עיין (אוצר היראה מועדי ה' יום כפור סעיף א'): יוֹם-כִּפּוּר הוּא כְּלָלִיּוּת כָּל הַיָּמִים, וְהוּא מְחַיֶּה כָּל הַיָּמִים, וְהוּא מַכְנִיעַ הַלֵּב לְדַבֵּק כָּל הָרְצוֹנוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבָד; וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְבַּטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלוֹקוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וְנַעֲשֶה שָׁלוֹם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ שָשוֹן וְשִמְחָה.
(סעיף ב'): יוֹם-כִּפּוּר הוּא גְּמַר תִּקּוּן הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית .
(סעיף ג'): כְּפִי הַ'סְּלַח נָא' שֶׁפּוֹעֲלִין בְּיוֹם- הַכִּפּוּרִים כֵּן זוֹכִין לִקְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
(סעיף ד'): מַה שֶּׁקּוֹרִין מָחֳרַת יוֹם-כִּפּוּר שֵׁם ה', כִּי אָז אַחַר יוֹם-הַכִּפּוּרִים הוּא עִקַּר הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי שֶׁבְּיוֹם-כִּפּוּר נִתְרַצֶּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיִשְרָאֵל וְסוֹלֵחַ לָהֶם עֲונוֹתֵיהֶם, וְעַל- יְדֵי-זֶה מִמֵּילָא הֵם נִצּוֹלִים מִכָּל הָעֳנָשִׁים וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַגְּדָלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ.
עיין (ספר המידות אות תשובה חלק ב' סעיף א'): יוֹם שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וּמַעֲלֶה כָּל הַיָּמִים לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְכֵן יוֹם-הַכִּפּוּרִים הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן.
עיין (שיחות הר"ן שיחה רנ"א): בִּימֵי אֱלוּל וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וְיָמִים נוֹרָאִים עַד הוֹשַׁעְנָא רַבָּא צִוָּה לְכַמָּה אֲנָשִׁים לוֹמַר אָז כָּל סִפְרֵי תַּנַ"ךְ מִתְּחִלָּתָם וְעַד סוֹפָם וְגַם הוּא בְּעַצְמוֹ נָהַג כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים גַּם הָיָה גּוֹמֵר כַּמָּה סְפָרִים בַּיָּמִים הַלָּלוּ, וְאֵינִי זוֹכֵר לְבָאֲרָם הֵיטֵב.
עיין (ליקוטי הלכות הלכות ציצית הלכה ב' סעיף ה'): וזהו בחינת שמתעטפין ביום הכפור בטלית מבעוד יום. (שולחן ערוך סימן יח סעיף א' ברמ"א) כי כפרת יום הכפורים הוא בחינת ציצית. שהם בחנית איה מקום כבודו, שאומרים ביום הכפורים בכל הקדושות. כי יום הכפורים שהוא בחינת כתר, בחינת איה בחינת בראשית מאמר סתום שכולל כל היו"ד מאמרות. כי יום הכפורים כלליות יו"ד ימי תשובה שהם בחינת יו"ד מאמרות. וזהו בעצמו בחינת התשובה והכפרה של יום הכפורים על ידי בחינת איה, שעל ידי בחינה זו יוצאין ועולין מכל הקליפות ונתכפרין כל העונות בבחינת איה השה לעולה כנ"ל. שנתגלה ביום הכפורים שאז נראה אפרו של יצחק לפני השם יתברך כמובא. דהיינו בחינת ואיה השה לעולה כנ"ל. ועל כן אז מתעטפין בציצית כל היום כולו. כי כל זה הוא בחינת ציצית שהם בחינת איה השה לעולה כנ"ל. וזהו בחינת טלית של רצון שנתעטף השם יתברך וסידר י"ג מדות של רחמים לפני משה (ראש השנה יז). כי הציצית הם בחינת איה ששם רחמים ורצון וכפרה כמובא וכנ"ל.
עיין (ליקוטי הלכות הלכות תפילין הלכה ה' סעיף כ"ב): כי יום הכפורים הוא עיקר התשובה ועיקר התשובה היא לעלות מנפילתו שהוא בחינת נפל כנ"ל. להתגבר לחדש ימיו בבחינת (איכה ה') השיבנו וכו' חדש ימינו וכו' כנ"ל שזה בחינת מלכות דוד משיח כנ"ל. על כן אחר יום הכפורים הוא סוכות שהוא בחינת אקים את סוכת דוד הנופלת. לבטל בחינת הפלת נפלים ח"ו רק להקימם ולהחיותם בבחינת סומך ה' לכל הנופלים וכו כנ"ל. ועל כן אחר סוכות הוא שמיני עצרת. שהוא בחינת מלכות דוד. כמו שכתוב (שמואל א' ט') זה יעצור בעמי כמו שאמר רבינו ז"ל במקום אחר (ליקוטי א' סימן מ"ח). שאז הנוקבא עוצרת הטפה שלא תפיל כמו שכתוב בכונות היינו כנ"ל.
עיין (ליקוטי הלכות הלכות תפילין הלכה ו' סעיף כ"ג): והמן ימח שמו שהוא בחינת גיאות רצה לפגום בזה הגורל. ועל כן הפיל פור הוא הגורל. ועל שם זה נקרא פורים על שם הפור. כי זכו להכניע ולהפיל את המן ולהמשיך קדושת יום הכפורים שהיא גורל דקדושה שעל ידי זה זוכין לענוה אמתיית כנ"ל. וזה בחינת מה שצריכין להתענות ביום הכפורים להכניע פגם הגאות שנמשך על ידי מותרות האכילה כנ"ל. ומחמת שביום הכפורים צריכין לכפר כל העונות שנמשך משם כנ"ל. כי כולם נמשכין מחטא אדם הראשון שהפגם שלו היה על ידי אכילה שאכל מעץ הדעת. על כן צריכין להתענות ביום הכפורים לתקן זאת ולזכות לתכלית הענוה והביטול על ידי הכהן גדול שנכנס לפני ולפנים לנקודת האבן שתיה וכנ"ל.
