עומרי, שאלה: מה ההבדל בין ה-נ נח לקו המקורי בחסידות ברסלב ?
תשובה: ראשית כל יש להבין שהקו המקורי הוא הקודם לכל הפלגים בחסידות ברסלב, כאשר כל הפלגים נוצרו בעשרים שלושים שנה האחרונות על ידי אנשים מחסידות אחרת או בעלי תשובה הן חילונים והן מזרמים אחרים ביהדות. כאשר אף קבוצה בעצם לא נוצרה מתוך מישהו מהקו המקורי וזה נושא מעניין בפני עצמו, כי הקו המקורי הם דורי דורות של תלמידי רבי נחמן זי"ע ורבי נתן זצ"ל ושאר תלמידים אשר להם תמיד היה הכל ברור כי באמת הכל פשוט אין אדמו"ר חי או רב יחיד בכיר על כולם אלא רבי נחמן זי"ע עדיין אדמו"ר החסידות וכל ענייני ההתקשרות הם איתו עדיין, וכציוויו, שתלמידים יעשו תלמידים, דהינו תמיד ממשיכים להאיר את הדרך שהזכרתי בתלמידים וכך למעלה ממאתיים שנה, ולא היה צורך ליצור חדש, כי אין על מה, רבנו בספריו כמו קודם תמיד. ותמיד כיבדו כל אחד לפי כבודו ומעלתו כדרכה של תורה אבל לא בתור ראש ומנהיג בלעדי.
רבי ישראל דב אודסר זצ"ל היה חסיד קרלין שהתקרב לרבנו זי"ע ובאמת התחבר לקו הזה שרבי נחמן זי"ע הוא מנהיג הדור וברח משררה ומנהיגות ומי שהכיר אותו טוב ידע שברח אפילו מלומר דברים בדבר רבנו זי"ע אף על פי שהיה בקי בספריו מאד וגם בשאר מכמני התורה וכן היה אדם גדוש באמונה אשר כל הרואה אותו מתמלא באמונה לשם יתברך ואהבה לרבנו הקדוש זי"ע ואין ספק שהיה מאחד התלמידים המיוחדים והנאמנים לרבנו הקדוש זי"ע בדורות אלו.
באותם ימים למד הרב אודסר בישיבת אור תורה שהייתה ממוקמת בבניין הסמוך לקברו של רבי מאיר בעל הנס, מאחר שהרב אודסר היה חסיד ברסלב הוא נחשב לחריג בנוף הישיבתי, שכן לא זו בלבד שבטבריה לא הייתה קיימת אז קהילת ברסלב, אלא גם מרבית תלמידי הישיבה היו חסידי סלונים שהתנגדו באופן קיצוני לשיטתה של חסידות ברסלב. למרות זו נהג ראש הישיבה רבי מרדכי סלאנים (המכונה רבי מוטיל דיין) ברב אודסר בחביבות, ולמד יחד איתו פעמים רבות.
הרב אודסר השתכר למחייתו בקושי רב, ופעמים רבות כמעט לא היה בביתו מה לאכול. לבו היה שבור.
באותה ישיבה היה תלמיד נוסף, יואל אשכנזי (בן דודו של רבי יואל סאטמר וגיסו (חתן אביו) של רבי אברהם וינברג, ה"ברכת אברהם" מסלונים.. באחד הימים חמד אשכנזי לצון, רשם את הפתקה המדוברת והטמינה באחד מספריו של אודסר. בדרך כלשהי הוא העביר לאודסר מידע על קיומה של הפתקה (אהרון, גרנות, משפחה, י"ז באייר תשס"ח, עמ' 59. לדברי גרנות נכדו של הרב אשכנזי, שמואל, שמע מסבו שאכן הוא עשה זאת).
משגילה אודסר את הפתקה הוא לא היה בטוח שהיא אמיתית, וגילה את סיפור מציאתה למקורביו בלבד. בחורי הישיבה שמעו על דבר מציאת הפיתקה, והתייחסו לאודסר כאל אדם שבור לב שמצא נחמה מסוימת בפתקה זו. מששמע ראש הישיבה רבי מרדכי חיים סלאנים את הסיפור ביקש להביא לפניו את הפיתקה, ומיד כשראה אותה פרץ בצחוק ואמר: הלוא זהו כתב ידו של יואל אשכנזי (ביבלגרפיה מוערות – דוד אסף, אוניברסיטת תל אביב, יולי 2006 למניינם).
סיפור הפתק לא התקבל על לבו של איש, ואודסר נאלץ לשאת בגפו את האמונה באמיתות הפיתקה. שנים רבות לאחר מכן, משהתגבשו סביבו קומץ חסידים, הפיץ את המעשה, ומאז החלו רבים להאמין בכך, בין השאר הודות לפרסום העקבי והנמרץ שמתקיים בנושא זה על ידי חסידיו.
