ערן, שאלה: שלום ! ב"ה הייתי באומן ומאד נהניתי, ושם פגשתי המון אנשים מכל מיני קבוצות של ברסלב חלק אמרו לי שברסלב זה אצל פלוני או אצל פלוני וממה שהיה מובן מהם שכל אחד היה בטוח שהרב שלו צדיק הדור ושכולם צריכים לשמוע לו, וזה דרך ברסלב מבחינתם. מה היא דרך ברסלב ?
תשובה: ערן היקר ברסלב כיום אינה דומה לשום חסידות מכיוון שבאף חסידות אין כמה זרמים ובברסלב יש וכן ברסלב כונו כל הדורות חסידים מתים מכיוון שאין להם אדמו"ר חי כשאר חסידויות. בכמה עשורים האחרונים נוצר המון בלבול בברסלב וב"ה שכעת הכל לאט לאט חוזר למקור כמו שהיה תמיד למעלה ממאתיים שנה. תמיד תדע וזכור זאת כי תצטרך לזה כך רבנו זי"ע הסביר שמתקרבים אליו. עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה ש"כ): אָמַר: כָּל מִי שֶׁיְּצַיֵּת אוֹתִי וִיקַיֵּם כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מְצַוֶּה, בְּוַדַּאי יִהְיֶה צַדִּיק גָּדוֹל יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה. וְהָעִקָּר לְהַשְׁלִיךְ שֵׂכֶל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי רַק כַּאֲשֶׁר יֹאמַר הוּא יְקֻיַּם הַכֹּל כְּמַאֲמָרוֹ. וְאָמַר אָז עִנְיַן עַם נָבָל וְלֹא חָכָם, כַּמְבֹאָר בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי א' בְּסִימָן קכ"ג, מִן הַסְּתָם מִי שֶׁיָּכוֹל לִלְמֹד בְּיוֹתֵר מְסֻגָּל בְּיוֹתֵר. (שִׂים לֵב לַדִּיּוּק הֶחָשׁוּב הַזֶּה, שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע מְיַחֵס אֶת הַהִתְקָרְבוּת אֵלָיו וְהִתְקָרְבוּת הָאָדָם לְמַעֲלוֹת הַצַּדִּיקוּת עַל יְדֵי קְרִיאַת סְפָרָיו, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר יְצַיֵּת אוֹתִי, וְרַבִּי נָתָן זַ"ל מַמְשִׁיךְ רַק כַּאֲשֶׁר יֹאמַר 'הוּא', דְּהַיְנוּ רַבֵּנוּ זי"ע יְקַיֵּם הַכֹּל כְּמַאֲמָרוֹ, שֶׁל רַבֵּנוּ זי"ע, וְלֹא מַזְכִּיר לִמְצֹא תַּלְמִיד שֶׁלּוֹ שֶׁיְּכַוֵּן, וְעוֹד מַזְכִּיר אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהַרְבֵּה לֹא מְבִינִים אוֹתָהּ, הַאִם זֶה צַדִּיק חַי אוֹ רַבֵּנוּ זי"ע, תּוֹרָה קכ"ג חֵלֶק א' בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֶרֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְבַּטֵּל לְצַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁרוֹאִים בִּפְשִׁיטוּת שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע מְיַחֵס זֹאת לְעַצְמוֹ, וְלָמָּה לֹא אוֹמֵר מִי שֶׁיִּשְׁמַע אוֹתִי יוֹתֵר, אִם הַהִתְקָרְבוּת אֵלָיו תּוֹלֶה בִּשְׁמִיעָתוֹ שֶׁהָיָה חַי?! וְהַהִתְקָרְבוּת הַיּוֹם כִּבְיָכוֹל מְחֻיֶּבֶת לִהְיוֹת עַל יְדֵי שְׁמִיעַת תַּלְמִידָיו וְלֹא קְרִיאַת סְפָרָיו דַּיְקָא, כִּי בֶּאֱמֶת זֶה לֹא כָּךְ, הַהִתְקָרְבוּת אֵלָיו תּוֹלֶה אַךְ וְרַק בְּלִמּוּד סְפָרָיו גַּם הַיּוֹם, לָכֶן אָמַר "מִן הַסְּתָם מִי שֶׁיָּכוֹל לִלְמֹד בְּיוֹתֵר, מְסֻגָּל בְּיוֹתֵר".
וּבִגְלַל זֶה צִוָּה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ שְׁנֵי סְדָרִים בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן אֶחָד בִּפְשִׁיטוּת לִקְרֹא כְּדֵי לִזְכֹּר בְּעַל פֶּה וְאֶחָד בְּעִיּוּן לְנַסּוֹת לְהָבִין דְּבָרָיו, וְאַף שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, בִּכְדֵי שֶׁאִם הַזְּמַן נִהְיֶה מְסֻגָּלִים בְּיוֹתֵר לִלְמֹד סְפָרָיו זי"ע, וְלַהֲבִינָם שֶׁזֶּה קֵרַבְתָּנוּ אֵלָיו וּלְמַעֲלוֹת הַצִּדְקוּת כִּלְשׁוֹנוֹ שָׁם. וכן שהמונח צדיק האמת, צדיק הדור, הרב האמת שבדור, חכם האמת וכל המונחים שמובאים בספרי רבנו נחמן מברסלב זי"ע ותלמידו הגדול רבי נתן זצ"ל מיוחסים אך ורק למונח צדיק בחינת משה שהכוונה על נשמת משה רבנו שמופיעה בצדיק וחכם וכו' עַיֵּן (בהקדמת העץ חיים להאר"י ז"ל): שֶׁמֵּבִיא בְּשֵׁם רַשְׁבִּ"י בְּתִקּוּנֵי הַזֹּהַר, שֶׁעֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ סוֹדוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַתִּקּוּנִים בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, לְקַיֵּם הַ-מַּה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה (רָאשֵׁי תֵּבוֹת מֹשֶׁה) וְשֶׁמֹּשֶׁה מוֹפִיעַ בְּצַדִּיק וְחָכָם, שֶׁמִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה עַד שֶׁיַּשִּׂיג שִׁשִּׁים רִבּוֹא נְשָׁמוֹת בַּתּוֹרָה. וְרַבֵּנוּ זי"ע מֵבִיא (בשיחות הר"ן שיחה קפ"ה): שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל שָׁרְשֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבְעַל פֶּה. ורבנו זי"ע מדבר בכל ספריו על הצדיק המיוחד הזה שזה הוא עצמו והעיד שעד גילוי משיח שבו יופיע משה רבנו זי"ע בעצמו לא יהיה חדש כלומר לא תתחדש שוב דרך חדשה בעולם וכן ציין מי אלו הצדיקים בעבר שהופיע בהם וחידש דרך בעולם.
עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה רע"ט): שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר מִן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שֶׁהָיָה חִדּוּשׁ, כַּמְפֻרְסָם הָיָה הָעוֹלָם שָׁקֵט עַד הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הַיְנוּ שֶׁמֵּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עַד הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא נִתְגַּלוּ חֲדָשׁוֹת כְּמוֹ שֶׁנִּתְגַּלּוּ עַל־יְדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, עַד שֶׁבָּא הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהָיָה חִדּוּשׁ כַּמְפֻרְסָם, וְהוּא גִּלָּה חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא נִמְצָא מִי שֶׁיְּגַלֶּה חֲדָשׁוֹת כָּאֵלֶּה עַד הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וּמִן הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַד הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה גַּם־כֵּן הָעוֹלָם שָׁקֵט בְּלִי חִדּוּשׁ, עַד שֶׁבָּא הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא, וְגִלָּה חֲדָשׁוֹת. וּמִן הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַד עַתָּה הָיָה גַּם כֵּן הָעוֹלָם שָׁקֵט בְּלִי חִדּוּשׁ כָּזֶה, וְהָיָה הָעוֹלָם מִתְנַהֵג רַק עַל־פִּי הַהִתְגַּלּוּת שֶׁגִּלָּה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עַד הֵנָּה, עַד שֶׁבָּאתִי אָנֹכִי, וְעַתָּה אֲנִי מַתְחִיל לְגַלּוֹת חֲדָשׁוֹת נִפְלָאוֹת לְגַמְרֵי וְכוּ'. (רַבֵּנוּ זי"ע מְדַבֵּר עַל יְסוֹדֵי הָעוֹלָם שֶׁחִדְּשׁוּ דֶּרֶךְ וּבִפְרָט עָלָיו עַצְמוֹ, כִּי הָיוּ עוֹד הַרְבֵּה צַדִּיקִים בֵּין הָאֲרִ"י זי"ע לַבַּעַל שֵׁם טוֹב זי"ע, וְכֵן בֵּין כָּל יְסוֹד עוֹלָם לַבָּא אַחֲרָיו, אָז לָמָּה מְכַנֶּה אֶת הָעוֹלָם שֶׁהָיָה שָׁקֵט בֵּין יְסוֹד עוֹלָם לַבָּא אַחֲרָיו, הֲרֵי הָיוּ עוֹד צַדִּיקִים בֵּינֵיהֶם? אֶלָּא הִתְחַדְּשׁוּת דֶּרֶךְ הָאֱמֶת אֲשֶׁר מִתְגַּלֶּה עַל יְדֵי יְסוֹדֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֵם נִשְׁמַת מֹשֶׁה, הָיוּ רַק חָמֵשׁ).
עַיֵּן (מכתבי רבי שמואל הורוויץ מכתב ז): (לאחר כמה שורות) מַדּוּעַ חֲסִידֵי בְּרֶסְלֵב מִתְדַּבְּקִים אֶת עַצְמָם רַק בָּרַבִּי שֶׁנִּסְתַּלֵּק, (בהמשך) יֵשׁ לִי הַרְבֵּה לְהָשִׁיב עַל זֶה מַה שֶּׁהַנְּיָר לֹא יַסְפִּיק, רַק בְּקִצּוּר, הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, מֵאָז וּמִתָּמִיד כָּל הָעוֹלָם חַיָּב לְהַגִּיעַ לַצַּדִּיק הַגָּדוֹל צַדִּיק הָאֱמֶת נִשְׁמַת מֹשֶׁה ע"ה, שֶׁרַק הוּא יוֹרֵד לָעוֹלָם כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאַף אַחֵר לֹא יָכוֹל בְּשׁוּם אֹפֶן לְתַקֵּן אֶת הַנְּפָשׁוֹת, אַף אִם הוּא גָּדוֹל כַּמָּה שֶׁיִּהְיֶה, אִם הוּא לֹא נִשְׁמַת מֹשֶׁה, וְאַדְּרַבָּה אֲפִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ מֻכְרָח גַּם כֵּן לְהַגִּיעַ לְנִשְׁמַת מֹשֶׁה שֶׁיַּעֲמִיד אוֹתוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ בְּתַכְלִית, וְלָכֵן שׁוֹלֵחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמוֹרִיד פַּעַם בְּכַמָּה דּוֹרוֹת אֶת נִשְׁמַת מֹשֶׁה כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת כָּל הַדּוֹרוֹת, לְמָשָׁל מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם וְעַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה כֻּלָּם לֹא הִגִּיעוּ לַתִּקּוּן שֶׁלָּהֶם בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁהוֹפִיעַ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְתִקֵּן אֶת כָּל הַדּוֹרוֹת עַד אֵלָיו.
עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן שֶׁיְּהוּדָה הָיוּ עַצְמוֹתָיו מְגֻלְגָּלִין וְלֹא יָכֹל לְהַגִּיעַ לְתִקּוּנוֹ אַף שֶׁהָיָה לוֹ אֶת יַעֲקֹב אָבִינוּ וְעוֹד שְׁאָר צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְהִזְכִּיר אֶת וִדּוּיָו וּבִקֵּשׁ בַּעֲבוּרוֹ וְאָז הוּא הִגִּיעַ לְתִקּוּנוֹ הָאֲמִתִּי בְּשָׁרְשׁוֹ. וְכֵן מֵבִיא הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת וַיְחִי עַל רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי שֶׁיַּעֲקֹב הִתְיָרֵא לְבָרְכָם וּלְתַקְּנָם בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁיַּגִּיעַ מֹשֶׁה וְיַעֲשֶׂה אֶת הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת, וְכָךְ הֶעֱמִיד מֹשֶׁה וְתִקֵּן אֶת כָּל הַנְּשָׁמוֹת, וְאַשְׁרָיו לְמִי שֶׁהָיָה מֵאֲנָשָׁיו וּמְקֹרָבָיו שֶׁל מֹשֶׁה, רָאֲתָה שִׁפְחָה מַרְאוֹת עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל וְאַף אֶחָד לֹא הָיָה נִקְרָא רַבֵּנוּ חוּץ מִמֹּשֶׁה כִּי לְהִקָּרֵא רַבֵּנוּ יָכוֹל רַק זֶה שֶׁמּוֹצִיא וּמְגַלֶּה חֵלֶק חָדָשׁ בַּתּוֹרָה וְהַנְהָגַת הָעוֹלָם, וְתִקּוּן הַנְּשָׁמוֹת כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה שֶׁקִּבֵּל אֶת כָּל הַתּוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם וּמֵעַתָּה אֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה וְחוּץ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא נִקְרָא אַף אֶחָד רַבֵּנוּ אֲפִלּוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ' רַק מוֹרֵנוּ לְשׁוֹן מוֹרֵה – דֶּרֶךְ שֶׁמְּלַמְּדֵנוּ אֶת הַדְּרָכִים שֶׁל הָרַבִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֵיךְ לְקַיְּמָם וְכָךְ הִתְנַהֵל הָעוֹלָם בְּכֹחַ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְרַק הוּא הָרַבִּי וְכֻלָּם רַק תַּלְמִידָיו.
עַד שֶׁהוֹפִיעַ הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ ר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי זיע"א וְהוּא הָיָה נִשְׁמַת מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ וְיָרַד לָעוֹלָם לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם וְאֶת כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁמִּזְּמַן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְנִתְּנָה לוֹ הָרְשׁוּת לְגַלּוֹת דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם וְחֵלֶק הַתּוֹרָה הָעִקָּרִי סִתְרֵי הַתּוֹרָה זֹהַר וְתִקּוּנִים וְכוּ', לָכֶן הוּא נִקְרָא רַבֵּנוּ מִפְּנֵי שֶׁהוּא הָרַבִּי הָאֲמִתִּי שֶׁל הָעוֹלָם וְכָל הַצַּדִּיקִים הִנָּם תַּלְמִידָיו. וְלֹא יְהוֹשֻׁעַ לְאַחַר פְּטִירַת מֹשֶׁה וְכֵן רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי אֶלְעָזָר לְאַחַר פְּטִירַת רַשְׁבִּ"י לֹא נִהְיוּ רֶבִּיִּים לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת רַבֵּיהֶם מֹשֶׁה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן רַק הָיוּ חֲבֵרִים וְהִתְנַהֲגוּ בְּדֶרֶךְ רַבֵּיהֶם מֹשֶׁה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְהָיוּ חֲסִידָיו לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן מְקֻשָּׁרִים לְרַבִּי שִׁמְעוֹן כָּךְ שֶׁהָיוּ רוֹאִים אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ וְתָמִיד הָיוּ רַק מְדַבְּרִים מֵרַבָּם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהָלְכוּ בִּדְרָכָיו וּבְתוֹרָתוֹ וְהָיוּ אוֹמְרִים ר' שִׁמְעוֹן הֲרֵי הִנֶּךָ שׁוֹכֵן עָפָר וְהִנְּךָ מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם וְהֶחֱזִיקוּ עַצְמָם יַחַד בְּאַהֲבָה וְרַק ר' שִׁמְעוֹן הָיָה הָרַבִּי וְכֻלָּם רַק תַּלְמִידִים.
(בהמשך מכתב ט): וְהִנֵּה אַחַר פְּטִירַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת רַשְׁבִּ"י זי"ע, אֲזַי הָאוֹר שֶׁלּוֹ מִגַּדְלוּתוֹ וְתוֹרָתוֹ הָיָה סָתוּם וְגָנוּז מֵאוֹת שָׁנִים, וְרַק תַּלְמִידָיו לָמְדוּ וְחָזְרוּ בְּיַחַד תּוֹרַת רַבָּם וְהָיָה לָהֶם הִתְקַשְּׁרוּת עִם רַבָּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ כְּמוֹ בְּחַיָּיו וּבָאוּ עַל קִבְרוֹ וְהָיָה לָהֶם אַהֲבָה וְהִתְקַשְּׁרוּת זֶה בָּזֶה, וְאַהֲבָה וְהִתְקַשְּׁרוּת לְרַבָּם, וְלֹא נַעֲשָׂה הַצַּדִּיק רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְלֹא הַצַּדִּיק רַבִּי אַבָּא הַתַּלְמִיד הַגָּדוֹל לֹא נַעֲשָׂה רַבִּי בִּמְקוֹם רַשְׁבִּ"י רַבָּם זי"ע. רַק הָיוּ חֲבֵרִים בְּיַחַד וְהָרַבִּי רַשְׁבִּ"י זי"ע הוּא הָרַבִּי הֵן בַּחַיִּים וְהֵן אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת, וּבְוַדַּאי נָתְנוּ כָּבוֹד זֶה לָזֶה, וּבִפְרָט שֶׁהָיָה לָהֶם דֶּרֶךְ אֶרֶץ וְיִרְאַת הַכָּבוֹד כָּל אֶחָד מֵהַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ אֲבָל לֹא לָקַחַת אוֹתוֹ לְרַבִּי בִּמְקוֹם רַבָּם רַשְׁבִּ"י זי"ע שֶׁהוּא הַיְחִידִי וְאֵין דֻּגְמָתוֹ לָהֶם, וְכֵן הָלְאָה אֵצֶל הָאֲרִ"י ז"ל וְתַלְמִידָיו וְכֵן הָלְאָה הָלְאָה אֵצֶל כָּל צַדִּיק אֱמֶת וְתַלְמִידָיו.
וְהִנֵּה הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּגְדֻלַּת הָרַשְׁבִּ"י זי"ע הָיָה גָּנוּז וְטָמִיר גַּם מֵהַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים וְכוּ' וְכוּ', רַק גָּלוּי לְתַלְמִידָיו כַּנַּ"ל, עַד שֶׁבָּא הַזְּמַן סָמוּךְ לְבִיאַת הָאֲרִ"י ז"ל שֶׁאָז נִתְגַּלָּה הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְהָיוּ יְחִידִים כְּמוֹ הָרַמְבַּ"ן וְהָרַאֲבַ"ד שֶׁיָּדְעוּ מִמֶּנּוּ, וְקַבָּלָה וְסִתְרֵי תּוֹרָה עַד שֶׁבָּא הָאֲרִ"י ז"ל שֶׁהוּא נִשְׁמַת מֹשֶׁה וְנִשְׁמַת רַשְׁבִּ"י, הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמִּימוֹת רַשְׁבִּ"י עַד הָאֲרִ"י ז"ל לֹא הָיָה צַדִּיק אֱמֶת כָּזֶה שֶׁיְּתַקֵּן הָעוֹלָם בִּכְלָל, וְכָל הַנְּשָׁמוֹת בִּפְרָט כְּמוֹ הָאֲרִ"י ז"ל וְגִלָּה קַבָּלָה וְסִתְרֵי תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מוּסָר נִפְלָא אֵשׁ בּוֹעֵר עַד לַשָּׁמַיִם, וְגַם גִּלָּה כָּל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁבָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְגַם תִּקֵּן כָּל הַנְּשָׁמוֹת הַמְגֻלְגָּלִים בְּדוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי מְדַבֵּר, וְרַק הוּא הָיָה יָכוֹל לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם "רַבֵּנוּ" כִּי הוּא גִּלָּה דֶּרֶךְ חָדָשׁ לַעֲבוֹדַת ה' וּבַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה דֶּרֶךְ חָדָשׁ שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה מֵעוֹלָם, וְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ ז"ל הָיָה הוּא הָרַבִּי כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּחַיָּיו, וַאֲפִלּוּ הַצַּדִּיק הַנּוֹרָא תַּלְמִידוֹ הַגָּדוֹל רַבִּי חַיִּים וִיטָאל ז"ל שֶׁהָיָה לוֹ כָּל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י ז"ל בְּיָדוֹ וְשֶׁהָאֲרִ"י ז"ל אָמַר כִּי לֹא בָּא לָעוֹלָם רַק לְגַלּוֹת לָרַבִּי חַיִּים וִיטָאל ז"ל תּוֹרָתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה נִקְרָא הָרַבִּי אַחַר פְּטִירַת הָאֲרִ"י ז"ל, וְרַק חֲבֵרִים, וְלָמַד בְּיַחַד עִם חֲבֵרָיו וְהִתְקַשְּׁרוּ בְּאַהֲבָה זֶה לָזֶה וּבִפְרָט לְרַבִּי חַיִּים וִיטָאל שֶׁהוּא הַיָּחִיד הַגָּדוֹל שֶׁבְּכָל תַּלְמִידֵי הָאֲרִ"י ז"ל וּבְיַחַד הִתְקַשְּׁרוּ לְהָאֲרִ"י ז"ל בְּאַהֲבָה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ כְּמוֹ בְּחַיָּיו, וְגַם מִתּוֹרַת הָאֲרִ"י ז"ל, הַיְנוּ כָּל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י ז"ל הָיָה טָמִיר וְגָנוּז בְּיַד הַתַּלְמִיד רַבִּי חַיִּים וִיטָאל וְלֹא נוֹדַע לְשׁוּם אִישׁ חוּץ מִתַּלְמִידֵי הָאֲרִ"י ז"ל אַף דִּבּוּר אֶחָד וְרַבִּי חַיִּים וִיטָאל קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ צִוָּה לְהַנִּיחַ כָּל כִּתְבֵי רַבּוֹ הָאֲרִ"י ז"ל בְּקִבְרוֹ, וְכֵן עָשׂוּ.
רַק בְּחֶמְלַת הַשֵּׁם עָשׂוּ תַּלְמִידֵי תַּלְמִידָיו שְׁאֵלַת חֲלוֹם וְנָתַן לָהֶם רַבִּי חַיִּים וִיטָאל ז"ל אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ רְשׁוּת לַחְפֹּר בְּקִבְרוֹ וּלְהוֹצִיא הַכְּתָבִים וּלְהַדְפִּיסָם, וְכֵן עָשׂוּ וְאַחַר כָּךְ תַּלְמִידֵי תַּלְמִידֵי תַּלְמִידָיו עָשׂוּ בֵּאוּרִים וּפֵרוּשִׁים לְתוֹרַת הָאֲרִ"י ז"ל וְהֵם גַּם כֵּן הִתְקַשְּׁרוּ בְּהָאֲרִ"י ז"ל וְהָלְכוּ בְּתוֹרָתוֹ וְנִקְרְאוּ "גּוּרֵי הָאֲרִ"י ז"ל" גַּם כֵּן תַּלְמִידִים לְהָאֲרִ"י ז"ל וְכֵן הִמְשִׁיכוּ דֶּרֶךְ הָאֲרִ"י ז"ל וְתַלְמִידָיו הַכֹּל עַל שֵׁם הָאֲרִ"י ז"ל, עַד שֶׁבָּא אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה בְּעַצְמָהּ לְזֶה הָעוֹלָם וְזֶהוּ רַבֵּנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב ז"ל, אֲשֶׁר הָיָה נִשְׁמַת מֹשֶׁה כַּנַּ"ל וְהוּא תִּקֵּן הָעוֹלָם וְכָל הַנְּשָׁמוֹת מֵהָאֲרִ"י ז"ל וְאֵילָךְ, וְגַם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבִּזְמַן הָאֲרִ"י ז"ל שֶׁהָיוּ נִדָּחִים מֵרָחוֹק שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לְהָאֲרִ"י ז"ל שֶׁיְּתַקְּנָן, תִּקְּנָם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב ז"ל כַּמּוּבָא בְּשִׁבְחֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב ז"ל, וְהֵבִיא דֶּרֶךְ חָדָשׁ דֶּרֶךְ הַחֲסִידוּת בָּעוