רבי ישי אמנו זצ״ל || חובה המדריך למתקרב החדש לרבי נחמן זי"ע

מומלץ מאד לקרוא עד הסוף כי דעת זאת מתוך ספריו הכרחית מאד, ואף מצילת נפשות מהתקרבות שיכולה להרוס לאדם את חייו בגלל הבנות מוטעות הן מעצמו והן מאחרים.

כיצד מתקרבים לרבי נחמן זי"ע ? כיצד נקראים תלמידים שלו ? כיצד זוכים לתיקונים שלו ?

* אזהרות *

1. לרבי נחמן זי"ע מתקרבים אך ורק ע"י קריאת ספריו וקיום עצותיו וע"י זה נקרא תלמיד שלו וזוכה לתיקונים שלו. עיין (חיי מוהר"ן שיחה ש"כ): אָמַר: כָּל מִי שֶׁיְּצַיֵּת אוֹתִי וִיקַיֵּם כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מְצַוֶּה, בְּוַדַּאי יִהְיֶה צַדִּיק גָּדוֹל יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה. וְהָעִקָּר לְהַשְׁלִיךְ שֵׂכֶל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי רַק כַּאֲשֶׁר יֹאמַר הוּא יְקֻיַּם הַכֹּל כְּמַאֲמָרוֹ. וְאָמַר אָז עִנְיַן עַם נָבָל וְלֹא חָכָם, כַּמְבֹאָר בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי א' בְּסִימָן קכ"ג, מִן הַסְּתָם מִי שֶׁיָּכוֹל לִלְמֹד בְּיוֹתֵר מְסֻגָּל בְּיוֹתֵר.

(שִׂימוּ לֵב לַדִּיּוּק הֶחָשׁוּב הַזֶּה, שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע מְיַחֵס אֶת הַהִתְקָרְבוּת אֵלָיו וְהִתְקָרְבוּת הָאָדָם לְמַעֲלוֹת הַצַּדִּיקוּת עַל יְדֵי קְרִיאַת סְפָרָיו, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר יְצַיֵּת אוֹתִי, וְרַבִּי נָתָן זַ"ל מַמְשִׁיךְ רַק כַּאֲשֶׁר יֹאמַר 'הוּא', דְּהַיְנוּ רַבֵּנוּ זי"ע יְקַיֵּם הַכֹּל כְּמַאֲמָרוֹ, שֶׁל רַבֵּנוּ זי"ע, וְלֹא מַזְכִּיר לִמְצֹא תַּלְמִיד שֶׁלּוֹ שֶׁיְּכַוֵּן, וְעוֹד מַזְכִּיר אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהַרְבֵּה לֹא מְבִינִים אוֹתָהּ, הַאִם זֶה צַדִּיק חַי אוֹ רַבֵּנוּ זי"ע, תּוֹרָה קכ"ג חֵלֶק א בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֶרֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְבַּטֵּל לְצַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁרוֹאִים בִּפְשִׁיטוּת שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע מְיַחֵס זֹאת לְעַצְמוֹ)

1. לעניין הבטחתו על ציונו הקדוש למי שיבוא בכל עת בשנה, שישתדל לאורך ולרוחב להושיע ולתקן ואפילו מהשאול ימשוך אותו מהפאות למי שיאמר תיקון הכללי על הציון שלו ויתן פרוטה לצדקה לעילוי נשמתו. זה קורה מעצם קיום פעולה זאת בלבד. עיין (שיחות הר"ן שיחה קמ"א): הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל הֵם דָּבָר נִפְלָא וְיָקָר וּמוֹעִיל מְאד גַּם יִחֵד אוֹתָם לְעֵדוּת וְאָמַר שֶׁגַּם כִּי יִמְלְאוּ יָמָיו, אֲזַי אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ מִי שֶׁיָּבוֹא עַל קִבְרוֹ וְיאמַר שָׁם אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הַנַּ"ל וְיִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה, אֲפִלּוּ אִם גָּדְלוּ וְעָצְמוּ עֲווֹנוֹתָיו וַחֲטָאָיו מְאד מְאד חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי אֶתְאַמֵּץ וְאֶשְׁתַּדֵּל לָארֶךְ וְלָרחַב לְהוֹשִׁיעוֹ וּלְתַקְּנוֹ וְכוּ' וַאֲנִי חָזָק מְאד בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁלִּי, אַךְ בָּזֶה אֲנִי חָזָק בְּיוֹתֵר שֶׁאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל מוֹעִילִים מְאד מְאד וְאֵלּוּ הֵן הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים: ט"ז ל"ב מ"א מ"ב נ"ט ע"ז צ' ק"ה קל"ז ק"נ.

(הסיבה שאמר שישתדל כי אדם אשר הגיע לציונו ולאחר מכן לא מקיים עצותיו שהם בעצם הרופאה ברוחניות ולכן לא משתנה במעלת האמונה בקיום התורה ומצוות או במידות ותאוות רעות אז בעצם אינו יכול לקחת את בחירתו לכן ישתדל תמיד להתפלל עליו שיזכה להבין האמת ויתקרב לקריאת ספריו וקיום עצותיו ובמידה והאדם הזה הלך בדרכים לא טובות ישתדל להוציא אותו מהשאול וצריך לשים לב למילה שאומר 'אשתדל', כי התורה אמת והבית דין של מעלה אמת וגם רבי נחמן זי"ע פועל במסגרת האמת הזו. רבי נחמן זי"ע הוא סיוע מלמעלה ועיקר הסיוע ניתן למי שמלמטה בעולם הזה רוצה בסיוע זה וגם זה מתבטא במעשיו שרוצה לחזור בתשובה).

1. הגעה כל ראש השנה לציונו באומן שזה חלק בלתי נפרד מתיקוניו וצריך מסירות נפש על זה כי תיקון עניין זה עצום ונורא כמובא בליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה ה' ו- 'ח'. אשר אמר שזה עולה על הכל, אשר אמר שאז יכול לתקן אפילו את מי שלא יכול לתקן כל השנה. עיין (בחיי מוהר"ן שיחה ת"ה): עָנָה וְאָמַר: הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי הוּא חִדּוּשׁ גָּדוֹל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין הַדָּבָר הַזֶּה בִּירֻשָּׁה מֵאֲבוֹתַי, רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לִי זֹאת בְּמַתָּנָה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מַהוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה. לָא מִבָּעֲיָא אַתֶּם כֻּלְּכֶם בְּוַדַּאי תְּלוּיִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ תָּלוּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי. (בחיי מוהר"ן שיחה ת"ג): הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי עוֹלֶה עַל הַכֹּל.

עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה ה' חלק ב' סעיף י"ד): כִּי נַעֲשֶׂה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת מֹחִין כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים שֶׁל הַמֹּחַ, שֶׁכֻּלָּם נִמְצָאִים בִּבְחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי יֵשׁ חֲמִשָּׁה חוּשִׁים בְּהַמֹּחַ, שֶׁהֵם: רְאִיָּה, שְׁמִיעָה, רֵיחַ, טַעַם, מִשּׁוּשׁ, וְכֻלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַמֹּחַ, כִּי מֵהַמֹּחַ נִמְשָׁכִין גִּידִין לְכָל אֵלּוּ הַחוּשִׁים, וְכָל אֵלּוּ הַחוּשִׁים נִמְצָאִים בִּבְחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ וּמֹחִין כַּנַּ"ל. 'חוּשׁ הָרְאִיָּה' בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא בִּבְחִינַת (דברים י"א) "תָּמִיד עֵינֵי הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה", בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִדּוֹן מַה יְהֵא בְּסוֹפָהּ, (כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י שָׁם), שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה רוֹאֶה וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל הַשָּׁנָה מַה יְהֵא בְּסוֹפָהּ, וְזֶהוּ בְּחִינַת 'חוּשׁ הָרְאִיָּה'. שְׁמִיעָה הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ קוֹל צְעָקוֹת וּתְפִלּוֹת וּתְרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. רֵיחַ זֶה בְּחִינַת (ישעיה י"א) "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת הַשֵּׁם", בְּחִינַת 'וּבְכֵן תֵּן פַּחְדֶּךָ ה' אֱלקֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ'. טַעַם זֶה בְּחִינַת (בראשית כ"ז) "וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי" – 'מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה' (תקוני-זהר, תקון כ"א), הַיְנוּ מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טוֹעֵם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ בְּחִינַת 'חוּשׁ הַטַּעַם'. מִשּׁוּשׁ הוּא בַּיָּדַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּעֲבוֹדָה זָרָה (תהלים קט"ו) "יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן", כִּי הַמִּשּׁוּשׁ הוּא בַּיָּדַיִם, וְזֶהוּ בְּחִינַת 'שֶׁיָּדוֹ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים' (ראש השנה י"ח), וְזֶה בְּחִינַת 'חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ'. נִמְצָא שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין נַעֲשִׂין בְּחִינַת תְּפִלִּין דִּמְכַסְּיָן עַל מֹחָא, כִּי תְּפִלִּין הֵם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין.

עיין (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה ח'): נִמְצָא שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף וְנִתְרַבֶּה נֶפֶשׁ אַחַת לְהַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל מְאד בֵּית הַתְּפִלָּה כִּי עַכְשָׁו, כְּשֶׁנִּתּוֹסֵף עוֹד נֶפֶשׁ אֶחָד לְהַקִּבּוּץ, נַעֲשִׂין צֵרוּפִים אֲחֵרִים חֲדָשִׁים הַרְבֵּה מְאד מְאד, כִּפְלֵי כִּפְלַיִם כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים כַּנַּ"ל (בהמשך) אֲזַי נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל הַתְּפִלָּה בִּמְאד מְאד, כִּי נִתּוֹסֵף נֶפֶשׁ אַחַת לְהַקִּבּוּץ כַּנַּ"ל וְעַל-יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלָּה, עַל- יְדֵי-זֶה סְלִיחַת הֶעָווֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְפוּאָה כַּנַּ"לוְזֶה בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה ל"ג) וּבַל יאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי כִּי עַל-יְדֵי שֶׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן, עַל- יְדֵי-זֶה נִצּוֹלִין מֵהַחוֹלַאַת כַּנַּ"ל, כִּי: הָעָם הַיּשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָווֹן-כִּי עַל-יְדֵי הַשָּׁכֵן נִתְרַבֶּה הַתְּפִלָּה, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת נְשִׂיאוּת עָוֹן כַּנַּ"ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה בָּא רְפוּאָה, וְנִתְבַּטֵּל הַחוֹלַאַת כַּנַּ"ל. (זה על קצה המזלג) ומובן בספריו אשר עת זו עצומה מאד לכל אדם המגיע בפרטיות ולכלליות עם ישראל ושלכל הנמצאים שם זוכים לתיקון האמונה שיזכו לאמונת חידוש העולם תקינה ולברור כח המדמה אשר סודות גדולים טמונים בזה ולא אכנס פה לזה וכן זוכים למחילת עוונות והחזרת אבדות ששייכים לנשמתנו. .

1. כל מי שמאמין בו כרבו ודולה מעצותיו אפילו עצה אחת נקרא תלמיד שלו.

1. חשוב מאד שאדם יהיה לו פוסק חי מורה הוראה שיכול להתיעץ איתו על הלכה. התקשרות לצדיק ראיית פני הצדיק צדקה לצדיק ווידוי דברים. על פי תורה ד' חלק א' ליקוטי מוהר"ן לאחר שנפטר. עַיֵּן (פרפראות לחכמה לרבי נחמן מטשעהרין על תורה ד סעיף ה): הִנֵּה יָדוּעַ מִפִּי תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכָּל הַמַּאֲמָרִים שֶׁגִּלָּה בְּעִנְיַן מַעֲלַת הַתִּקּוּנִים הַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים שֶׁנַּעֲשִׂים עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַצַּדִּיק, וְכָל הַפְּרָטִים שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה, כָּל דְּבָרָיו זַ"ל בָּזֶה חַיִּים וְקַיָּמִים לָעַד, וְגַם עַכְשָׁו אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל נַעֲשֶׂה כָּל זֶה עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְקָרְבִים אֶל עִנְיָנוֹ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל וְנִכְלָלִים בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַנִּקְרָאִים עַל שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל, וּמִתְדַּבְּקִין בְּלִמּוּד סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּמְקַבְּלִים עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּבָאִים עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ, וּמִתְפַּלְלִים שָׁם עַל הַתְּשׁוּבָה וְהַיִּרְאָה וְהָעֲבוֹדָה וְכוּ', בִּפְרָט כְּשֶׁזּוֹכִים לְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ בָּעֵת שֶׁמִּתְאַסְּפִים אֵלָיו עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ', כַּיָּדוּעַ וּמְבֹאָר כָּל זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר, עַל כֵּן צְרִיכִים לְבָאֵר קְצָת אֵיךְ פְּרָטֵי הַתִּקּוּנִים שֶׁבְּמַאֲמָר זֶה נִמְשָׁכִים גַּם עַכְשָׁו אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל. הַתִּקּוּנִים שֶׁנַּעֲשִׂים עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיק, עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א תּוֹרָה קצ"ב, שֶׁבְּכָל סֵפֶר וָסֵפֶר נִמְצָא דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ וְאוֹר פָּנָיו שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק וְחָכָם שֶׁחִדֵּשׁ אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁבְּזֶה הַסֵּפֶר. וְעַיֵּן תּוֹרָה קנ"ג, מְבֹאָר שָׁם שֶׁתַּלְמִיד כְּשֶׁזּוֹכֶה הוּא מְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים שֶׁל הָרַב מַמָּשׁ וְכוּ'.

 וְעַיֵּן תּוֹרָה ר"ל (שָׁם רַבֵּנוּ זי"ע אוֹמֵר כָּךְ: נִמְצָא שֶׁהַתַּלְמִיד מְקַבֵּל חָכְמַת רַבּוֹ, הוּא מְקַבֵּל פָּנָיו). הַתִּקּוּנִים הַנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִים לַצַּדִּיק, זֶה פָּשׁוּט נַעֲשֶׂה עַכְשָׁו גַּם כֵּן, עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִים לְבָנָיו וּלְהַמְקֹרָבִים אֵלָיו (בֶּאֱמֶת) זַ"ל וּלְכָל הַמִּצְטָרֵךְ לְעִנְיָנָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל, כְּגוֹן לְהַדְפִּיס סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. הַתִּקּוּנִים שֶׁנַּעֲשִׂים עַל־יְדֵי הַוִּדּוּי לִפְנֵי הַצַּדִּיק נַעֲשֶׂה עַכְשָׁו גַּם כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁבָּאִים עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ וּמַרְבִּים שָׁם בִּתְפִלּוֹת וּוִדּוּיִים וְכוּ', וְזֶה מְרֻמָּז בִּדְבָרָיו זַ"ל בְּמַאֲמָר זֶה בְּעַצְמוֹ בְּאוֹת ט, בְּעִנְיַן לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּעוֹר? עַל שֵׁם שֶׁפּוֹעֵר פִּיו, כִּי כְּשֶׁפּוֹגְמִים בַּמַּלְכוּת אָז יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לִפְעֹר פִּיו בְּצֵרוּפִים רָעִים וְכוּ', וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְבַּר מֹשֶׁה מוּל בֵּית פְּעוֹר. וּמוּבָא בְּתוֹסְפוֹת סוֹטָה ע"מ י"ד בְּשֵׁם מִדְרַשׁ אַגָּדָה, שֶׁבְּכָל שָׁנָה בֵּית פְּעוֹר עוֹלֶה לְמַעְלָה כְּדֵי לְקַטְרֵג וּלְהַזְכִּיר עָווֹן, וּכְשֶׁהוּא רוֹאֶה קִבְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה חוֹזֵר וְשׁוֹקֵעַ וְכוּ'. נִמְצָא מְבֹאָר שֶׁקִּבְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה עוֹשֶׂה עַד הַיּוֹם פְּעֻלָּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, לְהַכְנִיעַ בְּחִינַת פְּעוֹר וּלְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ הַצֵּרוּפִים הָרָעִים וּלְתַקֵּן וְלִבְנוֹת מִדַּת מַלְכוּת בִּשְׁלֵמוּת. וְעַיֵּן שָׁם עוֹד מַה שֶּׁכָּתַב. וְכָל זֶה הָיָה בְּמוֹתוֹ, אֲבָל בְּוַדַּאי גַּם בְּחַיָּיו הָיָה לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת וְהָיָה מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹר אֵין סוֹף אֲבָל הַהִתְפַּשְּׁטוּת הָיָה בִּבְחִינַת "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב וְכוּ'", וּמִמֵּילָא מוּבָן שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, בְּחִינַת אַיִן, (דְּהַיְנוּ רַבֵּנוּ זי"ע שֶׁזָּכָה לִיחִידָה וְגִלָּה עִנְיָן זֶה וְעִנְיַן בַּעַל הַשָּׂדֶה) כִּי דָּבוּק בִּתְמִידוּת בְּאוֹר אֵין סוֹף בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְתַקֵּן מִדַּת מַלְכוּת עַל יְדֵי הַוִּדּוּי שֶׁמִּתְוַדִּין לְפָנָיו, בְּוַדַּאי זֶה הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ כֹּחַ זֶה לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז, כִּי אָז דָּבוּק בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר בְּאוֹר אֵין סוֹף, וְגַם אָז יֵשׁ אֶצְלוֹ בְּחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב כַּיָּדוּעַ. רַק שֶׁהִיא בְּדַקּוּת וְרוּחָנִיּוּת יוֹתֵר. וְגַם כִּי הַצַּדִּיקִים פּוֹקְדִים אֶת קִבְרֵיהֶם כַּיָּדוּעַ, בִּפְרָט זֶה הַצַּדִּיק אֲשֶׁר פָּקַד עַל זֶה לָבוֹא עַל קִבְרוֹ וְהִבְטִיחַ שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בְּתַקָּנָתוֹ וְכוּ' כַּיָּדוּעַ,

עַיֵּן שָׁם עוֹד בְּסָעִיף ה, מְרַמֵּז גַּם כֵּן לְעִנְיָן זֶה שֶׁיְּהוּדָה הִתְוַדָּה כַּמָּה דּוֹרוֹת לִפְנֵי לֵדַת מֹשֶׁה, וְאַחַר כָּךְ שֶׁזָּכַר מֹשֶׁה הַוִּדּוּי, נַעֲשָׂה כְּאִלּוּ הִתְוַדָּה עַכְשָׁו לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְקַן מִדַּת מַלְכוּת, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁעַכְשָׁו שֶׁכְּבָר הָיָה הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה בָּעוֹלָם וּכְשֶׁבָּאִין עַל קִבְרוֹ כִּפְקֻדָּתוֹ זַ"ל בִּכְדֵי שֶׁהוּא יַעֲלֶה הַוִּדּוּי לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וִיתַקֵּן בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּוַדַּאי נִתְקָן הַכֹּל. נִמְצָא שֶׁכָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל נַעֲשִׂים גַּם עַכְשָׁו, רַק שֶׁנַּעֲשִׂים בְּדַקּוּת וְרוּחָנִיּוּת יוֹתֵר, עַל כֵּן צְרִיכִים עַכְשָׁו לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַמֵּץ לְהַמְשִׁיךְ הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל עַל־יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הִתְקַשְּׁרוּת בְּלֵב שָׁלֵם וְנָכוֹן בְּיוֹתֵר וְכַמּוּבָן. וְגַם מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁהַצַּדִּיק מַפְרִישׁ וּמְבָרֵר לוֹ דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, צְרִיכִים לְהַאֲמִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו נַעֲשֶׂה עִנְיָן זֶה מִמֵּילָא, כִּי כְּשֶׁבָּא לִכְלַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ וְרוֹאֶה מִדּוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וַעֲבוֹדָתָם אֲשֶׁר עוֹבְדִים אֶת הַשֵּׁם וּמִשְׁתּוֹקְקִים בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ לֵילֵךְ בִּדְרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים וְכוּ', וְיוֹדֵעַ וּמֵבִין הֵיטֵב שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ רַק מִקְּדֻשַּׁת אוֹר נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְאוֹר קְדֻשַּׁת תּוֹרָתוֹ אֲשֶׁר שָׁם מֵאִיר אוֹר פָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים וְכוּ' כַּנַּ"ל – זֶה בְּחִינַת הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיק.

וְעַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב תּוֹרָה מ, וְתָבִין זֶה בְּחִינַת "מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ" (וְזֶה לְשׁוֹנוֹ זי"ע: "מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ", הַיְנוּ כְּשֶׁתִּזְכֶּה לִרְאוֹת הַמֶּלֶךְ בְּיָפְיוֹ, דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק בְּיָפְיוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ, דְּהַיְנוּ בְּעֵת הַקִּבּוּץ שֶׁאָז הוּא יָפְיוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ כַּנַּ"ל), שֶׁעִקָּר הוּא בִּזְמַן אֲסֵפַת הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ, וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה מִי שֶׁזּוֹכֶה לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ הֵיטֵב לָזֶה וּמַרְגִּישׁ אֵיזֶה הֶאָרָה וְהִתְנוֹצְצוּת הַקְּדֻשָּׁה מִזֶּה בְּתוֹךְ לִבּוֹ, זוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְתַקֵּן הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִים מִשְּׁנֵי יְסוֹדוֹת – דּוֹמֵם צוֹמֵחַ. וְעַיֵּן שָׁם בְּמַאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה שֶׁאֵינוֹ מַזְכִּיר שָׁם כְּלָל עִנְיַן הִסְתַּכְּלוּת רַק הַהִתְקָרְבוּת שֶׁזֶּה בְּחִינַת שַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא, (שֶׁהִקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לַצַּדִּיק, עַיֵּן שָׁם) שֶׁהִקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לַצַּדִּיק וְכוּ', וְהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת בְּרִית מֶלַח עוֹלָם, וְיָדוּעַ כִּי מֶלַח הוּא פּוֹלֵט הַדָּמִים, עַל כֵּן עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק נִתַּקֵּן הַמִּדּוֹת הַבָּאִים מִדּוֹמֵם צוֹמֵחַ, שֶׁהֵם עַצְבוּת וְהַתַּאֲווֹת הַבָּאִים מִדָּמִים עֲכוּרִים וְכוּ'. נִמְצָא מְבֹאָר בְּכָאן שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְקַשְּׁרוּת. אַחַר־כָּךְ שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לַאֲנָשָׁיו הַמְקֹרָבִים אֵלָיו (הָאֲמִתִּיִּים) וְהַהוֹלְכִים בִּדְרָכָיו וְנִקְרָאִים עַל שְׁמוֹ זַ"ל וְכֵן שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה עַל כָּל עִנְיָנָיו זַ"ל, נִתַּקְּנוּ הַמִּדּוֹת הַבָּאִים מֵחַי מְדַבֵּר.