בשנת ה'תשס"ב קיבלה גרסת השוללים תמיכה מאת אחדים ממנהיגי חסידות ברסלב, ובראשם הרב יעקב מאיר שכטר זצ״ל אשר יצא בכרוז שבו תוארה הפתקה כעניין אשר בדו מלבם כמה מחסידי ברסלב.
לאחר פטירת הרב אודסר נשמר הפתק בבית בתו ציפורה. בשנת ה'תשס"א הפתק נשרף או נגנב, כנראה על ידי אדם מעורער בנפשו.
כשהיה מבוגר כבר והתקרבו אליו מספר אנשים כי היה תמיד מחזק באמונת חכמים ברבנו כי היה גדוש בזה מאד, סיפר על הפתק שקיבל, אנשים שהיו סביבו אז מאד התלהבו ודחפו את זה וגם אותו בגילו המופלג שחייב לפרסם את זה, וכמובן מאהבתם אליו זה חיזק להם שהוא התלמיד הבלעדי, למרות שאין דבר כזה תלמיד בלעדי כי היה כתוב בפתק היה קשה לי מאד לרדת אליך תלמידי היקר, ועליך אמרתי האש שלי תוקד וכו' ומבחינתם זה העיד שהוא בלעדי, והוא מעצמו המשיך להגיד שהתקרבות לרבנו זה לקרוא ספריו ולקיימם. והם כל משפט שאמר לקחו בצורה אשר יצרה לאט לאט קו שנקרא נ נח אשר דוגלים בהפצת ספרי רבנו זי"ע.
חסידי ברסלב בקו המקורי וכן היהדות כולה חיים על פי מה שכתוב בתורה כי לא בשמים היא. ובספרי רבי נחמן זי"ע (בשיחות הר"ן שיחה ר"צ): שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּהַדִּבּוּר שֶׁהוּא מְדַבֵּר, נִכְלָלִין בּוֹ כָּל הַדִּבּוּרִים הַצְּרִיכִין אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְזֶהוּ (דְּבָרִים א-א): "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל" שֶׁהַדִּבּוּרִים שֶׁדִּבֵּר משֶׁה נַעֲשָׂה מִמֶּנּוּ דְּבָרִים אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מָצָא בּוֹ מַה שֶּׁצָּרִיךְ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. כלומר במה שרבנו זי"ע השאיר בספריו יש הכל ברוחניות וגשמיות עד ביאת הגואל. כמו שהעיד (חיי מוהר"ן שיחה רכ"ט): אָמַר אֲנִי לא גָּמַרְתִּי [בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ] כְּבָר גָּמַרְתִּי וְאֶגְמר! וגם (חיי מוהר"ן שיחה ש"ו): שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד שֶׁשָּׁמַע מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן, הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ. ובפרט שציין לנו בליקוטי מוהר"ן אשר אחד הכללים הוא, שהוא מאד מדויק כחומש, צריך לשים לב לכל פרט (ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה ל"ד בסוף מובא פעמיים): וְכָל הַנְּקֻדּוֹת הַלָּלוּ, הַיְנוּ הַנְּקֻדָּה הַנִּקְרָא פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת, וְגַם הַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ הֵם עֲנָפִים לְהַצַּדִּיק, שֶׁהוּא נְקֻדָּה כְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל שהכל צריכין לְקַבֵּל מִתְּחִלָּה מֵהַצַּדִּיק, וְאַחַר-כָּךְ יְקַבְּלוּ דֵּין מִן דֵּין, וְכָל אֶחָד יְקַבֵּל מִנֵּהּ וּבֵה. (ובהמשך): כִּי משֶׁה הוּא נְקֻדָּה כְּלָלִיּוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבַּתְּחִלָּה צְרִיכִין הַכּל לְקַבֵּל מֵהַנְּקֻדָּה כְּלָלִיּוּת, וְאַחַר-כָּךְ צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהָאִיר בַּחֲבֵרוֹ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, וְגַם יוּכַל לְהָאִיר מִנֵּהּ וּבֵהּ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁבּוֹ. אשר תורה זו מסבירה שיש שלוש נקודות המעוררות הלב לעבודת השם. החיזוק שמקבל מהצדיק יסוד עולם רבי נחמן זי"ע. הנקודה שמקבל ע"י דיבורי התחזקות עם חברו. והנקודה השלישית כאשר מתבודד אל השם ומתעורר ליבו. ובתורה הזאת הוא מציין ששתי הנקודות האחרות