אתר זה נועד להפיץ את דברי קדשו רבי נחמן מברסלב זיע"א

אתר זה נועד להפיץ את דברי רבי נחמן מברסלב זיע"א

להזמנת הרב לשיעורים בטלפון 052-8462017

לכל מי שיש אינטרנט כשר ואינו יכול לצפות בנגן יוטיוב, ניתן להצטרף לערוץ הווצאפ או הטלגרם ולצפות שם. כל שיעור חדש עולה גם לשם וניתן לבקש בפרטי כל שיעור מן האתר. לחצני ההצטרפות נמצאים מצד שמאל של כל שיעור במחשב. ובנייד מתחת ללחצני השיתוף מתחת לכל שיעור. וכן ניתן לשלוח הודעה לבקשת הצטרפות לנייד למעלה.

רבי ישי אמנו שליט"א || הפגם שממנו נחרב בית המקדש ותיקון ענין זה שבזכות זה יבוא הגאולה

להורדת הפרק לחץ

          בעה"י    

    פרק ג' מתוך הספר 'יחידי הדורות'

פֶּרֶק ג – הַפְּגָם שֶׁמִּמֶּנּוּ נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְכָל אֲרִיכוּת הַגָּלוּת וְהַצָּרוֹת, וְתִקּוּן עִנְיָן זֶה, שֶׁבִּזְכוּת זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה.

חָטְאוּ בָּרֹאשׁ, וְלָקוּ בָּרֹאשׁ, וּמִתְנַחֲמִים בָּרֹאשׁ

עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות מצרנות הלכה ד סעיף ו): (לאחר כמה שורות) כִּי כָּל הַחוֹלַאַת וְכָל הַדְּוַיִּים וְכָל הַצָּרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הַכֹּל עַל יְדֵי קִלְקוּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, עַל־יְדֵי שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם שָׁלוֹם, עַל יְדֵי שֶׁפָּגְמוּ בְּהָרֹאשׁ בַּיִת וְכַנַּ"ל. (בהמשך), דְּהַיְנוּ כִּי הַשֵּׁם בְּשֵׁם הַצַּדִּיק, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמוֹ, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה "וְהַשֵּׁם בְּרֹאשָׁם", שֶׁהַשֵּׁם בְּתוֹךְ ראֹשָׁם וּמַנְהִיגָם, שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת, כִּי הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי בְּתוֹכוֹ שְׁכִינַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרוּךְ הוּא, כִּי שְׁמוֹ מִשֻּׁתָּף בִּשְׁמוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה עִקַּר הַנֶּחָמָה, שֶׁנִּזְכֶּה לָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי שֶׁעַל יָדוֹ יְתֻקַּן הַכֹּל כַּנַּ"ל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן. וּבָזֶה יִתְבָּאֵר כָּל דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ הַמּוּבָא לְעֵיל וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: (בַּפָּסוּק "כִּי רַבּוֹת אַנְחֹתַי וְלִבִּי דַוָּי") אַתָּה מוֹצֵא שֶׁבַּדָּבָר שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל – בּוֹ לָקוּ וּבוֹ מִתְנַחֲמִים. חָטְאוּ בָּרֹאשׁ, דִּכְתִיב "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרַיְמָה" – וְלָקוּ בָּרֹאשׁ, דִּכְתִיב "כָּל רֹאשׁ לָחֳלִי", וּמִתְנַחֲמִים בָּרֹאשׁ, דִּכְתִיב "וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וְהַשֵּׁם בְּרֹאשָׁם". חָטְאוּ בָּאֹזֶן וְכוּ' וְלָקוּ בָּאֹזֶן וּמִתְנַחֲמִים בָּאֹזֶן וְכוּ'. חָטְאוּ בָּעַיִן וְלָקוּ בָּעַיִן וּמִתְנַחֲמִים בָּעַיִן. חָטְאוּ בָּאַף וְלָקוּ בָּאַף וּמִתְנַחֲמִים בָּאַף. חָטְאוּ בַּפֶּה וְלָקוּ בַּפֶּה וּמִתְנַחֲמִים בַּפֶּה. חָטְאוּ בַּלָּשׁוֹן וְלָקוּ בַּלָּשׁוֹן וּמִתְנַחֲמִים בַּלָּשׁוֹן. חָטְאוּ בַּלֵּב וְלָקוּ בַּלֵּב וּמִתְנַחֲמִים בַּלֵּב. חָטְאוּ בַּיָּד וְלָקוּ בַּיָּד וּמִתְנַחֲמִים בַּיָּד. חָטְאוּ בָּרֶגֶל וְלָקוּ בָּרֶגֶל וּמִתְנַחֲמִים בָּרֶגֶל. חָטְאוּ בְּהוּא וְלָקוּ בְּהוּא וּמִתְנַחֲמִים בְּהוּא. חָטְאוּ בָּזֶה וְלָקוּ בָּזֶה וּמִתְנַחֲמִים בָּזֶה. חָטְאוּ בָּאֵשׁ וְלָקוּ בָּאֵשׁ וּמִתְנַחֲמִים בָּאֵשׁ. חָטְאוּ בְּיֵשׁ וְלָקוּ בְּיֵשׁ וּמִתְנַחֲמִים בְּיֵשׁ. חָטְאוּ בְּכִפְלַיִם וְלָקוּ בְּכִפְלַיִם וּמִתְנַחֲמִים בְּכִפְלַיִם, דִּכְתִיב "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם". עַד כָּאן לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ, רַק שֶׁשָּׁם מְפָרֵשׁ בְּכָל אֶחָד רְאָיוֹת מִן הַמִּקְרָא שֶׁבְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים הַנַּ"ל חָטְאוּ וּבוֹ לָקוּ וּבוֹ מִתְנַחֲמִים, עַיֵּן שָׁם. וְהָעִנְיָן פֶּלֶא מַה שֶּׁפֵּרְטוּ דְּבָרִים אֵלּוּ דַּיְקָא.