 וְאַחַר־כָּךְ שֶׁבָּא עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וּמְפָרֵשׁ כָּל לִבּוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים וּוִדּוּיִים וְכוּ', וּמִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹרֵהוּ הַדֶּרֶךְ הַנָּכוֹן וְהַיָּשָׁר לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁיִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְשֶׁיְּכַפֵּר לוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁפָּגַם וְכוּ', וּבִפְרָט בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ, וְאוֹמֵר הַוִּדּוּיִים מִתּוֹךְ פְּנִימִיּוּת לְבָבוֹ עַד שֶׁהַדִּבּוּרִים יוֹצְאִים מִתּוֹךְ עַצְמוֹתָיו בִּבְחִינַת "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה וְכוּ'", הַיְנוּ שֶׁהַדִּבּוּרִים יוֹצְאִים מִתּוֹךְ פְּנִימִיּוּתוֹ וְעַצְמוֹתָיו שֶׁל הַמִּתְוַדֶּה שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מִמֵּילָא נִמְשָׁךְ גַּם כָּךְ כָּל הָאֵבָרִים וְכָל הָעֲצָמוֹת מַמָּשׁ לְתוֹךְ הַדִּבּוּרִים וְעוֹשֶׂה אֶת כָּל הַנַּ"ל עַל סְמַךְ דַּעְתּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק זַ"ל, וּבְהִתְקַשְּׁרוּת גָּמוּר אֵלָיו בְּכָל לְבָבוֹ וְשֶׁהוּא יַעֲשֶׂה וְיִגְמֹר כָּל הַתִּקּוּנִים הַצָּרִיךְ לְנַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, אֲזַי יַאֲמִין בְּבֵרוּר שֶׁבְּוַדַּאי נֶחֶרְבוּ עַל־יְדֵי זֶה כָּל בִּנְיְנֵי הַמַּלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא וְהוֹצִיא מֵהֶם כָּל הַצֵּרוּפִים וְנִבְנוּ בִּנְיְנֵי הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְאָז מִמֵּילָא יֵדַע הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לְפָנָיו לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת", רֶמֶז עַל חֻרְבַּן מֶמְשַׁלְתָּם, "וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ", (דְּהַיְנוּ מִמֵּילָא שֶׁנֶחֱרָבִים הַצֵּרוּפִים הָרָעִים אָדָם הוֹלֵךְ בְּדַרְכּוֹ הַנְּכוֹנָה, וּמוֹכִיחַ זֹאת מֵהַדִּיּוּק שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע מֵבִיא "וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ, לָמָּה עִוְרִים? כְּלוֹמַר לֹא חַיָּב לִרְאוֹת, דְּהַיְנוּ לָדַעַת עַל יְדֵי שֶׁיֹּאמַר לְךָ מַה לַּעֲשׂוֹת, אֶלָּא מִמֵּילָא תֵּדַע, כִּי רְאִיָּה זֶה עַל שֵׁם הַחָכְמָה, (עין רש"י הקדוש על הפסוק ותפקחנה עיני שניהם בראשית ג, ז), כְּלוֹמַר גַּם בְּלִי שֶׁיַּגִּיד לְךָ תֵּדַע לְבַד), כַּמְבֹאָר שָׁם בְּמַאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה.

אזהרות

1. מי שאומר לכם שחייב כולל או קהילה זה לא נכון. לגבי כולל זה בחירת האדם לא חיוב, רבנו זי"ע דווקא רצה שיהיה לאדם חדר שלו לתורה ותפילה ואמר שזה טוב מאד דהיינו הכי טוב. (שיחות הר"ן שיחה רע"ד): טוֹב מְאד לְהָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד לוֹ לְבַדּוֹ לַעֲסֹק שָׁם בַּעֲבוֹדַת ה' בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, וּבִפְרָט הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ שֶׁלָּזֶה צְרִיכִין בְּוַדַּאי חֶדֶר מְיֻחָד.

לגבי קהילה מה שיש החושבים שזה כוונתו זי"ע על שאמר אעשה אתכם כיתות כיתות. כבר אמר שלא יהיה קיבוץ קהילתי שכולם אמתיים אלא הכשרים יהיו מפוזרים דהיינו אפשר לעבוד את השם היכן שאתה נמצא. לְגַבֵּי מַה שֶּׁמּוּבָא (בחיי מוהר"ן שיחה שי"ט): אָמַר לְאֶחָד: אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם כִּתּוֹת כִּתּוֹת. (אֵין הַכַּוָּנָה דַּוְקָא לִקְהִלּוֹת). עַיֵּן (שיחות הר"ן שיחה קכ"ו): (לאחר כמה שורות) וְאֵין סָפֵק שֶׁלֹּא יִמָּצֵא אָז קִבּוּץ כָּמוֹנוּ הַיּוֹם שֶׁנִּמְצָאִים כַּמָּה בְּנֵי אָדָם שֶׁמִּתְקַבְּצִים יַחַד שֶׁחֲפֵצִים בֶּאֱמֶת לִשְׁמֹעַ דְּבַר הַשֵּׁם, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה אָז אֵיזֶה כְּשֵׁרִים בַּדּוֹר, אַךְ יִהְיוּ מְפֻזָּרִים. עָנָה וְאָמַר: כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר לְמַעַן יֵדְעוּ בַּיָּמִים הַבָּאִים שֶׁכְּבָר הָיָה מִי שֶׁיָּדַע זֹאת מִקֹּדֶם וְיֵדְעוּ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים.

(דְּהַיְנוּ קִבּוּץ כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּתְקוּפָתוֹ שֶׁכֻּלָּם מְחַפְּשִׂים אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ כְּבָר לֹא יִהְיֶה, אֶלָּא אִם כְּבָר יִהְיוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים שֶׁמְּחַפְּשִׂים אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, הֵם יִהְיוּ מְפֻזָּרִים, כִּלְשׁוֹנוֹ שָׁם). עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה ס"ד): אָמַר רַבֵּנוּ: "גַּם בָּעִנְיָן שֶׁלִּי יִהְיוּ מְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר". עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה ס"ו סעיף א): (לאחר כמה שורות) וְהַתַּלְמִידִים הֵם עִם הַצַּדִּיק מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד, רַק שֶׁהֵם תְּלוּיִים בּוֹ כַּעֲנָפִים בָּאִילָן, שֶׁהָאִילָן יוֹנֵק חִיּוּתוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ, וְהָעֲנָפִים יוֹנְקִים הַחִיּוּת דֶּרֶךְ הָאִילָן. וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת; כִּי יֵשׁ תַּלְמִידִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת עֲנָפִים, וְיֵשׁ שֶׁהֵם בְּחִינַת עָלִים, וְכֵן שְׁאָרֵי בְּחִינוֹת. וְעַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה רכד חלק א): אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מִן הַצַּדִּיק הֵם מְקַבְּלִים חִיּוּת וְהֶאָרָה מֵהַצַּדִּיק עַל יְדֵי שֶׁמְּכַסֶּה עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ הָאִילָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים וּקְלִפָּה וְעָלִים, וְכֻלָּם שׁוֹאֲבִים חִיּוּת מֵהָאִילָן, וְיֵשׁ עֲשָׂבִים שֶׁרְחוֹקִים מִן הָאִילָן וְנִדְמֶה שֶׁאֵין מְקַבְּלִים חִיּוּת מֵהָאִילָן, וּבֶאֱמֶת גַּם הֵם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ, כִּי הָאִילָן מֵגֵן עֲלֵיהֶם וּמַצִּילָם מִן הַשֶּׁמֶשׁ, (דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי זְכוּתוֹ וּמַה שֶּׁפּוֹעֵל בַּעֲבוּרָם) כֵּן יֵשׁ אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּחִינַת עָלִים וַעֲנָפִים וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר סִימָן ס"ו אוֹת א, וַאֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי שֶׁמְּכַסֶּה עֲלֵיהֶם כְּמוֹ הָאִילָן כַּנַּ"ל. (וְכֵן הַמְשָׁלָה זוֹ עַל כִּתּוֹת מוֹפִיעָה גַּם בַּגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה)

, עַיֵּן (תלמוד בבלי מסכת חולין דף צ"ב א): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אֻמָּה זוֹ כְּגֶפֶן נִמְשְׁלָה, זְמוֹרוֹת שֶׁבָּהּ אֵלּוּ בַּעֲלֵי בָּתִּים, אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁבָּהּ אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עָלִין שֶׁבָּהּ אֵלּוּ עַמֵּי הָאָרֶץ, קְנוֹקָנוֹת שֶׁבָּהּ אֵלּוּ רֵיקָנִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. וְעוֹד עַיֵּן (חיי מוהר"ן קונטרס הוספות שיחה ס"ט): פַּעַם אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל: יֵשׁ לִי שְׁלֹשָׁה סוּגֵי חֲסִידִים, א. אֶחָד רוֹצֶה שִׁירַיִם שֶׁל חַלָּה. ב. אֶחָד לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה. ג. אֶחָד שֶׁבַּלֵּב שֶׁלָּהֶם בּוֹעֵר הָרַבִּי בָּאַהֲבָה. (כְּלוֹמַר כְּמוֹ שֶׁבְּכִתּוֹת יֵשׁ רָמָה א, רָמָה ב, רָמָה ג וְכוּ', כָּךְ כָּל אֶחָד לְפִי הִתְקָרְבוּתוֹ הוּא שַׁיָּךְ לְכִתָּה שֶׁל בְּחִינַת עָלִים, שֶׁל בְּחִינַת עֲנָפִים וְכוּ', וְזֶה בְּחִינַת יְנִיקַת חִיּוּתוֹ כְּמוֹ עָנָף, אוֹ עָלֶה; אֶחָד מְחַפֵּשׂ אֶת הַיֹּפִי שֶׁל אַדְמוֹרוּת לֶאֱכֹל חַלָּה, אֶחָד אוֹהֵב אֶת הַתּוֹרוֹת הַגְּבוֹהוֹת וְהַיָּפוֹת, וְאֶחָד אוֹהֵב אֶת רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע בְּאַהֲבָה עַזָּה וְרוֹצֶה לִהְיוֹת כִּרְצוֹן הַשֵּׁם כְּמוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע מִתְכַּוֵּן).

 עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ב שיחה ק"ב): רַבֵּנוּ אָמַר שֶׁאֲנָשָׁיו הַמְקֹרָבִים אֵלָיו נֶחְלָקִים לִשְׁלֹשָׁה סוּגֵי כִּתּוֹת, כִּתָּה אַחַת בָּאִים לַחֲטֹף שִׁירַיִם. כִּתָּה אַחַת בָּאִים לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה וְכִתָּה אַחַת אֲפוּיִים בְּלִבִּי. וּפָנָה רַבֵּנוּ לְמוֹהַרְנַ"ת וּלְרַבִּי נַפְתָּלִי וְאָמַר לָהֶם: רוֹצֶה אֲנִי שֶׁאַתֶּם תִּהְיוּ מֵהַכִּתָּה הַזּאת שֶׁאֲפוּיִים בְּלִבִּי, "אִיךְ הָאבּ דְּרַיי כִּתּוֹת חֲסִידִים, אַ כִּתָּה וָואס קוּמְט חַאפִּין שִׁירַיִים, אוּן אַ כִּתָּה וָואס קוּמֶען הֶערְן תּוֹרָה, אוּן אַ כִּתָּה וָואס זַיְינֶען אַיינְגִּבַּאקְן בַּיי מִיר אִין הַארְצְן אִיךְ וִויל אִיר זָאלְט זַיין פוּן דִּי וָואס זַיְינֶען אַיְינְגִּבַּאקְן בַּיי מִיר אִין הַארְצְן" וְאָמְרוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ עַל זֶה שֶׁבִּכְדֵי לִהְיוֹת אָפוּי בְּלֵב רַבֵּנוּ צָרִיךְ רַבֵּנוּ לִהְיוֹת אָפוּי בְּלִבּוֹ שֶׁל הַמְקֹרָב. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ו סימן שע"ז):

עַל זֶה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כִּתָּה הַבָּאִים לַחֲטֹף שִׁירַיִם, הָיָה אוֹמֵר שֶׁכַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְהַחֲסִידִים הַבָּאִים רַק לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ בְּרָכוֹת לְעִנְיְנֵיהֶם הַפְּרָטִיִּים הַגַּשְׁמִיִּים וְדוֹמִים הֵם רַק כְּמוֹ הַחוֹטְפֵי שִׁירַיִם, שֶׁנִּזּוֹנִים מִשִּׁירַיִם בִּלְבַד לְמַאֲכָלָם הַגַּשְׁמִיִּים בְּעוֹד שֶׁיֵּשׁ לְרַבֵּנוּ לָתֵת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד סְעוּדָה דְּשֵׁנָה דַּי וְהוֹתֵר, וַחֲבָל. וְעַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ד סימן קל"ב): אָמְרוּ: נִמְצָאִים אֶצְלֵנוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַרְבֵּה, אוּלָם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְגַם חֲסִידִים הַדְּבוּקִים בֶּאֱמֶת בְּרַבֵּנוּ וּבִסְפָרָיו – דָּבָר זֶה חָסֵר לָנוּ עֲדַיִן. (אֲבָל זֶה לֹא קָשׁוּר לִקְהִלּוֹת, בִּבְחִינָה שֶׁכָּל קְהִלָּה וּקְהִלָּה הִיא בְּעַצְמָהּ כִּתָּה, כִּי בְּכָל קְהִלָּה יֵשׁ מִגְוַן סוּגֵי הִתְקָרְבוּת לְרַבֵּנוּ זי"ע, אֶלָּא כָּל אֶחָד בָּעֲבוֹדָה הַפְּרָטִית שֶׁלּוֹ וְאֹפֶן הִתְקָרְבוּתוֹ – הוּא לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת יִהְיֶה שַׁיָּךְ לְאֵיזֶה קְבוּצָה, אֶלָּא בְּרוּחָנִיּוּת הוּא יִהְיֶה שַׁיָּךְ לִבְחִינַת עֲנָפִים אוֹ עָלִים וְכוּ', לֹא מְשַׁנֶּה הֵיכָן יִהְיֶה בְּכַדּוּר הָאָרֶץ. וְכַיָּדוּעַ לְכָל אֶחָד, אַף פַּעַם לֹא כֻּלָּם, וַאֲפִלּוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים מִתּוֹךְ קְבוּצָה אוֹ לֹא מִתּוֹךְ קְבוּצָה חוֹשְׁבִים אוֹתוֹ דָּבָר וְרוֹצִים אוֹתוֹ דָּבָר, כְּמַאֲמַר חֲזַ"ל כְּשֵׁם שֶׁפַּרְצוּפֵיהֶם שׁוֹנִים כָּךְ דֵּעוֹתֵיהֶם שׁוֹנוֹת, כָּךְ שֶׁבָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁכִּתּוֹת זֶה לֹא קָשׁוּר לִקְבוּצוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת, אֶלָּא בְּרוּחָנִיּוּת מִכָּל מִינֵי מְקוֹמוֹת שׁוֹנִים, אֲנָשִׁים עִם נְקֻדּוֹת דּוֹמוֹת הֵם בְּחִינַת עֲנָפִים וְכוּ', בַּשָּׁמַיִם רוֹאִים זֹאת, לֹא פֹּה).

1. דרכו של כל האדם שרוצה להתקרב או ללמוד נושא לחשוב שכמו במגזר הרחוק מיהדות שהולכים לקורס או למישהו שמראה שהוא מתעסק בתחום נוטים להאמין שזה כך ורוצים שמישהו יעביר לי את ההסברים ביהדות זה בכלל לא כך כי רבי נחמן זי"ע ציין שהבעל דבר (היצר הרע) להקל על מלאכתו דואג לגדל אנשים לא אמיתיים לעמדת רב או רב גדול ומשפיע בכדי שכל מי שאצלו מבחינתו הוא תפס אותו ברשת כי לא יגיע אל האמת האמתית דהיינו לרבי נחמן זי"ע להתקרבות של קריאת ספריו וקיום עצותיו. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה תקנ"ה): אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, קָשֶׁה וְכָבֵד עַל מַלְאַךְ־הַמָּוֶת לְהָמִית לְבַדּוֹ אֶת כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וּבְכֵן הֶעֱמִיד לוֹ עוֹזְרִים בְּכָל מָקוֹם הָרוֹפְאִים לְהָמִית בְּגַשְׁמִיּוּת, וְהַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר לְהָמִית בְּרוּחָנִיּוּת (אבניה ברזל).

(שיח שרפי קודש כרך א שיחה ס"ד): אָמַר רַבֵּנוּ: "גַּם בָּעִנְיָן שֶׁלִּי יִהְיוּ מְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר". לכן כלל ברזל שחייב לכל מי שרוצה לשמוע משפיע כי זה עוזר בעיקר בהתחלה כשרוצים להתייעץ כשלא מבינים. לָכֵן הַסִּימָן שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם הַאִם כְּדַאי לוֹ לְקַבֵּל נְקֻדַּת הֶחָבֵר מֵאֵיזֶה תַּלְמִיד, לֹא מְשַׁנֶּה מִי, שֶׁכַּמּוּבָן זֶה כָּל עִנְיַן הַכָּרַת הַתַּלְמִידִים. וְלֹא הִתְבַּטְּלוּת אֲלֵיהֶם. לָכֵן הַסִּימָן הוּא שֶׁיִּשְׁאַל לְפָחוֹת עֲשָׂרָה אוֹ יוֹתֵר מִתַּלְמִידִים אֲשֶׁר שׁוֹמְעִים לְתַלְמִידִים אֲשֶׁר מֵהֶם הוּא חוֹשֵׁב לְקַבֵּל נְקֻדַּת הֶחָבֵר),

כַּמּוּבָא (בליקוטי מוהר"ן חלק א תורה ק"מ): עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה הָאֱמֶת, אֶפְשָׁר לוֹ לֵידַע מַעֲלַת הַצַּדִּיק עַל יְדֵי אֲנָשָׁיו. (לָכֵן יִשְׁאַל תַּלְמִידִים הַשּׁוֹמְעִים לְתַלְמִיד שֶׁמִּמֶּנּוּ שׁוֹקֵל לְקַבֵּל נְקֻדַּת הֶחָבֵר, יִשְׁאַל בְּחָכְמָה וִיבָרֵר אֶצְלָם מִי צַדִּיק הַדּוֹר לַהֲבָנַתְכֶם, וּמִי צַדִּיק הָאֱמֶת, וְיִשְׁאַל כֵּיצַד אַתֶּם נוֹהֲגִים בְּעִנְיַן וִדּוּי דְּבָרִים, אוֹ רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק, אוֹ צְדָקָה לַצַּדִּיק, וִינַסֶּה לִרְאוֹת הַאִם אַהֲבָתָם לְרַבֵּנוּ זי"ע גְּדוֹלָה מֵאַהֲבַת הַתַּלְמִיד שֶׁמִּמֶּנּוּ מִתְחַזְּקִים, וְהַאִם גְּדוֹלָה אַהֲבָתָם לִקְרִיאַת סִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע יוֹתֵר מִסִּפְרֵי הַתַּלְמִידִים, וְאִם הֵם מְפִיצִים לְפָחוֹת מִבְּחִינַת כַּמּוּת חֵצִי חֲצִי סִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע וְסִפְרֵי הַתַּלְמִיד וּבֶטַח שֶׁלֹּא יוֹתֵר סִפְרֵי הַתַּלְמִיד מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע כִּי אֵין זֶה כַּוָּנָתוֹ כַּמְבֹאָר בַּסֵּפֶר, וְהַאִם יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת לִרְכֹּשׁ אֶצְלָם סִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע אוֹ רַק אֶת הַסְּפָרִים שֶׁלָּהֶם, הַאִם אֵלּוּ שֶׁשּׁוֹמְעִים לָהֶם חַיִּים מוּזָר דְּהַיְנוּ הֶפֶךְ הַכְוָנַת רַבֵּנוּ זי"ע בְּעִנְיַן פַּרְנָסָה אוֹ שֶׁחַיָּב לָגוּר לְיָדָם דַּוְקָא, אוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ שֶׁחַיָּב לְהִתְבַּטֵּל אֲלֵיהֶם וְשֶׁבִּלְעָדָם לֹא תּוּכַל לְהִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ זי"ע בֶּאֱמֶת,

תִּבְדֹּק שֶׁאֵינָם זָזִים מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע כְּלָל, וְאֵינָם עוֹשִׂים הַנְהָגוֹת חֲדָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא עָשׂוּ בִּתְקוּפָתוֹ, כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁאָמוּר לְהִתְחַדֵּשׁ בְּדֶרֶךְ רַבֵּנוּ זי"ע, לֹא עַל יְדֵי תַּלְמִידִים וְלֹא מֵהַשָּׁמַיִם, כִּי רַבֵּנוּ זי"ע דִּבֵּר הַכֹּל לְכָל הַדּוֹרוֹת אַחֲרָיו. וְשֶׁאֵינָם מְדַבְּרִים גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְפָּאֲרֻיּוֹת כְּמוֹ רַבֵּנוּ זי"ע, והאם חס ושלום סוברים שעבירות משמים כאילו הקב"ה גורם לאדם ליפול לעבירות חס ושלום תברח משם כמו מאש, וְהַאִם יֵשׁ לָהֶם וְלַתַּלְמִידִים הַשּׁוֹמְעִים לָהֶם עֲנָוָה וְהַקְטָנָה בִּפְנֵי גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זי"ע, וְלֹא שֶׁהַכָּבוֹד שֶׁל רַבֵּנוּ זי"ע נֶעֱלָם שָׁם, וְאַדְּרַבָּה חוֹלְקִים אֶת כָּל הַכָּבוֹד וְהַגְּדֻלָּה לַתַּלְמִיד כְּאִלּוּ שֶׁהוּא רַבֵּנוּ זי"ע).

1. אם יגידו לך שרבנו זי"ע אוסר לעבוד וחייב רק להפיץ או רק ללמוד ולהתפרנס מן הצדקה. מעלה אדירה להפיץ ספריו שלו דיקא ליקוטי מוהר"ן, שיחות הר"ן, שבחי הר"ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות, חיי מוהר"ן. וכן מעלה אדירה רק ללמוד, מי שהשם ברך אותו בשפע שמאפשר לו. אבל לא בצורה שפוגעת בפרנסת הבית כפי שאדם מתחייב בכתובה. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ה שיחה ש"נ): רַבִּים הָיוּ מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ עוֹבְדֵי ה' גְּדוֹלִים וּבַעֲלֵי מַדְרֵגָּה עַד שֶׁכָּל לֵילוֹתָם וְרֹב יְמֵיהֶם הָיוּ קֹדֶשׁ לְתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ עֲנִיִּים מְרוּדִים מַמָּשׁ וְהִשְׁתַּדְּלוּ לְהִתְפַּרְנֵס מִיגִיעַ כַּפָּם אַף שֶׁלֹּא לְפִי כְּבוֹדָם, כְּמוֹ רַבִּי יַעֲקֹב בַּארְדִּיטְשׁוֹבֶער זַ"ל שֶׁהָיָה מִתְפַּרְנֵס מִמְּכִירַת נֵרוֹת וְהָיָה עוֹמֵד אַף בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב וּמוֹכֵר נֵרוֹת לִכְבוֹד יוֹם הַקָּדוֹשׁ, עַל אַף שֶׁהָיָה אִישׁ מוּרָם מְאֹד, וּכְמוֹ שֶׁסִּפֵּר רַבִּי דָּוִד שֶׁעכְטֶער זַ"ל עַל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ שֶׁהִתְפַּרְנֵס מִמְּכִירַת שְׁתִיָּה קָרָה בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב וְהִבְחִין בּוֹ אֵיךְ שֶׁעוֹמֵד דָּבוּק בְּשַׂרְעַפָּיו עַד כְּדֵי הִתְפַּעֲלוּת, כִּי הַלָּה בִּרְצוֹתוֹ לֵהָנוֹת דַּוְקָא מִיגִיעַ כַּפּוֹ, לֹא הִשְׁגִּיחַ עַל כְּבוֹדוֹ כְּלָל וּכְלָל. וְכָךְ הָיוּ רַבִּים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ה שיחה רי"ג): רַבִּי פִּנְחָס מִקִּיבְּלִיטְשׁ זַ"ל הָיָה עוֹד בִּימֵי נְעוּרָיו עוֹבֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְיֻחָד בְּמִינוֹ, וְהָיָה גָּדוֹל בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה שֶׁהָיָה מִתְפַּרְנֵס מֵעֲשִׂיַּת נֵרוֹת. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ה שיחה ר"פ): רַבִּי הִירְשׁ לֵייבּ בֶּן רַבִּי אַיְזִיק קְרַאסִינְשְׁטֵיין זַ"ל הָיָה עוֹבֵד ה' גָּדוֹל בְּמַעֲלָה, וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה בַּעַל רֶגֶשׁ חָזָק מְאֹד שֶׁהָיָה גּוֹרֵם לוֹ לִבְכִיָּה רַבָּה, הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת עַל הַצִּיּוּן בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִמְצָאִים שָׁם בְּנֵי אָדָם, וּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ בְּהִתְבּוֹדְדוּתוֹ לִפְנֵי ה' כַּהֹגֶן. בְּמִקְצוֹעוֹ הָיָה פָּקִיד בְּבַּנְק, וְנִרְצַח בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, הי"ד.

עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה ר"ע): רַבִּי שִׁמְעוֹן ז"ל הָיָה אִישׁ עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, וְאַף עַל פִּי כֵן הִרְבָּה מְאֹד בְּתוֹךְ זֶה לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְגַם הוּא הִרְבָּה מְאֹד בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, לִפְעָמִים בַּיּוֹם וְלִפְעָמִים בַּלַּיְלָה. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ה שיחה ק"ז): וְהִנֵּה רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְ'נְיוּ זַ"ל נֶכֶד רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁהָיָה סוֹחֵר בַּעֲצֵי הַיַּעַר, הָיוּ לוֹ יְעָרוֹת עַד רַבִּים מְפֻזָּרִים, וְהָיָה נִצְרָךְ לַעֲבוֹדָתוֹ שׁוֹמֵר וּמְפַקֵּחַ מָסוּר לְמִסְחַר הָעֵצִים, וּבָחַר בְּר' שִׁמְשׁוֹן זֶה שֶׁיָּבֹא הוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ וְיִשְׁכֹּן בְּבַיִת אֲשֶׁר בַּיַּעַר וִינַהֵל מִשָּׁם אֶת כָּל הַנִּהוּל הַדָּרוּשׁ. בִּנְדִיבוּתוֹ אָמַר לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְ'נְיוּ זַ"ל: "תּוּכַל לָקַחַת מִכֶּסֶף הַנִּכְנָס כְּדֵי פַּרְנָסָתְךָ כַּמָּה שֶׁנִּצְרָךְ לְךָ, וְאַף גַּם כְּשֶׁתִּצְטָרֵךְ לְהַשִּׂיא אֶחָד מִבָּנֶיךָ יָכוֹל הִנְּךָ לָקַחַת כְּפִי הַדָּרוּשׁ לְךָ, וְסוֹמֵךְ אֲנִי עַל יָשְׁרְךָ". קִבֵּל זֹאת רַבִּי שִׁמְשׁוֹן זַ"ל וְעָבַר לָדוּר בַּיַּעַר הוּא עִם כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְשָׁם מִחוּץ לָעִיר הָיָה יָכוֹל – נוֹסָף עַל עֲבוֹדָתוֹ בַּיַּעַר – לַעֲבֹד אֶת ה' כִּרְצוֹנוֹ. וְאָכֵן הָיָה מִתְפַּלֵּל שָׁם בְּכֹחוֹת וּבְהִתְלַהֲבוּת כַּיָּאוּת, וְנִהֵל אֶת הַמִּסְחָר כִּדְבָעֵי, וְלֹא הָיוּ הַגּוֹיִם גּוֹנְבִים מֵעֲצֵי הַיַּעַר לְרֹב אַהֲבָתָם אוֹתוֹ וּמִיִּרְאָתָם מִקְּדֻשָּׁתוֹ. אַחַר זְמַן מָה, שֶׁהָיָה זְמַן קָצָר בְּיַחַס לַעֲבוֹדָתוֹ בַּיַּעַר, הָיָה צָרִיךְ לְהַשִּׂיא אֶת אֶחָד מִבָּנָיו, וְכַהֶסְכֵּם שֶׁהֻסְכַּם עִמּוֹ בִּתְחִלַּת קַבָּלַת עֲבוֹדָתוֹ לָקַח מִמָּמוֹן הַמִּסְחָר לְהוֹצָאוֹת הַחֲתֻנָּה.

עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ה שיחה ר"ה): רַבִּי סֶענְדֶּער טְרָהוִויצֶער זַ"ל שֶׁהָיָה מִתְפַּרְנֵס בְּמִסְחַר בַּדִּים הָיָה נוֹהֵג לָבֹא פַּעֲמַיִם בְּחֹדֶשׁ לְאוּמָן כְּדֵי לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ, בְּעֶרֶב ראשׁ חֹדֶשׁ וּבְאֶמְצַע הַחֹדֶשׁ. לִפְנֵי הֲלִיכָתוֹ לְצִיּוּן רַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה הוֹלֵךְ לְסוֹחֵר שֶׁהָיָה קוֹנֶה אֶצְלוֹ אֶת הַבַּד וּמַשְׁאִיר לוֹ אֶת הָעֲגָלָה עִם רְשִׁימָה שֶׁל סוּגֵי בַּדִּים שֶׁחָפֵץ הָיָה לִקְנוֹתָם, וּבְבַקְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ שֶׁלְּמָחֳרָת בְּשָׁעָה זוֹ וָזוֹ תִּהְיֶה הַסְּחוֹרָה מוּכָנָה, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִשְׁהוֹת זְמַן רַב עֲבוּר זֶה, וְאַחַר הַזְמִינוֹ אֶת הַסְּחוֹרָה הָלַךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ הֲלֹא הִיא עֲבוֹדַת תְּפִלָּתוֹ הַנּוֹרָאָה, וּלְמָחֳרָתוֹ בְּלָקְחוֹ אֶת הַזְמָנָתוֹ אַחַר שֶׁהָיָה מְכִינָם וּמְסַדְּרָם עַל הָעֲגָלָה, הָיָה פּוֹרֵעַ לוֹ בְּכֶסֶף מְזֻמָּן אֶת כָּל חוֹבוֹ בְּדִיּוּק. פַּעַם כְּשֶׁחָזַר וּבָדַק אֶת הַסְּחוֹרָה שֶׁהִזְמִין, רָאָה שֶׁהוֹסִיף לוֹ הַמּוֹכֵר עוֹד סְחוֹרָה עַל הַזְמָנָתוֹ, וּכְדֵי לְהַשְׁלִים אֶת הַחֶשְׁבּוֹן לְסָךְ מְסֻיָּם וְגַם כִּי לֹא רָצָה הַמּוֹכֵר לְהַשְׁאִיר מִגְּלִיל הַבַּד חֵלֶק קָטָן שֶׁנִּשְׁאַר אַחַר הָכִינוֹ לְרַבִּי סֶענְדֶּער אֶת הַזְמָנָתוֹ, לֹא הִסְכִּים עִמּוֹ רַבִּי סֶענְדֶּער בְּשׁוּם אֹפֶן בְּאָמְרוֹ לַסּוֹחֵר: אֵין לִי מַסְפִּיק כֶּסֶף עֲבוּר תּוֹסֶפֶת זוֹ, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּקַּח בַּחֲזָרָה אֶת הַסְּחוֹרָה הַנּוֹסֶפֶת. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: רַבִּי סֶענְדֶּער, אַתָּה מְבַיֵּשׁ אוֹתָנוּ, וְכִי אֵינִי מַאֲמִינְךָ? וּמַה דַּאֲגָתְךָ, בַּפַּעַם הַבָּא כְּשֶׁתָּבוֹא כְּדַרְכְּךָ תִּפְרְעֵהוּ לִי! מַה גַּם שֶׁהוֹסַפְתִּי לְךָ חֵלֶק קָטָן זֶה מֵחֲמַת שֶׁהָיָה סוֹף הָאָרִיג וַחֲבָל לִי לְהַשְׁאִיר אָרִיג קָצָר כָּזֶה. לֹא הִסְכִּים עִמּוֹ רַבִּי סֶענְדֶּר בְּשׁוּם אפֶן כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר לוֹ כַּמָּה פְּעָמִים: "כָּךְ לִמְּדָנוּ רַבֵּנוּ, שֶׁלֹּא נַעֲסֹק בְּמִסְחָר יוֹתֵר מֵהַכֶּסֶף שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם". וּבָזֶה מְקַיֵּם מִצְוַת "וְכָל מְאֹדֶךָ". (בספר שיחות הר"ן סימן רפט) וְלֹא עָזְרוּ וִכּוּחָיו וְטַעֲנוֹתָיו שֶׁל הַסּוֹחֵר וְהָיָה מֻכְרָח לַחֲזֹר וּלְהוֹרִיד אֶת הַסְּחוֹרָה מִן הָעֲגָלָה.

 עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ה שיחה רפ"ט): סִפֵּר רַבִּי אַהֲרן יוֹסֵף זַ"ל (בֶּן אָחִיו אוֹ אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבִּי יְחֶזְקֵאל הֶעשִׁיל זַ"ל) עַל רַבִּי חַיִּים מֵאִיר זַ"ל, הוּא אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ תּוֹשָׁבֵי עִיר טֶעפְּלִיק, שֶׁהָיָה מִתְפַּרְנֵס מִמְּכִירַת דָּגִים מְלוּחִים, שֶׁהָיָה דַּרְכּוֹ לִנְסֹעַ לַיְרִיד הַמִּזְדַּמֵּן וְעוֹמֵד כָּל הַיּוֹם בַּשּׁוּק לִמְכֹּר אֶת הַדָּגִים. פַּעַם בְּאֶמְצַע יְמוֹת הַחֹרֶף הַקָּשִׁים הֶחֱזִירוּהוּ לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא נִקְפָּא כִּמְעַט לְמָוֶת בְּאֶמְצַע דַּרְכּוֹ חֲזָרָה לְבֵיתוֹ לְרֹב הַקֹּר הַגָּדוֹל שֶׁשָּׂרַר אָז, וְתֵכֶף הִשְׁכִּיבוּהוּ בְּנֵי הַבַּיִת וְחִמְּמוּהוּ כְּפִי הַיְכֹלֶת, וְהִזְדָּרְזוּ לִקְרֹא לְרוֹפֵא עֲבוּרוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הָרוֹפֵא וּבְדָקוֹ, אָמַר בְּצַעַר לִבְנֵי בֵיתוֹ: לְצַעֲרִי הָרַב אֵחַרְתֶּם אֶת הַמּוֹעֵד וְאֵין לִי כְּבָר מַה לַּעֲשׂוֹת. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת רַבִּי אַהֲרן יוֹסֵף זַ"ל, שֶׁאַף הוּא טִפֵּל בּוֹ וְנוֹכַח בַּמָּקוֹם, חָזַר וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ כְּמֵכִין עַצְמוֹ לַבְּשׂוֹרָה הַמָּרָה. כְּשֶׁקָּם בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה חָשַׁב, אֵלֵךְ שׁוּב לְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים מֵאִיר זַ"ל, אוּלַי אֶעֱזֹר שָׁם מְעַט לִבְנֵי בֵיתוֹ. כְּשֶׁהִתְקָרֵב לְבֵיתוֹ הִבְחִין בְּאוֹר הַבּוֹקֵעַ מִבֵּיתוֹ. אָמַר לְנַפְשׁוֹ בְּצַעַר, בְּוַדַּאי הִדְלִיקוּ כְּבָר בְּנֵי בֵיתוֹ 'נֵרוֹת נְשָׁמָה' עֲבוּרוֹ, וּמַה יִּהְיֶה עַתָּה עִם יְלָדָיו הַיְתוֹמִים הַקְּטַנִּים? כְּשֶׁהִתְקָרֵב וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ מָצָא אֶת רַבִּי חַיִּים מֵאִיר יוֹשֵׁב לְיַד הַשֻּׁלְחָן עִם שֻׁלְחָן עָרוּךְ הַגָּדוֹל וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּהַתְמָדָה אַחַר שֶׁכְּבָר עָרַךְ תִּקּוּן חֲצוֹת כְּהֶרְגֵּלוֹ, וּכְאִלּוּ לֹא אֵרַע דָּבָר. וְעָמַד מִשְׁתּוֹמֵם וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו, וְנֶחֱקַק דָּבָר זֶה בְּלִבּוֹ עַד שֶׁהָיָה מְסַפְּרוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת כָּל יְמֵי חַיָּיו. מֻפְלָגִים וַעֲנָקִים כָּאֵלֶּה הָיוּ "סוֹחֲרֵי" אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ, אַשְׁרֵי לָהֶם.

עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ה שיחה ש"ב): רַבִּי חַיִּים קִיבְּלִיטְשֶׁער הָיָה מִתְפַּרְנֵס מִמְּלַמְּדוּת שֶׁשִּׁמֵּשׁ בָּהּ בָּעִיר טְשֶׁערִין. פַּעַם כְּשֶׁפְּגָשׁוּהוּ מִתְגַּלְגֵּל עַל הַשֶּׁלֶג בִּרְצוֹתוֹ לְצַיֵּר לְעַצְמוֹ הֵיטֵב אֶת יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן וּשְׁאָלוּהוּ עַל כָּךְ, עָנָה כִּבְדֶרֶךְ אַגַּב: הֲרֵי צְרִיכִים לְהִתְכּוֹנֵן לִשְׁכִיבָתֵנוּ בַּקֶּבֶר, שָׁם הֲרֵי קַר מְאֹד. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ה שיחה רפ"ה): רַבִּי נַחוּם קָאהן בֶּן רַבִּי שְׁלֹמֹה נָתָן (רַבִּי שְׁלֹמֹה נָתָן זֶה הָיָה תַּלְמִיד מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל, וְאַף הוּא הָיָה בֶּן לְאֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ זַ"ל) הָיָה דָּר בְּטֶעְפְּלִיק וְהָיְתָה לוֹ שָׁם חֲנוּת, וְהָיָה קְבִיעוּת לְכַמָּה מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ לְהִפָּגֵשׁ שָׁם מִדֵּי יוֹם בְּאֶמְצַע הַיּוֹם בְּעֵת שֶׁשּׁוּק הַקּוֹנִים חַלָּשׁ, וּכְדֵי לִלְמֹד וּלְדַבֵּר יַחַד בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָיוּ סוֹגְרִים אֶת תְּרִיס הַחֲנוּת מִבִּפְנִים, וְאַף רַבִּי אַלְטֶער טֶעפְּלִיקֶער הָיָה מִזְדַּמֵּן לְשָׁם, וְכָךְ קָבְעוּ לְעַצְמָם סֵדֶר לְשִׂיחַת חֲבֵרִים. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ג שיחה רנ"ח): שֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל טֶעפְּלִיקֶער הָיְתָה שְׁפִּילְבַּאנְד, לְרַבִּי שְׁמוּאֵל הָיָה בֵּן בְּשֵׁם רַבִּי נַחְמָן וְלוֹ הָיָה בֵּן בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן שֶׁהָיָה חוֹתְנוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד צְבִי בֶּן רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ"ת, וְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל הִכִּירוֹ. הוּא הָיָה דָר בְּטֶעפְּלִיק וְהִתְפַּרְנֵס מֵעֲבוֹדַת הַמְּלַמְּדוּת, וְהָיָה חוֹתְנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן, נִפְטַר בְּתר"פ זָקֵן.

עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ה שיחה תקי"ט): חוֹתְנוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים זַ"ל הָיָה עָשִׁיר וּבַעַל יְכֹלֶת, וְרָצָה שֶׁיִּתְפַּרְנֵס הֶחָפֵץ חַיִּים עַל שֻׁלְחָנוֹ (קֶעסְט) כְּכָל שֶׁיַּחְפֹּץ, וְלֹא הִסְכִּים לָזֶה הֶחָפֵץ חַיִּים בְּשׁוּם אֹפֶן, בְּטָעֳנוֹ: אִם אֶתְרַגֵּל כָּעֵת לְחַיֵּי רְוָחָה, מָה אֶעֱשֶׂה אַחַר כָּךְ כְּשֶׁאֶצְטָרֵךְ לְהִתְפַּרְנֵס בְּעַצְמִי? וְעַל כֵּן טוֹב לִי יוֹתֵר מִלְּכַתְּחִלָּה לְהִתְפַּרְנֵס בְּעַצְמִי אַף שֶׁיִּהְיֶה בְּדֹחַק. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ה סעיף שע"ו): בָּא פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל אֶל רַבִּי הִירְשׁ לֵיבְּ בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אַיְזִיק קְרַאסִינְשְׁטֵין זַ"ל, לִמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ שֶׁעָבַד כְּפָקִיד בְּבַנְק לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֵיזֶה טוֹבָה, וּמָצָא אֶת הַדֶּלְפֵּק שֶׁלּוֹ נָעוּל, כְּשֶׁשָּׁאַל עָלָיו אֵצֶל שְׁאָר הַפְּקִידִים עָנוּ לוֹ: אִם הַדַּלְפָּק שֶׁלּוֹ נְעוּלָה בְּוַדַּאי מְבָרֵךְ הוּא כָּעֵת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כִּי הָיָה מְבָרֵךְ בְּכַוָּנָה וּבִמְתִינוּת וְאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיַּפְרִיעֵהוּ מָאן דְּהוּא וּמִשּׁוּם כֵּן נוֹעֵל אֶת הַדֶּלְפֵּק. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ה סעיף שע"ח): כֵּן כְּשֶׁנִּכְנַס פַּעַם אֵלָּיו לְבַקְּשׁוֹ שֶׁיְּתַקֵּן לוֹ אֶת מִנְעָלוֹ, וְלא הִבְחִין רַבִּי משֶׁה בִּכְנִיסָתוֹ, רָאָה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל אֵיךְ שֶׁיּוֹשֵׁב בִּדְבֵקוּת נִפְלָאָה בְּאֶמְצַע עֲבוֹדָתוֹ עַד שֶׁנִּפְלָא בְּעֵינָיו כָּל כָּךְ שֶׁנֶּחֱרַט הַדָּבָר בְּזִכְרוֹנוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו.

עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ה סעיף רכ"ג): דִּבֵּר פַּעַם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל וְסִפֵּר שֶׁזּוֹכֵר שֶׁרָאָהוּ בְּיַלְדוּתוֹ וּבַחֲרוּתוֹ הוֹלֵךְ לַעֲבוֹדָתוֹ בְּבֵית הַדֹּאַר, וְהָלַךְ בָּרְחוֹב דָּבוּק בְּשַׂרְעַפָּיו בִּדְבֵקוּת וּבְיִרְאָה נוֹרָאָה, וְכָל רוֹאֵהוּ הֵבִין שֶׁאָדָם נַעֲלָה הוּא, וְכָל זֶה הָיָה בְּדַרְכּוֹ לְבֵית הַדֹּאַר, וְכֵן בַּחֲזָרָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ לִמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ עָבַד כְּפוֹעֵל מָסוּר וְנֶאֱמָן וְכִפְקֻדַּת אָבִיו אֵלָיו. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה תש"א): אָמַר רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין ז"ל לְאֶחָד, שֶׁהָיָה מְשַׁבֵּחַ מְאֹד דַּוְקָא אֶת הַפַּרְנָסָה עִם אֵיזֶה מִשְׂרָה בַּיַּעַר, בִּגְלַל גֹּדֶל יִקְרַת הַהִתְבּוֹדְדוּת עַל פִּי דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ ז"ל. עַיֵּן (כוכבי אור אנשי מוהר"ן אות ל): וְכֵן אַנְשֵׁי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁבַּאֲנָשָׁיו כְּמוֹ הַנַּ"ל בְּאוֹת י"ז י"ט כ"ח, וּכְמוֹ רַבִּי נְתַנְאֵל מִטֶּעפְּלִיק וְרַבִּי שְׁמוּאֵל מִטֶּעפְּלִיק, וְהַנָּגִיד רַבִּי לֵיבּ מִקְּרוּמִינְטְשַׁק וּבְנוֹ רַבִּי יִצְחָק אַיְיזִיק חֲתָנוֹ שֶׁל אַדְמוֹ"ר זַ"ל, וְכֵן רַבִּי יוֹסֵף חֲתָנוֹ הַשֵּׁנִי, רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִלִּיפִּיוֶועץ, רַבִּי אַיְיזִיק מִלִּיפִּיוֶועץ, רַבִּי חַיִּים שָׂארֶעס מִבְּרַסְלֶב, רַבִּי יַעֲקב מִבְּרַסְלֶב, ר' דָּוִד מִבְּרַסְלֶב, רַבִּי זֵיילֶעג מִבְּרַסְלֶב, רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִבְּרַסְלֶב, רַבִּי צְבִי גִּיסוֹ שֶׁל אַדְמוֹ"ר זַ"ל, רַבִּי מֵאִיר רַבִּי אַבְרָהָם מִכְּפָר נָאוְושֶׁעלִיץ, רַבִּי רְאוּבֵן יוֹסֵף, רַבִּי משֶׁה יִצְחָק מִטִּירְהָאוִויצֶע, רַבִּי משֶׁה וְרַבִּי גֶּעצִיל מִלַּאדִיזֶען, רַבִּי לֵיבּ אַפְּטֶער, ר' עוֹזֵר מִלַּאדִיזֶען, רַבִּי יוֹאֵל חָנָה מִלַּאדִיזֶען, רַבִּי מַתִּתְיָהוּ מִלַּאדִיזֶען, רַבִּי דֹּב חַיָּיאלֶעס, רַבִּי אַהֲרֹן מִדַּאשִׁיב, וְרַבִּי משֶׁה מִדַּאשִׁיב וְרַבִּי שָׁלוֹם מִדַּאשִׁיב, וּשְׁאָר אַנְשֵׁי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁהָיוּ מְקֹרָבִים אֶל אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל, רֻבָּם כְּכֻלָּם הָיוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וִיקָרִים וְנַפְשָׁם נִכְסְפָה גַּם כָּלְתָה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְקָבְעוּ עִתִּים לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה כָּל אֶחָד כְּפִי יְכָלְתּוֹ וְאֶפְשָׁרוּתוֹ וּלְבָאֵר עַל הַכְּתָב הַמַּעֲלוֹת וְהָעֲבוֹדוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת לְסַפֵּר, אַשְׁרֵי לָהֶם.

 עַיֵּן (ספר המידות אות הנהנה מאחרים חלק א סעיף ב): מִשֶּׁרַבּוּ מְקַבְּלֵי מַתָּנוֹת, נִתְמַעֲטוּ הַיָּמִים וְנִתְקַצְּרוּ הַשָּׁנִים. (ספר המידות אות הנהנה מאחרים חלק א סעיף ו): עַל יְדֵי הֲנָאָה שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל מֵחֲבֶרְךָ, עַל־יְדֵי זֶה אַתָּה סוֹבֵל צַעַר עַל עֲווֹנוֹתָיו. (ספר המידות אות הנהנה מאחרים חלק א סעיף ז): מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל מָמוֹן מֵאֲחֵרִים, יְגַדֵּל כָּל זַרְעוֹ. (ספר המידות אות הנהנה מאחרים חלק א סעיף ט): צָרִיךְ לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַסּוֹף לְבַטֵּל מִדִּבְרֵי תוֹרָה. (ספר המידות אות הנהנה מאחרים חלק א סעיף י"א): הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ, עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, גַּם חַיָּיו אֵינָם חַיִּים. וְעַיֵּן (ספר המידות אות ישועה חלק א סעיף ח): אַל תִּסְמֹךְ עַל הַנֵּס כָּל זְמַן שֶׁאֶפְשָׁר לְךָ לְהִנָּצֵל בְּמָמוֹן אוֹ בְּדָבָר אַחֵר.

וְעַיֵּן (ספר המידות אות ממון חלק א סעיף ה): גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁהִזְהִיר עָלֶיהָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה אֵיזֶה מְלָאכָה. (ספר המידות אות צדקה חלק א סעיף ל"ח): לְהִשְׁתַּתֵּף עִם מִי שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ טוֹב לְהַצְלָחָה. (ספר המידות אות ממון חלק א סעיף ק"ד): לְכָל הַדְּבָרִים, הֵן חָכְמָה אוֹ עשֶׁר אוֹ בָּנִים, צָרִיךְ עֵסֶק בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיַּצְלִיחַ בִּדְבַר הָעֵסֶק. (ספר המידות אות ממון חלק ב סעיף י): מִי שֶׁמְּקַיֵּם "יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ", עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנַת הַלֵּב. (ספר המידות אות צדקה חלק א סעיף י"א חלק ב): גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעַ כַּפּוֹ, שֶׁהוּא מַכִּיר בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם מַה שֶּׁאֵין הַמַּלְאָכִים יוֹדְעִים. (ספר המידות אות צדקה חלק א סעיף י"ז חלק ב): מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִלַּעֲבֹר עַל "לֹא תַחְמֹד", עַל יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִכַּעַס וּמִגַּאֲוָה וּמֵחֶסְרוֹן אֱמוּנָה הַבָּאָה עַל יְדֵי כַּעַס וְגַאֲוָה. (ספר המידות אות צדקה חלק א סעיף י"ח חלק ב): עַל יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה נִתְבַּטְּלִים הַקְּלָלוֹת.

(ספר המידות אות צדקה חלק א סעיף י"ט חלק ב): מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מֵאֲחֵרִים, הוּא דּוֹמֶה לִבְהֵמָה. עַיֵּן (ספר המידות אות גניבה וגזילה חלק א סעיף ה): מִי שֶׁלֹּא חָס עַל מָמוֹן חֲבֵרוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא גַּנָּב. עַיֵּן (ספר המידות אות פחד חלק א סעיף י"ג): מִי שֶׁאוֹכֵל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל, פְּחָדִים בָּאִין עָלָיו. עַיֵּן (ספר המידות אות קנאה חלק א סעיף ד): עַל יְדֵי קִנְאָה בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ נַעֲשֶׂה שׁוֹטֶה. עַיֵּן (ספר המידות אות תשובה חלק א סעיף כ"ז): הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה, מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו. עַיֵּן (ספר המידות אות צדקה חלק א סעיף י"ג): צָרִיךְ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְהַנּוֹתֵן, וְאַל תֹּאמַר שֶׁלֹּא נָתַן לְךָ מִשֶּׁלּוֹ. (ספר המידות אות צדקה חלק א סעיף ס"ו): מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס מִשֶּׁלּוֹ וּמְקַבֵּל מֵאֲחֵרִים, תֵּדַע שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ לְאַחַר מוֹתוֹ, שֶׁנַּעֲשֶׂה עֶבֶד לְזֶה שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ.

עַיֵּן (שיחות הר"ן שיחה ק"פ): פַּעַם אַחַת אָמַר לִי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהַיּוֹם נִרְאָה לוֹ מַלְאָךְ חָדָשׁ וְיוֹדֵעַ שְׁמוֹ, וְיֵשׁ תַּחְתָּיו מְמֻנִּים, וְיֵשׁ לָהֶם שׁוֹפָרוֹת בְּיָדָם וְהֵם תּוֹקְעִין תְּקִיעָה, וְאַחַר כָּךְ תְּרוּעָה, וְאַחַר כָּךְ חוֹזְרִים וְתוֹקְעִים תְּקִיעָה, וְהֵם כֻּלָּם חוֹפְרִים וּמְבַקְשִׁים אַחַר אֲבֵדוֹת, כִּי יֵשׁ דְּבָרִים אֲבוּדִים הַרְבֵּה, וְזֶה בְּחִינַת "תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד" (תהלים קי"ב, י): תר"ת, "יַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ" (תהלים פ"ג, יח), וְלִפְעָמִים הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ שֶׁמְּחַפֵּשׂ אַחַר אֲבֵדוֹת הוּא בְּעַצְמוֹ אוֹבֵד לִפְעָמִים, וְזֶה בְּחִינַת "יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ" (קהלת ז, ט), וְאָז הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל אוֹתוֹ הַחֵטְא שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִין אֲבֵדוֹת, וּבְוַדַּאי אֵין לְהַצַּדִּיק אוֹתוֹ הַחֵטְא מַמָּשׁ, רַק אֵיזֶה פְּגָם דַּק מִן הַדַּק מֵאוֹתוֹ הַחֵטְא, וַאֲזַי כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל אוֹתוֹ הַפְּגָם הַדַּק שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאוֹתוֹ הַחֵטְא, אֲזַי אַחַר־כָּךְ חוֹזֵר וּמוֹצֵא אֲבֵדוֹת נוֹרָאוֹת, וּכְשֶׁמּוֹצֵא נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה וְרַעַשׁ גָּדוֹל. וְאָמַר אָז שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד מְאֹד לִהְיוֹת מְקַבֵּל, וּכְפִי הַנִּרְאֶה הוּא שֶׁמְּקַבֵּל מַזִּיק וּפוֹגֵם בְּעִנְיַן הָאֲבֵדוֹת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה בָּאִין אֲבֵדוֹת, כָּךְ נִרְאֶה לִי מִדְּבָרָיו. וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים וְנִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד. וְעַיֵּן מִזֶּה בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא מֵעִנְיַן הַכַּוָּנוֹת אֱלוּל שֶׁמְּסֻגָּל לִפְגַם הַבְּרִית וּמֵעִנְיַן הַפֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִתְבַּשְּׁלוּ, כִּי הַכֹּל אֶחָד עִם הַנַּ"ל. כָּךְ שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה.

עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה תק"א): מִכְּבָר אָמַר שֶׁחָפֵץ מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ פַּרְנָסָה. אַף־עַל־פִּי שֶׁבִּטָּחוֹן גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן טוֹב מְאֹד כְּשֶׁזּוֹכִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲמַד פַּרְנָסָה, כִּי בִּמְקוֹם עֲבוֹדַת הַבִּטָּחוֹן, בִּמְקוֹם זֶה יַעֲשֶׂה עֲבוֹדָה אַחֶרֶת. כְּלוֹמַר, כִּי אִם לֹא יִהְיֶה לוֹ מַעֲמַד פַּרְנָסָה וְיִהְיֶה לוֹ בִּלְבּוּל הַדַּעַת מֵהַפַּרְנָסָה וְיִצְטָרֵךְ בְּכָל פַּעַם לְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן, בִּמְקוֹם זֶה יַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָה אַחֶרֶת וְהִתְחַזְּקוּת אַחֵר בִּשְׁאָר עִנְיְנֵי עֲבוֹדַת ה', וְהָבֵן. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אָמַר שֶׁהָעִקָּר הוּא בִּטָּחוֹן, וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: נָאר בִּטָּחוֹן. (וְאַף רַבֵּנוּ זי"ע וְזַרְעוֹ הָיָה לָהֶם מַעֲמַד פַּרְנָסָה). עַיֵּן (ימי מוהרנ"ת חלק א סעיף י"ב): בִּשְׁנַת תקס"ז אַחַר שֶׁהִתְחִיל בְּסוֹף שְׁנַת תקס"ו לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְכוּ', אָז אָמַר בְּראשׁ הַשָּׁנָה הַתּוֹרָה "פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר עֵת לַעֲשׂוֹת לַהַשֵּׁם וְכוּ'" (לקוטי מוהר"ן סימן ס'), וְשָׁם מְדַבֵּר מִסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה וְכוּ', גַּם שָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן עֲשִׁירוּת שֶׁצְּרִיכִין הַצַּדִּיקִים לְהִתְבּוֹנְנוּת וְכוּ', וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁהָעֲשִׁירוּת הוּא בְּשָׁלשׁ בְּחִינוֹת, שֶׁצְּרִיכִין לְהַשְׁלִישׁ מְעוֹתָיו שְׁלִישׁ בְּקַרְקַע וְכוּ', וְאָז שָׁלַח לְמֶזִ'יבּוּז' וְקָנָה הַחֲנֻיּוֹת שָׁם וְכוּ'.

עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ב שיחה קט"ז): רַבֵּנוּ שָׁלַח אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל טֶעפְּלִיקֶער לִשְׂכֹּר חֲנֻיּוֹת בְּמֶעזְבּוּז אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁנַת תקס"ז, וְכַמְסֻפָּר בְּסֵפֶר יְמֵי מוֹהַרְנַ"ת, כִּי אָז הָיָה זְמַן הַמִּכְרָז עַל הַחֲנֻיּוֹת, כִּי הֵם הָיוּ שַׁיָּכִים לַפָּרִיץ שֶׁהָיָה מַשְׂכִּירָם פַּעַם בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים. חֲנֻיּוֹת אֵלּוּ הָיוּ מֻחְזָקוֹת בִּשְׂכִירוּת לְנֶכְדֵי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב מֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת, וְעַל כֵּן לֹא קָפְצוּ עֲלֵיהֶם קוֹנִים וְלֹא הֶעֱלָה אַף אֶחָד מְחִיר הַשְּׂכִירוּת, וּבִהְיוֹת אָז רַבִּי שְׁמוּאֵל הַנִּזְכָּר לְעֵיל בְּמֶעזְבּוּז, שָׂכַר אֶת הַחֲנֻיּוֹת בִּמְחִיר גָּדוֹל יוֹתֵר, כְּצִוּוּי רַבֵּנוּ. עַיֵּן (באש ובמים חלק ד פרק כ"ג): כְּאַפּוֹטְרוֹפּוֹס דָּאַג מוֹהַרְנַ"ת לְמִחְיָתָם שֶׁל מִשְׁפַּחַת בֵּית רַבֵּנוּ, הוּא נָטַל אֶת סְכוּם הַיְרֻשָּׁה, הִשְׁקִיעַ אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹת רְאוּיִים וְהוֹצִיא מֵהֶם רְוָחִים גְּדוֹלִים, וּבָהֶם פִּרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחַת רַבֵּנוּ. הוּא כּוֹתֵב: "בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אֶצְלֵנוּ עָשׂוּ הַמָּעוֹת פֵּרוֹת, וְשָׁלַחְנוּ לָהֶם בְּכָבוֹד סָךְ גָּדוֹל בְּכָל שָׁנָה, וְנִתְפַּרְנְסוּ בְּכָבוֹד וּבְרֶוַח גָּדוֹל כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, וְגַם אַחַר כָּךְ נִשְׁאַר סָךְ רַב וְחִלַּקְנוּ בֵּין יוֹרְשֵׁיהֶם". כְּמוֹ כֵן נִשְׁאֲרוּ מַתָּנוֹת שֶׁהָיוּ מְיֹעָדוֹת לִבְנוֹתָיו שֶׁל רַבֵּנוּ, וְגַם תַּכְשִׁיטִים שֶׁיָּרְשָׁה לָהֶם אִמָּם. בָּעֵת הַהִיא דִּבְּרוּ נִכְבָּדוֹת לְמָרַת חַיָּה ע"ה, הַבַּת הַקְּטַנָּה שֶׁל רַבֵּנוּ. עֵקֶב כָּךְ הָיָה מוֹהַרְנַ"ת זָקוּק לִהְיוֹת נוֹכֵחַ בַּמָּקוֹם. בְּנוֹסָף לָזֶה הָיָה צָרִיךְ לְשַׁכְנֵעַ אֶת ר' יוֹסְקֶה, חֲתָנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, לִנְסֹעַ לְמֶזְ'בּוּז' וְלִתְבֹּעַ כְּסָפִים הַמַּגִּיעִים לוֹ מֵהַבַּיִת שֶׁהָיָה שַׁיָּךְ לְהוֹרָיו, וְכֵן לְטַפֵּל בְּכַמָּה חֲנֻיּוֹת שֶׁהָיוּ שַׁיָּכוֹת לוֹ. עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה ס"ט): (לאחר כמה שורות) וְכִי זֶה מְלָאכָה לַעֲשׂוֹת, טוֹבָה לְהָאָדָם בָּעוֹלָם הַבָּא לְבַד, אֶלָּא שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה יִהְיֶה טוֹב לוֹ.

 עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה תע"א): כִּי הַצַּדִּיק אוֹהֵב אֶת אֲנָשָׁיו בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה וְרַבָּה מְאֹד, וְחָפֵץ בְּטוֹבָתָם מְאֹד בֶּאֱמֶת. אִם הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ הָיָה נוֹתֵן לָהֶם כָּל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְגַם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא רוֹצֶה שֶׁיִּיטַב לָהֶם מְאֹד אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין זֶה צֹרֶךְ גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, כִּי הָעִקָּר הוּא טוֹבַת הָעוֹלָם הַבָּא הַנִּצְחִי, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא רוֹצֶה בְּטוֹבָתָם מְאֹד גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כָּל טוּב, חֲצֵרוֹת מְצֻיָּרוֹת וְגִנּוֹת וְכַיּוֹצֵא, לְהַכְעִיס לְהָרְשָׁעִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כָּל זֶה. מִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהֵם מִתְפַּלְלִים בְּכַוָּנָה וְכַיּוֹצֵא שֶׁיֵּשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נַחַת מֵהֶם, בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ תַּעֲנוּג וְנַחַת רוּחַ גָּדוֹל מְאֹד מִזֶּה. וְכֵן גֹּדֶל הָאַהֲבָה שֶׁל אַנְשֵׁי הַצַּדִּיק לְהַצַּדִּיק הוּא גַּם־כֵּן גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי הֵם גַּם־כֵּן אוֹהֲבִים אוֹתוֹ מְאֹד אַהֲבָה אֲמִתִּית. וְהִנֵּה אֶצְלָם, הַיְנוּ אֵצֶל הַקַּלֵּי עוֹלָם וְהָרְשָׁעִים וְכֵן אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, זֶה הוּא הָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְרֵעוּת כִּי זֶה עִקָּר אֶצְלָם בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינָם זוֹכִים לָזֶה, כִּי אֵין לָהֶם אַהֲבָה אֲמִתִּית כְּלָל. אֲבָל לְהַכְּשֵׁרִים וְהַיְרֵאִים הַזּוֹכִים לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, יֵשׁ לָהֶם אַהֲבָה אֲמִתִּית וְכוּ'.

עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ה סעיף תי"ד): דִּיְּקוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בַּפָּסוּק (תהילים קכח, ב) יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ, וְהַיְנוּ שֶׁאִם הָאָדָם עוֹבֵד לְפַרְנָסָתוֹ רַק בִּיגִיעַ כַּפָּיו וְאֵינוֹ מַשְׁקִיעַ בִּרְדִיפַת פַּרְנָסָתוֹ גַּם אֶת מחוֹ וְדַעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ וּרְצוֹנוֹתָיו אֶלָּא עוֹבֵד רַק בְּכַפָּיו לְפַרְנָסָתוֹ, אֲזַי נֶאֱמַר עָלָיו 'אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ'. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁשָּׁקוּעַ בְּתַאֲוַת הַמָּמוֹן וּמַשְׁקִיעַ בָּהּ אֶת כָּל דַּעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ וּרְצוֹנוֹתָיו הֲרֵי זֶה מִקִּלְלַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ (בראשית ג, יט): "בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם". עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה תקי"ג): שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, עַל־יְדֵי אֱמוּנַת צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים (יְסוֹדֵי הָעוֹלָם וִיסוֹד עוֹלָם שֶׁל זְמַנֵּנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע), זוֹכֶה לְמָמוֹן הַרְבֵּה. וְזֶה (בזמירות לליל שבת): 'שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד'. 'מְאֹד' זֶה הַמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "וּבְכָל מְאֹדֶךָ" – בְּכָל מָמוֹנְךָ, 'עַל פִּי פָּעֳלוֹ', 'פָּעֳלוֹ' הֵם הַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ל"ו) "אֶתֵּן לְפֹעֲלִי צֶדֶק". וְזֶה 'עַל פִּי פָּעֳלוֹ', הַיְנוּ עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בְּהַצַּדִּיקִים, כִּי אֱמוּנָה תּוֹלָה בְּפֶה שֶׁל אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פ"ט) "אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי", וְעַל־יְדֵי־זֶה שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד, שֶׁזּוֹכֶה לְמָמוֹן הַרְבֵּה.

 עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ב שיחה קל"א): כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵאַנַ"שׁ אֶת רַבֵּנוּ שֶׁיְּפָרֵשׁ לוֹ דָּבָר בְּסֵפֶר "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן", לֹא עָנָהוּ רַבֵּנוּ כְּלוּם, רַק אָמַר לוֹ: "יָכוֹל הִנְּךָ לְקַמֵּט אֶת סִפְרִי כְּפִי רְצוֹנְךָ לוֹמַר בּוֹ פֵּרוּשִׁים כִּלְבָבְךָ, אוּלָם אַל תִּפְגַּע בְּסָעִיף קָטָן שֶׁבַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ!" עַיֵּן (שולחן ערוך יורה דעה סימן רנ"ה) – (סעיף א): לְעוֹלָם יַרְחִיק אָדָם עַצְמוֹ מִן הַצְּדָקָה וִיגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּצַעַר שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת. וַאֲפִלּוּ הָיָה חָכָם מְכֻבָּד וְהֶעֱנִי, יַעֲסֹק בְּאֻמָּנוּת וַאֲפִלּוּ בְּאֻמָּנוּת מְנֻוֶּלֶת וְאַל יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת. (סעיף ב): כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִטֹּל מִן הַצְּדָקָה וּמְרַמֶּה הָעָם וְנוֹטֵל, אֵינוֹ מֵת עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת. וְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִטֹּל וְאֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת אֶלָּא אִם כֵּן יִטֹּל, כְּגוֹן זָקֵן אוֹ חוֹלֶה אוֹ בַּעַל יִסּוּרִין, וּמֵגִיס דַּעְתּוֹ וְאֵינוֹ נוֹטֵל, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים, וּמִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, וְאֵין לוֹ בְּצַעֲרוֹ אֶלָּא עֲוֹנוֹת וַחֲטָאִים. וְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִטֹּל וּמְצַעֵר עַצְמוֹ וְדוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, וְחַי חַיֵּי צַעַר כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ עַל הַצִּבּוּר – אֵינוֹ מֵת עַד שֶׁיְּפַרְנֵס אֲחֵרִים, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּהַשֵּׁם". וְעַיֵּן (סימן רמ"ט סעיף ו): שְׁמוֹנֶה מַעֲלוֹת יֵשׁ בַּצְּדָקָה, זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ: מַעֲלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, הַמַּחֲזִיק בְּיַד יִשְׂרָאֵל הַמָּךְ וְנוֹתֵן לוֹ מַתָּנָה, אוֹ הַלְוָאָה, אוֹ עוֹשֶׂה שֻׁתָּפוּת, אוֹ מַמְצִיא לוֹ מְלָאכָה כְּדֵי לְחַזֵּק יָדוֹ שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת וְלֹא יִשְׁאַל, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ". (כְּלוֹמַר, עִקַּר הַמִּצְוָה לַעֲזֹר לָאָדָם בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ יוֹתֵר לַבְּרִיּוֹת).

וְעַיֵּן (משנה תורה לרמב"ם ספר המדע הלכות תלמוד תורה פרק ג): (סעיף י): כָּל הַמֵּשִׂים עַל לִבּוֹ שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְלֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה וְיִתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה, הֲרֵי זֶה חִלֵּל אֶת הַשֵּׁם, וּבִזָּה אֶת הַתּוֹרָה, וְכִבָּה מְאוֹר הַדָּת, וְגָרַם רָעָה לְעַצְמוֹ, וְנָטַל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַבָּא. לְפִי שֶׁאָסוּר לֵהָנוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה. אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, נָטַל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם. וְעוֹד צִוּוּ וְאָמְרוּ, לֹא תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם, וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהֶם. וְעוֹד צִוּוּ וְאָמְרוּ, אֱהַב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה; וְסוֹף אָדָם זֶה שֶׁיְּהֵא מְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת. (סעיף י"א): מַעֲלָה גְּדוֹלָה הִיא לְמִי שֶׁהוּא מִתְפַּרְנֵס מִמַּעֲשֵׂה יָדָיו, וּמִדַּת חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הִיא; וּבָזֶה זוֹכֶה לְכָל כָּבוֹד וְטוֹבָה שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר 'יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹּאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ' – "אַשְׁרֶיךָ" בָּעוֹלָם הַזֶּה, "וְטוֹב לְךָ" לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב.