השיחה עם החבר וההתבודדות הם ענפים לנקודת הצדיק דהיינו נגזרים ממנו, למה ? כי אני והחבר כאשר מדברים התחזקות זה לא מעצמנו אלא דיבורי הצדיק אשר קראנו. ובהתבודדות אני מתפלל על פי עצות הצדיק אשר קראתי, נמצא ששתי הנקודות האחרונות נובעות מנקודת הצדיק דהיינו עצותיו אשר בספריו. ולכן שוב מציין שמתחילה צריך לקבל מהצדיק ואח"כ מחבר. מה זה נוגע לכאן ? אם אמרנו שנקודת הצדיק בספריו וכל התלמידים הבאים אחרי זה נקודת החבר כאשר גם רבי ישראל אודסר זצ"ל אמר כולנו חברים. לא יתכן כאשר אמורים להתייחס לספרי רבנו זי"ע כאל חומש ואומר שהנקודה שלו בה כלול הכל. שתלמיד שהוא בחינת חבר יביא דרכו דרך חדשה. שאז זה נקרא נקודת הצדיק. כי כביכול הצדיק הוריד עוד דבר בדרך שלו לעלום על ידו, והוא הרי רק חבר. וכן אין פה דרך אלא כביכול פתק התחזקות. וכן רבנו הקדוש אינו זקוק לכתיבת פתקים לעודד תלמידיו ואמר שאם נהיה אנשים כשרים יבוא לנו בחלום. עיין (חיי מוהר"ן שיחה תצ"ז): הוּטַב בְּעֵינָיו מְאד מִי שֶׁזָּכָה לִרְאוֹת אוֹתוֹ בַּחֲלוֹם אֲפִלּוּ בְּחַיָּיו. וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים מֵאֲנָשָׁיו שֶׁהוּא נִרְאֶה לָהֶם בַּחֲלוֹם בִּדְמוּת זָקֵן גָּדוֹל. וְאָמַר שֶׁאִם הָיִינוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים כִּרְצוֹנוֹ הָיִנוּ יְכוֹלִים לִשְׁמעַ מִמֶּנּוּ דְּבָרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים בַּחֲלוֹם. ובכל מקרה רבי ישראל אודסר זצ"ל לא התכוון כלל ליצור דרך חדשה ומבחינתו הפתק היה התחזקות אישית אשר ממנה כל מי שהוא תלמיד יכול להתחזק, אם הזמן משכו אותו לומר שמי שיאמר את ההיגוי הזה נ נח נחמ נחמן מאומן זה סגולה או השיר שיתער לעתיד מה שאינו הגיוני כי השיר שיתער לעתיד על שם העתיד בזמן הגאולה ובית המקדש השלישי אשר כל השומע אותו נגאל. ויצאו מזה הרבה תקלות גדולות וכן קבוצה גדולה שטוענת שסבא הוא רבנו או שהרב אודסר מלך המשיח וכן עושים ראש השנה בציונו, והוא לתומו האמין שרבנו הוא סגולה אדירה וכן הוא עצמו אינו כיוון כלל לקלקולים שיצאו לאחר פטירתו, וכן חשב שממילא לומר את שמו ועוד אולי בבחינה דומה כמו כפול שלוש רבוע, מן הסתם זה סגולה וכך עם הזמן זה התפשט למרות שאין אזכור להיגוי הזה באף אחד מספרי רבנו זי"ע ואף רבי נתן זצ"ל תלמידו הגדול. וכן עיין (שולחן ערוך הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם סימן רמ"ב סעיף ט"ו): אָסוּר לְתַלְמִיד לִקְרוֹת לְרַבּוֹ בִּשְׁמוֹ, לֹא בְּחַיָּיו וְלֹא בְּמוֹתוֹ. (חייב להוסיף לו את התואר רבי או הרב או תואר כבוד אחר מורנו, רבנו וכו') לכן האומר היגוי זה עובר על האיסור הנ"ל בשולחן ערוך ומבזה את רבנו הקדוש ובפרט שגדולי אנ"ש האמתיים בקו המרכזי מדורי דורות רבי לוי יצחק זצ"ל ועוד אסרו על פרסום דבר זה כסגולה או פתק שהגיע מרבנו הקדוש ולמרות שמחו בדבר התעלמו מהם ונוצר הבלבול הגדול הזה אשר כמו שבחב"ד זה התחיל מקטן והיום כבר המון סוברים שהם בזמן גאולה ושהוא המשיח ואינו נפטר וצריך לחזור לגאול אותנו מה שהרבי זצ"ל אינו אמר כלל על עצמו. וכן הולכים עם כיפה יחי אדוננו כך גם מי שמאמין בפתק ואומרו סובר דברים שהם סטייה מדרכי היהדות ורבנו הקדוש וכן חלק אף מנציחים זאת בכיפה שלהם. .. ולצערנו הרב יש הרבה קלקולים בברסלב זרמים וקהילות ומשפיעים שעל כולם מחו גדולי אנ"ש והתעלמו מהם ונוצרה צרה צרורה לבסוף.
וכן קו האתר הזה מושתת על הקו של הקו המקורי לכן התכנים בו הם לא מהקווים האחרים אלא הקו האותנטי עד רבנו הקדוש זי"ע.
(להבנת הקו של הקו המקורי ניתן להוריד בחינם הספר התקרבות לצדיק האמת באמת)