אַךְ הַנִּרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, שֶׁבְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים כְּלוּלִים כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגְמוּ בְּכָל הָעֲווֹנוֹת שֶׁלָּהֶם וְעַל כֵּן בָּהֶם לָקוּ וּבָהֶם יִתְנַחֲמוּ, כִּי עִקַּר הַפְּגָם שֶׁעַל יְדֵי זֶה נֶחֱרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא מַה שֶּׁפָּגְמוּ בִּכְבוֹד צַדִּיקֵי אֱמֶת וְכַנַּ"ל, (צַדִּיקֵי יְסוֹדֵי עוֹלָם וְצַדִּיק דּוֹרֵנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן ז"ע). עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות עירובי תחומין הלכה ז סעיף ל"ד): (לאחר כמה שורות) וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר שֶׁעִקַּר פְּגַם הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא עַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים (יְסוֹדֵי הָעוֹלָם וִיסוֹד עוֹלָם שֶׁל דּוֹרֵנוּ עַד גִּלּוּי מָשִׁיחַ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע). כִּי אִם הָיוּ מַאֲמִינִים בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הַחֲכָמִים בֶּאֱמֶת. (יְסוֹדֵי הָעוֹלָם וִיסוֹד עוֹלָם שֶׁל דּוֹרֵנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע), הָיָה מְבַטֵּל דַּעְתּוֹ הַמְבֻלְבֶּלֶת וּבְוַדַּאי הָיָה מַאֲמִין כָּרָאוּי. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין דַּרְכֵי ה' וְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ, הָיָה סוֹמֵךְ עַל דִּבְרֵי הַצַּדִּיק שֶׁכְּבָר שִׁבֵּר גּוּפוֹ בְּתַכְלִית וְכוּ'. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת כְּתִיב "וַיַּאֲמִינוּ בַּהַשֵּׁם וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ". (יְסוֹד עוֹלָם שֶׁל זְמַנְּךָ). כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בַּה' הוּא עַל יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בְּמֹשֶׁה עַבְדּוֹ (דַּיְקָא) שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר בָּזֶה בְּכַמָּה תַּחְבּוּלוֹת. עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות תפילין הלכה ז סעיף ז): וְעַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהַגְדִּיל שֵׁם ה' כִּי עִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם שֶׁעִקַּר גְּדֻלָּתוֹ הוּא עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה אַחֲרֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטִיר בְּרִית. וּמִשָּׁם בִּבְחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת. אֲבָל אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפָּה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ מִתְגַּבֶּרֶת שָׁם דַּיְקָא בְּיוֹתֵר, וְעַל כֵּן זְעִירִין אִנּוּן זוֹכִין לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת (דְּהַיְנוּ יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת יְסוֹדֵי הָעוֹלָם), כִּי אֲפִלּוּ הַכְּשֵׁרִים אֵינָם זוֹכִין לִקְדֻשָּׁה זֹאת כָּרָאוּי. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁאֵינוֹ פּוֹגֵם עַל כָּל פָּנִים פְּגָמִים גְּמוּרִים חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים שָׁכִיחַ הַרְבֵּה מַה שֶּׁשָּׁכִיחַ שֶׁפּוֹגְמִים מְאֹד וְכוּ' רַחֲמָנָא לִצְּלַן כַּיָּדוּעַ בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. (שֶׁלְּפִי הַהִתְקַשְּׁרוּת אֵלָיו תָּלוּי הַתִּקּוּן וְהַגְּאֻלָּה וּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ). עַיֵּן (ספר המידות אות אמונה סעיף מ"ב): לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם, (בהמשך אחד הסבות) וְהִשְׁווּ קָטָן וְגָדוֹל. (ספר המידות אות צדיק סעיף ל"ה): שְׁקוּלָה מִיתַת הַצַּדִּיקִים (יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת יְסוֹדֵי הָעוֹלָם) כִּשְׂרֵפַת בֵּית אֱלֹקֵינוּ. עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה ר"ס חלק א): הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ, (בהמשך) וְיֵשׁ בִּבְחִינָה זוֹ מְסִירוּת נֶפֶשׁ. (בהמשך), הַיְנוּ אֲבֵדַת הַשֵּׁם, הַיְנוּ הַמְפֻרְסָם, (בהמשך) דְּהַיְנוּ אֲבֵדַת הַשֵּׁם שֶׁהִיא הַנֶּפֶשׁ. (וליקוטי מוהר"ן תורה ס"ו חלק א): (לאחר כמה שורות) וְיֵשׁ הִסְתַּלְּקוּת הַשֵּׁם שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינוֹת הִסְתַּלְּקוּת, כִּי הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ. (דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁרָשׁוּם שֶׁמִּיתַת הַצַּדִּיק שָׁקוּל כִּשְׂרֵפַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – רַבֵּנוּ זי"ע מֵבִיא שֶׁגַּם כְּשֶׁדּוֹבְרִים עַל הַשֵּׁם שֶׁל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁרַבִּי נָתָן זַ"ל אוֹמֵר שֶׁפָּגְמוּ בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזֶּה סוֹבֵב עַל שֶׁמְּדַבְּרִים וּפוֹגְמִים בִּשְׁמוֹ, כִּי דּוֹבְרִים עָלָיו אוֹ לֹא מְכַבְּדִים אוֹתוֹ – זֶה שָׁקוּל כְּנֶגֶד מִיתָה, כִּי זֶה הִסְתַּלְּקוּת הַנֶּפֶשׁ, כִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא שְׁמוֹ, וְלָכֵן נִשְׂרַף בֵּית אֱלֹקֵינוּ. (כָּל דּוֹר וְהַיְסוֹד עוֹלָם הַשַּׁיָּךְ לִתְקוּפָתוֹ). עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה ס"ז חלק ב): (לאחר כמה שורות) וַאֲזַי שֶׁנִּתְגַּלֶּה הַפְּאֵר וְהַיֹּפִי שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְנִגְדָּל שְׁמוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשִׂים הַמֹּחִין וְכֹחַ הָרְאוּת, וְנִפְתָּחִים הָעֵינַיִם כַּנַּ"ל, אֲזַי יֵשׁ לְהָעוֹלָם בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהוּא מַשְׁגִּיחַ עַל הָעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית, רֹאשׁ-בַּיִת. רֹאשׁ זֶה בְּחִינַת מֹחִין, בַּיִת זֶה בְּחִינַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁעִקַּר קִיּוּמוֹ עַל יְדֵי בְּחִינַת הַמֹּחִין. (לפני כן): שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמִּתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט. (שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁכָּל סִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע וְרַבִּי נָתָן זַ"ל מְדַבְּרִים עָלָיו שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם רַבֵּנוּ נַחְמָן ז"יע, וְלֹא תַּלְמִידָיו, כִּי תַּלְמִידָיו בְּסַךְ הַכֹּל תַּפְקִידָם לְפַרְסֵם אוֹתוֹ וּלְקָרֵב אֵלָיו לִסְפָרָיו וְקִיּוּם עֲצוֹתָיו וְלִגְרֹם לְכֻלָּם לֶאֱהֹב אוֹתוֹ מְאֹד, שֶׁהוּא זֶה הָרַבִּי שֶׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹר הַזֶּה עַד גִּלּוּי הַגּוֹאֵל, שֶׁיִּהְיֶה מִיּוֹצְאֵי חֲלָצָיו וְיֵלֵךְ לְאוֹרוֹ. וּבָזֶה תָּלוּי הַכֹּל, כָּל בְּנִיַּת הָאֱמוּנָה שֶׁל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְהַהִתְקָרְבוּת וְתִקּוּן הַנְּפָשׁוֹת בֶּאֱמֶת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא). עַיֵּן (עלים לתרופה מכתב של"ט): וּכְלַל הַכֹּל כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְחַסְדּוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ מָלֵא עוֹלָם וְהַכֹּל לְטוֹבָה. כִּי לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ. אַךְ לֵידַע כָּל זֹאת וּלְקַבֵּל חִיּוּת וְקִיּוּם עַל יְדֵי זֶה, הַכֹּל הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם (כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְעֵיל שֶׁלָּזֶה זוֹכִים רַק עַל יְדֵי קְרִיאַת סְפָרָיו שֶׁל רַבֵּנוּ זי"ע, דְּהַיְנוּ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנוֹצֵץ לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה וְשֶׁלֵּית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ אֶלָּא עַל יְדֵי סִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי כָּבוֹד לְצַדִּיק הַדּוֹר שֶׁהוּא הַיְסוֹד עוֹלָם שֶׁל תְּקוּפָתֵנוּ וְהִתְבַּטְּלוּת לַעֲצוֹתָיו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁנִּבְנֶה הַמֹּחִין בַּעֲצוֹתָיו אֲשֶׁר בִּסְפָרָיו שֶׁזֶּה רֹאשׁ, אָז יִבָּנֶה הַבַּיִת שֶׁזֶּה רֹאשׁ בַּיִת, מִתְגַּלֶּה כְּבוֹד הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, וְלָכֵן יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְכֵן לְהֵפֶךְ, כִּי הַיְסוֹד הוּא נִשְׁמַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר הוּא יוֹדֵעַ מָה הַשֵּׁם רוֹצֶה מִדּוֹרוֹת אֵלּוּ וּבְאֵילוּ דְּרָכִים יֵלְכוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "הוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה"). עַיֵּן (ספר המידות חלק א אות צדיק סעיף מ"ו): הַמָּמוֹן שֶׁמְּהַנֶּה אֶת הַצַּדִּיק, הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ עָבַד עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. (ספר המידות אות צדיק חלק א סעיף ק"א): הַצַּדִּיק הוּא הַצֶּלֶם אֱלֹקִים שֶׁל הַדּוֹר. (ספר המידות אות צדיק חלק א סעיף קכ"ח): כָּל הַגְּבִיּוֹת שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם גּוֹבִים מִיִּשְׂרָאֵל, אֵין זֶה אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַפְּגָם שֶׁפָּגְמוּ בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק. (ספר המידות אות צדיק חלק א סעיף קמ"ח): עִיר שֶׁהִיא צַיָּת אֶת הַצַּדִּיק, אֵין מִלְחָמָה נִשְׁמַעַת בָּהּ וְאֵין מְהוּמָה וְאֵין שְׁמוּעָה רָעָה. (ספר המידות אות צדיק חלק א סעיף קנ"א): בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ תָּלוּי בְּקִרְבַת הַצַּדִּיק. (ספר המידות אות צדיק חלק א סעיף ק"ס): כְּשֶׁהַיְרֵאִים הֵם בְּהִתְחַבְּרוּת עִם הַצַּדִּיק, עַל יְדֵי זֶה גּוֹרְמִים זִוּוּג בֵּין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ פָּנִים בְּפָנִים, וְאֵין יְרִידָה אַחֲרָיו, (דְּהַיְנוּ גְּאֻלָּה). (ספר המידות אות צדיק חלק א סעיף קס"ד): כְּשֶׁהַצַּדִּיק נִסְתַּלֵּק, נִשְׁאָר הָעוֹלָם כִּטְמֵאִים וְצִדְקַת הָעוֹלָם נִמְאָס בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. (וְכָל זֶה כְּשֶׁלֹּא לוֹמְדִים סְפָרָיו וּמְקַיְּמִים עֲצוֹתָיו, אָז, כִּבְיָכוֹל, נִסְתַּלֵּק, אֲבָל אִם לוֹמְדִים סְפָרָיו וּמְקַיְּמִים עֲצוֹתָיו וּמַאֲמִינִים בּוֹ וְאוֹהֲבִים אוֹתוֹ, נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ לֹא נִסְתַּלֵּק). (ספר המידות אות צדיק חלק א סעיף קס"ה): עַל־יְדֵי הַגְדָּלַת הָעוֹלָם עַל הַצַּדִּיק, נִתְעוֹרֵר, חַס וְשָׁלוֹם, חֲרוֹן אַף. גַּם שְׂרֵפָה נִתְעוֹרֵר. (ספר המידות אות צדיק חלק א סעיף ק"ע): מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל הַצַּדִּיק, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס עָלָיו וּמְבַעֲתֵהוּ. (ספר המידות אות צדיק חלק א סעיף קפ"ב): מִי שֶׁמְּסָרֵב עַל דִּבְרֵי הַצַּדִּיק, כְּאִלּוּ שָׁאַל בְּקוֹסְמִים. (ספר המידות אות צדיק חלק א סעיף קצ"ו): הִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיק הוּא רְפוּאָה גְּדוֹלָה. (ספר המידות אות צדיק חלק א סעיף ר"ט): עַל־יְדֵי הַפַּרְנָסָה שֶׁמְּפַרְנְסִים אֶת הַצַּדִּיק, נִמְחָל לָהֶם כָּל עֲווֹנוֹתֵיהֶם, כְּמוֹ הַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים. (ספר המידות אות מריבה חלק ב סעיף א): עַל יְדֵי שֶׁדּוֹבְרִים עַל הַצַּדִּיק, עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּבֵּר הַפִּילוֹסוֹפְיָה בָּעוֹלָם וְכֵן לְהֵפֶךְ. (ספר המידות חלק א אות אמונה סעיף מ"ט): אֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנֶה עַד שֶׁיִּכְלֶה גַּאֲוָה. (וְכֵן לְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם שֶׁל הַדּוֹר רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע, יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ). (המשך דברי רבי נתן ז"ל): כִּי עִקַּר הַחִיּוּת וְהַתִּקְוָה וְהַיְשׁוּעָה וְהַנֶּחָמָה מִכָּל הַצָּרוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת שֶׁהוּא הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', (שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע, כַּמּוּבָא לְעֵיל) שֶׁמִּמֶּנּוּ חִיּוּת וְקִיּוּם שֶׁל כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ. וּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק הוּא הַפְּאֵר וְהַחֵן וְהַיֹּפִי וְהַהִדּוּר שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, וְכָל מִי שֶׁנִּכְלָל בּוֹ, מִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ בְּכָל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת הַנִּמְשָׁכִים מֵהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת וְכוּ'. וְהִנֵּה אִם תִּסְתַּכֵּל וּתְעַיֵּן הֵיטֵב בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת (ס"ז חלק ב), תִּמְצָא שֶׁמַּזְכִּיר שָׁם כַּמָּה פְּרָטִים מֵעִנְיַן קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק, דְּהַיְנוּ שֵׁם הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הַשֵּׁם וְהַפִּרְסוּם שֶׁלּוֹ וְהַפְּאֵר וְהַחֵן וְהַיֹּפִי וְהַהִדּוּר שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת נִכְלָל בְּשֵׁם הַצַּדִּיק, דְּהַיְנוּ שֶׁשֵּׁם הַצַּדִּיק נִקְרָא עָלָיו, אוֹ שֶׁעַל כָּל פָּנִים נִכְנָס בְּלִבּוֹ שֵׁם הַצַּדִּיק וְהוּא מַאֲמִין בּוֹ וְהוּא יָקָר וְחָשׁוּב בְּעֵינָיו וְכוּ'. (מִפֹּה גַּם רוֹאִים כַּמָּה חָשׁוּב לַחְשֹׁב דַּוְקָא מֵרַבִּי נַחְמָן זי"ע מִשְּׁמוֹ וְלֶאֱהֹב אוֹתוֹ, וְשֶׁהוּא יִהְיֶה יָקָר וְחָשׁוּב בְּעֵינֵינוּ). עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ד סימן קנ"ח): הָיוּ נוֹתְנִים שֵׁם לְתִינוֹק בְּשֵׁם נַחְמָן עַל שֵׁם רַבֵּנוּ, לְלֹא עִרְבּוּב שְׁאָר שֵׁמוֹת נוֹסָפִים, וְלֹא כְּדַעַת הַסּוֹבְרִים לִבְלִי לָתֵת שֵׁם זֶה בְּנִפְרָד. (המשך ההלכה): שֶׁעַל יְדֵי כָּל זֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ בְּכָל הַמִּדּוֹת שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה עַד שֶׁזּוֹכֶה לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת וְהַתִּקּוּן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן וְכוּ', שֶׁמִּמֶּנּוּ חִיּוּת וְקִיּוּם הַכֹּל וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת שַׁבָּת וּמֵאִיר לְהַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּבְחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, שֶׁהָרֹאשׁ בְּחִינַת מֹחִין, דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק, מֵאִיר לְהַבַּיִת שֶׁהוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵינַיִם וְכוּ'. וּכְשֶׁפָּגְמוּ בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק, נִתְעַלֵּם וְנִסְתַּלֵּק הָרֹאשׁ מֵהַבַּיִת, וְעַל יְדֵי זֶה נֶחֱרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי נִסְתַּלְּקוּ מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַצַּדִּיק וְהִתְגַּבְּרוּ מְאוֹרֵי אֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם וְקִלְקוּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת בִּבְחִינַת עֲנָנִין דִּמְכַסְּיָן עַל עַיְנִין, בְּחִינַת רוֹמִי רַבְּתָא וְרוֹמִי זְעִירְתָּא, בְּחִינַת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַפְּגָמִים שֶׁמֵּהֶם יוֹנְקִים הַמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר, בְּחִינַת "רֹאשׁ כָּל חוּצוֹת וְכוּ'", כַּמְבֹאָר שָׁם כָּל זֶה, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. (שֶׁזֶּה קוֹרֵא כְּשֶׁלֹּא בּוֹנִים אֶת הַמֹּחִין מִסְּפָרָיו וְאָז לֹא יוֹדְעִים אֶת הָאֱמֶת וְאָז הַמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר יְכוֹלִים לְהַטְעוֹת אוֹתְךָ, וְאָז גַּם אֵין מַה שֶּׁיְּבָרֵר לְךָ אֶת הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, וְאָז דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם לֹא מְיֻשֶּׁבֶת וְאָז גַּם הַמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר מַטְעִים אוֹתוֹ לְחִנָּם וְלֹא כֵן כַּאֲשֶׁר קוֹרֵא בִּסְפָרָיו זי"ע וְיוֹדֵעַ בְּבֵרוּר הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ). נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַפְּגָם הוּא עַל יְדֵי שֶׁפָּגְמוּ בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק וְעַל יְדֵי זֶה הָיוּ כָּל הַחֻרְבָּנוֹת וְכָל הַצָּרוֹת. וְעִקַּר הַתִּקְוָה וְהַיְשׁוּעָה הוּא עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהָא"ב, בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ תָּלוּי בְּקִרְבַת הַצַּדִּיקִים, (יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת יְסוֹדֵי הָעוֹלָם כָּל דּוֹר וְהַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם הַשַּׁיָּךְ לוֹ, כַּמְבֹאָר בַּסֵּפֶר לְעֵיל כַּוָּנַת רַבִּי נָתָן זַ"ל, כִּי הַרְבֵּה טוֹעִים בָּזֶה וְלֹא יוֹדְעִים שֶׁהוּא מְדַבֵּר עַל יְסוֹדֵי הָעוֹלָם וְלֹא עַל צַדִּיקִים רְגִילִים, כִּי יְסוֹדֵי הָעוֹלָם הֵם הַמַּנְהִיגִים כָּל אֶחָד בִּתְקוּפָתוֹ, וּשְׁאָר הַצַּדִּיקִים תַּפְקִידָם לְפַרְסֵם אוֹתָם, וְעַכְשָׁו צַדִּיק דּוֹרֵנוּ הָרֹאשׁ בַּיִת זֶה רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע, וְתַפְקִיד שְׁאָר הַצַּדִּיקִים לְפַרְסֵם אוֹתוֹ כְּמַנְהִיג וּלְקָרֵב לִסְפָרָיו וְלַעֲצוֹתָיו, כַּמְבֹאָר לְעֵיל בַּסֵּפֶר). וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַדְּבָרִים הַנַּ"ל שֶׁפֵּרֵט בַּמִּדְרָשׁ שֶׁבּוֹ חָטְאוּ וּבוֹ לָקוּ וּבוֹ מִתְנַחֲמִים בְּרֹאשׁ וְכוּ', זֶה כְּבָר נִתְבָּאֵר לְעֵיל, כִּי חָטְאוּ וּפָגְמוּ בְּהָרֹאשׁ בַּיִת הַנַּ"ל, שֶׁהוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, (בִּתְקוּפָתָם) שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְרָצוּ לִבְחֹר לְעַצְמָם מַנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרַיְמָה" (בפרשת מרגלים), וְעַל יְדֵי זֶה גָּרְמוּ בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת, כִּי מֵאָז נִגְזַר חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָרֹאשׁ מֵהַבַּיִת כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן לָקוּ בְּרֹאשׁ כַּנַּ"ל, וּמִתְנַחֲמִים בְּרֹאשׁ, דִּכְתִיב "וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וְהַשֵּׁם בְּרֹאשָׁם", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, (יְסוֹדֵי הָעוֹלָם) שֶׁהֵם בְּחִינַת "רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" בֶּאֱמֶת, כִּי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמָם בִּבְחִינַת "וְהַשֵּׁם בְּראֹשָׁם" וְכַנַּ"ל. עַיֵּן (ספר מדרכי הצדיק של תלמידו של רבי יצחק ברייטער הי"ד רבי מרדכי יגלניק ז"ל, בהקדמה): וְהִנֵּה לָאו כָּל אָדָם מַשִּׂיג אֶת הַתּוֹרָה, עַל כֵּן בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנְהִיג שֶׁהוּא יַנְהִיג אֶת הָאָדָם וְהוּא יַשִּׂיג אֶת הַתּוֹרָה וִילַמֵּד אֶת בְּנֵי הָאָדָם אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה שֶׁזֹּאת הִיא רְפוּאַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהוֹאִיל שֶׁזֶּה הוּא הָעִקָּר לִשְׁמֹעַ לַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, כִּי בְּלֹא זֶה אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לָדַעַת מָה רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִשּׁוּם כָּךְ מֵסִית הַבַּעַל דָּבָר אֶת בְּנֵי הָעוֹלָם עַד שֶׁעָשָׂה בָּזֶה מְבוּכָה גְּדוֹלָה שֶׁכָּל אֶחָד מוֹצֵא לְעַצְמוֹ מַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְכָל הָאֻמּוֹת הִמְצִיאוּ לְעַצְמָם מַנְהִיגִים שֶׁהֵם נוֹטִים אַחֲרֵיהֶם כְּפִי תַּאֲווֹתֵיהֶם וּמַאֲוַיֵּיהֶם, וְהָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית זָכוּ לְמַנְהִיג אֲמִתִּי לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, שֶׁהִנְהִיג אוֹתָם כְּפִי מַה שֶּׁקִּבֵּל מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲבָל הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לָקַחַת הַבְּחִירָה מֵהָאָדָם כִּי בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ, הָיְתָה גַּם בִּזְמַן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מַחֲלֹקֶת עָלָיו, מִכָּל שֶׁכֵּן אַחַר פְּטִירָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל"א, כ"ט) "כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן", וְעִקַּר הַשְׁחָתָה הוּא שֶׁמּוֹצְאִים לְעַצְמָם מַנְהִיגִים לֹא אֲמִתִּיִּים שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לְהַדְרִיךְ אֶת הָעָם בַּדֶּרֶךְ הַנָּכוֹן, עַל כֵּן בָּאנוּ לְבָאֵר בַּסֵּפֶר הַזֶּה מִי הֵם הַמַּנְהִיגִים אֲמִתִּיִּים בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הָרֹאשׁ לְכָל שְׁאָר הַמַּנְהִיגִים אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשְׁנָם מַנְהִיגִים צַדִּיקִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַבַּיֵּי (סוכה מה:), לָא פָּחוֹת עָלְמָא מִתְּלָתִין וְשִׁתָּא צַדִּיקֵי וְכוּ'. אַף עַל פִּי כֵן כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַמַּנְהִיגִים הֵם בִּבְחִינַת שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרוֹת, אֲבָל כֻּלָּם כְּאֶחָד צְרִיכִים לָכֹף רֹאשָׁם תַּחַת הַמַּנְהִיג הַיָּחִיד הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ שֶׁבִּזְמַן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוּא הָיָה הַמַּנְהִיג הַיָּחִיד הָאֲמִתִּי וְכֻלָּם הָיוּ תַּחְתָּיו וְקִבְּלוּ רַק מִמֶּנּוּ, וְאַחַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יֶשְׁנָם גַּם כֵּן יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ צַדִּיק יָחִיד בְּכַמָּה דּוֹרוֹת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מֹשֶׁה, הַיְנוּ שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁבְּמֹשֶׁה נִתְגַּלְגֵּל בָּהֶם וְהֵם הָיוּ שֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַצַּדִּיקִים וּמַנְהִיגִים צְרִיכִים לָכֹף אֶת רֹאשָׁם תַּחַת הַנְהָגָה שֶׁל הַצַּדִּיק אֲמִתִּי הַזֶּה, וּבָזֶה תָּלוּי הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, כְּמוֹ בִּזְמַן מֹשֶׁה כִּפְּפוּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹר רֹאשָׁם תַּחַת מֹשֶׁה וְלוּלֵא זֹאת לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִגָּאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה בִּתְחִלַּת בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה בְּיַד מֹשֶׁה "וַיַּאֲמֵן הָעָם" (שמות ד ל"א), וְאַהֲרֹן גְּדוֹל הַדּוֹר כָּפַף אֶת עַצְמוֹ תַּחַת מֹשֶׁה – כְּמוֹ כֵן בְּדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים תְּלוּיָה גְּאֻלַּת הַכְּלָל וְהַפְּרָט בְּהַכְנָעַת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה. וְעַיֵּן בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת (צדיק קנא), בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ תְּלוּיָה בְּקִרְבַת הַצַּדִּיק. וּבְמַסֶּכֶת חֲגִיגָה (דף יב) אִיתָא, הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל עַמּוּד אֶחָד וְצַדִּיק שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם". וּבִבְרָכוֹת (דף ו), מַאי "כִּי זֶה כָּל הָאָדָם"? רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר וְאָמְרֵי לֵהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה. וְהָאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁ, תִּרְאוּ בְּכָל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְעַד עַתָּה מִי אָמַר שֶׁהוּא יָכוֹל לְתַקֵּן אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חוּץ מֵאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַמְבֹאָרִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה שֶׁהָיוּ יְחִידִים בְּכַמָּה דּוֹרוֹת, רַק הֵם אָמְרוּ זֹאת, וְאַף עַל פִּי כֵן הֵם הָיוּ עֲנָוִים יוֹתֵר מִכָּל הַצַּדִּיקִים, וּמִי הֵם הַמַּנְהִיגִים הָאֵלּוּ – עַל זֶה עָשִׂיתִי הַסֵּפֶר הַזֶּה, וְחַס וְשָׁלוֹם שֶׁאֲנִי פּוֹגֵם בְּכָל הַצַּדִּיקִים וְהַמַּנְהִיגִים שֶׁהָיוּ מִימוֹת מֹשֶׁה וְעַד הֵנָּה, אֲבָל מִי שֶׁהוּא שַׂר עֲשָׂרָה וְאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא לֹא. שַׂר הַמֵּאָה. אוֹ שַׂר הַמֵּאָה וְאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא עוֹד לֹא שַׂר הָאֶלֶף, פּוֹגְמִים בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם. כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי דַּרְגָּה שֶׁלּוֹ הוּא עוֹבֵד אֶת ה', וְכֻלָּם יַחַד צְרִיכִים לִהְיוֹת כְּפוּפִים לְהַמַּנְהִיג שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא יָחִיד בְּדוֹרוֹ וּבָזֶה תָּלוּי בִּיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁהוּא יִהְיֶה הַמַּנְהִיג הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יִכָּנְעוּ תַּחְתָּיו.

 חָטְאוּ בָּאֹזֶן, וְלָקוּ בָּאֹזֶן, וּמִתְנַחֲמִים בָּאֹזֶן

חָטְאוּ בָּאֹזֶן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַפְּגָם שֶׁפָּגְמוּ בְּשֵׁם הַצַּדִּיק, כִּי הַשֵּׁם נִשְׁמָע לָאָזְנַיִם, וּכְשֶׁפּוֹגְמִים בְּשֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְאֵין חָשׁוּב בְּעֵינָיו שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּבַזִּים אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה בְּחִינַת פְּגַם הָאָזְנַיִם, שֶׁאֵינָם רוֹצִים לְהַכְנִיס בְּאָזְנָם וּלְבָבָם שֵׁם הָאֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲשֶׁר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמוֹ, וְכָל מַה שֶּׁנִּתְגַּדֵּל וְנֶחְשָׁב שֵׁם הַצַּדִּיק הַזֶּה, נִתְגַּדֵּל וְנֶחְשָׁב וְנִתְפָּאֵר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ וּכְשֶׁפָּגְמוּ בָּזֶה פָּגְמוּ בָּאֹזֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְאָזְנֵיהֶם הִכְבִּידוּ מִשְּׁמוֹעַ", שֶׁמַּכְבִּידִים אָזְנֵיהֶם מִלִּשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲשֶׁר כָּל דְּבָרָיו דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, (דְּהַיְנוּ דִּבּוּרֵי סְפָרָיו דַּיְקָא בְּלִי עוֹד רְאָיוֹת לְהוֹכִיחַ צִדְקָתוֹ כִּי הוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַסְכָּמוֹת, כִּבְיָכוֹל, עַל סְפָרָיו. פֹּה נִרְאֶה מִתּוֹךְ הַלִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת מָה הַכַּוָּנָה לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים שֶׁזֶּה קְרִיאַת סְפָרָיו אוֹ שֶׁמִּישֶׁהוּ יַקְרִיא מִתּוֹךְ סְפָרָיו לְכָל הַפָּחוֹת). עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות סימני בהמה וחיה טהורה הלכה ד סעיף ו): (לאחר כמה שורות) וְגַם עַתָּה נִמְצָאִים בְּכָל עֵת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הַמַּכִּירִים הָאֱמֶת וְקוֹנִים סְפָרָיו וּמְחַפְּשִׂים אַחֲרֵיהֶם כְּמַטְמוֹנִים וְשׁוֹמְעִים דְּבָרָיו דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, וְרוֹאִים וּמְבִינִים מְעַט עֹצֶם נִפְלְאוֹת קְדֻשַּׁת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. (המשך ההלכה) וְעַל כֵּן לָקוּ בָּאֹזֶן וּמִתְנַחֲמִים בָּאֹזֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר מֵאַחֲרֶיךָ", הַיְנוּ סוֹף כָּל סוֹף יַעֲזֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּכִּירוּ הָאֱמֶת וְאָזְנֵיהֶם יִשְׁמְעוּ דִּבְרֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת (דְּהַיְנוּ יְסוֹדֵי הָעוֹלָם וְצַדִּיק דּוֹרֵנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע) וְעַל־יְדֵי זֶה יְתֻקַּן הַכֹּל.

חָטְאוּ בָּעַיִן, וְלָקוּ בָּעַיִן, וּמִתְנַחֲמִים בָּעַיִן

חָטְאוּ בָּעַיִן וְלָקוּ בָּעַיִן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת פְּגַם הָעֵינַיִם, כִּי צְרִיכִים לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת (יְסוֹדֵי הָעוֹלָם וְצַדִּיק דּוֹרֵנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע) בִּבְחִינַת "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ וְכוּ'", כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל הֵיטֵב. (כֵּיצַד רוֹאִים פְּנֵיהֶם לְאַחַר שֶׁנִּפְטְרוּ), עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה קצ"ב חלק א): (לאחר כמה שורות) כִּי בְּהַסֵּפֶר שֶׁל הֶחָכָם נִרְשַׁם וְנִצְטַיֵּר שָׁם דְּמוּת הֶחָכָם, כִּי אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים וְהָאוֹתִיּוֹת הַנִּרְשָׁמִים וּמְצֻיָּרִים בְּהַסֵּפֶר, הֵם שֵׂכֶל הֶחָכָם וְנִשְׁמָתוֹ וּבְחִינוֹת פָּנָיו, נִמְצָא שֶׁשִּׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ וּפָנָיו, שֶׁהוּא דְּמוּתוֹ מַמָּשׁ, הוּא בְּאֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת וְהַתֵּבוֹת, עַל כֵּן נִמְצָא בְּכָל סֵפֶר וְסֵפֶר דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל הֶחָכָם שֶׁחִדֵּשׁ אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים. וְעַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות תפילין הלכה ו סעיף י"ב): (לאחר כמה שורות) כִּי עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה בִּזְכוּת רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק, בְּחִינַת (שמות ד') "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" כַּנַּ"ל. וְכֵן כָּל יִשְׂרָאֵל רָאוּ פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֶאֱמִינוּ בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַיַּאֲמֵן הָעָם", כִּי עִקַּר הָרְאִיָּה הוּא כְּשֶׁהוּא בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה, שֶׁאָז נִקְרָא רְאִיָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַדְמוֹ"ר ז"ל בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁהָאֱמוּנָה בְּחִינַת רְאִיָּה. כִּי כְּשֶׁרוֹאֶה פְּנֵי הַצַּדִּיק וְאֵינוֹ מַאֲמִין אֵין זֶה נִקְרָא רְאִיָּה כְּלָל, כִּי בֶּאֱמֶת אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַּעְתּוֹ אֵינוֹ צַדִּיק, כִּי אֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ. נִמְצָא שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק כְּלָל, אֲבָל יִשְׂרָאֵל רָאוּ אֶת מֹשֶׁה וְהֶאֱמִינוּ בּוֹ שֶׁזֶּה עִקַּר רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין וְעַל יְדֵי זֶה נִגְאֲלוּ מִמִּצְרַיִם. (אֲשֶׁר מִפֹּה רוֹאִים שֶׁאֲפִלּוּ אִם מִישֶׁהוּ הָיָה חַי בִּתְקוּפַת רַבֵּנוּ זי"ע וְרָאָה פָּנָיו אֲבָל לֹא הֶאֱמִין בּוֹ (דְּהַיְנוּ אָהַב אוֹתוֹ, שֶׁזֶּה רְאִיָּה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, אָז לֹא זָכָה לִבְחִינַת הַתִּקּוּנִים שֶׁל רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק, כִּי עִקַּר הָרְאִיָּה הוּא עַל יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא צַדִּיק וְאוֹהֵב אוֹתוֹ, שֶׁזֶּה נִקְרָא רְאִיָּה. וְהַיּוֹם מִי שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ שֶׁהוּא צַדִּיק וְאוֹהֵב אוֹתוֹ וְלוֹמֵד סְפָרָיו, זוֹכֶה לִרְאִיַּת פָּנָיו, כִּי הֵם בַּסֵּפֶר, כַּמְבֹאָר לְעֵיל בַּסֵּפֶר וְתוֹרָה קצ"ב חֵלֶק א, וְעַל יְדֵי אֱמוּנָה וְאַהֲבָה אֵלָיו מִתְגַּלִּים לוֹ פָּנָיו, וְזוֹכֶה לְתִקּוּנִים שֶׁל בְּחִינַת רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק וְאַהֲבַת הַצַּדִּיק). וְעַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה קפ"ג חלק א): אֲבָל כְּשֶׁהֵם אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, הוּא בְּחִינַת רוֹאִים זֶה אֶת זֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה כַּנַּ"ל. (בהמשך) וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּגְּמָרָא, הַיְנוּ בְּחִינַת אַהֲבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רְאִיָּה כַּנַּ"ל. עַיֵּן (חיי מוהר"ן קונטרס הוספות שיחה ס"ט): פַּעַם אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל: יֵשׁ לִי שְׁלֹשָׁה סוּגֵי חֲסִידִים, א. אֶחָד רוֹצֶה שִׁירַיִם שֶׁל חַלָּה. ב. אֶחָד לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה. ג. אֶחָד שֶׁבַּלֵּב שֶׁלָּהֶם בּוֹעֵר הָרַבִּי בָּאַהֲבָה. וּבֵרֵךְ אֶת רַבִּי נָתָן שֶׁיִּהְיֶה מֵחֲסִידִים שֶׁהוּא בַּלֵּב. וְעַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ד סימן קל"ב): אָמְרוּ: נִמְצָאִים אֶצְלֵנוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַרְבֵּה, אוּלָם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְגַם חֲסִידִים הַדְּבוּקִים בֶּאֱמֶת בְּרַבֵּנוּ וּבִסְפָרָיו – דָּבָר זֶה חָסֵר לָנוּ עֲדַיִן. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ב שיחה ק"ב): רַבֵּנוּ אָמַר שֶׁאֲנָשָׁיו הַמְקֹרָבִים אֵלָיו נֶחְלָקִים לִשְׁלֹשָׁה סוּגֵי כִּתּוֹת, כִּתָּה אַחַת בָּאִים לַחֲטֹף שִׁירַיִם. כִּתָּה אַחַת בָּאִים לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה וְכִתָּה אַחַת אֲפוּיִים בְּלִבִּי. וּפָנָה רַבֵּנוּ לְמוֹהַרְנַ"ת וּלְרַבִּי נַפְתָּלִי וְאָמַר לָהֶם: רוֹצֶה אֲנִי שֶׁאַתֶּם תִּהְיוּ מֵהַכִּתָּה הַזּאת שֶׁאֲפוּיִים בְּלִבִּי, "אִיךְ הָאבּ דְּרַיי כִּתּוֹת חֲסִידִים, אַ כִּתָּה וָואס קוּמְט חַאפִּין שִׁירַיִים, אוּן אַ כִּתָּה וָואס קוּמֶען הֶערְן תּוֹרָה, אוּן אַ כִּתָּה וָואס זַיְינֶען אַיינְגִּבַּאקְן בַּיי מִיר אִין הַארְצְן אִיךְ וִויל אִיר זָאלְט זַיין פוּן דִּי וָואס זַיְינֶען אַיְינְגִּבַּאקְן בַּיי מִיר אִין הַארְצְן" וְאָמְרוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ עַל זֶה שֶׁבִּכְדֵי לִהְיוֹת אָפוּי בְּלֵב רַבֵּנוּ צָרִיךְ רַבֵּנוּ לִהְיוֹת אָפוּי בְּלִבּוֹ שֶׁל הַמְקֹרָב. עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה קע"ו): צָרִיךְ הָאָדָם לְמַהֵר מְאֹד לְגָרֵשׁ מִקִּרְבּוֹ הָרוּחַ שְׁטוּת מַה שֶּׁלִּבּוֹ מָלֵא מֵרוּחַ שְׁטוּת הַדָּבוּק בּוֹ, וְזֶה עַל יְדֵי שֶׁנִּתְקַשֵּׁר לְצַדִּיק הָאֱמֶת. וְהַהִתְקַשְּׁרוּת, הַיְנוּ אַהֲבַת נֶפֶשׁ, מַה שֶּׁאוֹהֵב לַצַּדִּיק מְאֹד, וְעַל יְדֵי זֶה נִכְלָל לִבּוֹ בְּלֵב הַצַּדִּיק. וּלְפִי שֶׁלִּבּוֹ מָלֵא מֵרוּחַ שְׁטוּת, וְהָרוּחַ הוּא הָאֲוִיר, וְטֶבַע הָאֲוִיר לְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם פָּנוּי לָצֵאת שָׁם, כַּמְבֹאָר אֵצֶל הַמְחַקְּרִים, וּכְשֶׁמּוֹצֵא הָאֲוִיר מָקוֹם פָּנוּי לָצֵאת שָׁם, הוּא בּוֹקֵעַ וְשׁוֹבֵר בִּמְהִירוּת וּבְבֶהָלָה, וְעַל כֵּן שֶׁנִּכְלָל לִבּוֹ בְּלֵב הַצַּדִּיק, וְלֵב הַצַּדִּיק הוּא חָלָל, בִּבְחִינַת "וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי", וְעַל כֵּן הָאֲוִיר שֶׁל הָרוּחַ שְׁטוּת הַדָּבוּק בְּלִבּוֹ, שֶׁלִּבּוֹ מָלֵא מִזֶּה הָאֲוִיר, הוּא בּוֹקֵעַ וְשׁוֹבֵר לִבּוֹ בְּבֶהָלָה וּבוֹרֵחַ לַחוּץ, מֵחֲמַת שֶׁמָּצָא מָקוֹם פָּנוּי בַּלֵּב הַצַּדִּיק, וְעַל כֵּן עַל יְדֵי שֶׁמְּגָרֵשׁ בִּמְהִירוּת הָרוּחַ שְׁטוּת מִקִּרְבּוֹ, עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ לֵב נִשְׁבָּר, כִּי נִשְׁבַּר לִבּוֹ עַל יְדֵי מְהִירוּת וּבֶהָלוּת הָרוּחַ שְׁטוּת לָצֵאת כַּנַּ"ל, וְעַד כָּאן לֹא מָצָא לְפִי שָׁעָה מָקוֹם לָצֵאת, וְעַל כֵּן נִשְׁבַּר הַלֵּב. (מִפֹּה רוֹאִים עַד כַּמָּה חָשׁוּב דָּבָר זֶה, עַד שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע אוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ לְמַהֵר מְאֹד לְגָרֵשׁ מִקִּרְבּוֹ הָרוּחַ שְׁטוּת, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אַהֲבַת נֶפֶשׁ לַצַּדִּיק דַּיְקָא בְּלֵב שָׁלֵם וְלֹא חֲצִי לֵב, בִּכְדֵי שֶׁכָּל לִבּוֹ יִכָּלֵל בְּלֵב הַצַּדִּיק וְיֹאהַב אוֹתוֹ מְאֹד כִּלְשׁוֹנוֹ שָׁם, וְיִזְכֶּה לְלֵב נִשְׁבָּר וְנָקִי מֵרוּחַ שְׁטוּת, וְגַם יִזְכֶּה לִרְאוֹתוֹ בִּסְפָרָיו). עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה קל"ה חלק א): (לאחר כמה שורות) וְהַסִּימָן עַל זֶה אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק הוּא – אִם יֵשׁ לוֹ שִׁפְלוּת, כִּי טֶבַע הַקַּטְנוּת שֶׁיִּתְבַּטֵּל לִפְנֵי גַּדְלוּת כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת הוּא אַהֲבָה, שֶׁיֹּאהַב אֶת הַצַּדִּיק אַהֲבָה שְׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ", וְתַרְגּוּמוֹ חֲבִיבָא לֵהּ כְּנַפְשֵׁהּ (חֲבִיבָה עָלָיו כְּנַפְשׁוֹ), (בהמשך) וְאַהֲבָתוֹ אֶת הַצַּדִּיק יִהְיֶה יוֹתֵר מֵאַהֲבַת נָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים". (רְאוּ כַּמָּה חָשׁוּב לְדַבֵּר מִתּוֹךְ סְפָרָיו וְלִקְרֹא סְפָרָיו דַּיְקָא) (המשך ההלכה) וְהֵם פָּגְמוּ בָּזֶה וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשַׁךְ עֲלֵיהֶם פְּגַם הָעֵינַיִם שֶׁל נִאוּף. עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה ה חלק ב סעיף ה): (לאחר כמה שורות) כִּי יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁמִּתְנַהֲגִים בְּרַבָּנוּת וּמוֹשְׁלִים עַל עַם דַּל, וְהֵם מִתְגָּאִים עַל הַדּוֹר בְּחִנָּם, (בהמשך) כִּי לֹא נִתַּן לָהֶם הַגְּדֻלָּה מֵהַשָּׁמַיִם כְּלָל, (בהמשך סעיף ו): וְעַל יְדֵי הַגַּאֲוָה שֶׁל אֵלּוּ הַמַּנְהִיגֵי הַדּוֹר, עַל יְדֵי זֶה הֵם מַגְבִּירִים תַּאֲוַת נִאוּף בָּעוֹלָם. (בהמשך) כִּי עַל־יְדֵי חֶרֶב הַגַּאֲוָה דִּקְדֻשָּׁה מִתְגַּבְּרִים עַל תַּאֲוַת נִאוּף. (בהמשך) אֲבָל עַל יְדֵי חֶרֶב הַגַּאֲוָה שֶׁל אֵלּוּ הַמַּנְהִיגִים הַנַּ"ל, (בהמשך) מִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, תַּאֲוָה זוֹ כַּנַּ"ל. (הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי זֶה רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע, וְתַלְמִידָיו הָאֲמִתִּיִּים הֵם יְחַזְּקוּ אוֹתְךָ בִּקְרִיאַת סְפָרָיו וְקִיּוּם עֲצוֹתָיו וְאַהֲבָה אֵלָיו וּלְעוֹלָם לֹא יַגְדִּילוּ עַצְמָם בְּהִתְפָּאֲרֻיּוֹת כְּמוֹ רַבֵּנוּ זי"ע, אֶלָּא תָּמִיד יַגְדִּילוּ אוֹתוֹ כִּי מִי יִשְׁוֶה לוֹ ,כִּי בּוֹ מְשֻׁתָּף שֵׁם הַשֵּׁם). עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה תקל"ח): אָמַר עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם שֶׁיָּרִימוּ אֶת עַצְמָם לְהַנְהִיג בְּרַבָּנוּת וְהִתְנַשְּׂאוּת מֵחֲמַת שֶׁהִכְנַסְתִּי בָּהֶם אֱמֶת הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדַּי. (וְאִם אָדָם רוֹאֶה שֶׁמְּקֹרָב לְמִישֶׁהוּ וְהוֹלֵךְ בִּדְרָכָיו וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו תַּאֲוַת נִאוּף אוֹ נוֹפֵל בְּנִאוּף, שֶׁיַּעֲשֶׂה לְעַצְמוֹ בֶּדֶק בַּיִת הַאִם הוּא מִתְקָרֵב עַל יָדוֹ לְרַבֵּנוּ זי"ע בֶּאֱמֶת אוֹ לֹא). וְעַל יְדֵי זֶה לָקוּ בָּעַיִן וּמִתְנַחֲמִים בָּעַיִן, דִּכְתִיב "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ וְכוּ'", כִּי כְּשֶׁרוֹאִים אֶת הַצַּדִּיק כְּאִלּוּ רוֹאִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי צַדִּיקַיָּא אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא אִנּוּן (שֶׁזֶּה קְרִיאַת סְפָרָיו, כַּמְבֹאָר לְעֵיל מִקֹּדֶם).

חָטְאוּ בָּאַף, וְלָקוּ בָּאַף, וּמִתְנַחֲמִים בָּאַף

חָטְאוּ בָּאַף, שֶׁהוּא הַחֹטֶם, זֶה בְּחִינַת פְּגָם שֶׁפָּגְמוּ בְּהַהִדּוּר וְהַחֵן הָאֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיק, כִּי עִקַּר הַחֵן וְהַהִדּוּר הוּא בַּפָּנִים וְעִקַּר הַפָּנִים הוּא הַחֹטֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם" – זֶה הַחֹטֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וּמוּבָא בְּדִבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּמָקוֹם אַחֵר, (חיי מוהר"ן תורה ה חלק א): דַּע שֶׁעִקַּר הָרוּחַ חַיִּים מְקַבְּלִים מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר (דְּהַיְנוּ יְסוֹדֵי הָעוֹלָם וְצַדִּיק דּוֹרֵנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע), כִּי עִקַּר הַחֵן הָאֱמֶת הוּא עַל יְדֵי הָרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחֵן וְהַהִדּוּר וְהַיֹּפִי, כַּמּוּבָא שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְעִקַּר הָרוּחַ חַיִּים הוּא בַּחֹטֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו". וְעַל כֵּן עִקַּר הַפָּנִים, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחֵן וְהַיֹּפִי, הוּא הַחֹטֶם, כִּי שָׁם הָרוּחַ חַיִּים וְכַנַּ"ל. וְעַל כֵּן שֶׁפָּגְמוּ בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק וְלֹא רָצוּ לִכְלֹל בְּחֵן הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ בְּהַפְּאֵר וְהַיֹּפִי וְהַהִדּוּר שֶׁלּוֹ, עַל כֵּן פָּגְמוּ בַּחֹטֶם (דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא רָצוּ לִקְרֹא סְפָרָיו, שֶׁשָּׁם הָרוּחַ חַיִּים שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ לְכָל אֶחָד, וְהֶעְדִּיפוּ סְפָרִים אֲחֵרִים עַל סְפָרָיו כּוֹלֵל סִפְרֵי תַּלְמִידָיו, כַּמּוּבָא (בליקוטי מוהר"ן תורה קצ"ב חלק א): שֶׁאֲפִלּוּ מִלֵּי דְּעָלְמָא שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא יָקָר מִדִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁל צַדִּיק אַחֵר, כִּי בְּהַדִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁל הָאַחֵר יָכוֹל לִהְיוֹת שָׁם תַּעֲרוֹבוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל זֶה הַדִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא רַק אֱמֶת לְבַד, וְכֵיוָן שֶׁהוּא רַק אֱמֶת וְאֵין בּוֹ שׁוּם תַּעֲרוֹבוֹת, אֵין יָקָר מִמֶּנּוּ). עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק ב תורה מ"ז): סַכָּנָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה, וְצָרִיךְ לָזֶה יְגִיעָה גְּדוֹלָה וְאָמָּנוּת יְתֵרָה, שֶׁיּוּכַל לִשְׁקֹל בְּפֶלֶס דְּבָרָיו, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִשְׁמַע כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין כִּי אִם מַה שֶׁצָּרִיךְ לוֹ, לֹא יוֹתֵר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל שׁוֹמְעִין כָּל הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֵר, עִם כָּל זֶה לֹא יִשְׁמַע כָּל אֶחָד רַק מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְבַד. (בהמשך) דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאֶחָד שׁוֹמֵעַ יוֹתֵר וּלְמַעְלָה מִמֹּחוֹ וַהֲבָנָתוֹ, זֶה בְּחִינַת מוֹתָרוֹת, וּמִשָּׁם יְנִיקָתָם (דְּהַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת), וְזֶה בְּחִינַת רָזֵי תּוֹרָה שֶׁנִּמְסַר לַחִיצוֹנִים, כִּי יְנִיקָתָם רַק מִבְּחִינַת רָזֵי תּוֹרָה, דְּהַיְנוּ מִמַּה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מִמֹּחַ הָאָדָם, כָּל אֶחָד לְפִי הֲבָנָתוֹ, עַל כֵּן צָרִיךְ הֶחָכָם הָאוֹמֵר תּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אָמָּנוּת הַנַּ"ל, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע שׁוּם אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין מַה שֶּׁאֵינוֹ לְפִי מֹחוֹ וַהֲבָנָתוֹ, שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לוֹ כַּנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם יְנִיקָה, חַס וְשָׁלוֹם. (בהמשך) וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ אֵימָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה יוֹתֵר מֵאֵימַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים (דְּהַיְנוּ רַבֵּנוּ זי"ע). עַיֵּן (עלים לתרופה מכתב קע"ג): (לאחר כמה שורות) בִּפְרָט מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְחִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא כָּזֶה וְכוּ', אֲשֶׁר הוּא חַיֵּינוּ לָנֶצַח. וּצְרִיכִים לִקְבֹּעַ תּוֹרָתוֹ וְשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים בַּלֵּב כָּל כָּךְ עַד אֲשֶׁר אֲפִלּוּ אַחַר מֵאָה שָׁנִים כְּשֶׁיַּגִּיעַ הָעֵת לִכְנֹס בַּקֶּבֶר וְלִשְׁכַּב שָׁם, גַּם שָׁם יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בְּדִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים. וְכֵן לְעֵת הַתְּחִיָּה לָנֶצַח, וּלְקַיֵּם "בְּהִתְהַלֶּכְךָ" בָּעוֹלָם הַזֶּה "תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ בַּקֶּבֶר תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ" וְכוּ'. (עלים לתרופה מכתב קס"א): (לאחר כמה שורות) כִּי בְּאֵלֶּה חֶפְצוֹ, כִּי כָּל יִשְׁעוֹ וְכָל חֶפְצוֹ וְכָל מְגַמָּתוֹ שֶׁתִּזְכּוּ לֵילֵךְ עִם דְּבָרָיו, הַיְנוּ לְקַיְּמָם כִּפְשׁוּטָם, וּלְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, וְלִמְצֹא לְעַצְמוֹ עֵצוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּכָל עֵת וּזְמַן בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, בְּשָׁכְבּוֹ וּבְקוּמוֹ, וּבְלֶכְתּוֹ בַדֶּרֶךְ, בִּימֵי נְעוּרָיו וּבִימֵי בַּחֲרוּתוֹ וּבִימֵי זִקְנוּתוֹ מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ. הֵן בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, הֵן בְּהַנְהָגָתוֹ עִם בְּנֵי אָדָם הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים הָאוֹהֲבִים וְהַשּׂוֹנְאִים חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ' וְכוּ', אֵין דָּבָר וְאֵין עִנְיָן שֶׁלֹּא נוּכַל לְהוֹצִיא וְלִמְצֹא לְעַצְמֵנוּ עֵצוֹת נְכוֹנוֹת וּדְרָכִים יְשָׁרִים בְּכָל דָּבָר אֵיךְ שֶׁהוּא, בִּבְחִינַת יְרִידָה חַס וְשָׁלוֹם, וּבִבְחִינַת עֲלִיָּה, בְּכָל מִינֵי מַדְרֵגוֹת וְעִנְיָנִים שֶׁהָאָדָם עוֹמֵד בָּהֶם. וּמִי שֶׁמֵּבִין קְצָת מִזֶּה מֵבִין, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין אוֹ אֲפִלּוּ הַמֵּבִין קְצָת, כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין צָרִיךְ לְהַאֲמִין תָּמִיד שֶׁבְּוַדַּאי נִמְצָאִים אֵלּוּ הָעִנְיָנִים שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו וְעַל כָּל הָעוֹלָם, וְכָל מַה שֶּׁשּׁוֹמֵעַ בְּנֵי אָדָם מְדַבְּרִים, בְּוַדַּאי הַכֹּל נִמְצָא בְּתוֹךְ תּוֹרָתוֹ וּמַעֲשִׂיּוֹתָיו וְשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְעַל יְדֵי הָאֱמוּנָה יִזְכֶּה לִמְצֹא גַּם כֵּן לְפִי שִׂכְלוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ, כִּי מְאֹד מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְהַכֹּל יְכוֹלִים לְהַחֲיוֹת עַצְמָם עַל יָדָם בְּחַיֵּי עוֹלָם לְנֶצַח נְצָחִים. עַיֵּן (עלים לתרופה מכתב נ"ט): (לאחר כמה שורות) וּצְרִיכִים לִזְכֹּר זֹאת הֵיטֵב, כִּי כָּל מַה שֶּׁזּוֹכְרִים זֹאת יוֹתֵר שֶׁעִקַּר הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם הַמַּמְתִּיק בְּכָל עֵת מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא – עַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמוֹ חִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּיוֹתֵר וּמַמְתִּיקִים מֵעַצְמוֹ הַמְּרִירוּת בְּהַמְתָּקוֹת יְתֵרוֹת, כִּי בְּוַדַּאי כָּל אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ לְהַצַּדִּיק וּכְפִי אֱמוּנָתוֹ בּוֹ כְּמוֹ כֵן נִמְתָּק מְרִירוּתוֹ יוֹתֵר, וּבָזֶה אָנוּ צְרִיכִים לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בְּכָל עֵת. עַיֵּן (חלוקי הנחל עמוד הצדיק סעיף י"ז): בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּזְכַּר הַצַּדִּיק בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן – הַכֹּל עַל הַצַּדִּיק הַנַּ"ל (דְּהַיְנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע). עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות שבת הלכה ה סעיף ט בסוף): וְזֹאת הַקְּלִפָּה הָרָעָה, שֶׁהִיא הָמָן עֲמָלֵק, כָּל תַּחְבּוּלוֹתָיו וְכָל מִלְחַמְתּוֹ הִיא לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי (רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע), כִּי קְלִפַּת עֲמָלֵק מְרֻצָּה שֶׁיִּתְקָרְבוּ יִשְׂרָאֵל לְכָל הָרָאשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם. לָא מִבָּעֲיָא הָרָאשִׁים שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא מַמָּשׁ שֶׁהֵם עִקַּר שֵׁם הַטֻּמְאָה, כְּמוֹ רָאשֵׁי כִּתּוֹת שֶׁל הַפִילוֹסוֹפִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים, כִּי גַּם אֶצְלָם יֵשׁ לָהֶם רָאשִׁים עֲלֵיהֶם שֶׁלּוֹמְדִים אֶצְלָם אֵלּוּ הַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת הַנְּבוֹכוֹת הָעוֹקְרוֹת אוֹתָם מִן הָעוֹלָם וּלְצוֹדֵד נְפָשׁוֹת וּלְקָרְבָם לְאֵלּוּ הָרָאשִׁים יִמַּח שְׁמָם. בְּוַדַּאי הֵן הוּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ וְעַל זֶה מַנִּיחַ עַצְמוֹ בְּוַדַּאי לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ. אֶלָּא אֲפִלּוּ רָאשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֵלֶק בַּקְּדֻשָּׁה שֶׁהֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים קְצָת, וַאֲפִלּוּ אִם הֵם צַדִּיקִים, (וַאֲפִלּוּ אֲנָשִׁים שֶׁמַּרְאִים עַצְמָם כְּתַלְמִידָיו וְהֵם לֹא תַּלְמִידִים אֲמִתִּיִּים) רַק שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזַת הָרָע וְאֵין לָהֶם כֹּחַ לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מֵרַע לְטוֹב, עַל כֵּן מְרֻצֶּה עֲמָלֵק שֶׁכָּל אֵלּוּ הָרָאשִׁים יִהְיוּ גְּדוֹלִים וּמְפֻרְסָמִים בְּשֵׁם גָּדוֹל בָּעוֹלָם וְיִהְיֶה לָהֶם הִתְנַשְּׂאוּת גָּדוֹל. (בהמשך) וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה צַדִּיקִים שֶׁשִּׁבְּרוּ הַתַּאֲווֹת אֲבָל עֲדַיִן נִשְׁאַר אֶצְלָם שֶׁמֶץ מִנֵּהוּ. וְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים אֵין לָהֶם כֹּחַ לְהַחֲזִיר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמוּטָב כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי שֶׁזָּכָה לְבַטֵּל הָרָע בְּתַכְלִית וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם רַע כְּלָל, עַל כֵּן יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַמְקֹרָבִים אֵלָיו לְהַחֲזִירָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל כֵּן עַל זֶה מִתְקַנֵּא עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר הַבַּעַל דָּבָר, שֶׁהוּא קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק, וּמַנִּיחַ עַצְמוֹ לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ לְהַעְלִים וּלְהַסְתִּיר שֵׁם וְהִדּוּר וּפְאֵר שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה וּמֵקִים עָלָיו מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל, וּמִתְגַּבֵּר בְּתַחְבּוּלוֹתָיו לְהָקִים רָאשִׁים בָּעוֹלָם וּלְהַגְדִּיל שְׁמָם מְאֹד. (אֲפִלּוּ אִם הֵם מֵאֲנָשָׁיו, צָרִיךְ בְּדִיקָה גְּדוֹלָה שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא זָזִים כְּהוּא זֶה מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע, וּבֶאֱמֶת מַגְדִּילִים שְׁמוֹ וְלֹא שְׁמָם, כִּי רַק רַבֵּנוּ זי"ע יָכוֹל לְתַקֵּן, כַּמּוּבָא לְעֵיל שֶׁרַק הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם אֲשֶׁר הוּא נָקִי בְּתַכְלִית יָכוֹל לְתַקֵּן כָּל הַנְּפָשׁוֹת, וְתַפְקִיד כָּל שְׁאָר הַצַּדִּיקִים לְקָרֵב אֵלָיו לְלִמּוּד סְפָרָיו וּלְקִיּוּמָם וְלֶאֱהֹב אוֹתוֹ מְאֹד, כַּמְבֹאָר לְעֵיל בַּסֵּפֶר, בִּכְדֵי שֶׁכֻּלָּם לֹא יִשְׁכְּחוּ שֶׁכָּל הָעִנְיָן פֹּה זֶה רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע וְעַל זֶה רָאוּי לִבְכּוֹת עַל הַעְלָמָה כָּזֹאת). עַיֵּן (עלים לתרופה מכתב של"ט): וּכְלַל הַכֹּל כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְחַסְדּוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ מָלֵא עוֹלָם וְהַכֹּל לְטוֹבָה. כִּי לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ. אַךְ לֵידַע כָּל זֹאת וּלְקַבֵּל חִיּוּת וְקִיּוּם עַל יְדֵי זֶה, הַכֹּל הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם (כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְעֵיל שֶׁלָּזֶה זוֹכִים רַק עַל יְדֵי קְרִיאַת סְפָרָיו שֶׁל רַבֵּנוּ זי"ע, דְּהַיְנוּ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנוֹצֵץ לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה וְשֶׁלֵּית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ אֶלָּא עַל יְדֵי סִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע) עַיֵּן (עלים לתרופה מכתב שע"ט): (לאחר כמה שורות) יָדַעְתִּי מַכְאוֹבְךָ מֵרָחוֹק, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֵיךְ שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁהוּא, יֵשׁ וְיֵשׁ כֹּחַ לְדִבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, לְעוֹרֵר וּלְהַחֲיוֹת וּלְשַׂמֵּחַ גַּם אוֹתְךָ, וְגַם גְּרוּעִים אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת פְּעָמִים מִמְּךָ, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. כִּי גְּדֻלַּת כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה סָבָא דְּסָבִין שֶׁאָנוּ חוֹסִים בּוֹ אֵין חֵקֶר, וְאִי אֶפְשָׁר לְךָ לְשַׁעֵר כְּלָל. (בהמשך) אַךְ אֵיךְ שֶׁהוּא, כָּל מִי שֶׁסָּמוּךְ יוֹתֵר עַל כֹּחַ הַצַּדִּיק שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ אֲמִתִּי – כְּפִי סְמִיכָתוֹ בֶּאֱמֶת, כֵּן הַצַּדִּיק סוֹמֵךְ אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר. כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים בֵּין בְּנֵי אָדָם בְּעִנְיַן הַסִּיּוּעַ דִּלְעֵלָּא הַנַּ"ל. (בהמשך) עַל כֵּן רָמַזְתִּי לְךָ לְמַעְלָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמִּתְחַזְּקִים יוֹתֵר לַחֲסוֹת בּוֹ וּלְחַזֵּק עַצְמוֹ עַל יְדֵי זֶה, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ מַגִּיעַ עָלָיו הַסִּיּוּעַ דִּלְעֵלָּא יוֹתֵר וְיוֹתֵר. אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה לִפְעָמִים הַהֵפֶךְ, כִּי כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ וְכוּ', וּבִפְרָט מִי שֶׁרוֹצֶה לִבְרֹחַ לְחֶזְקַת אֲמִתִּי כָּזֶה, שֶׁמִּתְגָּרִין בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר. עַיֵּן (עלים לתרופה מכתב תל"ט): שִׂימוּ לְבַבְכֶם הֵיטֵב הֵיטֵב לְכָל תּוֹרָה וּלְכָל שִׂיחָה וּלְכָל רֶמֶז שֶׁבְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּמַעֲשִׂיּוֹת שֶׁלּוֹ וְכוּ'. אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז בָּהֶם. הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וְתִלְמְדוּ אוֹתָם בְּכָל יוֹם וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם אֲלֵיהֶם, כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גִּלָּה לָנוּ בַּדּוֹר הַזֶּה עַל יְדֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. וְאַל יִתְיַשְּׁנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּעֵינֵיכֶם כִּי הֵם חִדּוּשִׁים חֲדָשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד, וּמִתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וְקוֹרְאִים וּמַכְרִיזִים וּמְגַלִּים אֱלֹהוּתוֹ בָּעוֹלָם שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּמוֹרִים דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְעֵצוֹת נוֹרָאוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. וּרְצוֹנִי חָזָק מְאֹד לְהַאֲרִיךְ וּלְהַרְחִיב הַדִּבּוּר הַזֶּה, כִּי רַק בָּזֶה צְרִיכִים לְדַבֵּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל, הֶבֶל הֲבָלִים אֵין בּוֹ מַמָּשׁ) וְכָל כַּוָּנָתוֹ הָרָעָה רַק כְּדֵי לְהַעְלִים עַל יְדֵי זֶה זֶה שֵׁם הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁעִקַּר תִּקּוּן כָּל בְּנֵי עוֹלָם לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל יָדוֹ דַּיְקָא. וּקְלִפַּת עֲמָלֵק, כָּל מִלְחַמְתּוֹ לְהַעְלִים וּלְהַסְתִּיר שְׁמוֹ שֶׁל זֶה הָרֹאשׁ בַּיִת דַּיְקָא. (שִׂימוּ לֵב לַדִּיּוּק: כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם). עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה רנ"א): (לאחר כמה מלים) אָמַר: יֵשׁ לְאֵל יָדִי לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְמוּטָב, וְלֹא בִּלְבַד אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, אֶלָּא אֲפִלּוּ צַדִּיקִים וַאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים אֲנִי יָכוֹל לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב, כִּי גַּם הַצַּדִּיקִים צְרִיכִים לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב. וְלָא מִבָּעֲיָא יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, אֶלָּא כָּל הָאֻמּוֹת הָעוֹלָם כֻּלָּם אֲנִי יָכוֹל לְהַחֲזִירָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָיִיתִי יָכוֹל לְהוֹלִיכָם סָמוּךְ לְדַת יִשְׂרָאֵל. וְעַיֵּן (באיבי הנחל למשה אפרים זצ"ל על תורה נ"ז חלק א ליקוטי מוהר"ן): כִּי עַל יְדֵי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים (יְסוֹדֵי הָעוֹלָם, וִיסוֹד עוֹלָם שֶׁל דּוֹרֵנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע) הַנִּקְרָאִים חַיִּים וְכוּ', צַדִּיקִים אֲפִלּוּ בְּמִיתָתָם קְרוּאִים חַיִּים, פֵּרוּשׁ: הֲגַם שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהֵם צַדִּיקִים, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁגַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם נִקְרָאִים חַיִּים וִיכוֹלִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יָדָם כְּמוֹ בְּחַיֵּיהֶם וְיוֹתֵר, הֲרֵי זֶה פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְיוּבַן עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל בְּתוֹרָה קמ"ד חֵלֶק א עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ, כִּי עִקַּר הַמִּיתָה הוּא רַק מִי שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר תַּאֲווֹתָיו, וּכְשֶׁמֵּת מִתְבַּטְּלִים הַתַּאֲווֹת, עַל כֵּן נִכֶּרֶת אֶצְלוֹ הַמִּיתָה וְנִקְרָא מֵת, אֲבָל מִי שֶׁמְּקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר עַצְמוֹ בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ מִכָּל הַתַּאֲווֹת אֲזַי הוּא חַי תָּמִיד וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּהַצַּדִּיק שֶׁגַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ נִקְרָא חַי, נִמְצָא שֶׁחוֹשְׁדוֹ שֶׁלֹּא שִׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת בְּחַיָּיו, וְעַל כֵּן הוּא נִקְרָא מֵת, נִמְצָא שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים כְּלָל, עַל כֵּן הוּא נוֹפֵל לְחוֹלַאַת שֶׁלֹּא יַאֲמִין בְּחַיָּיו. וְהוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כִּי הַצַּדִּיק חַי גַּם לְאַחַר מִיתָה וְהוּא אֵינֶנּוּ מַאֲמִין בָּזֶה, עַל כֵּן הוּא מֵת בְּחַיָּיו וְשׁוּם אָדָם לֹא יַאֲמִין בְּחַיָּיו). (המשך ההלכה) וְזֶהוּ חָטְאוּ בָּאַף וְלָקוּ בָּאַף וּמִתְנַחֲמִים בָּאַף וְכַנַּ"ל.

חָטְאוּ בַּפֶּה, וְלָקוּ בַּפֶּה, וּמִתְנַחֲמִים בַּפֶּה

חָטְאוּ בַּפֶּה וְכוּ', כִּי עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַצַּדִּיק הוּא עַל יְדֵי הַפֶּה, עַל יְדֵי שֶׁמְּדַבְּרִים דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁמְּקַבְּלִים מִמֶּנּוּ בַּפֶּה, כִּי הִתְגַּלּוּת הַמֹּחִין שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל הוּא בַּפֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", וְעַל כֵּן כְּשֶׁחָטְאוּ וּפָגְמוּ בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק וְלֹא רָצוּ לְדַבֵּר בְּפִיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁגִּלּוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, (יְסוֹדֵי הָעוֹלָם וְצַדִּיק דּוֹרֵנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע, וּפֹה יֵשׁ מֵעֵין תּוֹכָחָה לְמִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁעָדִיף לְהַפְשִׁיט דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע וְלֹא לְדַבֵּר דִּבּוּרָיו דַּוְקָא, כִּי כְּכָל הַנִּרְאֶה זֶה גַּם מְעַכֵּב אֶת הָאֱמוּנָה וְהַהִתְקַשְּׁרוּת אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁהֶרְאֵינוּ לְעֵיל שֶׁפָּנָיו, שִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ הֵם בְּתוֹךְ דִּבּוּרָיו דַּיְקָא, כִּי הַמַּטָּרָה גַּם אִם מַפְשִׁיטִים אוֹתוֹ, שֶׁתַּכְלִית הַהַנְמָכָה תִּהְיֶה לְהַגְבִּיהַּ בַּחֲזָרָה אֵלָיו וְלִסְפָרָיו וְקִיּוּם עֲצוֹתָיו וְלֹא שֶׁאָדָם יִשָּׁאֵר עִם הַפֵּרוּשִׁים וְיַאֲמִין וְיִתְקַשֵּׁר לַתַּלְמִיד, כִּי, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, רַבֵּנוּ זי"ע הִשְׁאִיר לָנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְתֵשַׁע תּוֹרוֹת כּוֹלֵל הַתּוֹרוֹת בְּהוֹסָפַת כְּתַב יָד, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנֶה שִׂיחוֹת בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן, וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שִׂיחוֹת בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן, וּבְקוּנְטְרֵס הוֹסָפוֹת לְחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן עוֹד מָאתַיִם שְׁמוֹנִים וְתֵשַׁע שִׂיחוֹת, וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲשִׂיּוֹת בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת עִם עוֹד תֵּשַׁע שִׂיחוֹת, וּשְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שִׂיחוֹת בְּשִׁבְחֵי הָרַ"ן, וְרַק בְּקִצּוּר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן שֶׁזֶּה עֲדַיִן לֹא כָּל הָעֵצוֹת בְּדִיּוּק יֵשׁ אֶלֶף מֵאָה תִּשְׁעִים וְשֵׁשׁ עֵצוֹת מִתּוֹךְ לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חוּץ מִזֶּה שֶׁבְּכָל שִׂיחָה מֵחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן וְשִׂיחוֹת הָרַ"ן וְכוּ' יֵשׁ לִפְעָמִים גַּם אַרְבָּעָה עֵצוֹת וְיוֹתֵר בְּתוֹךְ הַשִּׂיחָה, מַה שֶּׁאוֹמֵר שֶׁהִשְׁאִיר לָנוּ מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ עֶשֶׂר אֶלֶף עֵצוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת לְלַמְּדֵנוּ הַדֶּרֶךְ בָּהּ נֵלֵךְ. עַיֵּן (עלים לתרופה מכתב של"ט): וּכְלַל הַכֹּל כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְחַסְדּוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ מָלֵא עוֹלָם וְהַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ. אַךְ לֵידַע כָּל זֹאת וּלְקַבֵּל חִיּוּת וְקִיּוּם עַל יְדֵי זֶה, הַכֹּל הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם (כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְעֵיל, שֶׁלָּזֶה זוֹכִים רַק עַל יְדֵי קְרִיאַת סְפָרָיו שֶׁל רַבֵּנוּ זי"ע, דְּהַיְנוּ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנוֹצֵץ לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה וְשֶׁלֵּית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ אֶלָּא עַל יְדֵי סִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע) עַיֵּן (עלים לתרופה מכתב תל"ט): שִׂימוּ לְבַבְכֶם הֵיטֵב הֵיטֵב לְכָל תּוֹרָה וּלְכָל שִׂיחָה וּלְכָל רֶמֶז שֶׁבְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּמַעֲשִׂיּוֹת שֶׁלּוֹ וְכוּ'. אַשְׁרֵי שֶׁיֶּאֱחֹז בָּהֶם. הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וְתִלְמְדוּ אוֹתָם בְּכָל יוֹם וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם אֲלֵיהֶם, כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גִּלָּה לָנוּ בַּדּוֹר הַזֶּה עַל יְדֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. וְאַל יִתְיַשְּׁנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּעֵינֵיכֶם, כִּי הֵם חִדּוּשִׁים חֲדָשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד, וּמִתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וְקוֹרְאִים וּמַכְרִיזִים וּמְגַלִּים אֱלֹהוּתוֹ בָּעוֹלָם שֶׁמְּלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּמוֹרִים דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְעֵצוֹת נוֹרָאוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. וּרְצוֹנִי חָזָק מְאֹד לְהַאֲרִיךְ וּלְהַרְחִיב הַדִּבּוּר הַזֶּה, כִּי רַק בָּזֶה צְרִיכִים לְדַבֵּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל, הֶבֶל הֲבָלִים אֵין בּוֹ מַמָּשׁ). (המשך ההלכה) עַל כֵּן פָּגְמוּ בַּפֶּה וְזֶהוּ חָטְאוּ בַּפֶּה וְכוּ'.

חָטְאוּ בַּלָּשׁוֹן, וְלָקוּ בַּלָּשׁוֹן, וּמִתְנַחֲמִים בַּלָּשׁוֹן

וְזֶה חָטְאוּ בַּלָּשׁוֹן, כִּי הַלָּשׁוֹן הוּא בְּחִינַת בְּרִית הַלָּשׁוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, כִּי הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן זֶה בְּחִינַת הַחִיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֶבְרֵי הַגּוּף, כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ שֶׁהוּא הַגֻּלְגָּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה", וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחִיּוֹת לְתוֹךְ הַלֵּב לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל הַגּוּף, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, שֶׁהוּא הָרוּחַ חַיִּים הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מֵהַמֹּחַ לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ מִתְפָּרְדִים כָּל הַכֹּחוֹת וְכָל הַחִיּוּת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִים מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבָּעָה מִדּוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים". וְכֵן בְּעִנְיַן הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִים מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִים וְנִתְפָּרְדִים מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לַטּוֹב וְלָרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת בַּלֵּב (כמבואר בתורה ל"ג חלק א ליקוטי מוהר"ן), וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חִיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת. כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ", שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּרְשׁוּת לִבּוֹ, רַק יִהְיֶה לִבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, (דְּהַיְנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע) נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בִּבְחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן כְּשֶׁזּוֹכִים לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף, שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב. "אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְכוּ'", שֶׁמִּשָּׁם נִפְרָדִים כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבָּעָה רָאשִׁים כַּנַּ"ל. וְזֶה הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא מְקַשֵּׁר הַמֹּחַ עִם הַלֵּב, הָרֹאשׁ עִם הַגּוּף. הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עִם כְּלַל יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת בְּרִית הַלָּשׁוֹן, (דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל הַחִיּוּת שֶׁל הָאָדָם תִּהְיֶה מִדִּבּוּרֵי סְפָרָיו שֶׁל רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁהוּא מַשְׁקֶה אֶת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ וְעַל יְדֵי זֶה יִגְדַּל וְיִזְדַּכֵּךְ שִׂכְלוֹ וְיִתְבַּקְּעוּ קַשְׁיוּת גִּידֵי לְבָבוֹ וְיִתְרַפְּאוּ כָּל אֵבָרָיו וְיִתְבָּרְרוּ כָּל יְסוֹדוֹתָיו, כַּאֲשֶׁר בֵּרוּר הַיְסוֹדוֹת בְּעִקָּר הוּא עַל יְדֵי שָׁלֹשׁ עֵצוֹת מִתּוֹרָה ד, וּמְבֹאָרִים בְּפֶרֶק א בַּסֵּפֶר, שֶׁהֵם רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק, שֶׁזֶּה לִמּוּד סְפָרָיו צְדָקָה לַצַּדִּיק, דְּהַיְנוּ קְנִיַּת סְפָרָיו שֶׁלּוֹ, וּלְחַלְּקָם אוֹ לָתֵת לַאֲחֵרִים לְחַלֵּק, אוֹ לְהַדְפִּיס סְפָרָיו, שֶׁבְּחִינוֹת אֵלּוּ בִּצְדָקָה עוֹלוֹת עַל הַכֹּל, וּוִדּוּי דְּבָרִים בְּצִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ). עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה שמ"ז): (לאחר כמה מילים) וְאָמַר לוֹ שֶׁיְּכוֹלִים לִהְיוֹת נַעֲשֶׂה בַּעַל מֹחַ גָּדוֹל עַל יְדֵי סִפְרוֹ. (וחיי מוהר"ן שיחה שמ"ט): (לאחר כמה שורות) וְאָמַר שֶׁמִּי שֶׁיֵּשֵׁב וְיַעֲסֹק בִּסְפָרָיו רַק בְּלִי קִנְטוּר וְנִצָּחוֹן וְיִסְתַּכֵּל בּוֹ בֶּאֱמֶת, אָז בְּוַדַּאי יִהְיוּ נִבְקָעִים כָּל גִּידֵי קַשְׁיוּת לְבָבוֹ. (וחיי מוהר"ן שיחה שע"ב): אָמַר שֶׁאֵין שׁוּם אֵיבָר בָּאָדָם שֶׁלֹּא אָמַר עָלָיו תּוֹרָה, כִּי כְּבָר אָמַר תּוֹרָה עַל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, כִּי יָדוּעַ שֶׁקּוֹמַת הָאָדָם מְרַמֵּז לְמַה שֶׁמְּרַמֵּז לְפַרְצוּף כָּל הָעוֹלָמוֹת. (דְּהַיְנוּ פָּעַל בְּתוֹרוֹתָיו רְפוּאָה בָּרוּחָנִיּוּת לְכָל הָרְמַ"ח אֵבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים). עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה צ"א חלק א): כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי אֱמוּנָה, יֵשׁ אֱמוּנָה שֶׁהוּא רַק בַּלֵּב, וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לָאָדָם אֱמוּנָה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י שֶׁצָּרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ יָדָיו בִּשְׁעַת נְטִילָה נֶגֶד הָרֹאשׁ כְּדֵי לְקַבֵּל הַקְּדֻשָּׁה. נִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ לָזֶה אֱמוּנָה בְּהַיָּדַיִם, לְהַאֲמִין שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁמַּגְבִּיהַּ יָדָיו כְּנֶגֶד הָרֹאשׁ מְקַבֵּל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה אֵינוֹ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קי"ט) "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה". (בהמשך) וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּמֹשֶׁה "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה", שֶׁהָיָה לוֹ אֱמוּנָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה עַד שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים. (דְּהַיְנוּ פָּעַל בִּסְפָרָיו רְפוּאָה לְכָל אֵבָרֵינוּ שֶׁתָּאִיר בָּנוּ אֱמוּנָה אֲמִתִּית אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם). עַיֵּן (עלים לתרופה מכתב של"ט): וּכְלַל הַכֹּל כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְחַסְדּוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ מָלֵא עוֹלָם וְהַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ. אַךְ לֵידַע כָּל זֹאת וּלְקַבֵּל חִיּוּת וְקִיּוּם עַל יְדֵי זֶה, הַכֹּל הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם (כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְעֵיל, שֶׁלָּזֶה זוֹכִים רַק עַל יְדֵי קְרִיאַת סְפָרָיו שֶׁל רַבֵּנוּ זי"ע, דְּהַיְנוּ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנוֹצֵץ לוֹ בֶּאֱמֶת, שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה וְשֶׁלֵּית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ אֶלָּא עַל יְדֵי סִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע): (המשך ההלכה): כִּי עִקַּר הֶאָרַת הַצַּדִּיק הוּא עַל יְדֵי דִּבּוּרֵי פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְהֵם פָּגְמוּ בְּהַצַּדִּיק – עַל כֵּן חָטְאוּ בַּפֶּה וּבַלָּשׁוֹן וְכוּ'. עַיֵּן (עלים לתרופה מכתב תל"ט): שִׂימוּ לְבַבְכֶם הֵיטֵב הֵיטֵב לְכָל תּוֹרָה וּלְכָל שִׂיחָה וּלְכָל רֶמֶז שֶׁבְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּמַעֲשִׂיּוֹת שֶׁלּוֹ וְכוּ'. אַשְׁרֵי שֶׁיֶּאֱחֹז בָּהֶם. הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וְתִלְמְדוּ אוֹתָם בְּכָל יוֹם וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם אֲלֵיהֶם, כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גִּלָּה לָנוּ בַּדּוֹר הַזֶּה עַל יְדֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. וְאַל יִתְיַשְּׁנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּעֵינֵיכֶם, כִּי הֵם חִדּוּשִׁים חֲדָשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד, וּמִתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וְקוֹרְאִים וּמַכְרִיזִים וּמְגַלִּים אֱלֹהוּתוֹ בָּעוֹלָם שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּמוֹרִים דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְעֵצוֹת נוֹרָאוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. וּרְצוֹנִי חָזָק מְאֹד לְהַאֲרִיךְ וּלְהַרְחִיב הַדִּבּוּר הַזֶּה, כִּי רַק בָּזֶה צְרִיכִים לְדַבֵּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל, הֶבֶל הֲבָלִים אֵין בּוֹ מַמָּשׁ.

חָטְאוּ בַּלֵּב, וְלָקוּ בַּלֵּב, וּמִתְנַחֲמִים בַּלֵּב

וְזֶהוּ חָטְאוּ בַּלֵּב, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי הַלֵּב הוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת שֶׁמִּמֶּנּוּ נִפְרָדִים כֻּלָּם כַּנַּ"ל, וְעִקַּר חִיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ לִזְכּוֹת שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ שָׁלֵם עִם הַשֵּׁם לְהִתְנַהֵג בְּכָל הַמִּדּוֹת כָּרָאוּי כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הוּא הָרֹאשׁ בַּיִת שֶׁמֵּאִיר לְתוֹךְ הַלֵּב וְכוּ' כַּנַּ"ל וְהֵם פָּגְמוּ בָּזֶה. (כַּמְבֹאָר לְעֵיל שֶׁהִשְׁקוּ עַצְמָם מִבּוֹרוֹת מַיִם אֲחֵרִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם תַּעֲרוֹבוֹת, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, כִּי הַיּוֹם כֻּלָּם צְרִיכִים לִשְׁתּוֹת מֵימֵי הַנַּחַל שֶׁהוּא הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן הַנָּהָר הַמְטַהֵר מִכָּל הַכְּתָמִים, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי שֶׁלְּבַסּוֹף יִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ שָׁלֵם עִם הַשֵּׁם לְהִתְנַהֵג בְּכָל הַמִּדּוֹת כָּרָאוּי כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם שׁוֹתֶה מִמָּקוֹם אַחֵר – יֶדַע שֶׁל תּוֹרָה אוּלַי יִהְיֶה לוֹ, אֲבָל לֵב שָׁלֵם וּמִדּוֹת בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת לֹא. שֶׁהַכַּוָּנָה פֹּה לִסְפָרָיו דַּיְקָא אוֹ לֹא). עַיֵּן (עלים לתרופה מכתב תל"ט): שִׂימוּ לְבַבְכֶם הֵיטֵב הֵיטֵב לְכָל תּוֹרָה וּלְכָל שִׂיחָה וּלְכָל רֶמֶז שֶׁבְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּמַעֲשִׂיּוֹת שֶׁלּוֹ וְכוּ'. אַשְׁרֵי שֶׁיֶּאֱחֹז בָּהֶם. הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וְתִלְמְדוּ אוֹתָם בְּכָל יוֹם וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם אֲלֵיהֶם, כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גִּלָּה לָנוּ בַּדּוֹר הַזֶּה עַל יְדֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. וְאַל יִתְיַשְּׁנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּעֵינֵיכֶם, כִּי הֵם חִדּוּשִׁים חֲדָשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד, וּמִתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וְקוֹרְאִים וּמַכְרִיזִים וּמְגַלִּים אֱלֹהוּתוֹ בָּעוֹלָם שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּמוֹרִים דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְעֵצוֹת נוֹרָאוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. וּרְצוֹנִי חָזָק מְאֹד לְהַאֲרִיךְ וּלְהַרְחִיב הַדִּבּוּר הַזֶּה, כִּי רַק בָּזֶה צְרִיכִים לְדַבֵּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל, הֶבֶל הֲבָלִים אֵין בּוֹ מַמָּשׁ. (המשך ההלכה): וְזֶהוּ חָטְאוּ בַּלֵּב וְכוּ' וְכַנַּ"ל.

חָטְאוּ בַּיָּד, וְלָקוּ בַּיָּד, וּמִתְנַחֲמִים בַּיָּד

וְזֶהוּ חָטְאוּ בַּיָּד, כִּי הַיָּדַיִם הֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה, כִּי בָּהֶם מִתְגַּלִּים כָּל הַמִּדּוֹת כְּפִי מַה שֶּׁאוֹחֵז בָּהֶם, כִּי כְּפִי מִדּוֹתָיו וְתַאֲווֹתָיו כֵּן מַעֲשָׂיו לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ, שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בִּבְחִינַת יָדַיִם שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה. וְעַל כֵּן עִקַּר רוּחַ הַחַיִּים שֶׁבַּלֵּב, שֶׁמִּמֶּנּוּ חִיּוּת כָּל הָאֵבָרִים, מִתְגַּלֶּה בַּיָּדַיִם, דְּהַיְנוּ בְּהַדֹּפֶק שֶׁדּוֹפֵק בַּיָּדַיִם דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הָרוּחַ חַיִּים שֶׁבַּלֵּב נִמְשָׁךְ לְתוֹךְ הַיָּדַיִם מֵחֲמַת שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה. וְעַל כֵּן עִקַּר הִתְגַּלּוּת מִסְפַּר עֲשָׂרָה הוּא בַּיָּדַיִם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, וְכֵן בָּרַגְלַיִם, וְכַמּוּבָא. מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת פְּעֻלַּת הַמִּדּוֹת שֶׁל כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁכְּלוּלִים בְּעֶשֶׂר כַּיָּדוּעַ. וְזֶהוּ חָטְאוּ בַּיָּד וְכוּ', כִּי כָל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגְמוּ בְּכָל הַמִּדּוֹת שֶׁל כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, עַל יְדֵי שֶׁפָּגְמוּ בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק הַכֹּל מִתְגַּלֶּה בַּיָּדַיִם דַּיְקָא כַּנַּ"ל. (דְּהַיְנוּ הַיּוֹם בְּדוֹרֵנוּ עַד גִּלּוּי מָשִׁיחַ עַל יְדֵי שֶׁלֹּא מִתְקָרְבִים לִסְפָרָיו וַעֲצוֹתָיו בֶּאֱמֶת שֶׁל רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע, זֶה מִתְגַּלֶּה בַּמַּעֲשִׂים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַיָּדַיִם).

חָטְאוּ בָּרֶגֶל, וְלָקוּ בָּרֶגֶל, וּמִתְנַחֲמִים בָּרֶגֶל

וְזֶהוּ חָטְאוּ בָּרֶגֶל, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן הוּא לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְקַשֵּׁר לְהַצַּדִּיק בֶּאֱמֶת כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הֶאָרָתוֹ עַד הָרַגְלַיִם, שֶׁשָּׁם עִקַּר גְּמַר הַתִּקּוּן, כִּי צְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַצַּדִּיק מֵהָרֹאשׁ אֶל הַלֵּב, שֶׁשָּׁם כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ כְּדֵי לְקַשֵּׁר הַלֵּב וְהַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁיִּתְנַהֵג בְּכָל הַמִּדּוֹת בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, וּבָזֶה יִזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת יָדָיו שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשָׂיו וּפְעֻלוֹתָיו בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כָּרָאוּי עַל פִּי הַתּוֹרָה. אֲבָל עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִים הַקְּדֻשָּׁה עַד הָרַגְלַיִם, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם מְצֵרֵי הַקְּדֻשָּׁה, הוּא בָּרַגְלַיִם, בִּבְחִינַת "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת וְכוּ'", בִּבְחִינַת "עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי", כִּי לְאַחַר סִיּוּם רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה מַתְחִיל רֹאשׁ הַקְּלִפָּה וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת "רֹאשׁ כָּל חוּצוֹת". וְעַל כֵּן עִקַּר אֲחִיזָתוֹ בִּבְחִינַת רַגְלִין, שֶׁהֵם סְמוּכִים אֵלָיו, שֶׁזֶּהוּ סוֹד הַמִּנְעָלִים כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּינַק הַסִּטְרָא אָחֳרָא מִבְּחִינַת רַגְלִין. וְעַל כֵּן עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק לְתוֹךְ כָּל הַגּוּף עַד שֶׁתִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת גַּם בִּבְחִינַת רַגְלִין כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָ"רֹאשׁ כָּל חוּצוֹת" לְקַיֵּם "וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם". (רֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, זֶה הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁלֹּא מַסְבִּירִים לְכֻלָּם שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע זֶה מַנְהִיג הַדּוֹר, שֶׁמִּזֶּה אָנוּ סוֹבְלִים, וְצָרִיךְ כָּל כָּךְ לִהְיוֹת דָּבוּק בְּרַבֵּנוּ זי"ע, בִּסְפָרָיו וַעֲצוֹתָיו וֶאֱמוּנָה וְאַהֲבָה אֵלָיו, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה בְּשִׂכְלֵנוּ, וְאָז מִמֵּילָא כָּל חִיּוּתֵנוּ עַד הָרַגְלִין יִהְיֶה מִמֶּנּוּ וְאָז יִתְבַּטְּלוּ מִמֶּנּוּ כָּל מִינֵי מַנְהִיגִים הַמִּשְׂתָּרְרִים עָלֵינוּ וּמְשַׁעְבְּדִים אוֹתָנוּ לִפְעָמִים לְצָרְכֵיהֶם, כִּי אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת דְּבוּקִים בְּדִבּוּרֵי רַבֵּנוּ זי"ע בְּלִי לָזוּז מִילִימֶטֶר, וְעַל יְדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יִהְיֶה בָּקִי בִּסְפָרָיו, אָז גַּם הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר לֹא יוּכְלוּ לְהַטְעוֹת אוֹתוֹ. וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִירָתוֹ יִבְחַר אֶת הָעֵצוֹת שֶׁמַּתְאִימוֹת לוֹ וְשֶׁאַף אֶחָד לֹא יִתֵּן שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע דּוֹרֵשׁ כָּכָה וְחַיָּב כָּכָה, כִּי אַתָּה תַּעֲשֶׂה מַה שֶּׁבְּכֹחוֹתֶיךָ, כִּי רַבֵּנוּ זי"ע עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בִּשְׁבִילְךָ. וְאָמַר, שֶׁעַל יְדֵי כָּל שִׂיחָה שֶׁלּוֹ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק גָּמוּר. עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה ד"ש): שָׁמַעְתִּי בְּלִיפְּוִיץ שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ דְּשָׁם, וְאָמַר: מָה אַתֶּם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה? וְכִי מַסְפִּיקִים יְמֵיכֶם וְכֹחֲכֶם לְתַקֵּן פְּגָם אֶחָד מִמַּה שֶּׁקִּלְקַלְתֶּם?! רַק אֲנִי עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בִּשְׁבִילְכֶם, וְיֵשׁ לְאֵל יָדִי לְתַקֵּן הַכֹּל כָּל מַה שֶּׁקִּלְקַלְתֶּם עַד הֵנָּה, רַק הָעִקָּר מֵעַתָּה לֹא תַּעֲשׂוּ עוֹד. וַאֲפִלּוּ מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אֵינִי מַקְפִּיד עַל הַשְּׁגָגוֹת שֶׁתַּעַבְרוּ חַס וְשָׁלוֹם, רַק הָעִקָּר שֶׁעַל כָּל פָּנִים תִּשְׁמְרוּ עַצְמְכֶם מִמֵּזִיד, וְעוֹד דִּבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה. וְעַיֵּן (קיצור ליקוטי מוהר"ן על תורה ס"ו חלק ב אות א): הַצַּדִּיק הוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּעַד כָּל יִשְׂרָאֵל. כִּי כָּל הָעֳנָשִׁים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַעֲנִישׁ אֶת הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁהֵם נוֹגְעִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר – כְּמוֹ כֵן נוֹגְעִים לְהַצַּדִּיק גַּם כֵּן, כִּי כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת שֶׁנִּתְהַוֶּה מֵהֶם הָאָדָם נִמְשָׁכִין מִיסוֹד הַפָּשׁוּט שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק בְּחִינַת "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם", וְעַל כֵּן "גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב", כִּי כְּשֶׁהוּא מַעֲנִישׁ אֶת אֶחָד – נוֹגֵעַ לְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ. וְעַל כֵּן כָּל הַמְקֹרָבִים לְהַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר, תְּשׁוּבָתָם בְּנָקֵל יוֹתֵר, כִּי הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בַּעֲדָם. (וְזֶה כַּמּוּבָן בְּלִי קֶשֶׁר לְמַה שֶּׁאָדָם עוֹשֶֹה תְּשׁוּבָה עַל פִּי הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה כַּיָּדוּעַ, אֶלָּא מַה שֶּׁרַבֵּנוּ זי"ע אָמַר פֹּה זֶה מִבְּחִינַת יָמִים וְכֹחַ לְפִי מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת אֲמוּרִים לַעֲשׂוֹת לְפִי הָאֲרִ"י זי"ע אֵין לָנוּ אֶת הַכֹּחַ וְהַזְּמַן כַּיָּדוּע לְפִי מִסְפַּר הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ עַל כָּל דָּבָר, כִּי לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְכַמָּה מֵאוֹת שָׁנִים שֶׁאֵין לָנוּ. וְאֶת עִנְיָן זֶה בָּרוּךְ הַשֵּׁם רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע לוֹקֵחַ עַל עַצְמוֹ מֵהַמְקֹרָבִים אֵלָיו). עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א סעיף תקי"ח): פַּעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ ז"ל: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים פָּעַלְתִּי אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: א) אֶת הַגַּדְלוּת כְּבָר שָׁבַרְתִּי מִכֶּם, אֵיךְ שֶׁתִּתְפַּלְּלוּ יֹאמְרוּ אַיי הוּא חֲסִיד בְּרֶסְלֵב ב) עֲבֵרָה כְּבָר לֹא תִּדְבַּק בָּכֶם, אֲפִלּוּ כְּשֶׁתַּעֲשׂוּ אוֹתָהּ הִיא תִּהְיֶה לְלֹא יָדַיִם וְרַגְלַיִם. ג) מְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר לֹא תּוּכְלוּ לְהַבִּיט בִּפְנֵיהֶם, אַתֶּם כְּבָר טְעַמְתֵּם מֵהַיִַּין הַהוּנְגָרִי. (וחיי מוהר"ן שיחה ש"ב): שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁכָּל אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו בְּוַדַּאי יִזְכֶּה בַּסּוֹף בְּזֶה הָעוֹלָם לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ. וְאָמַר שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לִי זֹאת, חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁוּם פַּעַם לִקַּח מִמֶּנִּי אֵיזֶה אִישׁ מֵאֲנָשַׁי בָּאֶמְצַע. כְּלוֹמַר, רַק כָּל אֶחָד יַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים וְיִחְיֶה בְּוַדַּאי וְיִתְיַגַּע וְיַחְתֹּר חֲתִירָה אַחַר חֲתִירָה עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לָבוֹא לְעֵינֵינוּ וּלְמַדְרֵגָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא צָרִיךְ לָבוֹא בְּזֶה הָעוֹלָם אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא. (אַתָּה תַּעֲשֶׂה אֶת שֶׁלְּךָ וְתֵן לְרַבֵּנוּ זי"ע לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ, אֲבָל אַל תִּתֵּן לְאַף אֶחָד שֶׁיַּלְחִיץ אוֹתְךָ עַל כְּלוּם, אֶלָּא עֲשֵׂה דְּבָרִים מִבְּחִירָתְךָ הָאִישִׁית לְפִי כֹּחוֹתֶיךָ וּמַצַּב מִשְׁפַּחְתְּךָ). (וחיי מוהר"ן שיחה שנ"ח): וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּפֵרוּשׁ, שֶׁבְּכָל שִׂיחָה וְשִׂיחָה שֶׁהָיָה מֵשִׂיחַ וּמְדַבֵּר עִמָּנוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת עַל יָדָהּ אִישׁ כָּשֵׁר, וַאֲפִלּוּ צַדִּיק גָּמוּר כָּל יְמֵי חַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה אִם יִרְצֶה לֵילֵךְ עִמָּהּ לְקַיֵּם כְּפִי שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. (וחיי מוהר"ן שיחה תקל"ז): אָמַר לְעִנְיַן הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, כִּי עַל הַבַּעַל דָּבָר קָשֶׁה מְאֹד לִטְרֹחַ עִם כָּל הָעוֹלָם לְהַטְעוֹתָם מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, עַל כֵּן הֶעֱמִיד מְפֻרְסָם אֶחָד בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וּמְפֻרְסָם אֶחָד בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. וְאָמַר עַל מְפֻרְסָם אֶחָד שֶׁהוּא עִקַּר רֹאשׁ אֶלֶף אֲנָשִׁים שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יָקוּמוּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה תקנ"ז): אָמַר רַבֵּנוּ פַּעַם: מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מְפַחֵד אֲנִי – מִגּוֹי וּמֵרַבִּי מְפֻרְסָם בְּשֶׁקֶר. הֵם אֵינָם יוֹדְעִים כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָם. אִלּוּ יָדְעוּ מִכֹּחָם הָיוּ הֵם גְּרוּעִים יוֹתֵר. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ג שיחה קל"ו): אָמַר פַּעַם עַל אֶחָד מֵהַמְפֻרְסָמִים: "הַבַּעַל דָּבָר נָתַן לוֹ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מוֹפְתִים בְּמַתָּנָה". עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה תקנ"ה): אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, קָשֶׁה וְכָבֵד עַל מַלְאַךְ־הַמָּוֶת לְהָמִית לְבַדּוֹ אֶת כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וּבְכֵן הֶעֱמִיד לוֹ עוֹזְרִים בְּכָל מָקוֹם הָרוֹפְאִים לְהָמִית בְּגַשְׁמִיּוּת, וְהַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר לְהָמִית בְּרוּחָנִיּוּת (אבניה ברזל). (המשך ההלכה) כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם, הַיְנוּ כִּי הֵם בִּבְחִינַת אֵפֶר, בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ, וְרוֹצִים, חַס וְשָׁלוֹם, לְכַלּוֹת הַכֹּל וְלַעֲשׂוֹת הַכֹּל כְּעָפָר וָאֵפֶר חַס וְשָׁלוֹם, עַל כֵּן לַסּוֹף יִהְיוּ נַעֲשִׂים אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַנִּכְלָלִים בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְהָרֹאשׁ בַּיִת הַנַּ"ל. וְאָז יִתְקַיֵּם "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא וְכוּ'", וְאָז נִכְבֹּשׁ תַּחַת רַגְלֵינוּ אֶת עֵשָׂו, הוּא אֱדוֹם, שֶׁהוּא עִקַּר הַמֵּצֵר שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו "כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל". וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל – עַד יוֹם דְּרִיסַת הָרֶגֶל שֶׁיִּתְקַיֵּם "וְעָמְדוּ רַגְלָיו וְכוּ'", הַיְנוּ עַד שֶׁיִּתַּקְּנוּ הָרַגְלִין, עַד שֶׁיַּמְשִׁיכוּ הֶאָרַת הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם הֶאָרַת הָרֹאשׁ בַּיִת עַד הָרַגְלִין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, שֶׁסּוֹבְלִים צָרוֹת גְּדוֹלוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה הַנְּשָׁמוֹת בִּבְחִינַת רַגְלִין שֶׁבָּהֶם עִקַּר אֲחִיזַת הָרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר. וְנִתְקַיֵּם "יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְכוּ'", "כִּי הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ". וְנִתְקַיֵּם, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, "מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם". וְעִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַצַּדִּיק, בְּחִינַת הָרֹאשׁ בַּיִת, עַד הָרַגְלִין, שֶׁגַּם הַנְּמוּכִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת רַגְלִין, יֵדְעוּ גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק וּקְדֻשָּׁתוֹ וְיָאִיר גַּם בָּהֶם עֵצוֹת נְכוֹנוֹת וְנִפְלָאוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. (שִׂימוּ לֵב לַדְּבָרִים הַמַּבְהִילִים שֶׁרַבִּי נָתָן זַ"ל אוֹמֵר פֹּה, שֶׁחַיָּבִים שֶׁכֻּלָּם יָאִיר בָּהֶם עֲצוֹת הַצַּדִּיק אֲשֶׁר בִּסְפָרָיו וְשֶׁיֵּדְעוּ גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת, וְכָךְ קְדֻשָּׁתוֹ יָאִיר בָּהֶם, וְשֶׁכָּל הַצָּרוֹת בִּגְלַל שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹד לֹא בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל). עַיֵּן (חלוקי הנחל עמוד הצדיק סעיף י"ד): עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת הָאָדָם לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל יְדֵי הַיְדִיעוֹת הַנַּ"ל, וְעַל יְדֵי הַהֲלִיכָה בַּעֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, נִמְשָׁךְ עַל הָאָדָם מֵעֵין נִיצוֹצֵי אוֹר שֶׁל קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק, כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ. (המשך ההלכה): שֶׁזֶּה הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ", לְהָשִׁיב וּלְהָרִים בְּחִינַת הָרַגְלִין מִן הַקְּלִפָּה וְאָז יִתְנַחֲמוּ בָּרֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר", כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל.

חָטְאוּ בָּאֵשׁ, וְלָקוּ בָּאֵשׁ, וּמִתְנַחֲמִים בָּאֵשׁ

וְזֶהוּ חָטְאוּ בָּאֵשׁ וְכוּ', כִּי עִקַּר כָּל הַפְּגָם הַנַּ"ל הוּא שֶׁהִגְבִּירוּ בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ עַל יְדֵי שֶפָּגְמוּ בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן לָקוּ בָּאֵשׁ בְּחִינַת "מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ וְכוּ'", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן וַתֹּאכַל יְסוֹדֹתֶיהָ", הַמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וּמִתְנַחֲמִים בָּאֵשׁ, דִּכְתִיב "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ חוֹמַת אֵשׁ נְאֻם הַשֵּׁם". כִּי עַל יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קָמִים בַּחֲצוֹת וּמִתְאַבְּלִים עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עַל־יְדֵי זֶה יִתְקַיֵּם "לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר", שֶׁבְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ יִתְהַפְּכוּ לִמְאוֹרֵי אוֹר לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ חוֹמַת אֵשׁ נְאֻם הַשֵּׁם וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ", שֶׁמְּאוֹרֵי אֵשׁ יִתְהַפְּכוּ לְחוֹמַת אֵשׁ וּלְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּאֵר וְכָבוֹד כַּנַּ"ל, הַיְנוּ פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר הַמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם.

חָטְאוּ בְּהוּא, בָּזֶה, בְּיֵשׁ – וְלָקוּ בְּהוּא, בָּזֶה, בְּיֵשׁ וּמִתְנַחֲמִים בְּהוּ בָּזֶה בְּיֵשׁ

וְזֶהוּ חָטְאוּ בְּהוּא, חָטְאוּ בָּזֶה, חָטְאוּ בְּיֵשׁ, וּבָהֶם לָקוּ וְכוּ'. הוּא זֶה יֵשׁ – זֶה בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, כִּי עִקַּר הַמֹּחִין שֶׁמַּמְשִׁיךְ הָרֹאשׁ בַּיִת הוּא לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי רַק זֶה הוּא עִקַּר הַדַּעַת וְהַמֹּחִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי הַשֵּׁם הוּא הָאֱלֹקִים וְכוּ'". וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי וְכוּ'". וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הָאֲמִתִּיִּים הָאֵלּוּ לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ צְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ בִּבְחִינַת "הוּא" "זֶה" "יֵשׁ", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן וְכוּ'. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סָתִים וְגַלְיָא, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ סָתוּם וְנֶעְלָם מִצַּד עַצְמוֹ וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו כַּיָּדוּעַ. וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ יְדִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי בִּבְחִינַת נָהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן וְכוּ', כִּי עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת סָתוּם וְנֶעְלָם. וְזֶה בְּחִינַת "הוּא", בְּחִינַת הַעְלָמָה, וּמִשָּׁם צְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ הַמְּקוֹר מַיִם חַיִּים, בְּחִינַת הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַמְשָׁכַת הַדַּעַת עַד שֶׁיִּתְגַּדֵּל הַדַּעַת, עַד שֶׁיַּכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ הוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעֵינָיו בִּבְחִינַת "הִנֵּה אֱלֹקֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְכוּ'", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיִּהְיוּ מַרְאִים בְּאֶצְבַּע זֶה הַשֵּׁם. עַיֵּן (עלים לתרופה מכתב של"ט): וּכְלַל הַכֹּל כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְחַסְדּוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ מָלֵא עוֹלָם וְהַכֹּל לְטוֹבָה. כִּי לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ. אַךְ לֵידַע כָּל זֹאת וּלְקַבֵּל חִיּוּת וְקִיּוּם עַל יְדֵי זֶה, הַכֹּל הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם (כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְעֵיל שֶׁלָּזֶה זוֹכִים רַק עַל יְדֵי קְרִיאַת סְפָרָיו שֶׁל רַבֵּנוּ זי"ע, דְּהַיְנוּ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנוֹצֵץ לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה וְשֶׁלֵּית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ אֶלָּא עַל יְדֵי סִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע). (וחיי מוהר"ן שיחה שע"ב): אָמַר שֶׁאֵין שׁוּם אֵיבָר בָּאָדָם שֶׁלֹּא אָמַר עָלָיו תּוֹרָה, כִּי כְּבָר אָמַר תּוֹרָה עַל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, כִּי יָדוּעַ שֶׁקּוֹמַת הָאָדָם מְרַמֵּז לְמַה שֶּׁמְּרַמֵּז לְפַרְצוּף כָּל הָעוֹלָמוֹת. (דְּהַיְנוּ פָּעַל בְּתוֹרוֹתָיו רְפוּאָה בָּרוּחָנִיּוּת לְכָל הָרְמַ"ח אֵבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים). עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה צ"א חלק א): כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי אֱמוּנָה, יֵשׁ אֱמוּנָה שֶׁהוּא רַק בַּלֵּב, וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לָאָדָם אֱמוּנָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י שֶׁצָּרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ יָדָיו בִּשְׁעַת נְטִילָה נֶגֶד הָרֹאשׁ כְּדֵי לְקַבֵּל הַקְּדֻשָּׁה. נִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ לָזֶה אֱמוּנָה בְּהַיָּדַיִם, לְהַאֲמִין שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁמַּגְבִּיהַּ יָדָיו כְּנֶגֶד הָרֹאשׁ מְקַבֵּל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה אֵינוֹ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קי"ט) "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה". (בהמשך) וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּמֹשֶׁה "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה", שֶׁהָיָה לוֹ אֱמוּנָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה עַד שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים. (דְּהַיְנוּ פָּעַל בִּסְפָרָיו רְפוּאָה לְכָל אֵבָרֵינוּ שֶׁתָּאִיר בָּנוּ אֱמוּנָה אֲמִתִּית אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם). וְזֶהוּ בְּחִינַת "זֶה", בְּחִינַת "זֶה הַשֵּׁם קִוִּינוּ לוֹ", כַּמּוּבָא זֶה הַפָּסוּק שָׁם בַּמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, שֶׁהוּא הַדַּעַת שֶׁמַּמְשִׁיכִים מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְאַחַר כָּךְ צְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת יוֹתֵר עַד שֶׁיֵּדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת "יֵשׁ", שֶׁיֵּדְעוּ בְּדַעַת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּכָל הַיֵּשׁוּת וּבְכָל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, בְּכֻלָּם מְלֻבָּשׁ חִיּוּתוֹ וֵאלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁנִּמְשָׁךְ הַנָּהָר לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְכוּ', שֶׁנֵּדַע וְנַאֲמִין שֶׁכָּל הָאַרְבָּעָה רָאשִׁים, שֶׁהֵם כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ, כֻּלָּם מַשְׁקֶה הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, שֶׁהוּא חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וּמְלֻבָּשׁ בְּכֻלָּם וּבְכָל הַיֵּשׁוּת נֶעְלָם הוּא יִתְבָּרַךְ. (וְכָרֶגַע אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָאֱמוּנָה הַזֹּאת דַּיְקָא עַל־יְדֵי קְרִיאַת סְפָרָיו, שֶׁכָּל הַתּוֹרוֹת וְהַשִּׂיחוֹת וְהַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ זי"ע הֵם הַהַקְדָּמוֹת שֶׁעַל יָדָם מִתְבַּקְּעִים קַשְׁיוּת גִּידֵי לְבָבֵנוּ בִּכְדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּתוֹכֵנוּ וְנֶחֱוֶה אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזֶּה אֱמוּנָה בְּחִינַת אוֹר וְלֹא עַל יְדֵי תּוֹבָנָה שִׂכְלִית בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה, אֶלָּא בִּבְחִינַת "וְלִבִּי רָאָה חָכְמָה", 'לִבִּי' וְלֹא 'שִׂכְלִי'). (כמובא בשיחות הר"ן שיחה ק"ו). עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה ל חלק א): הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים מֵעִלָּה לְעָלוּל, מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שֵׂכֶל גָּדוֹל כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן, כְּמוֹ הַמְלַמֵּד, כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל לְהַתַּלְמִיד, הוּא צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ בְּשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן וְקָטָן כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַתַּלְמִיד לַהֲבִינוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַצִּיעַ לוֹ מִתְּחִלָּה הַהַקְדָּמוֹת וְשִׂכְלִיּוֹת קְטַנִּים שֶׁמְּסַבֵּב לוֹ תְּחִלָּה כְּדֵי לַהֲבִינוֹ עַל יְדֵי זֶה הַמְכֻוָּן, שֶׁהוּא שֵׂכֶל עֶלְיוֹן גָּדוֹל. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ מְאֹד מְלַמֵּד הָגוּן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר וּלְהָבִין אוֹתוֹ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל כָּזֶה, דְּהַיְנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, כִּי צָרִיךְ לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל כָּזֶה עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ"ל כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים לַהֲבִינוֹ. וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּעֵת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה מְאֹד, דְּהַיְנוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, הָיוּ צְרִיכִים רַבִּי גָּדוֹל וּמְלַמֵּד גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, דְּהַיְנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי כָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּהְיֶה אָמָּן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לְקָטָן וּמְרֻחָק כְּמוֹתוֹ, כִּי כָּל מַה שֶׁהַחוֹלֶה נֶחֱלֶה בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. עַל כֵּן אֵין לְאָדָם לוֹמַר דַּי לִי אִם אֶהְיֶה מְקֹרָב אֵצֶל אִישׁ נִכְבָּד יְרֵא הַשֵּׁם, אַף שֶׁאֵינוֹ מֻפְלָג בַּמַּעֲלָה, כִּי הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִקֹּדֶם כָּמוֹהוּ. אַל יֹאמַר כֵּן, כִּי אַדְּרַבָּא, כְּפִי מַה שֶּׁיָּדַע אֱנָשׁ בְּנַפְשֵׁיהּ גֹּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגֹדֶל רִחוּקוֹ שֶׁנִּרְחַק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ, וּכְמוֹ כֵן כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרֻחָק בְּיוֹתֵר – צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לְנַפְשׁוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזִיר וִיבַקֵּשׁ תָּמִיד לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הַגָּדוֹל מְאֹד מְאֹד כַּנַּ"ל, כִּי כָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. (כַּיָּדוּעַ הַיּוֹם אֲנַחְנוּ בְּ-"נ" שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, כְּלוֹמַר שַׁעַר אֶחָד יוֹתֵר מִמִּצְרַיִם, וְאִם אָז הָיוּ צְרִיכִים אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, אָז בְּפַשְׁטוּת הֲכִי גְּדוֹלָה מְבִינִים בְּתוֹרָה זֹאת שֶׁהַיּוֹם צְרִיכִים מִישֶׁהוּ יוֹתֵר גָּדוֹל, כִּי כְּכָל שֶׁהַחוֹלֶה רָחוֹק יוֹתֵר צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל יוֹתֵר, דְּהַיְנוּ רַבֵּנוּ זי"ע שֶׁזָּכָה לִיחִידָה בְּתַכְלִית וְרוֹפֵא פָּחוּת מִזֶּה לֹא רַק שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲזֹר – אוּלַי גַּם יוּכַל לְקַלְקֵל, כִּי פֹּה מְדֻבָּר בְּהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת שֶׁסְּטִיָּה קְטַנָּה זֶה "וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים", וְאָמַר כְּבָר שֶׁהָיָה מְפֻרְסָם אֶחָד שֶׁגָּרַם שֶׁאֶלֶף רֹאשׁ שֶׁל אֲנָשִׁים לֹא יָקוּמוּ בַּתְּחִיָּה). עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה תקל"ז): אָמַר לְעִנְיַן הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, כִּי עַל הַבַּעַל דָּבָר קָשֶׁה מְאֹד לִטְרֹחַ עִם כָּל הָעוֹלָם לְהַטְעוֹתָם מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, עַל כֵּן הֶעֱמִיד מְפֻרְסָם אֶחָד בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וּמְפֻרְסָם אֶחָד בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. וְאָמַר עַל מְפֻרְסָם אֶחָד שֶׁהוּא עָקַר רֹאשׁ אֶלֶף אֲנָשִׁים שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יָקוּמוּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. (וַדַּאי לֹא הִכְשִׁיל אוֹתָם בַּעֲבֵרָה גְּלוּיָה, כִּי מִי יִשְׁמַע לוֹ, אֶלָּא מַסְפִּיק דַּקּוּת שֶׁל אֱמוּנָה לֹא נְכוֹנָה, זֶה מַשְׁמָעוּת גְּדוֹלָה בַּפְּגָם שֶׁל זֶה). עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ג שיחה קל"ו): אָמַר פַּעַם עַל אֶחָד מֵהַמְפֻרְסָמִים: "הַבַּעַל דָּבָר נָתַן לוֹ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מוֹפְתִים בְּמַתָּנָה". עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה תקנ"ה): אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, קָשֶׁה וְכָבֵד עַל מַלְאַךְ־הַמָּוֶת לְהָמִית לְבַדּוֹ אֶת כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וּבְכֵן הֶעֱמִיד לוֹ עוֹזְרִים בְּכָל מָקוֹם הָרוֹפְאִים לְהָמִית בְּגַשְׁמִיּוּת, וְהַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר לְהָמִית בְּרוּחָנִיּוּת (אבניה ברזל). עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק ב תורה ח סעיף ז): (לאחר כמה שורות)

כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה תָּלוּי בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין אֵין שַׁיָּךְ אֱמוּנָה, וְעִקַּר אֱמוּנָה הִיא רַק בְּמָקוֹם שֶׁהַשֵּׂכֶל נִפְסָק וְאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ. שָׁם צְרִיכִים אֱמוּנָה, וּכְשֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, אֲזַי נִשְׁאָר רַק בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְשָׁם צְרִיכִים אֱמוּנָה. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה הִיא בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְבָּרֵר וְנִתַּקֵּן הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי זֶה נִתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית דִּקְדֻשָּׁה. (בהמשך) וְעַל כֵּן צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד אַחֲרֵי מַנְהִיג אֲמִתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. (בהמשך) כִּי כְּשֶׁמִּתְקָרְבִים, חַס וְשָׁלוֹם, לְמַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר, עַל יְדֵי זֶה בָּאִים לֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת, כִּי מַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר הוּא בְּחִינַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר. (בהמשך) כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה שֶׁיֵּשׁ לְהַמַּנְהִיג אֲמִתִּי, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, וְעַל יְדֵי זֶה נִתַּקֵּן הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. עַיֵּן (שיחות הר"ן שיחה קצ"ו): הַתּוֹרָה שֶׁלִּי גְּדוֹלָה מְאֹד וְהִיא כֻּלָּהּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וִיכוֹלִים לֵידַע מִמֶּנָּה עֲתִידוֹת. (דְּהַיְנוּ יֵשׁ בָּהּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְרוּחַ נְבוּאָה שֶׁעַל יָדָם נִתַּקֵּן הַמְדַמֶּה וְזוֹכִים לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית דִּקְדֻשָּׁה). עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה רס"ז): שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁהִשִּׂיג יְחִידָה בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה. (בהמשך) פַּעַם אֶחָד הֵרִים יָדָיו עַד כְּתֵפָיו וְהוֹרִידָם מִכְּתֵפָיו וּלְמַטָּה וְאָמַר: כָּל הַצַּדִּיקִים הֵם אֶצְלִי מִכָּאן וְעַד כָּאן, הַיְנוּ מִכְּתֵפָיו וּלְמַטָּה, וְאַחַר כָּךְ הֵרִים יָדָיו לְמַעְלָה מֵרֹאשׁוֹ וְהוֹרִידָם מִשָּׁם סָמוּךְ לְרֹאשׁוֹ עַד הַכְּתֵפַיִם וְאָמַר, וַאֲנִי מִכָּאן וְעַד כָּאן, הַיְנוּ מֵהָרֹאשׁ עַד הַכְּתֵפַיִם, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים. וְעַיֵּן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וְהָבֵן אִם עֵינֵי שֵׂכֶל לְךָ לְהָבִין מִשָּׁם גְּדֻלַּת הָאָדָם כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרוֹ עַד שֶׁיַּשְׁלִים הַצֶּלֶם אֱלֹקִים בִּשְׁלֵמוּת. עַיֵּן (ספר המדות חלק א אות צדיק סעיף ק"א): הַצַּדִּיק הוּא הַצֶּלֶם אֱלֹקִים שֶׁל הַדּוֹר. עַיֵּן (חיי מוהר"ן שנ"ג): אָמַר שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן עַד עַכְשָׁו מֵאֵיזֶה מָקוֹם הָיוּ, וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם הֵם אוֹמְרִים תּוֹרָה, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם נִשְׁאֲרוּ בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּתָם. (בהמשך) וְאָמַר שֶׁהוּא מְקַבֵּל תּוֹרָה מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא קִבֵּל מִמֶּנּוּ שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם. עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה שע"ו): סִפֵּר עִמִּי וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְנֶעְלָמִים מְאֹד בְּעִנְיַן שִׂיחָתוֹ שֶׁמֵּשִׂיחַ עִם בְּנֵי אָדָם, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִי לְגַלּוֹת זֹאת, כִּי הֲלֹא אֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּר גַּם עִמְּךָ, וְאִם יְגַלֶּה דַּרְכֵי שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה – שׁוּב לֹא יוּכַל לְדַבֵּר וְלִפְעֹל מַה שֶּׁרוֹצֶה. גַּם אָמַר לְהָרַב דְּפֹה בְּרֶסְלֶב מוֹרֵנוּ הָרַב אַהֲרֹן: הֲלֹא אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ מְאֹד מְאֹד וַאֲנִי מְבָרְכֶךָ הַלְוַאי שֶׁתִּזְכֶּה בָּעוֹלָם הַבָּא לְהָבִין שִׂיחוֹת חֻלִּין שֶׁלִּי. וְזֶה הָיָה קֹדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה שי"א): אָמַר: אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּלִים נִפְלָאִים מְאֹד, רַק הַחִסָּרוֹן שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמִי אֶת הַכְּלֵי אֻמָּנוּת. עַיֵּן (שיחות הר"ן שיחה רי"ט): (בסוף) וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחוֹת כָּאֵלּוּ הַרְבֵּה מְאֹד בְּכַמָּה וְכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת שֶׁל חָכְמָה אֲמִתִּית נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה אֲשֶׁר כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הָיָה מָתוֹק מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוֹפִים וְנִכְנַס בְּעֹמֶק הַלֵּב לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וּכְבָר כָּתַבְנוּ מֵהֶם הַרְבֵּה כַּאֲשֶׁר כְּבָר נִדְפְּסוּ קְצָתָם, אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִכְתַּב חֵלֶק אֶלֶף מֵהֶם, וְגַם אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר תְּמוּנַת הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַנָּעִים וְהַמָּתוֹק בְּתַכְלִית הַנְּעִימוּת שֶׁיָּצָא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה בְּרֶתֶת וְזִיעַ, שֶׁהָיָה לוֹ כָּל מִין חֵן שֶׁבָּעוֹלָם כַּאֲשֶׁר יְעִידוּן וְיַגִּידוּן כָּל מִי שֶׁזָּכָה לְדַבֵּר עִמּוֹ אֲפִלּוּ בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא, וּכְפִי הַמּוּבָן מִדְּבָרָיו בַּסּוֹף בִּשְׁתֵּי הַשָּׁנִים הַנַּ"ל שֶׁחַי אַחַר שֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְג, שֶׁכָּל דִּבּוּרָיו, הֵן בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא הֵן בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל כְּדֵי לְהַכְנִיס אֱמוּנָה בָּעוֹלָם שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קי"ט, פ"ו) "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה". (מִפֹּה גַּם רוֹאִים שֶׁרַק דִּבּוּרֵי רַבֵּנוּ זי"ע אֲשֶׁר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וַהֲלִיכָה בַּעֲצוֹתָיו דַּיְקָא בְּלִי שִׁנּוּי אוֹ פֵּרוּשׁ, הֵם הַמְסֻגָּלִים לִבְנוֹת לָאָדָם כֵּלִים נִפְלָאִים לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית, שֶׁזֶּה הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, וְדַע שֶׁכָּל תּוֹרוֹתָיו וְשִׂיחוֹתָיו אֲפִלּוּ הַחֻלִּין, הֵם הֵם הַצִּמְצוּמִים וְהַהַקְדָּמוֹת שֶׁיִּבְקְעוּ קַשְׁיוּת גִּידֵי לְבָבֵנוּ בִּכְדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בָּנוּ וְנֶחֱוֶה אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא). עַיֵּן (שיחות הר"ן שיחה ק"ו): אֱמוּנָה בְּחִינַת אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת", וֶאֱמוּנָה שֶׁהוּא עַל פִּי חָכְמָה בְּחָכְמוֹת הַתּוֹרָה וּמַשִּׂיג אֶת הַשֵּׁם וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה, הֲגַם שֶׁהוּא טוֹב, עִם כָּל זֹאת עִקַּר אֱמוּנָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלֹא אוֹת וּמוֹפֵת וְחָכְמָה, וְזֶהוּ עִקַּר אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת וּבְחִינַת אוֹר. (וְשָׁמָּה בַּשִּׂיחָה מַמְשִׁיךְ לְהַסְבִּיר כַּמָּה מְסֻכָּן לִשְׁמֹעַ אֲנָשִׁים שֶׁחֲכָמִים בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה, אֲבָל אֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּחִינַת אוֹר שֶׁיָּכוֹל לְהַפִּיל הַשּׁוֹמְעִים לְנִאוּף, עַיֵּן שָׁם אוֹ בְּסֵפֶר זֶה מוּבָא בְּפֶרֶק א בִּסְעִיף עִנְיַן לִמּוּד אֱמוּנָה. אֲשֶׁר מִפֹּה רוֹאִים עַיִן בְּעַיִן גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זי"ע שֶׁאָמַר שֶׁאֵין הֶבְדֵּל בֵּינוֹ לַמָּשִׁיחַ וְשֶׁאוֹתָם טוֹבוֹת שֶׁהַמָּשִׁיחַ יַעֲשֶׂה גַּם הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, אָז אַחֲרֵי כָּל זֶה אֵיפֹה יֵשׁ לָנוּ לְחַפֵּשׂ אִם לֹא בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע). עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ד סימן ע"ד):

אָמְרוּ עַל הַמּוּבָא בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן רס"ו, שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ שֶׁאֵין חִלּוּק בֵּינוֹ לַמָּשִׁיחַ וְכוּ'. אָמְרוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ: אָנוּ שֶׁכְּבָר כֵּן זָכִינוּ לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְוַדַּע מֵרַבֵּנוּ וּסְפָרָיו וְלִטְעֹם מֵעִם זִיו קָדְשׁוֹ, אִם כֵּן לְפָחוֹת שֶׁאָנוּ נְצַיֵּת לוֹ בְּכָל אֲשֶׁר דָּרַשׁ וְצִוָּה. (וּבוּשָׁה לָנוּ שֶׁיֵּשׁ הַיּוֹם מְקוֹמוֹת שֶׁקּוֹרְאִים לְעַצְמָם בְּרֶסְלֶב, וְכָל הַסְּפָרִים שֶׁבָּעוֹלָם תִּמְצָא שָׁם כּוֹלֵל סִפְרֵי תַּלְמִידָיו, חוּץ מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע, דְּהַיְנוּ סְפָרָיו שֶׁחִבֵּר שֶׁאֲמוּרִים לִהְיוֹת לָנוּ בְּשִׂיא הַהִדּוּר וְהַפְּאֵר). עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה רס"ו): אָמַר, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמָּשִׁיחַ יַעֲשֶׂה טוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, רַק שֶׁהַחִלּוּק הוּא שֶׁמָּשִׁיחַ יִגְזָר אוֹמֶר וְיָקָם, אֲבָל אֲנִי אֵינִי יָכוֹל לִגְמֹר עֲדַיִן. (לְרַבֵּנוּ זי"ע עֲדַיִן לֹא הָיָה רְשׁוּת לִגְאֹל אוֹתָנוּ סוֹפִית, אֲבָל אוֹתָם טוֹבוֹת הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, לָכֵן אֵין לָנוּ שֶׁמֶץ שֶׁל מֻשָּׂג מָה הַקְּרִיאָה בִּסְפָרָיו וְקִיּוּם עֲצוֹתָיו יָכוֹל לְהָבִיא אוֹתָנוּ דַּיְקָא כָּכָה). עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה שנ"ד): (לאחר כמה מילים) עָנָה וְאָמַר, עַל שְׁתֵּי כִּתּוֹת אֲנָשִׁים יֵשׁ לִי רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עֲלֵיהֶם. עַל אֵלּוּ אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלַי וְאֵינָם מִתְקָרְבִים, וְעַל אֵלּוּ הַמְקֹרָבִים אֵלַי וְאֵינָם מְקַיְּמִים אֶת דְּבָרַי. כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּהְיֶה עֵת בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מֻנָּח עַל הָאָרֶץ עִם רַגְלָיו אֶל הַדֶּלֶת (דְּהַיְנוּ יוֹם הַמִּיתָה), אָז יִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ הֵיטֵב וְיִתְחָרֵט מְאֹד מְאֹד עַל שֶׁלֹּא זָכָה לְהִתְקָרֵב אֵלַי, אוֹ שֶׁלֹּא קִיֵּם אֶת דְּבָרַי. כִּי אָז יֵדְעוּ שֶׁאִם הָיוּ מְקֹרָבִים אֵלַי וּמְקַיְּמִים אֶת דְּבָרַי לֹא הָיָה שׁוּם דַּרְגָּא בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְבִיאָם לְאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה, אֲבָל לֹא יוֹעִיל אָז. עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות גילוח הלכה ג סעיף י"א): כִּי בֶּאֱמֶת עַל פִּי חָכְמוֹת בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת מְאֹד בְּחָכְמָתוֹ, (בהמשך) וְעַל כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה, אֲבָל צְרִיכִים לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחִיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר דַּיְקָא הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, (דְּהַיְנוּ יְסוֹדֵי הָעוֹלָם וְלֹא תַּלְמִידֵיהֶם עַל יְדֵי דִּבְרֵיהֶם שֶׁלָּהֶם, אֶלָּא עַל־יְדֵי קְרִיאַת וְחִזּוּק לִמּוּד סִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע דַּיְקָא. שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, (כֵּיצַד) וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּים לָנוּ, עַל־יְדֵי זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִים אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִים וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, (דְּהַיְנוּ רוֹאִים שֶׁסִּפְרֵי הַצַּדִּיקֵי יְסוֹדֵי עוֹלָם הֵם עֲמֻקִּים מְאֹד בְּסוֹדוֹת נִשְׂגָּבִים וְנִפְלָאִים, לָכֵן אוֹמֵר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מְבִינִים בַּהַתְחָלָה – זֹאת הַדֶּרֶךְ לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית) וְאָנוּ רוֹאִים מֵרָחוֹק שֶׁחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, (בהמשך) וְעַל כֵּן הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר (יְסוֹדֵי הָעוֹלָם וְצַדִּיק דּוֹרֵנוּ הַמְלַמֵּד הַגָּדוֹל לְשַׁעַר הַ-"נ", רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע) מַכְנִיסִים בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה. עַיֵּן (עלים לתרופה מכתב של"ט): וּכְלַל הַכֹּל כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְחַסְדּוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ מָלֵא עוֹלָם וְהַכֹּל לְטוֹבָה. כִּי לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ. אַךְ לֵידַע כָּל זֹאת וּלְקַבֵּל חִיּוּת וְקִיּוּם עַל יְדֵי זֶה, הַכֹּל הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם (כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְעֵיל שֶׁלָּזֶה זוֹכִים רַק עַל יְדֵי קְרִיאַת סְפָרָיו שֶׁל רַבֵּנוּ זיע"א, דְּהַיְנוּ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנוֹצֵץ לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה וְשֶׁלֵּית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ אֶלָּא עַל יְדֵי סִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע) עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם הלכה ג סעיף י): (לאחר כמה שורות) גֹּדֶל הָאַזְהָרָה שֶׁהִזְהִיר אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מְאֹד אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּדֵי לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהִיא הָעִקָּר. (בהמשך) וְלָזֶה אָנוּ צְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אוֹר הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מֵאִיר לָנוּ וּמְעוֹרֵר אוֹתָנוּ שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל לְבַקְשׁוֹ וּלְמָצְאוֹ. (דְּהַיְנוּ זוֹכִים לֶאֱמוּנָה עַל יְדֵי קְרִיאַת סְפָרָיו וַהֲלִיכָה בַּעֲצוֹתָיו). עַיֵּן (חלוקי הנחל עמוד הצדיק סעיף ז): הוּא הִתְגַּלּוּת יַד הַשֵּׁם, הַיְנוּ הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית בֵּין בְּרוּחָנִי בֵּין בְּגַשְׁמִי, הוּא מְגַלֶּה (דְּהַיְנוּ רַבֵּנוּ זי"ע). (חלוקי הנחל עמוד הצדיק סעיף י"ט): אֵין לְהָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לְהֵעָשׂוֹת זֶה הַצַּדִּיק, וְאֵין לוֹ לַחְשֹׁב כִּי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַכֶּתֶר הַזֶּה נוֹטֵל, כִּי זֶהוּ עִנְיָן שֶׁל מְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁהוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן. כִּי אִם כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְקַבֵּל מִזֶּה הַצַּדִּיק הַמִּתְגַּלֶּה בְּכַמָּה דּוֹרוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִנְיָן שֶׁל הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ וְהַהֲכָנָה לַגְּאֻלָּה. (דְּהַיְנוּ יְסוֹדֵי הָעוֹלָם, וִיסוֹד עוֹלָם שֶׁל דּוֹרֵנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע). וְזֶה נִזְכֶּה לֶעָתִיד בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁנֵּדַע וְנַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַבְּחִינוֹת בִּבְחִינַת "הוּא" וְ"זֶה" "יֵשׁ". וְזֶהוּ עִקַּר קִבּוּל שָׂכָר לֶעָתִיד, בְּחִינַת "לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְכוּ'". כִּי עַכְשָׁו אֵין יוֹדְעִים זֹאת כִּי אִם בֶּאֱמוּנָה, אֲבָל לֶעָתִיד נִזְכֶּה לָדַעַת כָּל זֶה בְּדַעַת שָׁלֵם וְזֶהוּ עִקַּר הַקִּבּוּל שָׂכָר כַּנַּ"ל.

חָטְאוּ בְּכִפְלַיִם, וְלָקוּ בְּכִפְלַיִם, וּמִתְנַחֲמִים בְּכִפְלַיִם

וְזֶהוּ חָטְאוּ בְּכִפְלַיִם וְלָקוּ בְּכִפְלַיִם וּמִתְנַחֲמִים בְּכִפְלַיִם. חָטְאוּ בְּכִפְלַיִם, כִּי עַל יְדֵי שֶׁפָּגְמוּ בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק חָטְאוּ בְּכִפְלַיִם, כִּי פָּגְמוּ שְׁנֵי פְּגָמִים, כִּי פָּגְמוּ בִּבְחִינַת רֹאשׁ וּבִבְחִינַת בַּיִת, שֶׁגָּרְמוּ שֶׁנִּסְתַּלֵּק הָרֹאשׁ, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הַמֹּחִין. (כִּי לֹא רוֹצִים לְקַבֵּל אֶת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ שֶׁזֶּה דִּבּוּרָיו אֲשֶׁר בִּסְפָרָיו) וְגָרְמוּ שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת, דְּהַיְנוּ הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְכֵן אֵצֶל כָּל אֶחָד בִּפְרָטִיּוּת – כְּפִי הַפְּגָם שֶׁפּוֹגֵם בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק כְּמוֹ כֵן גּוֹרֵם שְׁנֵי פְּעָמִים – דְּהַיְנוּ הַפְּגָם שֶׁפּוֹגֵם בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּגַם הָרֹאשׁ, וְגַם גּוֹרֵם פְּגָם גָּדוֹל בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ בְּכָל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַמִּדּוֹת, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְתַקֵּן וּלְבָרֵר הַמִּדּוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁל כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק שֶׁמִּמֶּנּוּ עִקַּר הַתִּקּוּן כַּנַּ"ל. (בִּגְלַל שֶׁלֹּא מַתְמִיד בִּסְפָרָיו וַעֲצוֹתָיו, כֵּיצַד יִתְבָּרְרוּ לוֹ הַיְסוֹדוֹת וְכֵיצַד יִזְכֶּה לְמִדּוֹת טוֹבוֹת?) וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם הַבַּיִת, כִּי כְּלַל הָעוֹלָם, כְּלַל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, הֵם בִּבְחִינַת בַּיִת נֶגֶד הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁבְּזֶה שֶׁפָּגְמוּ בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק חָטְאוּ בְּכִפְלַיִם כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ לָקוּ בְּכִפְלַיִם, כִּי גָּרְמוּ הִתְגַּבְּרוּת הַמְּאוֹרֵי אֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת וְעַל יְדֵי זֶה בָּאִים חֳלָאִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֵין מוֹעִיל לָהֶם כִּי אִם שְׁמוֹת הַחִיצוֹנִים, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְזֶהוּ לָקוּ בְּכִפְלַיִם, דְּהַיְנוּ הִתְגַּבְּרוּת הָרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ, וְזֶהוּ מַכָּה אַחַת. וּמַכָּה שְׁנִיָּה מַה שֶּׁבָּאִים, חַס וְשָׁלוֹם, חֳלָאִים מְשֻׁנִּים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן כַּנַּ"ל, כִּי נִתְקַלְקְלוּ הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁעַל יְדֵי זֶה בָּאִים חֳלָאִים מְשֻׁנִּים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְזֶהוּ לָקוּ בְּכִפְלַיִם. וּמִתְנַחֲמִים בְּכִפְלַיִם, כִּי עַל יְדֵי שֶׁמִּתְאַבְּלִים עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ זוֹכִים לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר, דְּהַיְנוּ לֹא דַּי שֶׁיַּחְזְרוּ הַמְּאוֹרֵי אוֹר לִמְקוֹמָם וּמַעֲלָתָם, אַף גַּם נִזְכֶּה שֶׁהַמְּאוֹרֵי אֵשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֵפֶר, יִתְהַפְּכוּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְיִהְיוּ נַעֲשִׂים מִמְּאוֹרֵי אֵשׁ, בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, כִּי גַּם הָרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת יָשׁוּבוּ אֶל הַשֵּׁם וְיִהְיוּ מֶרְכָּבָה אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְיִתְקָרְבוּ וְיִתְהַפְּכוּ לִבְחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר וְאָז יַעֲלוּ כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְכָל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהָיוּ בִּבְחִינַת "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת", כֻּלָּם יִתְהַפְּכוּ וְיָשׁוּבוּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְיִתְקָרְבוּ וְיִכָּלְלוּ כֻּלָּם בְּהָרֹאשׁ בַּיִת וְיִתַּקְּנוּ כֻּלָּם. וְזֶהוּ בְּחִינַת וּמִתְנַחֲמִים בְּכִפְלַיִם, בְּחִינַת "נַחֲמוּ נַחֲמוּ וְכוּ"', כִּי גַּם הֵם הַמְּאוֹרֵי אֵשׁ יִתְהַפְּכוּ לִמְאוֹרֵי אוֹר וְכַנַּ"ל. הַכְּלָל – שֶׁעִקַּר הִתְרַחֲקוּת יִשְׂרָאֵל מֵאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַפְּגָמִים וַאֲרִיכַת הַגָּלוּת הוּא עַל יְדֵי הַפְּגָם שֶׁפּוֹגְמִים בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ בַּיִת, (דְּהַיְנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע) וּמִתְגַּבְּרִים הַמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁהֵם בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל חוּצוֹת וְכוּ'. וְהַתִּקּוּן לָזֶה לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה לְהִתְאַבֵּל מְאֹד עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַיְנוּ עַל חֲטָאֵינוּ שֶׁגָּרְמוּ הַחֻרְבָּן אוֹ שֶׁמְּעַכְּבִים בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא שָׁם. וְזֶהוּ "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ". בְּרֵאשִׁית הוּא רֹאשׁ בַּיִת, (בְּשִׁנּוּי אוֹתִיּוֹת) כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. עַיֵּן (עלים לתרופה מכתב צ"ו): (לאחר כמה שורות) הַכֹּל בְּעִנְיַן הָרֹאשׁ בַּיִת אֵיךְ לְהַכְנִיס אוֹר קְדֻשָּׁתוֹ וַאֲמִתָּתוֹ בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: 'וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית'. בְּרֵאשִׁית הוּא רֹאשׁ בַּיִת, כַּיָּדוּעַ, הַיְנוּ שֶׁבְּכָל יוֹם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ מַעֲשֵׂה הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, שֶׁהוּא יְסוֹד הַפָּשׁוּט שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ בַּיִת. עַל יְדֵי זֶה "בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ". עַיֵּן (חלוקי הנחל עמוד הצדיק סעיף א): נִשְׁמַת מָשִׁיחַ קָדְמָה לָעוֹלָם, וְהוּא שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, בְּסוֹד כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְצַוּוֹת לָזֶה. וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. (וּכְבָר הֶרְאֵינוּ שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע אָמַר שֶׁהִשִּׂיג יְחִידָה בְּתַכְלִית וְשֶׁאֵין הֶבְדֵּל בֵּינוֹ לַמָּשִׁיחַ). עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה שט"ז): הוֹכִיחַ אֶת אֶחָד שֶׁלֹּא הָיָה אֶצְלוֹ כַּמָּה שָׁנִים, וְעָנָה וְאָמַר לוֹ: הֲלֹא כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה (דְּהַיְנוּ לְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם), וְעַל כֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִתֵּן אֵיזֶה כֹּחַ וְסִיּוּעַ לְזֶה הַצַּדִּיק לִהְיוֹת לוֹ צַוְתָּא וְכוּ'. וְיֵשׁ שֶׁהֵם נַעֲשִׂים לוֹ בְּחִינַת צַוְתָּא עַל יְדֵי תְּפִלָּתָם, אוֹ עַל יְדֵי יִרְאַת שָׁמַיִם שֶׁלָּהֶם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נוֹתְנִים כֹּחַ וְסִיּוּעַ לְזֶה הַצַּדִּיק. וְיֵשׁ שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ מָמוֹן אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, מַה שֶּׁכָּל אֶחָד עוֹשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה צַוְתָּא לָזֶה. אֲבָל כְּפִי מַה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה אֵין אַתֶּם נִצְרָכִים כְּלָל לְהָעוֹלָם, כִּי אֵין מַגִּיעַ מִכֶּם שׁוּם צַוְתָּא לָזֶה. (וחיי מוהר"ן שיחה שי"ז): שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁהוֹלְכִים שְׁלוּחִים מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי, וּמֵהַשֵּׁנִי לְהַלָּן יוֹתֵר עַד שֶׁהַדָּבָר מַגִּיעַ לְהַצַּדִּיק, הַיְנוּ כִּי מִכָּל הָאִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים וּמִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, מִכֻּלָּם הוֹלְכִים שְׁלוּחִים מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ וּמֵחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ עַד שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל וּמַגִּיעַ הַדָּבָר לְאֹזֶן הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, וְהוּא מְקַבֵּל וּמֵבִין מֵהֶם עֵצוֹת לַעֲבוֹדָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לְזֶה. (דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, דְּהַיְנוּ שֶׁבַּחַיִּים חַיּוּתוֹ אֲפִלּוּ כָּל הַבְּרִיאָה מְסַיַּעַת לוֹ, וְעַכְשָׁו מְסַיְּעִים לוֹ עַל יְדֵי הַהִתְקַשְּׁרוּת הַנַּ"ל). (חלוקי הנחל עמוד הצדיק סעיף ג): הוּא עָרֵב לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְּתַקֵּן הָעוֹלָם. (חלוקי הנחל עמוד הצדיק סעיף ו): הוּא הַבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, (חלוקי הנחל עמוד הצדיק סעיף י): הוּא הַקְּדֻשָּׁה. (חלוקי הנחל עמוד הצדיק סעיף י"א): הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. (חלוקי הנחל עמוד הצדיק סעיף י"ב): עַל יָדוֹ עוֹלִים כָּל הָעֲבוֹדוֹת לַשָּׁמַיִם. (חלוקי הנחל עמוד הצדיק סעיף י"ג):  עַל יָדוֹ כָּל הַהִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה (המשך ההלכה) שֶׁהֵם כְּלַל הָעוֹלָם שֶׁכָּלוּל מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁכֻּלָּם נִבְרְאוּ וּמִתְקַיְּמִים עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ בַּיִת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק "בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב": עוֹלָמִי, עוֹלָמִי, מִי בְּרָאֲךָ? יַעֲקֹב בְּרָאֲךְ וְכוּ'. וְזֶהוּ "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם". זֶה בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה מַלְכֻיּוֹת, שֶׁהֵם כָּל הַגָּלֻיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: תֹּהוּ – זוֹ מַלְכוּת בָּבֶל וְכוּ'. הַיְנוּ בְּחִינַת פְּגַם הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁמֵּהֶם יוֹנְקִים הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִים, חַס וְשָׁלוֹם, בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת וְכַנַּ"ל. "וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" – רוּחַ אֱלֹקִים דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא יְתַקֵּן הַכֹּל, כִּי הוּא הָרֹאשׁ בַּיִת אֲמִתִּי וְכָל יִשְׂרָאֵל יַכִּירוּ וְיַאֲמִינוּ בּוֹ וְהָרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת יִכָּנַע וְיִתְבַּטֵּל לְפָנָיו. אַךְ עַל יְדֵי מָה נִזְכֶּה לָזֶה? עַל יְדֵי הַבְּכִיָּה וְהַדְּמָעוֹת שֶׁבּוֹכִים וּמִתְאַבְּלִים עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְזֶהוּ בְּחִינַת "וְרוּחַ אֱלֹקִים", דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, "מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם", בְּחִינַת "שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ וְכוּ'", בְּחִינַת "עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי וְכוּ'". שֶׁצְּרִיכִים לִבְכּוֹת מְאֹד וּלְהוֹרִיד דְּמָעוֹת כַּמַּיִם עַל כִּי רָחַק מִמֶּנּוּ מְנַחֵם, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְכַנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְרוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁאָז יִתְקַיֵּם "לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר". וְזֶהוּ "וְרוּחַ אֱלֹקִים", שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, "מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם", הַיְנוּ עַל יְדֵי הַדְּמָעוֹת, בְּחִינַת "עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם" כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי זֶה "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר", זֶהוּ בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁנִּכְנָעִים מְאוֹרֵי אֵשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם. וּמִתְגַּבְּרִים הַמְּאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין, בְּחִינַת תִּקּוּן הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת וְכוּ', בְּחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם וְכַנַּ"ל. בָּרוּךְ הַשֵּׁם לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן. עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות שילוחין הלכה ה סעיף י"ד): (לאחר כמה שורות) עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרַשְּׁלוּ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי מֹשֶׁה כְּשֶׁעָלָה לַמָּרוֹם כַּנַּ"ל וְשָׁם נֶאֱמַר "לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם בְּרָעָה הוֹצִיאָם וְכוּ'". וּכְתִיב "וַיִּנָּחֶם הַשֵּׁם עַל הָרָעָה וְכוּ"'. וּבְכָל עֵת שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְרַשְּׁלִים לְחַפֵּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, אָז מִתְעוֹרֵר חַס וְשָׁלוֹם קִטְרוּג הָרָעָה הַנַּ"ל וְאָז נֶחְשָׁב שֶׁהַצַּדִּיק מֵת וְנֶאֱסַף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעֵיל עַל פָּסוּק "כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי וְכוּ'". וְזֶהוּ "כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק", הַיְנוּ בְּעֵת שֶׁאַתֶּם מְרֵעִין מַעֲשֵׂיכֶם וְאֵינְכֶם מְחַפְּשִׂים כָּרָאוּי אַחֲרֵי הַצַּדִּיק שֶׁאִבֵּד אֶתְכֶם כַּנַּ"ל, אָז נֶאֱסָף הַצַּדִּיק. אֲבָל כְּשֶׁתַּחְזְרוּ וְתִתְעוֹרְרוּ לְבַקֵּשׁ אַחֲרָיו כָּרָאוּי, אֲזַי הוּא נֶחְשָׁב חַי. (כִּי נִפְטַר, כִּי צַדִּיק הָאֱמֶת זֶהוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע).

נהנתם שתפו אותנו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

להצטרפות לערוצים השקטים שלנו, ולקבלת התחזקות מתוך דבריו הקדושים של רבי נחמן זיע"א, לחץ על הערוץ המבוקש

אודות "ברסלב מדיה 24"

אתר זה נועד להפיץ את דברי רבי נחמן זיע"א אשר בספריו, בלא שינוי, כפי שהבינו דבריו כל הדורות בזרם המרכזי של החסידים מדורי דורות עד תקופת רבי נחמן זיע"א, על ידי המשפיע רבי ישי אמנו שליט“א מחבר הספר ’יחידי הדורות‘.
ולהראות ההבנה האמתית מי הוא צדיק האמת, צדיק הדור, הרב שבדור, צדיק בחינת משה המדובר בספרי רבי נחמן זיע"א, הלא הוא רבי נחמן זיע"א בעצמו, ולהפיץ האמת ולהחזיר השם טוב לרבי נחמן הקדוש והטהור, ולהציל הנפשות מלפול ברשתם של עשרות משפיעים של שקר, שהורסים שמו ותורתו של רבי נחמן זיע"א, פוגעים רוחנית, נפשית וכלכלית באלפי נפשות הנופלים שולל ברשתם, וגורמים לציבור לחשוב שהמפורסמים של היום הם ממשיכי דרכו בבחינת שהם הצדיק האמת שבדור כיום חס ושלום, וכן מעוותים את האמת של עיקרי הבחירה והאמונה שבבחירת האדם בלבד להיות צדיק או רשע. בשעה שכל התלמידים האמתיים של רבי נחמן זיע"א הם בסך הכל משפיעים בגדר שופר המפרסם דיבוריו אשר בספריו, ומבעירים אהבה אליו לקריאת ספריו וקיום עצותיו הקדושות והטהורות, המצילות ומשנות האדם באמת. וגאולת עם ישראל תלויה בקיום עצותיו, המביאות לידי תיקון הברית והאמונה הטהורה, אמונת חידוש העולם ולחזור לקיים תורת משה רבנו ע"ה נאמן ביתו של השם יתברך.

סרטונים אחרונים באתר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram

להרשמה לרשימת התפוצה שלנו

כדי לקבל תכנים חדשים השאירו לנו שם ואימייל ואנו נעדכן אתכם

דילוג לתוכן