עַיֵּן (רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק י סעיף י"ח): לְעוֹלָם יִדְחֹק אָדָם עַצְמוֹ, וְיִתְגַּלְגֵּל בְּצַעַר, וְאַל יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, וְאַל יַשְׁלִיךְ אָדָם עַצְמוֹ עַל הַצִּבּוּר. וְכֵן צִוּוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ, עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ כְּחֹל, וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת. וַאֲפִלּוּ הָיָה חָכָם וּמְכֻבָּד, וְהֶעֱנִי יַעֲסֹק בְּאֻמָּנוּת, וַאֲפִלּוּ בְּאֻמָּנוּת מְנֻוֶּלֶת; וְלֹא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת. מוּטָב לִפְשֹׁט עוֹרוֹת הַנְּבֵלוֹת בַּשּׁוּק, וְלֹא יֹאמַר לָעָם, חָכָם אֲנִי וְגָדוֹל אֲנִי וְכֹהֵן אֲנִי, פַּרְנְסוּנִי. וּבְכָךְ צִוּוּ חֲכָמִים. גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיוּ מֵהֶם חוֹטְבֵי עֵצִים, וְנוֹשְׂאֵי הַקּוֹרוֹת, וְשׁוֹאֲבֵי הַמַּיִם לַגִּנּוֹת, וְעוֹשִׂין הַבַּרְזֶל וְהַפֶּחָמִים, וְלֹא שָׁאֲלוּ מִן הַצִּבּוּר, וְלֹא קִבְּלוּ מֵהֶם כְּשֶׁנָּתְנוּ לָהֶם. עַיֵּן (רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק י סעיף י"ט): כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִטֹּל, וּמְרַמֶּה אֶת הָעָם וְנוֹטֵל – אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, וַהֲרֵי הוּא בִּכְלַל "אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם" (ירמיהו יז. ה). שֶׁצָּרִיךְ לִטֹּל, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת אֶלָּא אִם כֵּן נוֹטֵל, כְּגוֹן זָקֵן אוֹ חוֹלֶה אוֹ בַּעַל יִסּוּרִין, וּמֵגִיס דַּעְתּוֹ וְאֵינוֹ נוֹטֵל – הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים, וּמִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ; וְאֵין לוֹ בְּצַעֲרוֹ, אֶלָּא עֲווֹנוֹת וְחַטָּאוֹת. (סעיף יט): וְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִטֹּל, וְצִעֵר עַצְמוֹ וְדָחַק אֶת הַשָּׁעָה, וְחָיָה חַיֵּי צַעַר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ עַל הַצִּבּוּר אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיְּפַרְנֵס אֲחֵרִים מִשֶּׁלּוֹ, וְעָלָיו וְעַל כַּיּוֹצֵא בּוֹ נֶאֱמַר "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר, אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה'" (ירמיהו יז, ז) עַיֵּן (שולחן ערוך אורח חיים סימן קנ"ה וקנ"ו הילכות בית כנסת והילכות משא ומתן): (הלכות בית כנסת סימן קנ"ה סעיף א): אַחַר שֶׁיֵּצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת יֵלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְיִקְבַּע עֵת לְלִמּוּד וְצָרִיךְ שֶׁאוֹתוֹ עֵת יִהְיֶה קָבוּעַ, שֶׁלֹּא יַעֲבִירֶנּוּ אַף אִם הוּא סָבוּר לְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה. (רמ"א על אותו סעיף): וְאַף מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִלְמֹד יֵלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּשְׂכַר הֲלִיכָה בְּיָדוֹ, אוֹ יִקְבַּע לוֹ מָקוֹם וְיִלְמֹד מְעַט בַּמֶּה שֶׁיּוֹדֵעַ וְיַחְשֹׁב בְּעִנְיָנָיו וְיִכָּנֵס בְּלִבּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם.

(הלכות משא ומתן סימן קנ"ו סעיף א): אַחַר כָּךְ יֵלֵךְ לַעֲסָקָיו דְּכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּה מְלָאכָה סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן, כִּי הָעֹנִי יַעֲבִירֶנּוּ עַל דַּעַת קוֹנוֹ, וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יַעֲשֶׂה מְלַאכְתּוֹ עִקָּר אֶלָּא עֲרַאי וְתוֹרָתוֹ קֶבַע וְזֶה וָזֶה יִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְיִשָּׂא וְיִתֵּן בֶּאֱמוּנָה. עַיֵּן (תלמוד בבלי בברכות דף ח עמוד א): וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָמִי מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָא: גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ יוֹתֵר מִירֵא שָׁמַיִם, דְּאִלּו גַּבֵּי יְרֵא שָׁמַיִם כְּתִיב: "אַשְׁרֵי־אִישׁ יָרֵא אֶת־ה'", וְאִלּוּ גַּבֵּי נֶהֱנֶה מִיגִיעוֹ כְּתִיב: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ", 'אַשְׁרֶיךָ' בָּעוֹלָם הַזֶּה, 'וְטוֹב לָךְ' לָעוֹלָם הַבָּא, וּלְגַבֵּי יְרֵא שָׁמַיִם 'וְטוֹב לָךְ' לֹא כְּתִיב בֵּהּ. וְעַיֵּן (במשנה מסכת אבות פרק ב סעיף ב): רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר, יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן. (עין ברטנורא על סעיף זה): דֶּרֶךְ אֶרֶץ – מְלָאכָה אוֹ סְחוֹרָה. שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן – שֶׁהַתּוֹרָה מַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, וְהַמְּלָאכָה מְפָרֶכֶת וּמְשַׁבֶּרֶת אֶת הַגּוּף, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יֵצֶר הָרָע בָּטֵל מִמֶּנּוּ. תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה – וְאִם תֹּאמַר יְהֵא עָמֵל בַּתּוֹרָה תָּמִיד וִיגִיעָתָהּ תְּהֵא מְשַׁכַּחַת עָוֹן, וּמַה צֹּרֶךְ לִמְלָאכָה, לְכָךְ הֻזְקַק לוֹמַר וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה סוֹפָהּ בְּטֵלָה, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּלֹא מְזוֹנוֹת, וּמְלַסְטֵם הַבְּרִיּוֹת וּמְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ.

עַיֵּן סֵפֶר (המספיק לעובדי ה' של רבי אברהם ז"ל בנו של הרמב"ם ז"ל פרק הבטחון): (לאחר כמה שורות) וְעַכְשָׁו שְׁמַע נָא מַאֲמַר דָּוִד כִּי הַמַּאֲמָץ הַנִּפְרָז לֹא יוֹעִיל אִם לֹא יִצְטָרֵף אֵלָיו סַעַד מִשָּׁמַיִם לְהַשָּׂגַת הַמְבֻקָּשׁ, וְכִי הָאֲהוּבִים לְפָנָיו יִתְעַלֶּה מַשִּׂיגִים אֶת מִשְׁאַלְתָּם בְּנַחַת וּבְלִי טֹרַח אוֹ בִּיגִיעָה מוּעֶטֶת, וְנֶאֱמַר "אִם ה' לֹא־יִשְׁמָר־עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי־שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא". וּפֵרוּשׁוֹ לְפִי מַשְׁמָעוּתוֹ: הוֹי הַנִּדְחָקִים לְהַשָּׂגַת מִשְׁאֲלוֹתֵיכֶם הַגַּשְׁמִיּוֹת וְקָמִים בְּאַשְׁמֹרֶת הַלַּיְלָה לְהַשְׁכִּים לְעִסְקֵיכֶם וְלַעֲבוֹדַתְכֶם וּמְאַחֲרִים בָּעֶרֶב לָשׁוּב לְבָתֵּיכֶם וְאַחַר כָּךְ אוֹכְלִים אֶת לַחְמְכֶם בְּעִצָּבוֹן וּבִיגִיעָה וּבִדְאָגָה, לַשָּׁוְא כָּל שְׁקִידַתְכֶם אִם לֹא יִצְטָרֵף אֵלֶיהָ סַעַד מִשָּׁמַיִם, וְלוּ הֱיִיתֶם מֵאֵלֶּה הָאֲהוּבִים עָלָיו יִתְעַלֶּה בִּזְכוּת בִּטְחוֹנְכֶם בּוֹ, הָיְתָה מַסְפֶּקֶת לָכֶם יְגִיעָה מוּעֶטֶת וִיכָלְתֶּם לִישֹׁן בְּשַׁלְוָה, כִּי אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁה' יִתְעַלֶּה מְסַפֵּק לָאֲהוּבִים עָלָיו אֶת כָּל צְרָכֵיהֶם וּלְמַעְלָה מִזֶּה בְּלֹא יְגִיעָה וְטֹרַח. וְזוֹ כַּוָּנַת מַאֲמָרוֹ: "שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי־שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא".

וְזֶה דּוֹמֶה לְכַוָּנַת מַאֲמָרוֹ: "בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי־אַתָּה ה' לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי". וְאֵין כַּוָּנַת הַפְּסוּקִים הַמְעוֹרְרִים עַל בִּטָּחוֹן, כְּגוֹן הַפָּסוּק "הַשְׁלֵךְ עַל־ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ", וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. אוֹ כַּוָּנַת הַפְּסוּקִים הַמְגַנִּים אֶת הַמַּאֲמָץ וְאֶת הַשְּׁקִידָה הַיְתֵרָה כְּגוֹן אוֹתוֹ פָּסוּק שֶׁהֱבֵאנוּהוּ וּבֵאַרְנוּהוּ, כִּי מִפְּנֵי בִּטְחוֹנוֹ רַשַּׁאי שׁוֹמֵר הַדָּת לֵישֵׁב בְּחִבּוּק יָדַיִם, לְלֹא מַאֲמָץ לְהַשָּׂגַת פַּרְנָסָתוֹ, וּלְחַכּוֹת שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו יָבוֹאוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם כְּאוֹתוֹ מָן, אוֹ מִמָּקוֹם לֹא נוֹדָע כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵרַע לִקְצָת נְבִיאִים וְצַדִּיקִים בִּזְמַנִּים יְדוּעִים וּבִנְסִבּוֹת מְיֻחָדוֹת, כִּי זוֹהִי מַדְרֵגָה שֶׁלֹּא כָּל אֶחָד יָכוֹל לְהַשִּׂיגָהּ, וַאֲפִלּוּ גְּדוֹלֵי הַתַּנָּאִים עָבְדוּ בְּפֶרֶךְ לְפַרְנָסָתָם. הִלֵּל הָיָה חוֹטֵב עֵצִים, וְקַרְנָא הָיָה דּוֹלֶה מַיִם, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה פֶּחָמִי, וְאַבָּא חִלְקִיָּה הָיָה חוֹרֵשׁ שְׂכִיר יוֹם, וְהוּא שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַמָּטָר בִּשְׁנוֹת בַּצֹּרֶת וּתְפִלָּתוֹ הוֹרִידָה גְּשָׁמִים לָעוֹלָם, כַּיָּדוּעַ לְךָ מִן הַסִּפּוּר עַל אוֹדוֹתָיו. וְגַם הַנְּבִיאִים עָמְלוּ לְמִחְיָתָם. נֹחַ עָסַק בִּזְרִיעָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם". וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס "אִישׁ הָאֲדָמָה" – "גְּבַר פְּלַח בְּאַרְעָא". אַבְרָהָם עָסַק בִּרְעִיַּת צֹאן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם". יִצְחָק אַף הוּא זָרַע,

כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא". יַעֲקֹב הָיָה שׁוֹמֵר צֹאן שָׂכִיר, וְאָמַר "מָתַי אֶעֱשֶׂה גַּם אָנֹכִי לְבֵיתִי". וַאֲדוֹן הַנְּבִיאִים הָיָה רוֹעֵה צֹאן יִתְרוֹ וְדַיֵּנוּ בְּכָךְ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁיּוֹעֲצִים הֵם (חֲזַ"ל) לָאָדָם לִטְרֹחַ לְפַרְנָסָתוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: " יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ". וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: "גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ יוֹתֵר מִן הַנֶּאֱמַר גַּבֵּי יְרֵא שָׁמַיִם, דְּאִלּוּ גַּבֵּי יְרֵא שָׁמַיִם כְּתִיב "אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת הַשֵּׁם", וְגַבֵּי הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ כְּתִיב: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" – אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא. אַךְ יִשָּׁמֵר פֶּן יִתְחַלֵּף בֵּין הֶעָצֵל הָרָאוּי לִגְנַאי וּבֵין בַּעַל הַבִּטָּחוֹן הָרָאוּי לְשֶׁבַח, כִּי שְׁלֹמֹה מְגַנֶּה תַּכְלִית גִּנּוּי אֶת הֶעָצֵל הַבָּטֵל, וּמְשַׁבֵּחַ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל שֶׁבַח אֶת הֶחָרוּץ הָעוֹבֵד לִמְחִיָּתוֹ. וְאָמַר: "אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִישׁ". וְעוֹד אָמַר: "אַל־תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן־תִּוָּרֵשׁ פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע־לָחֶם". וְאָמַר עוֹד: "עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע־לָחֶם וּמְרַדֵּף רֵיקִים יִשְׂבַּע־רִישׁ". וּבְ'עוֹבֵד אַדְמָתוֹ' הַכַּוָּנָה לְמִי שֶׁעוֹסֵק לִמְחִיָּתוֹ בַּחֲרִישָׁה וּבִזְרִיעָה וְכַדּוֹמֶה (דְּהַיְנוּ עֲבוֹדָה). וּבְ'רוֹדֵף רֵיקִים' לְרוֹדֵף אַחַר אֵלֶּה שֶׁדֵּעוֹתֵיהֶם רֵקָנִיּוֹת וּמְדַמִּים בְּנַפְשָׁם כִּי אַף שֶׁאֵינָם כְּדָאִיִּים שֶׁיֵּעָשֶׂה לָהֶם נֵס, רָאוּי בִּטְחוֹנָם לְשֶׁבַח בְּצֵרוּף אֶל בַּטָּלָתָם! אַךְ זֶהוּ חֶסְרוֹן דַּעַת הַמֵּבִיא לִידֵי עֲנִיּוּת גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְעֵיל 'יִשְׂבַּע רִישׁ'. שֶׁאִם אָדָם יַחְשֹׁב שֶׁרָאוּי הוּא לְחֶסֶד אֱלוֹהַּ כְּאֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע, יִהְיֶה לְלַעַג וּלְקֶלֶס,

וְעַל כְּגוֹן דָּא נֶאֱמַר: "דּוֹר טָהוֹר בְּעֵינָיו וּמִצֹּאָתוֹ לֹא רֻחָץ". וְהֵם חוֹטְאִים בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, כִּי הָרְשָׁעִים רוֹאִים אֶת שֵׁפֶל מַצָּבָם, שֶׁהֵם נִזְקָקִים לִנְדָבוֹת, וְנֶאֱחָזִים אֵפוֹא בְּמִשְׁנֵה תֹּקֶף בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וּמַשְׁקִיעִים בָּהֶם אֶת כָּל מַעְיְנֵיהֶם וְאֵינָם נוֹתְנִים דַּעְתָּם עַל שׁוּם עִנְיָן אַחֵר. (דְּהַיְנוּ הָרְחוֹקִים חוֹשְׁבִים לְעַצְמָם אִם עֵסֶק הָרוּחָנִיּוּת יִגְרֹם שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִחְיוֹת מִנְּדָבוֹת מַה לִּי וְלָזֶה, וְאָז נִשְׁקָעִים עוֹד יוֹתֵר בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. וּלְעֻמַּת זֶה אִם הָיוּ רוֹאִים שֶׁהָרוּחָנִיּוּת מְשֻׁלֶּבֶת בְּחַיֵּי כָּבוֹד שֶׁל אָדָם הַמִּתְפַּרְנֵס מִשֶּׁלּוֹ וְאֵינוֹ זָקוּק לַבְּרִיּוֹת, וְלִנְדָבוֹת וּצְדָקוֹת כְּאַחַד הַמִּסְכֵּנִים כִּי כָּךְ נִרְאֶה בְּעֵינֵי הָעוֹלָם לָכֵן מְרַחֲמִים עָלָיו, כְּגוֹן חוֹלֶה זָקֵן אוֹ בַּעַל יִסּוּרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּם לִדְאֹג לְעַצְמָם. הָיוּ מְבִינִים שֶׁאֶפְשָׁר לִחְיוֹת כָּךְ. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הֵם רוֹאִים אֲנָשִׁים צְעִירִים בְּרִיאִים חַיִּים כָּךְ, הֵם אֵינָם רוֹצִים לִחְיוֹת כָּךְ אוֹ שֶׁיַּלְדֵיהֶם יִחְיוּ כָּךְ וְאָז הֵם שׁוֹקְעִים עוֹד יוֹתֵר בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְזֶה הַחִלּוּל הַשֵּׁם שֶׁרַבִּי אַבְרָהָם ז"ל בֶּן הָרַמְבַּ"ם ז"ל מְדַבֵּר עָלָיו, מִלְּבַד זֹאת שֶׁזּוֹהִי אֵינָהּ דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה וְשֶׁל חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים, פְּרָט לִיחִידֵי סְגֻלָּה שֶׁתּוֹרָתָם אָמָּנוּתָם וְהֵם צְרִיכִים הַרְבֵּה זְמַן לְעֵסֶק הַתּוֹרָה בִּכְדֵי לַעֲנוֹת עַל כָּל הַנִּצְרָךְ לַצִּבּוּר וּלְלַמְּדוֹ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם, שֶׁאָז הַצִּבּוּר בְּשִׂמְחָה מַחֲזִיק יְדֵיהֶם. וּבְעֶצֶם מְשַׁלֵּם לָהֶם שָׂכָר שֶׁזּוֹהִי בְּעֶצֶם פַּרְנָסָתָם וְלֹא צְדָקָה. שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֵׁבֶט לֵוִי),

כַּמּוּבָא (ברמב"ם ז"ל ספר זרעים פרק י"ג הלכה י"ב וי"ג): (סעיף י"ב): וְלָמָּה לֹא זָכָה לֵוִי בְּנַחֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְבִזָּתָהּ עִם אֶחָיו: מִפְּנֵי שֶׁהֻבְדַּל לַעֲבֹד אֶת ה' וּלְשָׁרְתוֹ, וּלְהוֹרוֹת דְּרָכָיו הַיְשָׁרִים וּמִשְׁפָּטָיו הַצַּדִּיקִים לְרַבִּים שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל" (דברים לג, י). לְפִיכָךְ הֻבְדְּלוּ מִדַּרְכֵי הָעוֹלָם לֹא עוֹרְכִין מִלְחָמָה כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נוֹחֲלִין, וְלֹא זוֹכִין לְעַצְמָן בְּכֹחַ גּוּפָן; אֶלָּא הֵם חֵיל ה', שֶׁנֶּאֱמַר "בָּרֵךְ יְהֹוָה חֵילוֹ" (דברים לג,יא), וְהוּא בָּרוּךְ הוּא זִכָּה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ" (במדבר יח, כ). (סעיף י"ג): וְלֹא שֵׁבֶט לֵוִי בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל אִישׁ וָאִישׁ מִכָּל בָּאֵי הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אוֹתוֹ וֶהֱבִינוֹ מַדָּעוֹ לְהִבָּדֵּל לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְעָבְדוֹ לְדֵעָה אֶת ה', (דְּהַיְנוּ כְּמוֹ בַּסָּעִיף הַקּוֹדֵם וּלְהוֹרוֹת דְּרָכָיו הַיְשָׁרִים וּמִשְׁפָּטָיו הַצַּדִּיקִים לְרַבִּים שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל" (דברים לג. י) לְפִיכָךְ הֻבְדְּלוּ מִדַּרְכֵי הָעוֹלָם לֹא עוֹרְכִין מִלְחָמָה כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נוֹחֲלִין, וְלֹא זוֹכִין לְעַצְמָן בְּכֹחַ גּוּפָן; אֶלָּא הֵם חֵיל ה', שֶׁנֶּאֱמַר "בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ" (דברים לג, יא), וְהוּא בָּרוּךְ הוּא זִכָּה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ" (במדבר יח, כ).

 (המשך סעיף י"ג): וְהָלַךְ יָשָׁר כְּמוֹ שֶׁעָשָׂהוּ הָאֱלֹהִים, וּפָרַק מֵעַל צַוָּארוֹ עֹל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרַבִּים אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ בְּנֵי הָאָדָם הֲרֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, וְיִהְיֶה ה' חֶלְקוֹ וְנַחֲלָתוֹ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים; וִיזַכֶּה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה דָּבָר הַמַּסְפִּיק לוֹ, כְּמוֹ שֶׁזִּכָּה לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם. הֲרֵי דָּוִד אוֹמֵר "ה', מְנָת־חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי" (תהילים טז, ה): וְעַיֵּן (תלמוד בבלי מסכת יומא דף כ"ו עמוד א): אָמַר רָבָא לָא מַשְׁכַּחַת צוּרְבָא מֵרַבָּנָן דְּמוֹרֵי אֶלָּא דְּאָתֵי מִשֵּׁבֶט לֵוִי אוֹ מִשֵּׁבֶט יִשָּׂשׂכָר לֵוִי, דִּכְתִיב (דברים לג) יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב יִשָּׂשׂכָר דִּכְתִיב: "וּמִבְּנֵי יִשָּׁשׁכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה־יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל". וְאֵימָא יְהוּדָה נַמֵּי דִּכְתִיב (תהילים ס) "יְהוּדָה מְחֹקְקִי" אֲסוּקֵי שְׁמַעְתָּא אַלִּיבָּא דְּהִלְכְתָא קָאָמֵינָא. (תַּרְגּוּם) אָמַר רָבָא אֵין אַתָּה מוֹצֵא תַּלְמִיד חָכָם הַמּוֹרֶה הֲלָכָה אֶלָּא שֶׁהוּא בָּא מִשֵּׁבֶט לֵוִי אוֹ מִשֵּׁבֶט יִשָּׂשׂכָר, לֵוִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב". בְּיִשָּׁשׁכָר כָּתוּב: "וּמִבְּנֵי יִשָּׁשׁכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה־יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל". וְאָמוּר גַּם מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, שֶׁכָּתוּב: "יְהוּדָה מְחֹקְקִי" הַעֲלָאַת שְׁמוּעָה עַל פִּי הַהֲלָכָה אוֹמֵר אֲנִי. (וְהֵם מְפַקְּחִים וּמְסַיְּעִים בְּפֹעַל לְכָל עִנְיְנֵי הַצִּבּוּר בָּרוּחָנִיּוּת. אַךְ אֲנָשִׁים אֵלּוּ הֵם מוּעָטִים).

עַיֵּן (מדרש רבה על קהלת פרשה ז סעיף מ"ט): אֲשֶׁר עוֹד בִּקְּשָׁה נַפְשִׁי וְלֹא מָצָאתִי אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אֶלֶף בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לַמִּקְרָא, יוֹצְאִין מֵהֶן מֵאָה לְמִשְׁנָה, יוֹצְאִין מֵהֶן עֲשָׂרָה לְתַלְמוּד, יּוֹצֵא מֵהֶם אֶחָד לְהוֹרָאָה, הָדָא הוּא דִּכְתִיב אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי. עַיֵּן (עץ יוסף על מדרש רבה הנ"ל): יוֹצְאִין מֵהֶן מֵאָה – שֶׁיּוֹדְעִין מִקְרָא. לְמִשְׁנָה, פֵּרוּשׁ וְאוֹתָן מֵאָה כְּשֶׁנִּכְנָסִים לַמִּשְׁנָה יוֹצְאִין מֵהֶם עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹדְעִין מִשְׁנָה. לְתַלְמוּד פֵּרוּשׁ וְאוֹתָן עֲשָׂרָה כְּשֶׁנִּכְנָסִים לְתַלְמוּד יוֹצֵא מֵהֶן אֶחָד לְהוֹרָאָה. וְזֶה לְבַדּוֹ הֶחָשׁוּב שֶׁיּוּכַל לָדוּן וּלְהוֹרוֹת.

עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ב שיחה תקמ"ב): אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁרָצָה לָשֶׁבֶת רַק עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְלִבְלִי לַעֲסֹק בְּשׁוּם עֵסֶק פַּרְנָסָה; וּפַרְנָסָתוֹ תִּהְיֶה מִזֶּה שֶׁיִּתְמְכוּ בּוֹ הָאֲנָשִׁים. כְּשֶׁשָּׁאַל אֶת מוֹהַרְנַ"ת, אִם נָכוֹן שֶׁיַּעֲשֶה כָּךְ, עָנָה לוֹ, שֶׁלֹּא נָכוֹן הַדָּבָר, אֶלָּא הַמְשֵׁךְ בְּמִסְחָרְךָ, אוּלָם עֲשֵה לְךָ שִׁעוּרִים קְבוּעִים לִפְנֵי הֲלִיכָתְךָ לַחֲנוּת וְכֵן בְּתוֹךְ הַחֲנוּת תָּכִין לְךָ סְפָרִים לִלְמֹד בָּהֶם, וּבְכָל רֶגַע שֶׁל פְּנַאי, שֶׁיִּזְדַּמֵּן לְךָ, תֵּשֵׁב וְתֶהְגֶּה בַּתּוֹרָה, וְקִיֵּם זֹאת כָּל יָמָיו. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה תקי"ג מתוך אבניה ברזל): רַבֵּנוּ אָמַר עַל מַה שֶּׁאוֹכֵל חָתָן בְּבֵית חוֹתְנוֹ לְאַחַר חֲתֻנָּתוֹ וְלִפְעָמִים נַעֲשִים מְרִיבוֹת בַּבַּיִת וְכַדּוֹמֶה: "אֲפִלּוּ אִם זוֹרְקִים לֶחָתָן אֶת הַשְּׂמִיכָה וְהַכָּרִים לַחוּץ, אוּלָם אַחַר־כָּךְ מִתְפַּשְּׁרִים וּמַכְנִיסִים אוֹתָם בַּחֲזָרָה לַבַּיִת, לֹא יַרְחִיק עַצְמוֹ הֶחָתָן מִזֶּה לֵילֵךְ אֶל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְלִסְחֹר", וְדִבֵּר מוֹהַרְנַ"תְּ פַּעַם מִזֶּה וְאָמַר, שֶׁהַנֵּי מִילֵּי בְּאַבְרֵךְ שֶׁתּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ, אוּלָם אִם לוֹמֵד רַק קְצָת וְהַשְּׁאָר הוּא מְבַטֵּל מִלִּמּוּדוֹ, מִצְוָה לְדַבֵּר עִם הָאַבְרֵךְ הַזֶּה, שֶׁיֵּלֵךְ לִסְחֹר בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וְיִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה מִדֵּי יוֹם (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל).

 (וּפֹה מְדֻבָּר בִּרְצוֹן חוֹתְנוֹ שֶׁמִּתְחַלֵּף וְלֹא בַּאֲנָשִׁים זָרִים, שֶׁהֲרֵי אָסוּר לְהִתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה, וְעַד כָּאן רָאִינוּ מַה זֶּה אַבְרֵךְ שֶׁתּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ, שֶׁוַּדַּאי יֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵף בִּשְׁבִיל הַכּוֹלֵל וְהוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִסְתּוֹבֵב עַל הַדְּלָתוֹת וּלְבַקֵּשׁ נְדָבָה, כִּי זְמַן זֶה הוּא עַצְמוֹ בִּטּוּל תּוֹרָה וְהִכָּשְׁלוּת בִּרְאִיּוֹת אֲסוּרוֹת, וְאֵינוֹ דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה וּבִפְרָט תַּלְמִיד חָכָם שֶׁזֶּה בִּזָּיוֹן עֲבוּרוֹ, כִּי יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁזֶּה עֲבוֹדָתָם לֶאֱסֹף לְכוֹלְלִים וּמְקוֹמוֹת שֶׁמִּצְוָה עַל הַצִּבּוּר לְהַחֲזִיקָם לָכֵן מִן הַמֻּבְחָר לֹא לְקַבֵּל מִן הַבְּרִיּוֹת. אֲפִלּוּ תַּלְמִיד חָכָם כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ לְעֵיל מֵהָאָבוֹת וְהַתַּנָּאִים וְרַק הָאֶחָד מֵאֶלֶף הָאֵלּוּ אוֹתוֹ אֶחָד כִּלְשׁוֹן הָעֵץ יוֹסֵף הוּא חָשׁוּב שֶׁיָּכוֹל לָדוּן וּלְהוֹרוֹת בִּבְחִינַת שֶׁל כְּמוֹ שֵׁבֶט לֵוִי לְפִי הָרַמְבַּ"ם ז"ל).

וְעַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה ס"ו סעיף ב): כִּי עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּרְנָסָה וְאֵינוֹ נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, זוֹכֶה לָאֱמֶת, בְּחִינוֹת עָלְמָא דְּאָתֵי, בִּבְחִינוֹת "אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל הַשֵּׁם אֱלֹקָיו", שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. (בהמשך סעיף ג): וְעִקַּר הָאֱמֶת הוּא כְּשֶׁאֵין הָאָדָם נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, כִּי 'כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ הָאָדָם לַבְּרִיּוֹת, מִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו כִּכְרוּם, לְכַמָּה גְּוָנִין' (ברכות ו:). כִּי מִי שֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל בָּרַבִּים, וְטוֹב וְנוֹחַ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּיָחִיד, כִּי בָּרַבִּים נוֹפְלִין עָלָיו פְּנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּשְׁקָרִים, שֶׁעוֹשֶׂה תְּנוּעוֹת וּשְׁקָרִים בִּתְפִלָּתוֹ בִּשְׁבִיל בְּנֵי אָדָם, מֵאַחַר שֶׁהוּא נִצְרָךְ לָהֶם, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵין נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כִּי מִתְפַּרְנֵס מִשֶּׁלּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ שֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, בִּשְׁבִיל כָּבוֹד, אוֹ בִּשְׁבִיל דָּבָר אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה שֶׁל כָּבוֹד וַחֲשִׁיבוּת וְכַיּוֹצֵא. נִמְצָא שֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְכָבוֹד וַחֲשִׁיבוּת שֶׁלָּהֶם, וַאֲזַי כְּשֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת בְּאֵיזֶה בְּחִינָה, יוּכַל לִפֹּל בְּשֶׁקֶר גָּדוֹל בִּתְפִלָּתוֹ, דְּהַיְנוּ לַעֲשׂוֹת תְּנוּעוֹת בְּשֶׁקֶר בִּשְׁבִיל בְּנֵי אָדָם כַּנַּ"ל. וְיֵשׁ מִי שֶׁהוּא אִישׁ כָּשֵׁר קְצָת, וְיָרֵא אֶת ה' בְּמִקְצָת, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעֵינָיו לַעֲשׂוֹת שֶׁקֶר מְגֻנֶּה בִּתְפִלָּתוֹ בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים, וּמִתְכַּוֵּן לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת. אֲבָל הָאֱמֶת הוּא הַרְבֵּה מְאֹד יוֹתֵר מִדַּי, וְגַם זֶה אֵינוֹ אֱמֶת, כִּי לֹא נִמְצָא הַרְבֵּה אֱמֶת, כִּי הָאֱמֶת הוּא רַק אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא בְּסִימָן נ"א),

דְּהַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁהוּא בּוֹשׁ בְּעֵינֵי עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּשֶׁקֶר גָּמוּר כַּנַּ"ל, עַל כֵּן הוּא רוֹצֶה לְכַסּוֹת עַל הַשֶּׁקֶר וּלְהַלְבִּישׁ הַשֶּׁקֶר בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לְמָשָׁל שֶׁחָפֵץ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶהוּ תְּנוּעָה אוֹ הַמְחָאַת כַּף בִּשְׁבִיל אַחֵר, אֲבָל הוּא מִתְבַּיֵּשׁ בָּזֶה שֶׁיַּעֲשֶׂה שֶׁקֶר בִּתְפִלָּתוֹ בִּשְׁבִיל בְּנֵי אָדָם, עַל כֵּן הוּא גּוֹנֵב דַּעַת עַצְמוֹ, וּמְסַבֵּב לוֹ הַיֵּצֶר הָרַע סִבּוּבִים בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ עַד שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ בֶּאֱמֶת לַעֲשׂוֹת תְּנוּעָה זוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, אוֹ לְהַכּוֹת כַּף אֶל כַּף, דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹצֵא לְעַצְמוֹ אֵיזֶה אֱמֶת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ הַתְּנוּעָה בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא שֶׁהוּא מְכַסֶּה הַשֶּׁקֶר בֶּאֱמֶת. נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה אֱמֶת יוֹתֵר מִדַּי, כִּי הָעִקַּר הָאֱמֶת אֵינוֹ רַק אֶחָד, דְּהַיְנוּ לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה גְּוָנִין וְכַמָּה מִינֵי אֱמֶת שֶׁמּוֹצֵא לְעַצְמוֹ לְחַפּוֹת עַל הַשֶּׁקֶר, וְזֶהוּ 'כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ הָאָדָם לַבְּרִיּוֹת', שֶׁאָז נוֹפְלִים עָלָיו פְּנִיּוֹת וּשְׁקָרִים כַּנַּ"ל, אֲזַי 'מִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו לְכַמָּה גְּוָנִין'. 'פָּנָיו' זֶה בְּחִינַת הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת פָּנִים, בְּחִינַת (תהלים כ"ד) "מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה", בְּחִינַת (מיכה ז) "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב". דְּהַיְנוּ שֶׁהָאֱמֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת פָּנִים, נִשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה גְּוָנִין, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּמָּה מִינֵי אֱמֶת שֶׁמַּלְבִּישׁ בּוֹ הַשֶּׁקֶר, דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹצֵא לְעַצְמוֹ אֱמֶת, שֶׁכַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל כָּךְ אוֹ בִּשְׁבִיל כָּךְ. נִמְצָא שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה הַפָּנִים, שֶׁהוּא אֱמֶת, לְכַמָּה גְּוָנִין, כִּי הָעִקַּר הָאֱמֶת אֵינוֹ אֶלָּא אֶחָד כַּנַּ"ל.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים קמ"ו) "אֲהַלְלָה הַשֵּׁם בְּחַיָּי", הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, וְזֶה 'בְּחַיָּי', בְּחַיָּי דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי חַי מֵחַיִּים שֶׁלִּי, שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ לְחִיּוּת שׁוּם אָדָם, כִּי 'הַנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת חַיָּיו אֵינָם חַיִּים' (ביצה ל"ב:), הַיְנוּ שֶׁאֵינָם חַיִּים שֶׁלּוֹ, כִּי הוּא חַי מֵאֲחֵרִים, אֲבָל כְּשֶׁאֵינִי נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת וַאֲנִי חַי חַיִּים שֶׁלִּי, אֲזַי אוּכַל לְהַלְלוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ "אֲהַלְלָה הַשֵּׁם בְּחַיָּי" דַּיְקָא כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ (שם) 'כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ הָאָדָם לַבְּרִיּוֹת עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ' וְכוּ' . עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות הכשר כלים הלכה ד סעיף ל"ד): וְזֶהוּ שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל זֶה לָזֶה וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּכְלַל נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִפְגָּם הָאֱמֶת בִּבְחִינַת 'כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ הָאָדָם לַבְּרִיּוֹת נִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו, שֶׁהוּא הָאֱמֶת, לְכַמָּה גְּוָונִין' (כמבואר שם היטב בהתורה הנ"ל) שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה נ"ד): וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא מִקָּח וּמִמְכָּר, וְכָל הַדְּבָרִים וְכָל הַלִּמּוּד מַשָּׂא וּמַתָּן, כִּי עַל יָדָם נִתְיַחֵד צַדִּיק וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, הַנִּקְרָאִים מַשָּׂא וּמַתָּן כַּנַּ"ל. עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה צ"ג): כָּל הָעוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "וְאָהַבְתָּ", שֶׁהִיא שׁרֶשׁ לְכָל מִצְווֹת עֲשֵׂה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תיקון כ"א): עַל פָּסוּק: "וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי", 'מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה': וְכֵיצַד מְקַיְּמִין מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ", דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (יומא פו): עַל פָּסוּק "וְאָהַבְתָּ" שֶׁתִּרְאֶה שֶׁיִּתְאַהֵב שֵׁם שָׁמַיִם עַל יָדְךָ. כֵּיצַד? אָדָם קָרָא וְשָׁנָה וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְעִסְקוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, וּמַשָּׁאוֹ וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה, מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים, אַשְׁרֵי מִי שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה וְכוּ', נִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדוֹ, וּמְקַיֵּם מִצְוַת שֶׁל וְאָהַבְתָּ, שֶׁהוּא שׁרֶשׁ כָּל הַמִּצְווֹת (עי' מכילתא פ' בשלח ע"פ והישר בעיניו תעשה והובא ברמב"ן שם). גַּם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, בָּא לְמַדְרֵגָה שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (שם) בַּמַּסְקָנָא וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" וְיִשְׂרָאֵל הוּא בְּמַחֲשָׁבָה, כְּמַאֲמַר חֲזַ"ל (בראשית רבה פרשה א): 'יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה' וּמַחֲשָׁבָה הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְגַם עַל יְדֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח, כִּי תְּפִלָּה הִיא גַּם־כֵּן לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי הוּא דָּבָר הָעוֹמֵד בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם (ברכות ו:) וְגַם מֵחֲמַת שֶׁבָּא לְאַהֲבָה, מִכֹּחַ זֶה בָּא לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח.

(דַּיְקָא עַל יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח, ומְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וּמְקַיֵּם מִצְוַת שֶׁל וְאָהַבְתָּ אֶת הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ, כִּי עַל יְדֵי מִצְוָה זוֹ שֶׁל וְאָהַבְתָּ אֶת הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ, נִקְרָא יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר וְנִכְלָל בַּבְּחִינָה שֶׁל לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְאָז בְּוַדַּאי יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח כִּי נִכְלָל בַּבְּחִינָה שֶׁל לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְגַם הַתְּפִלָּה אֲמוּרָה לִהְיוֹת בִּבְחִינָה שֶׁל לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בִּגְלַל הַדְּבֵקוּת שֶׁאֲמוּרָה לִהְיוֹת בַּתְּפִלָּה שֶׁיִּתְבַּטֵּל כָּל חָמְרִיּוּתוֹ, וְיִהְיֶה דָּבוּק בֶּאֱמֶת בְּכָל הַרְגָּשׁוֹתָיו בִּזְמַן הַתְּפִלָּה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן). עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה ר"י): עַל־יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה הוּא מְקַיֵּם "וְאָהַבְתָּ", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו): "וְאָהַבְתָּ" – 'שֶׁיְּהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדֶיךָ' וְכוּ'. וּכְשֶׁמְּקַיֵּם "וְאָהַבְתָּ" עַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה בְּלֹא יְגִיעָה וָטֹרַח, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיח). 'קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו כִּקְרִיעַת יַם־סוּף', וּקְרִיעַת יַם סוּף הָיָה עַל־יְדֵי זְכוּת אַבְרָהָם בְּחִינַת "וְאָהַבְתָּ" כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר" 'דָּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם' (עיין זוהר תרומה קע) נִמְצָא כְּשֶׁהִגִּיעַ עֵת הַבֹּקֶר בְּחִינַת אַבְרָהָם, אֲזַי יָצָא מִקִּשּׁוּי לְקַל, כִּי עַד הַבֹּקֶר הָיָה קָשֶׁה לְפָנָיו קְרִיעַת יַם סוּף, נִמְצָא עַל יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה אָחוּז בִּבְחִינַת "וְאָהַבְתָּ" בְּחִינַת אַבְרָהָם אֲזַי אֵין קָשִׁין לוֹ מְזוֹנוֹתָיו. (וּלְעִנְיַן שְׁלוֹם בַּיִת שֶׁלְּפִי רַבֵּנוּ זי"ע הָעִקָּר תָּלוּי בָּזֶה).

עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה ס"ט): (לאחר כמה שורות) וְעַל כֵּן כְּשֶׁהִיא רוֹאָה זֶה הַכֶּסֶף אוֹ שְׁוֵה כֶּסֶף, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אוֹרָהּ כַּנַּ"ל, בְּיַד זֶה הָאִישׁ שֶׁבָּא לְקַדֵּשׁ אוֹתָהּ וּלְהַשְׁלִימָהּ, עַל יְדֵי זֶה תְּאֵבָה אֵלָיו וְנִכְסֶפֶת לוֹ שֶׁהוּא יַשְׁלִים אוֹרָהּ וִיקַבֵּץ נִדָּחֶיהָ מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת לְהוֹצִיא רַגְלֶיהָ מִמָּוֶת, וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשִׁין בְּכֶסֶף, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּשְׁלָם אוֹרָהּ עַל יְדֵי הַכֶּסֶף וְאֵין בָּהּ חִסָּרוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה הִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ וְיוֹצְאָה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְעַל כֵּן הִיא מְקֻדֶּשֶׁת וְנִקְנֵית אֵלָיו עַל־יְדֵי הַכֶּסֶף הַזֶּה, כִּי הַכֶּסֶף הוּא שְׁלֵמוּת אוֹר הָאִשָּׁה כַּנַּ"ל, וְזֶה לְשׁוֹן קִדּוּשִׁין, שֶׁמִּתְקַדֶּשֶׁת וּמַזְמֶנֶת עַצְמָהּ לָצֵאת מִן הַטֻּמְאָה וּלְקַבֵּל קְדֻשָּׁה עַל יָדוֹ. וּבְכָל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן וּמַרְוִיחַ, הוּא מַשְׁלִים אוֹרָהּ בָּזֶה וּמְקַבֵּץ נִדָּחֶיהָ, כִּי הוּא צָרִיךְ לְהַשְׁלִים אוֹרָהּ תָּמִיד, כִּי הוּא בְּחִינַת הֲנָקַת הָאִילָן וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהוּא מֵינִיקָם וּמַשְׁלִימָם, עַל־יְדֵי־זֶה הָאִילָן מְגַדֵּל עֲנָפִים, הַיְנוּ שֶׁמִּתְנוֹצֵץ אוֹרָהּ, וְהָעֲנָפִים עוֹשִׂים פֵּרוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁנּוֹתֵן לָהּ כְּתֻבָּה תֵּכֶף אַחַר הַקִּדּוּשִׁין וּמַבְטִיחַ לָהּ בַּכְּתֻבָּה 'וַאֲנָא אֶפְלַח וְאוֹקִיר וְאוֹזִין וַאֲפַרְנֵס יָתֵךְ' (וַאֲנִי אֶעֱבֹד וַאֲכַבֵּד וְאָזִין וַאֲפַרְנֵס אוֹתָךְ), שֶׁמַּבְטִיחַ לָהּ לְהַשְׁלִים אוֹרָהּ תָּמִיד עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל.

 (שִׂימוּ לֵב לַדִּיּוּק, לָמָּה בִּפְנִימִיּוּת הָאִשָּׁה מִתְאַוָּה דַּוְקָא לְהִתְחַתֵּן עִם פְּלוֹנִי וְלֹא עִם פְּלוֹנִי, וּמַה גּוֹרֵם שֶׁיִּהְיֶה שְׁלוֹם בַּיִת. כִּי עַל יְדֵי עִנְיָנִים אֵלּוּ הִיא יוֹצֵאת מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת כִּלְשׁוֹנוֹ שָׁם, דְּהַיְנוּ מֵעַצְבוּת וּמַצַּב רוּחַ לֹא טוֹב, וְאָז הִיא מְקֻדֶּשֶׁת וּבְוַדַּאי שְׂמֵחָה. שֶׁעִנְיַן עֲצַת רַבֵּנוּ זי"ע פֹּה זֶה הוּא שֹׁרֶשׁ וְעִקַּר הַשְּׁלוֹם בַּיִת מִצַּד בְּחִירַת הָאָדָם וַעֲשִׂיָּתוֹ כְּלַפֵּי אִשְׁתּוֹ, כִּי כָּל מַה שֶּׁחֲזַ"ל הִזְכִּירוּ לְגַבֵּי הָאִשָּׁה – הַכֹּל טָמוּן בָּזֶה, כִּי עַל יְדֵי שֶׁמְּכַבֵּד וְזָן, עוֹבֵד וּמְפַרְנֵס וְדוֹאֵג לִשְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ, שֶׁזֶּה מָזוֹן שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת, הַכֹּל כַּמּוּבָן בְּגֶדֶר הַהֲלָכָה, לְבוּשׁ, דְּהַיְנוּ בִּגּוּד שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת, כַּמּוּבָן בְּגֶדֶר הַהֲלָכָה. וְתַשְׁמִישׁ, הַכֹּל כַּמּוּבָן בְּגֶדֶר הַהֲלָכָה בְּצוּרָה שֶׁמְּכַבֵּד וּשֶׁמְּיַקֵּר אוֹתָהּ וְאֶת חֲשִׁיבוּתָהּ, מִתְמַלֵּא לִבָּהּ שֶׁל הָאִשָּׁה בְּנַחַת וְשִׂמְחָה וְטוֹב לָהּ בַּחַיִּים, שֶׁזֶּה לְשׁוֹן מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ. וְאָדָם אֲשֶׁר יַתְחִיל לְקַיֵּם זֹאת, יִרְאֶה וְיָבִין שֶׁרֹב רֻבָּם שֶׁל הַדְּבָרִים שֶׁחָשַׁב שֶׁבִּגְלָלָם אֵין לוֹ שְׁלוֹם בַּיִת אֵינָם נְכוֹנִים. וְרוֹאִים הֶקְשֵׁר יָשִׁיר אֲפִלּוּ בַּמִּלָּה אַהֲבָה שֶׁהִיא רְחִימוּתָא בַּאֲרָמִית, אוּנְקְלוֹס כּוֹתֵב עַל הַמִּלָּה וְאָהַבְתָּ – וְרִיחַמְתָּא, דְּהַיְנוּ אַהֲבָה מִתְגַּלָּה בָּרַחֲמָנוּת. גַּם אָדָם שֶׁאוֹהֵב אֶת הַשֵּׁם, עוֹבֵד אוֹתוֹ בִּשְׁבִילוֹ וּמְכַבֵּד אוֹתוֹ וּמוּכָן לַעֲשׂוֹת כְּמֵיטַב יְכָלְתּוֹ אֵלָיו, וְכֵן לַבְּרִיּוֹת וְלָאִשָּׁה וְהַיְלָדִים. כִּי בֶּאֱמֶת כָּל אָדָם שֶׁאַתָּה אוֹהֵב וּמְרַחֵם עָלָיו, אַתָּה תִּהְיֶה מוּכָן לַעֲבֹד בִּשְׁבִילוֹ וְלָזוּן וּלְכַבֵּד וּלְפַרְנֵס אוֹתוֹ. שֶׁלְּגַבֵּי הָאִשָּׁה חֲזַ"ל אוֹמְרִים שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ – זוֹהִי הַדְּאָגָה הַגַּשְׁמִית, שֶׁגַּם צְרִיכָה לְהִתְקַיֵּם בְּכָבוֹד וִיקָר. וַאֲכַבֵּד זֶה תּוֹצָאָה שֶׁל הַדְּאָגָה הַגַּשְׁמִית, וְיַחַס מְכַבֵּד, אֲשֶׁר כָּבוֹד פֵּרוּשׁוֹ לֹא לְזַלְזֵל בִּרְצוֹנוֹתֶיהָ, כִּי רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם זֶהוּ כְּבוֹדוֹ וְכֵן לְהֶפֶךְ. לֹא לְזַלְזֵל בָּרְצוֹנוֹת אֵין פֵּרוּשׁוֹ שֶׁחַיָּב לְהַסְכִּים עַל כָּל דָּבָר, אֶלָּא גַּם בְּצוּרַת הַדִּבּוּר יֵשׁ דִּבּוּר שֶׁמְּכַבֵּד, כְּמוֹ שֶׁאָדָם יָכוֹל גַּם לוֹמַר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ מַצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ אוֹ לְהַאֲמִין לִרְצוֹנוֹ בְּאֵיזֶה עִנְיָן, אֲבָל יֹאמַר זֹאת בְּכָבוֹד וְלֹא בְּצוּרָה שֶׁמִּשְׁתַּמַּעַת שֶׁאֵינוֹ מְעַנְיֵן אוֹתוֹ רְצוֹנוֹ. כִּי אִשָּׁה צְרִיכָה מִישֶׁהוּ שֶׁיִּרְאֶה אֶת הַמְיֻחָדוּת שֶׁבָּהּ, וְלֹא אֶת הַחוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהּ, וְלֶאֱהֹב פֵּרוּשׁוֹ גַּם לִסְבֹּל לִפְעָמִים בִּשְׁבִיל הַשֵּׁנִי, וּלְחַכּוֹת לוֹ עַד שֶׁיַּצְלִיחַ יוֹתֵר לְהִשְׁתַּפֵּר,

וּמֻמְלָץ עַל כָּל מִקְרֶה לְהִתְיָעֵץ עִם רַב פּוֹסֵק אֲמִתִּי לְגוּפוֹ אִם מְדֻבָּר בִּדְבָרִים קָשִׁים, וְכֵן שֶׁאָדָם אוֹהֵב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פֵּרוּשׁוֹ שֶׁהוּא גַּם מוּכָן לִסְבֹּל בִּשְׁבִילוֹ, וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּגְלַל אַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ סָבַל אוֹתָנוּ תָּמִיד וּמְרַחֵם לְהֵיטִיב אַחֲרִיתֵנוּ, וְגַם בִּגְלַל זֶה שׁוֹלֵחַ כָּל פַּעַם נְשָׁמָה בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁמְּסַיֵּעַ לָנוּ, וּבָרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ שֶׁשָּׁלַח לָנוּ לְדוֹרוֹת אֵלּוּ עַד גִּלּוּי מָשִׁיחַ אֶת רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע. וְכֵן בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה לֵב טוֹב וְיוּבַן לָאָדָם לְבַד בְּדַעְתּוֹ עִנְיָן שֶׁל כֵּיצַד לְהִתְנַהֵג בְּרַחֲמָנוּת בֶּאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, הוּא צָרִיךְ לְטַהֵר אֶת לִבּוֹ מֵהָרַע שֶׁנֶּאֱחַז בּוֹ מֵעֲווֹנוֹת וְתוֹלָדָה, שֶׁעִנְיָן זֶה מְבֹאָר בִּפְרָטוּת יוֹתֵר בִּסְעִיף עִנְיַן תַּאֲווֹת נִאוּף. וְכֵן שְׁאָר עֲצוֹת רַבֵּנוּ זי"ע הַקָּדוֹשׁ וְהַנִּפְלָא אֲשֶׁר בִּסְפָרָיו. כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה, כִּי עִקַּר לִמּוּד הַחָכְמָה, חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הִיא בִּכְדֵי שֶׁהִוָּלֵד מִדּוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁל יְהוּדִי אֲשֶׁר בִּמְצִיאוּתוֹ כָּל הַזְּמַן אוֹהֵב וְרַחֲמָן כִּי מַשְׁפִּיעַ מֵעַצְמוֹ וּמְשַׁנֶּה רְצוֹנוֹתָיו לִרְצוֹנוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּמְשַׁנֶּה רְצוֹנוֹתָיו לָאֲנָשִׁים סְבִיבוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו וְכָל הַזְּמַן עָסוּק בִּנְתִינָה, שֶׁזֶּה רַחֲמָנוּת שֶׁהִיא הִתְגַּלְּמוּת שֶׁל אַהֲבָה שֶׁהִיא גִּימַטְרִיָּא אֶחָד כִּלְשׁוֹן רַבֵּנוּ זי"ע,

כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא גַּם אֶחָד, שֶׁכָּל הַהֶסְבֵּר פֹּה נִמְצָא בְּתוֹרָה זֹאת, רַק לֹא תָּמִיד שָׂמִים לֵב לַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים, שֶׁכָּל סֵפֶר זֶה בְּעִקָּר סְבִיב הַפְּרָטִים הַדַּקִּים אֲשֶׁר בְּיַחַד מַרְאִים תְּמוּנָה בְּרוּרָה. וְגַם עַד שֶׁאָדָם מְטַהֵר עַצְמוֹ מֵהָרַע שֶׁקַּיָּם בּוֹ, רַבֵּנוּ זי"ע גִּלָּה שֶׁבְּכָל אֶחָד יֵשׁ טוֹב (ליקוטי מוהר"ן תורה רפ"ב חלק א) וְכָל אֶחָד אִם הַטּוֹב שֶׁקַּיָּם בּוֹ יָכוֹל לְהָבִין מַה זֶּה נִקְרָא לְכַבֵּד וּשְׁאָר הָעִנְיָנִים הַמּוּבָאִים בְּתוֹרָה זֹאת. וְכֵן  לְעִנְיַן הַיְלָדִים שֶׁזֶּה לְשׁוֹנוֹ: וּבְכָל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן וּמַרְוִיחַ, הוּא מַשְׁלִים אוֹרָהּ בָּזֶה וּמְקַבֵּץ נִדָּחֶיהָ, כִּי הוּא צָרִיךְ לְהַשְׁלִים אוֹרָהּ תָּמִיד, כִּי הוּא בְּחִינַת הֲנָקַת הָאִילָן וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהוּא מְנִיקָם וּמַשְׁלִימָם, עַל יְדֵי זֶה הָאִילָן מְגַדֵּל עֲנָפִים, הַיְנוּ שֶׁמִּתְנוֹצֵץ אוֹרָהּ, וְהָעֲנָפִים עוֹשִׂים פֵּרוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁנּוֹתֵן לָהּ כְּתֻבָּה תֵּכֶף אַחַר הַקִּדּוּשִׁין וּמַבְטִיחַ לָהּ בַּכְּתֻבָּה 'וַאֲנָא אֶפְלַח וְאוֹקִיר וְאוֹזִין וַאֲפַרְנֵס יָתֵךְ' (וַאֲנִי אֶעֱבֹד וַאֲכַבֵּד וְאָזִין וַאֲפַרְנֵס אוֹתָךְ).

(שִׂימוּ לֵב לַדִּיּוּק שֶׁעַל יְדֵי הַשְׁלָמַת אוֹרָהּ בְּכָל הַנַּ"ל זֶה גּוֹרֵם הֲנָקַת הָאִילָן וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָעֲנָפִים עוֹשִׂים פֵּרוֹת, וְנִתָּן לְהָבִין בִּגְלַל לְשׁוֹנוֹ שֶׁבְּכָל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן וּמַרְוִיחַ, הוּא מַשְׁלִים אוֹרָהּ וְכוּ', וּבַהֶמְשֵׁךְ וְעַל יְדֵי זֶה הָאִילָן מְגַדֵּל עֲנָפִים, שֶׁלֹּא מְדֻבָּר שֶׁיִּהְיוּ פֵּרוֹת רַק הַכַּוָּנָה לְתוֹלָדוֹת, כִּי גַּם אַחֲרֵי שֶׁנּוֹלְדוּ הַיְלָדִים הוּא מַמְשִׁיךְ לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וּלְהַשְׁלִים אוֹרָהּ שֶׁזֶּה הַבִּטּוּי שֶׁל הֲנָקַת הָאִילָן הָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת, הֲרֵי הַיְלָדִים כְּבָר נוֹלְדוּ, אֶלָּא הֶמְשֵׁכִיּוּת מְצִיאוּת זוֹ מַמְשִׁיךְ לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַיְלָדִים גַּם כֵּן. שֶׁעַל יְדֵי שֶׁאֵין מַצָּב זֶה בַּבַּיִת, הַיְלָדִים שֶׁהֵם הַפֵּרוֹת עַל פִּי רֹב גְּדֵלִים בְּחֹסֶר וְרוֹאִים אֶת הַחֹסֶר שֶׁל אִמָּם וְאֶצְלָם, וְלִפְעָמִים כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ מִתְרַחֲקִים מֵהַיַּהֲדוּת, מֵרֹב הַבִּלְבּוּל אֶצְלָם שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁחַיָּב לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל מַאֲמִינִים בְּנֵי תּוֹרָה בְּדֹחַק וְאֶת תְּחוּשָׁה זוֹ אֵינָם רוֹצִים לַחֲווֹת עוֹד, אָז גַּם כְּדִבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם ז"ל בֶּן הָרַמְבַּ"ם קוֹרֶה כָּאן שֶׁהֵם שׁוֹקְעִים בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה יוֹתֵר מִדַּי אוֹ אֲפִלּוּ מִתְרַחֲקִים מֵהַיַּהֲדוּת, כִּי תְּחוּשַׁת הָעֲנִיּוּת הִיא הַקָּשָׁה מִכֻּלָּם, עַד שֶׁחֲזַ"ל אוֹמְרִים שֶׁיְּכוֹלָה לְהַעֲבִיר אֶת הָאָדָם עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ לִגְרֹם לָאָדָם כְּפִירָה גְּדוֹלָה. אֲשֶׁר מִפֹּה רוֹאִים כַּמָּה חָשׁוּב עִנְיָן זֶה בַּבַּיִת שֶׁיִּהְיֶה מְקוֹר פַּרְנָסָה, בִּכְדֵי לְהַשְׁלִים שְׁלֵמוּת אוֹר הָאִשָּׁה וְהַיְלָדִים שֶׁאָז נַפְשָׁם מְשֻׁחְרֶרֶת וְיַצִּיבָה, וְלֹא מְצֻמְצֶמֶת וְסוֹבֶלֶת שֶׁמֵּרִבּוּי הַסֵּבֶל בְּעִנְיָן זֶה יָכוֹל לָבוֹא לִכְפִירוֹת.

 כְּמַאֲמַר (במשנה מסכת אבות פרק ב סעיף ב): רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר, יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן. עַיֵּן (ברטנורא על סעיף זה): תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה – וְאִם תֹּאמַר יְהֵא עָמֵל בַּתּוֹרָה תָּמִיד וִיגִיעָתָהּ תְּהֵא מְשַׁכַּחַת עָוֹן, וּמַה צֹּרֶךְ לִמְלָאכָה, לְכָךְ הֻזְקַק לוֹמַר וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה סוֹפָהּ בְּטֵלָה, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּלֹא מְזוֹנוֹת, וּמְלַסְטֵם הַבְּרִיּוֹת וּמְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ. (לָמָּה מְלַסְטֵם הַבְּרִיּוֹת וּמְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ, כִּי מֵהַדְּחָק בָּא כְּפִירוֹת שֶׁגּוֹרֶמֶת לָאָדָם לְרַמּוֹת אֶת הַבְּרִיּוֹת אוֹ לִגְזֹל מֵהַבְּרִיּוֹת כִּי הוּא צָרִיךְ לְכֶסֶף, וְאָז עוֹבֵר עַל הַתּוֹרָה שֶׁזֶּה מְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ דְּהַיְנוּ כְּבָר שׁוֹכֵחַ מִמַּה שֶּׁלָּמַד וּמִיִּרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁבִּגְלַל זֶה חֲזַ"ל אוֹמְרִים שֶׁכָּל כָּךְ חָשׁוּב לְכַבֵּד אֶת הָאִשָּׁה בְּכָל עִנְיָנִים אֵלּוּ שֶׁמַּבְטִיחִים שֶׁבִּזְכוּת זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְזַכֶּה אֶת הָאָדָם לַעֲשִׁירוּת אִם יְקַיֵּם זֹאת עַיֵּן (תלמוד בבלי מסכת ברכות עמוד נ"ט דף א): אוֹקִירוּ לִנְשַׁיְיכוּ כִּי הֵיכִי דְּתִתְעַתְּרוּ. – (כַּבְּדוּ אֶת נְשֵׁיכֶם כִּי כָּכָה תִּתְעַשְּׁרוּ – שֶׁצָּרִיךְ גַּם לִרְאוֹת אֶת זֶה לְעִנְיַן הַפֵּרוֹת שֶׁזֶּה גַּם מַשְׁפִּיעַ עַל הַיְלָדִים בְּנוֹסָף. וְכֵן בִּכְדֵי שֶׁנָּבִין כַּמָּה עִנְיָן זֶה חָשׁוּב לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵיךְ שֶׁמִּתְבַּטֵּל מַצָּב זֶה וְנִהְיָה קַטְנוּת בַּבַּיִת יוֹתֵר מִדַּי, וְאַהֲבַת הָאִשָּׁה לְבַעְלָהּ נִפְגַּעַת מִיָּד דָּנִים אֶת הַבַּיִת), עַיֵּן (ספר המידות אות אהבה חלק שני סעיף ב): אַהֲבַת אִשָּׁה לְבַעְלָהּ נִכָּר בַּזְּבוּבִים וְיַתּוּשִׁים שֶׁבַּבַּיִת גַּם עַל־יְדֵי אַהֲבָתָם יְכוֹלִין לֵידַע כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע אִם כְּבָר נֶחֱלָשׁ אִם לָאו.

וְעַיֵּן (ספר המידות אות המתקת דין חלק א סעיף ק"ט): כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ מִדַּת־הַדִּין שֶׁל מַעְלָה עַל הָאָדָם, אַף־עַל־פִּי שֶׁעֲדַיִן אֵינָם שׁוֹלְטִין עָלָיו, יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ אֶת מִדַּת־הַדִּין עַל־יְדֵי הַזְּבוּבִים שֶׁבַּבַּיִת. (וְכֵן בִּגְלַל זֶה נִפְגָּם הָאֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה זוֹ תְּפִלָּה דְּהַיְנוּ שֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל) עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה י"ד סעיף י): וְעַל יְדֵי הַיִּרְאָה הוּא זוֹכֶה לִשְׁלוֹם בַּיִת, וְעַל יְדֵי שְׁלוֹם בַּיִת הוּא זוֹכֶה לִתְפִלָּה, וְעַל יְדֵי תְּפִלָּה הוּא זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי. (עַל יְדֵי שֶׁמְּכַבֵּד יִרְאֵי הַשֵּׁם וּפְרָט יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת יְסוֹדֵי הָעוֹלָם וּבִפְרָט אֶת צַדִּיק הַדּוֹר רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְיִרְאָה שֶׁעַל יָדָהּ זוֹכִים לִשְׁלוֹם בַּיִת שֶׁעַל יָדוֹ זוֹכִים לִתְפִלָּה שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי). וְעַיֵּן (ספר המידות אות אמונה חלק שני סעיף ט): עַל־יְדֵי מִעוּט אֱמוּנָה נִתְרַבּוּ הַזְּבוּבִים בָּעוֹלָם. ועין (ספר המידות אות בנים סעיף צ"ו): מִי שֶׁאֵין לוֹ רַחֲמָנוּת עַל בָּנָיו, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בְּשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה. (וְכַמּוּבָן כָּל עִנְיָנִים אֵלּוּ לֹא מְדֻבָּר שֶׁאָדָם יַשְׁפִּיעַ עַל יְדֵי שֶׁיַּכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְחוֹבוֹת עַל זֶה אִם אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ כָּרֶגַע, כִּי רַבֵּנוּ זי"ע נֶגֶד חוֹבוֹת,

עַיֵּן (שיחות הר"ן שיחה קכ"ב): שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁאִם לא הָיָה מַמְתִּין בְּבִטָּחוֹן לִישׁוּעַת ה' כְּבָר הָיָה אִישׁ נוֹסֵעַ וּמְטֻלְטָל כְּמוֹ כָּל הַנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים עַצְמָם בִּשְׁבִיל הַפַּרְנָסָה כַּנָּהוּג עַכְשָׁו וְהַכַּוָּנָה כִּי אָמַר זֹאת לְעִנְיַן הַנְהָגַת הַבַּיִת בְּפַרְנָסָה וּמַלְבּוּשִׁים וּשְׁאָר צָרְכֵי הַבַּיִת שֶׁעַל פִּי רֹב חָסֵר לָאָדָם הַרְבֵּה, כְּגוֹן לָזֶה חָסֵר מַלְבּוּשׁ פָּשׁוּט, וְיֵשׁ שֶׁחָסֵר לָהֶם מַלְבּוּשִׁים חֲשׁוּבִים אוֹ דִּירָה וְכוּ', שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְתִּין לִישׁוּעַת ה' וְלִבְלִי לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה (ערובין יג:) לְמַלְּאוֹת הַחִסָּרוֹן תֵּכֶף וּמִיָּד רַק צְרִיכִין לְהַמְתִּין עַד יְרַחֵם ה' וְאָמַר עַל עַצְמוֹ עִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁאִם לא הָיָה מַמְתִּין, כְּגוֹן כְּשֶׁהָיָה חָסֵר לוֹ אֵיזֶה דָּבָר, אִם הָיָה דּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה שֶׁיִּהְיֶה דַּוְקָא תֵּכֶף, הָיָה צָרִיךְ לִלְווֹת לְעַצְמוֹ וְלִהְיוֹת בַּעַל חוֹב עַד שֶׁהָיָה מֻכְרָח לִהְיוֹת נוֹסֵעַ וּמְטֻלְטָל כְּמוֹ שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים עִנְיַן הַנּוֹסְעִים שֶׁהֵם מֻכְרָחִים תָּמִיד לִסַּע עַל הַמְּדִינָה מֵחֲמַת שֶׁהֵם תָּמִיד בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, וְעִנְיָן זֶה צְרִיכִים לֵידַע מְאֹד וּצְרִיכִין לִלְמֹד עַצְמוֹ לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה מְאֹד כִּי לְכָל אָדָם חָסֵר הַרְבֵּה אֲפִלּוּ בַּעֲלֵי בָּתִּים וַעֲשִׁירִים גְּדוֹלִים, מִכָּל שֶׁכֵּן מְקַבְּלִים אֲפִלּוּ הַחֲשׁוּבִים וְהַגְּדוֹלִים וְצָרִיךְ לָזֶה לְהִסְתַּפֵּק בְּמִעוּט וּלְהַנְהִיג בֵּיתוֹ כְּפִי הַשָּׁעָה וְהַזְּמַן וְאִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁצָּרִיךְ מַלְבּוּשׁ אוֹ לְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו אַף־עַל־פִּי שֶׁמֻּכְרָח לוֹ אַל יִדְחַק הַשָּׁעָה לִלְווֹת וּלְהַקִּיף וְלִהְיוֹת בַּעַל חוֹב, אַךְ יַמְתִּין עַד שֶׁיָּבוֹא עִתּוֹ וְטוֹב לִסְבֹּל דֹּחַק אֲפִלּוּ בִּמְזוֹנוֹת וְכָל־שֶׁכֵּן בְּמַלְבּוּשִׁים וְדִירוֹת וְכוּ' וְלֹא לִהְיוֹת בַּעַל חוֹב וּמוּטָב שֶׁיִּהְיֶה בַּעַל חוֹב לְעַצְמוֹ אוֹ לִבְנֵי בֵּיתוֹ בְּמַלְבּוּשִׁים מִלִּהְיוֹת בַּעַל חוֹב לְהַחֶנְוָנִי אוֹ לַאֲחֵרִים כִּי בְּכָל עִנְיְנֵי פַּרְנָסָה צְרִיכִין לְהַמְתִּין עַד שֶׁיָּבוֹא עִתּוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה, טו): "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ". וְעַל  כֵּן כְּשֶׁהִיא רוֹאָה זֶה הַכֶּסֶף אוֹ שְׁוֵה כֶּסֶף, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אוֹרָהּ כַּנַּ"ל, בְּיַד זֶה הָאִישׁ שֶׁבָּא לְקַדֵּשׁ אוֹתָהּ וּלְהַשְׁלִימָהּ, עַל יְדֵי זֶה תְּאֵבָה אֵלָיו וְנִכְסֶפֶת לוֹ שֶׁהוּא יַשְׁלִים אוֹרָהּ וִיקַבֵּץ נִדָּחֶיהָ מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת.

(וּבַסּוֹף, שֶׁזֶּה שֹׁרֶשׁ הָעֵצָה) – וְזֶה שֶׁנּוֹתֵן לָהּ כְּתֻבָּה תֵּכֶף אַחַר הַקִּדּוּשִׁין וּמַבְטִיחַ לָהּ בַּכְּתֻבָּה 'וַאֲנָא אֶפְלַח וְאוֹקִיר וְאוֹזִין וַאֲפַרְנֵס יָתֵךְ' (וַאֲנִי אֶעֱבֹד וַאֲכַבֵּד וְאָזִין וַאֲפַרְנֵס אוֹתָךְ), שֶׁמַּבְטִיחַ לָהּ לְהַשְׁלִים אוֹרָהּ תָּמִיד עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל. (כָּל סָעִיף זֶה מְדַבֵּר עַל מַצָּב שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ מֻגְדָּר עַל פִּי הַהֲלָכָה לְאָדָם אֲשֶׁר מֻתָּר לוֹ לְבַקֵּשׁ צְדָקָה, וְגַם מַה שֶּׁרַבֵּנוּ זי"ע מַזְכִּיר בִּמְעַט מְקוֹמוֹת עַל מַעֲלַת הַהוֹלֵךְ לִצְדָקָה, מְדֻבָּר בְּאָדָם אֲשֶׁר מֻגְדָּר עַל פִּי הַהֲלָכָה כְּאָדָם אֲשֶׁר צָרִיךְ לָלֶכֶת לִצְדָקָה, כִּי מֵהַשָּׁמַיִם הוּא בְּמַצָּב זֶה, וְלֹא לְאָדָם שֶׁבּוֹחֵר לְכַתְּחִלָּה לַהֲפֹךְ מַצָּב זֶה לִמְקוֹר פַּרְנָסָתוֹ, כִּי יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין הַמּוֹכֵר דְּבָרִים עַל הַדְּלָתוֹת וְכוּ' וְאוֹמֵר מְחִיר דָּבָר וְדָבָר לְבֵין הַמְבַקֵּשׁ צְדָקָה, שֶׁאָז הוּא בִּכְלַל מְבַקְשֵׁי צְדָקָה, גַּם אִם נוֹתֵן מַשֶּׁהוּ בִּתְמוּרָה. אֲשֶׁר הֲבָנַת עִנְיָנִים אֵלּוּ יְכוֹלִים לְשַׁפֵּר אֶת כָּל חַיֵּי הָאָדָם לְטוֹבָה וְלִשְׁלוֹם בַּיִת וּלְשָׁלוֹם עִם כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ וּמַכִּירָיו, וּלְשָׁמְרוֹ מֵחִלּוּל הַשֵּׁם כַּמְבֹאָר לְעֵיל מֵרַבִּי אַבְרָהָם ז"ל בֶּן הָרַמְבַּ"ם ז"ל, וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת. וְגַם לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים יֵשׁ אֵין סְפֹר דְּרָכִים, כְּגוֹן לִקְנוֹת מִכַּסְפֵּי מַעֲשֵׂר וַאֲפִלּוּ לְחַלֵּק בְּחִנָּם, אוֹ תָּמִיד שֶׁיִּהְיֶה עִם הָאָדָם חֹמֶר לְזִכּוּי הָרַבִּים אֲשֶׁר יוּכַל לָתֵת בִּזְמַן עֲבוֹדָתוֹ. אוֹ פָּשׁוּט לִקְנוֹת וְלִמְכֹּר. אֲבָל אֵין שׁוּם עִנְיָן לְהַלְבִּישׁ אֶת מַעֲלַת זִכּוּי הָרַבִּים בִּסְתִירָה עִם הַהֲלָכָה וְלִהְיוֹת בִּכְלַל מְבַקְשֵׁי צְדָקָה אִם אֵינוֹ מֻגְדָּר כָּךְ, בִּפְרָט שֶׁזֶּה פַּרְנָסָתוֹ הָאִישִׁית וְלִחְיוֹת חַיֵּי צַעַר וְדַחֲקוּת הוּא וִילָדָיו וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וְלִהְיוֹת נֵטֶל עַל מְקֹרָבָיו וַאֲחֵרִים מִבְּלִי שֶׁצָּרִיךְ, כִּי זוֹ אֵינוֹ דַּעַת רַבֵּנוּ זי"ע, וּבִפְרָט שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע הִקְפִּיד מְאֹד עַל הֲלָכָה שֶׁלֹּא לָזוּז מִשֻּׁלְחָן עָרוּךְ כְּהוּא זֶה, כִּי כָּל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים מְשֻׁלָּבִים בַּהֲלָכָה בְּצוּרָה טְהוֹרָה וּמְדֻיֶּקֶת כַּמְבֹאָר לְעֵיל. וּבִפְרָט בְּדוֹרֵנוּ שֶׁגַּם אוּלַי גּוֹבֵל בְּחִלּוּל הַשֵּׁם מִצַּד שְׁאָר הָעוֹלָם הַחַיִּים כְּדַרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲשֶׁר אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם וּלְזַכּוֹתָם בְּלִי לִהְיוֹת בִּכְלַל מְבַקְשֵׁי צְדָקָה אִם אֵינוֹ בְּמַעֲמָד זֶה בֶּאֱמֶת). עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ב שיחה קל"א): כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ אֶת רַבֵּנוּ שֶׁיְּפָרֵשׁ לוֹ דָּבָר בְּסֵפֶר "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן", לֹא עָנָהוּ רַבֵּנוּ כְּלוּם, רַק אָמַר לוֹ: "יָכוֹל הִנְּךָ לְקַמֵּט אֶת סִפְרִי כְּפִי רְצוֹנְךָ לוֹמַר בּוֹ פֵּרוּשִׁים כִּלְבָבְךָ, אוּלָם אַל תִּפְגַּע בְּסָעִיף קָטָן שֶׁבַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ!"

4. מי שיאמר לך שהעבירות שלך משמיים נגזרו ושזה לא אתה בחרת, או גם וגם דהינו גם בחרת וגם נגזר, או לכתחילה בחרת אבל לאחר מעשה זה היה גזרה משמיים תברח ממנו כמה שיותר מהר לפני שינסה להכניס בך חכמות שיהיה לך קשה להוציא ממך. עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה נ"ד חלק ב): הַבְּחִירָה בְּיַד הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ, וַאֲפִלּוּ כָּל הַדְּבָרִים, הַכֹּל בְּיַד הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי לְהִתְנַהֵג הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ כִּבְחִירָתוֹ. כִּי בְּיַד יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִירָה בְּיָדָם עַל כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אֵצֶל אֲחֵרִים יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מֻכְרָחִים בָּהֶם, אֲבָל אֵצֶל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, כְּגוֹן לִנְסֹעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם וְכַיּוֹצֵא, יֵשׁ בּוֹ עֲבוֹדָה, וְעַל כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִירָה עַל הַכֹּל. עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה ק"י חלק ב): שָׁמַעְתִּי שֶׁאִישׁ אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ, כֵּיצַד הוּא הַבְּחִירָה? הֵשִׁיב לוֹ בִּפְשִׁיטוּת שֶׁהַבְּחִירָה הִיא בְּיַד הָאָדָם בִּפְשִׁיטוּת, "אִם רוֹצֶה – עוֹשֶׂה, וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה – אֵינוֹ עוֹשֶׂה". וְרָשַׁמְתִּי זֹאת, כִּי הוּא דָּבָר נִצְרָךְ מְאֹד, כִּי כַּמָּה בְּנֵי אָדָם נְבוֹכִים בָּזֶה מְאֹד. עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה נ"ו סעיף ג): (לאחר כמה שורות) וַאֲפִלּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם עוֹשִׂין עֲבֵרָה, שֶׁהוּא לֹא כִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עִם כָּל זֶה בְּוַדַּאי יֵשׁ שָׁם חִיּוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ שֶׁהוּא בְּהֶעֱלֵם וּבְצִמְצוּם גָּדוֹל. (דְּהַיְנוּ עֲבֵרָה הִיא לֹא רְצוֹן הַשֵּׁם אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְשִׁיךְ לְחַיּוֹת אֶת מַעֲשֵׁה הָעֲבֵרָה מִצַּד הַבְּחִירָה וְנִסָּיוֹן שֶׁבָּרָא, אֲבָל הָעֲבֵרָה אֵינָהּ רְצוֹנוֹ כִּלְשׁוֹנוֹ שָׁם, דְּהַיְנוּ אֵין רְצוֹן ה' נִמְצָא בַּעֲבֵרָה לָכֵן אֵינוֹ מְחַיֶּה אוֹתוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים אֶלָּא כְּאָדָם הַמַּפְנֶה פָּנָיו מחֲבֵרוֹ וּמַשְׁלִיךְ לוֹ חִיּוּתוֹ מֵאֲחוֹרֵי כְּתֵפוֹ, כְּאֶחָד הַנּוֹתֵן לוֹ חַיִּים אַךְ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַבִּיט בּוֹ). עַיֵּן (ספר הכללים לרמח"ל ז"ל שמדבר בעיקר על אמונת היחוד סעיף כ"ח): (לאחר כמה שורות) בִּרְצוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה בִּבְנֵי אָדָם, שֶׁהִיא מַה שֶּׁאֵינוֹ בִּידֵי שָׁמַיִם, הִנֵּה יִצְטָרֵךְ שֶׁהָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן יִתֵּן לָהֶם עִנְיָן שֶׁבּוֹ לֹא יִהְיוּ צְרִיכִים לוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִים בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים, וְיוּכְלוּ לִפְעֹל מִצַּד עַצְמָם כִּבְחִירָתָם. וְזֶה נַעֲשֶׂה בַּמֶּה שֶׁאִמָּא יוֹצְאָה מִזְּעֵיר אַנְפִּין, וְנִכְנֶסֶת בְּנוּקְבָא, וְנוֹסֶרֶת אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, וּבוֹנָה אוֹתָהּ שֶׁלֹּא עַל יָדוֹ. וְזֶה מַה שֶּׁנּוֹתֵן בְּשֹׁרֶשׁ הַתַּחְתּוֹנִים כֹּחַ בִּלְתִּי מִצְטָרֵךְ אֶל הַהֶאָרָה הָעֶלְיוֹנָה, אֶלָּא מֻטְבָּע בְּעַצְמָם, שֶׁלֹּא יִפְעֲלוּ בְּכֹחַ מֻכְרָח, אֶלָּא בְּכֹחַ בְּחִירִיִּי. וְהִיא הַנּוֹתֶנֶת לָהֶם שֶׁבַח וּמַעֲלָה, שֶׁמִּשָּׁם וָהָלְאָה נוֹגֵעַ לָהֶם לָבוֹא אֶל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְנֵחָשֵׁב אֶצְלוֹ כְּאִשָּׁה לְבַעְלָהּ, וְשֶׁיִּהְיֶה הַמֶּלֶךְ פּוֹנֶה אֲלֵיהֶם בְּאַהֲבָה, כִּי הֵם הַמְשֻׁנִּים לְשֶׁבַח מִכָּל שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַמַּעֲשֶׂה הַבְּחִירִיִּי הַזֶּה. הוּא הַמּוֹעִיל יוֹתֵר לַבְּרִיאָה, וְהַנּוֹתֵן לָהּ הַשְּׁלֵמוּת. וְנִמְצָאִים שֻׁתָּפִים עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּקִיּוּם עוֹלָמוֹ וְהַשְׁלָמָתוֹ. עַיֵּן (כתבי האר"י ז"ל ספר עץ חיים חלק א שער הכללים פרק ב): (לאחר כמה שורות) כִּי כַּוָּנַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן הָיְתָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה וְרָצוֹן בְּיַד הָאָדָם, בַּאֲשֶׁר שֶׁתִּהְיֶה טוֹב וְרַע בָּעוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁשֹּׁרֶשׁ הָרָע בָּא, מִמַּאנִין תְּבִירִין, (כֵּלִים שְׁבוּרִים) וְהַטּוֹב בָּא, מֵהָאוֹר הַגָּדוֹל, וְאִם לֹא הָיָה כֵּן, לֹא הָיָה רַק טוֹב בָּעוֹלָם, וְאָז לֹא הָיָה שָׂכָר וְעֹנֶשׁ. אַךְ עַתָּה שֶׁיֵּשׁ טוֹב וְרַע, יֵשׁ שָׂכָר וְעֹנֶשׁ שָׂכָר לַצַּדִּיקִים, וְעֹנֶשׁ לָרְשָׁעִים. שָׂכָר לַצַּדִּיקִים, שֶׁעַל יְדֵי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, הַנִּיצוֹצִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיָּרְדוּ, הֵם מַעֲלִין אוֹתָם מִתּוֹךְ הַקְּלִפּוֹת. וְעֹנֶשׁ לָרְשָׁעִים, שֶׁהוֹרִיד עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו הָרָעִים, מֵאוֹר הַגָּדוֹל אֶל הַקְּלִפּוֹת, (דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי פְּעֻלָּה זוֹ לֹא מַעֲלִין נִיצוֹצוֹת אֶלָּא מְאַבְּדִין נִיצוֹצוֹת) וְהַקְּלִפָּה בְּעַצְמָהּ, הִיא רְצוּעָה שֶׁל מַלְקוּת, לְיַסֵּר הָרָשָׁע. 

עַיֵּן (משנה תורה לרמב"ם ספר המדע הלכות תשובה פרק ה): א. רְשׁוּת כָּל אָדָם נְתוּנָה לוֹ: אִם רָצָה לְהַטּוֹת עַצְמוֹ לְדֶרֶךְ טוֹבָה וְלִהְיוֹת צַדִּיק, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ; וְאִם רָצָה לְהַטּוֹת עַצְמוֹ לְדֶרֶךְ רָעָה וְלִהְיוֹת רָשָׁע, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. הוּא שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה "הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע" (בראשית ג,כב), כְּלוֹמַר הֵן מִין זֶה שֶׁל אָדָם הָיָה אֶחָד בָּעוֹלָם, וְאֵין לוֹ מִין שֵׁנִי דּוֹמֶה לוֹ בְּזֶה הָעִנְיָן, שֶׁיְּהֵא הוּא מֵעַצְמוֹ בְּדַעְתּוֹ וּבְמַחֲשַׁבְתּוֹ יוֹדֵעַ הַטּוֹב וְהָרָע וְעוֹשֶׂה כָּל מַה שֶּׁהוּא חָפֵץ, וְאֵין לוֹ מִי שֶׁיְּעַכֵּב עַל יָדוֹ מִלַּעֲשׂוֹת הַטּוֹב אוֹ הָרָע. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא, "פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ".

ב. אַל יַעֲבֹר בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ דָּבָר זֶה שֶׁאוֹמְרִים טִפְּשֵׁי הָאֻמּוֹת וְרֹב גּוֹלְמֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר עַל הָאָדָם מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק אוֹ רָשָׁע. אֵין הַדָּבָר כֵּן, אֶלָּא כָּל אָדָם וְאָדָם רָאוּי לִהְיוֹת צַדִּיק כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ אוֹ רָשָׁע כְּיָרָבְעָם, אוֹ חָכָם אוֹ סָכָל, אוֹ רַחֲמָן אוֹ אַכְזָרִי, אוֹ כִּילִי אוֹ שׁוּעַ; וְכֵן שְׁאָר כָּל הַדֵּעוֹת. וְאֵין לוֹ מִי שֶׁיִּכְפֵּהוּ וְלֹא גּוֹזֵר עָלָיו, וְלֹא מִי שֶׁמּוֹשְׁכוֹ לְאֶחָד מִשְּׁנֵי הַדְּרָכִים, אֶלָּא הוּא מֵעַצְמוֹ וּמִדַּעְתּוֹ נוֹטֶה לְאֵיזֶה דֶּרֶךְ שֶׁיִּרְצֶה. הוּא שֶׁיִּרְמְיָהוּ אוֹמֵר "מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא, הָרָעוֹת וְהַטּוֹב" (איכה ג, לח), כְּלוֹמַר אֵין הַבּוֹרֵא גּוֹזֵר עַל הָאָדָם לֹא לִהְיוֹת טוֹב, וְלֹא לִהְיוֹת רַע. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא, נִמְצָא זֶה הַחוֹטֵא הוּא הִפְסִיד עַל עַצְמוֹ; וּלְפִיכָךְ רָאוּי לוֹ לִבְכּוֹת וּלְקוֹנֵן עַל מַה שֶּׁעָשָׂה לְנַפְשׁוֹ, וּגְמָלָהּ רָעָה. הוּא שֶׁכָּתוּב אַחֲרָיו "מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי גֶּבֶר עַל־חֲטָאָיו" (איכה ג, לט). וְחָזַר וְאָמַר הוֹאִיל וּרְשׁוּתֵנוּ בְּיָדֵינוּ, וּמִדַּעְתֵּנוּ עָשִׂינוּ כָּל הָרָעוֹת, רָאוּי לָנוּ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲזֹב רִשְׁעֵנוּ, שֶׁהָרְשׁוּת עַתָּה בְּיָדֵינוּ. הוּא שֶׁכָּתוּב אַחֲרָיו, "נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד ה'" (איכה ג, מ).

ג. וְדָבָר זֶה עִקָּר גָּדוֹל הוּא, וְהוּא עַמּוּד הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת־הַחַיִּים וְאֶת־הַטּוֹב וְאֶת־הַמָּוֶת וְאֶת־הָרָע" (דברים ל, טו), וְכָתוּב "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה" (דברים יא, כו): כְּלוֹמַר שֶׁהָרְשׁוּת בְּיֶדְכֶם; וְכָל שֶׁיַּחְפֹּץ הָאָדָם לַעֲשׂוֹת מִמַּעֲשֵׁה בְּנֵי הָאָדָם, עוֹשֵׂה, בֵּין טוֹבִים בֵּין רָעִים. וּמִפְּנֵי זֶה הָעִנְיָן נֶאֱמַר "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם" (דברים ה, כה) כְּלוֹמַר שֶׁאֵין הַבּוֹרֵא כּוֹפֶה בְּנֵי הָאָדָם וְלֹא גּוֹזֵר עֲלֵיהֶן לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה, אֶלָּא לִבָּם מָסוּר לָהֶם.

ד. אִלּוּ הָיָה הָאֵל גּוֹזֵר עַל הָאָדָם לִהְיוֹת צַדִּיק אוֹ רָשָׁע, אוֹ אִלּוּ הָיָה שָׂם דָּבָר שֶׁמּוֹשֵׁךְ אֶת הָאָדָם בְּעִקַּר תּוֹלַדְתּוֹ לְדֶרֶךְ מִן הַדְּרָכִים, אוֹ לְמַדָּע מִן הַמַּדָּעוֹת, אוֹ לְדֵעָה מִן הַדֵּעוֹת, אוֹ לְמַעֲשֶׁה מִן הַמַּעֲשִׂים, כְּמוֹ שֶׁבּוֹדִים מִלִּבָּם הַטִּפְּשִׁים הוֹבְרֵי שָׁמַיִם, הֵיאַךְ הָיָה מְצַוֶּה לָנוּ עַל יְדֵי הַנְּבִיאִים עֲשֵׂה כָּךְ וְאַל תַּעֲשֶׂהָ כָּךְ, הֵטִיבוּ דַּרְכֵיכֶם וְאַל תֵּלְכוּ אַחֲרֵי רִשְׁעֲכֶם, וְהוּא מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ כְּבָר נִגְזַר עָלָיו, אוֹ תּוֹלַדְתּוֹ תִּמְשֹׁךְ אוֹתוֹ לְדָבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָזוּז מִמֶּנּוּ. וּמַה מָּקוֹם הָיָה לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וּבְאֵיזֶה דִּין וְאֵיזֶה מִשְׁפָּט נִפְרָע מִן הָרָשָׁע אוֹ מְשַׁלֵּם שָׂכָר לַצַּדִּיק, "הֲשֹׁפֵט כָּל־הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט" (בראשית יח,כה). וְאַל תִּתְמַהּ וְתֹאמַר הֵיאַךְ יִהְיֶה הָאָדָם עוֹשֵׂה כָּל מַה שֶּׁיַּחְפֹּץ, וְיִהְיוּ מַעֲשָׂיו מְסוּרִין לוֹ, וְכִי יֵעָשֶׂה בָּעוֹלָם דָּבָר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת קוֹנוֹ וּבְלֹא חֶפְצוֹ, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר "כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ ה', עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ"  (תהלים קלה, ו). דַּע שֶׁהַכֹּל בְּחֶפְצוֹ יֵעָשֶׂה, וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּעֲשֵׂינוּ מְסוּרִין לָנוּ. כֵּיצַד? כְּשֵׁם שֶׁחָפֵץ הַיּוֹצֵר לִהְיוֹת הָאֵשׁ וְהָרוּחַ עוֹלִים לְמַעְלָה, וְהַמַּיִם וְהָאָרֶץ יוֹרְדִים לְמַטָּה, וְהַגַּלְגַּל סוֹבֵב בְּעִגּוּל, וְכֵן שְׁאָר בְּרִיּוֹת הָעוֹלָם לִהְיוֹת כְּמִנְהָגָן שֶׁחָפֵץ בּוֹ. כָּכָה חָפֵץ לִהְיוֹת הָאָדָם רְשׁוּתוֹ בְּיָדוֹ, וְכָל מַעֲשָׂיו מְסוּרִין לוֹ, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ לֹא כּוֹפֶה וְלֹא מוֹשֵׁךְ, אֶלָּא הוּא מֵעַצְמוֹ וּבְדַעְתּוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֵל עוֹשֶׂה כָּל שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת. לְפִיכָךְ דָּנִין אוֹתוֹ לְפִי מַעֲשָׂיו: אִם עָשָׂה טוֹבָה, מְטִיבִין לוֹ; וְאִם עָשָׂה רָעָה, מְרִיעִין לוֹ. הוּא שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר "מִיֶּדְכֶם, הָיְתָה זֹאת" (מלאכי א, ט) "גַּם הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם" (ישעיהו סו,ג). וּבְעִנְיָן זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ…. וְדַע, כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט" (קוהלת יא, ט), דַּע שֶׁיֵּשׁ בְּיָדְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת, וְעָתִיד אַתָּה לִיתֵּן אֶת הַדִּין.

ה. שֶׁמָּא תֹּאמַר וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה קֹדֶם שֶׁיִּהְיֶה: יָדַע שֶׁזֶּה יִהְיֶה צַדִּיק אוֹ רָשָׁע, אוֹ לֹא יָדַע; אִם יָדַע שֶׁהוּא יִהְיֶה צַדִּיק, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה צַדִּיק, וְאִם תֹּאמַר שֶׁיָּדַע שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה רָשָׁע, הֲרֵי לֹא יָדַע הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ. דַּע שֶׁתְּשׁוּבַת שְׁאֵלָה זוֹ "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי־יָם" (איוב יא,ט), וְכַמָּה עִקָּרִים גְּדוֹלִים וַהֲרָרִים רָמִים תְּלוּיִים בָּהּ; אֲבָל צָרִיךְ אַתָּה לֵידַע וּלְהָבִין בְּדָבָר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. (בהמשך) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּדֵעָה שֶׁהִיא חוּץ מִמֶּנּוּ כִּבְנֵי אָדָם שֶׁהֵן וְדַעְתָּם שְׁנַיִם, אֶלָּא הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְדַעְתּוֹ אֶחָד; וְאֵין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלָה לְהַשִּׂיג דָּבָר זֶה עַל בֻּרְיוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְהַשִּׂיג וְלִמְצֹא אֲמִתַּת הַבּוֹרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי לֹא־יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג,כ), כָּךְ אֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְהַשִּׂיג וְלִמְצֹא דַּעְתּוֹ שֶׁל בּוֹרֵא: הוּא שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי" (ישעיהו נה, ח). וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא, אֵין בָּנוּ כֹּחַ לֵידַע הֵיאַךְ יֵדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַבְּרוּאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם. אֲבָל נֵדַע בְּלֹא סָפֵק, שֶׁמַּעֲשֵׁה הָאָדָם בְּיַד הָאָדָם; וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשְׁכוֹ, וְלֹא גּוֹזֵר עָלָיו לֹא לַעֲשׂוֹת כָּךְ וְלֹא שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כָּךְ. וְלֹא מִפְּנֵי קַבָּלַת הַדָּת בִּלְבַד נֵדַע דָּבָר זֶה, אֶלָּא בִּרְאִיּוֹת בְּרוּרוֹת מִדִּבְרֵי הַחָכְמָה. וּמִפְּנֵי זֶה נֶאֱמַר בַּנְּבוּאָה שֶׁדָּנִין אֶת הָאָדָם עַל כָּל מַעֲשָׂיו כְּפִי מַעֲשָׂיו, אִם טוֹב וְאִם רַע. וְזֶה הָעִקָּר, שֶׁכָּל דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה תְּלוּיִין בּוֹ. 

וכן כל שאלה ניתן לשלוח פה ובעזרת ה' יתברך תתקבל תשובה.

(מתוך ספר יחידי הדורות)

להורדת הספר לחץ