּשׁ קָרְבַּן מוּסָף תִּקְּנוּ בּוֹ תְּפִלָּה שְׁלִישִׁית כְּנֶגֶד קָרְבַּן מוּסָף. וּתְפִלָּה שֶׁהִיא כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל בֹּקֶר הִיא הַנִּקְרֵאת תְּפִלַּת הַשַּׁחַר. וּתְפִלָּה שֶׁכְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הִיא הַנִּקְרֵאת תְּפִלַּת מִנְחָה וּתְפִלָּה שֶׁכְּנֶגֶד הַמּוּסָפִין הִיא נִקְרֵאת תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין. ועוד מפרט:
ו. וְכֵן הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה אַחַת בַּלַּיְלָה שֶׁהֲרֵי אֵיבְרֵי תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם מִתְעַכְּלִין וְהוֹלְכִין כָּל הַלַּיְלָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו-ב) 'הִיא הָעלָה' וְגוֹ', כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים נה-יח) 'עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי'. וְאֵין תְּפִלַּת עַרְבִית חוֹבָה כִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית וּמִנְחָה. וְאַף עַל פִּי כֵן נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית וְקִבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם כִּתְפִלַּת חוֹבָה. ועוד:
ז. וְכֵן תִּקְּנוּ תְּפִלָּה אַחַר תְּפִלַּת מִנְחָה סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה בְּיוֹם הַתַּעֲנִית בִּלְבַד כְּדֵי לְהוֹסִיף תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה מִפְּנֵי הַתַּעֲנִית וְזוֹ הִיא הַתְּפִלָּה הַנִּקְרֵאת תְּפִלַּת נְעִילָה כְּלוֹמַר נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם בְּעַד הַשֶּׁמֶשׁ וְנִסְתְּרָה, לְפִי שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִין אוֹתָהּ אֶלָּא סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה. וכן:
ח. נִמְצְאוּ הַתְּפִלּוֹת בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ. עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה. וּבַשַּׁבָּתוֹת וּבְמוֹעֲדִים וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים אַרְבַּע. שָׁלֹשׁ שֶׁל כָּל יוֹם וּתְפִלַּת הַמּוּסָפִין. וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים חָמֵשׁ. אַרְבַּע אֵלּוּ וּתְפִלַּת נְעִילָה. ומסכם:
ט. תְּפִלּוֹת אֵלּוּ אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן אֲבָל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם. אִם רָצָה אָדָם לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. וְכָל אוֹתָן הַתְּפִלּוֹת שֶׁיּוֹסִיף כְּמוֹ מַקְרִיב נְדָבוֹת. לְפִיכָךְ צָרִיךְ שֶׁיְּחַדֵּשׁ דָּבָר בְּכָל בְּרָכָה וּבְרָכָה מִן הָאֶמְצָעִיּוֹת מֵעֵין הַבְּרָכוֹת. וְאִם חִדֵּשׁ אֲפִלּוּ בִּבְרָכָה אַחַת דַּיּוֹ כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁהִיא נְדָבָה וְלֹא חוֹבָה. וְשָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת לְעוֹלָם אֵין מוֹסִיפִין בָּהֶן וְלֹא פּוֹחֲתִין מֵהֶן וְאֵין מְשַׁנִּין בָּהֶן דָּבָר.
למה כל זה נצרך להבין חוץ מזה שזה טוב לדעת את הילכות תפילה מהרמב"ם.
כי רבי נחמן זי"ע פעם התבטא בחיי מוהר"ן שיחה רפ"ט – שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר אֲנִי קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן. גַּם נִמְצָא בִּכְתַב-יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה אֲנִי זָקֵן שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה וְכוּ' שֶׁמְּגַלֶּה דְּבָרִים שֶׁכִּסָּה עַתִּיק יוֹמִין וְכוּ'.
מה כל זה בא להגיד, רבי נחמן זי"ע מגלה בספריו הקדושים ומתורת הסוד שמשיח זה מלשון משיח אילמים, שנהפכנו לאילמים שזה סוכת דוד הנופלת, שהתפילה שבה תלוי רמת האמונה נפלה, ולכן גם האמונה נפלה, ולכן גם הסתרת הפנים מאיתנו,
ומה שמובא על המשיח שיתקין לכולם שפה ברורה לעובדו שכם אחד, שהוא יחזיר את התפילה המדוברת מדאוריתא שהרמב"ם מדבר עליה שאדם מדבר מלשונו מעט או הרבה ללא קשר לזמן לעם ישראל ולכל העולם ושבזכותה יבוא המצב של (יואל פרק ג' פסוק א'): "אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי עַל-כָּל-בָּשָר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם זִקְנֵיכֶם חֲלמוֹת יַחֲלמוּן בַּחוּרֵיכֶם חֶזְינוֹת יִרְאוּ"
ורבי נחמן זי"ע מסביר שנביא זה מלשון ניב שפתים ולכן בתקופת הנביאים הייתה עדיין התפילה דאוריתא, והם היו מדברים עם הקב"ה המון, והוא יודע שבשביל לקרב את הגאולה כי זה מה שיחזור לעתיד, צריך כבר לעורר נקודה זאת, ולכן קורא לכתביו אתחלתא דגאולה וכל זה רק על קצה המזלג כי על קוטב דרך זו בספריו הוא מגלה את סודות התפילה ואיך ניתן להשתנות על ידה ולבטל תאוות ומידות רעות כמובא בתורה נ"ב ול"ו בחלק א' ליקוטי מוהר"ן. וזה גם מובא בזוהר הקדוש על זמן הגאולה (זוהר בראשית פרשת תולדות דף ק"מ עמוד ב'): וְאֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזְּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת בִּלְבָד. וְאֵין בֵּין עוֹלָם הַזֶּה, לִתְחִיַּית הַמֵּתִים אֶלָּא נְקִיּוּת". שנקיות סובב על נקיות מתאוות ומידות רעות.
וכן איך זוכים לתיקון כל העוונות על ידי עבודת התפילה כולל תיקון הברית והכל בדרך המתאימה לדרי מעלה אנשים גבוהים במעלה, ולדרי מטה אנשים הירודים במעלה בדיוטה הכי תחתונה כלשונו. ולכן צריך להבין שהצדיק הקדוש הזה הוריד וגילה בעולם דרך נשגבה לקראת הגאולה הסופית וכמו שכל עם ישראל כיום מאמין שדרך האר"י הקדוש יסודה בהררי קודש וכן תורת הסוד הזוהר הקדוש והתיקונים ודרך הבעל שם טוב הקדוש רבי נחמן זי"ע אומר ומגלה שהוא גם מיחידי הדורות שהורידו וגילו דרך בעולם ושממנו עד המשיח כבר לא יתגלו דרכים וחייב אמונת חכמים בו ועל זה שם הבעל דבר את כל כוחו, כי אם יאמינו בו כמו בהם, פרוש הדבר שכל על ישראל יחזור לתפילה דאוריתא לדבר עם הקב"ה, ומכאן ניתן לדמיין מה זה יכול לגרום… ולכן אמר:
בליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה צ"ג: שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר לְעִנְיַן הַמַחֲלקֶת שֶׁהָיוּ חוֹלְקִים עָלָיו כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ו:): "כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם"-'אֵלּוּ דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּבְנֵי-אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהֶם, וּמַאי נִיהוּ, תְּפִלָּה' עַל-כֵּן מֵחֲמַת שֶׁכָּל עִסְקוֹ תְּפִלָּה כִּי בְּעִנְיַן תְּפִלָּה הָיָה מַרְבֶּה לְדַבֵּר עִם אֲנָשָׁיו, וְהִזְהִירָם מְאד לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כַּמְבאָר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְיוֹתֵר מִזֶּה הִרְבָּה לְדַבֵּר עִמָּנוּ וְחִזֵּק אוֹתָנוּ בְּהִתְחַזְּקוּת בְּלִי שִׁעוּר, לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת עַל- כֵּן בְּנֵי-אָדָם מְזַלְזְלִין בּוֹ וּמְבַזִּין אוֹתוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו, כִּי כָל עִסְקוֹ הוּא תְּפִלָּה, שֶׁהֵם דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּבְנֵי-אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהֶם.
ובגלל הדבר הקדוש הזה שמנסה רבי נחמן זי"ע לגלות בעולם, שתיקון נשמות ישראל, וגם העולם תלוי בזה, הבעל דבר בעצמו מתגרה בו ומנסה להסתיר ולכסות אותו על ידי מחלוקת ורבי נחמן הקדוש זי"ע למרות זאת אמר על החולקים:
חיי מוהר"ן שיחה שצ"ו: בְּאוּמֶין דִּבֵּר מֵעִנְיַן הַמַּחֲלקֶת שֶׁעָלָיו, שֶׁדּוֹבְרִין עָלָיו כְּזָבִים. עָנָה וְאָמַר בְּדֶרֶךְ קוּבְלָנָא, וְאָנכִי אֶפְדֵּם הַיְנוּ הַפָּסוּק הַנֶּאֱמָר בְּהוֹשֵׁעַ ז' שֶׁקּוֹבֵל הַנָּבִיא עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לָהֶם טוֹבוֹת, וְהֵם דּוֹבְרִים עָלָיו כְּזָבִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְאָנכִי אֶפְדֵּם וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים. אֲבָל הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לא הִזְכִּיר אָז כִּי-אִם שְׁתֵּי תֵּבוֹת אֵלּוּ וְאָנכִי אֶפְדֵּם. וַאֲמָרָן בִּנְעִימָה בַּנִּגּוּן הַשַּׁיָּךְ לְאוֹתוֹ הַפָּסוּק כַּמּוּבָן לַבָּקִי בַּמִּקְרָא וּפֵרוּשׁוֹ.
ומפה קריאה נרגשת לכל הדוברים על הצדיק בגאווה ובוז במחשבה שנכון הם עושים או חס ושלום מלחמתה של תורה, טעות מרה בידכם, אל תתנו לבעל דבר להשתמש בכם ותהפכו להיות המונעים דבר יפה ונשגב שכזה מלחזור לעם ישראל, כי בסוף האמת תתגלה ואף אחד לא ירצה להיות האחד שניסה למנוע דבר גדול שכזה. שנזכה להתקרב אליו זי"ע ולקריאת ספריו וקיום עצותיו הקדושות ולהאמין בו באמונת חכמים הראויה לו וכן להסתופף בצילו הקדוש בראש השנה, ובוודאי שלא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד בעזרתו יתברך.
**מצווה קדושה להפיץ מאמר זה וכל המפיץ ומשתף בכדי להגדיל האמת ושמו הטוב של רבי נחמן זי"ע זכות הצדיק תגן בעדו.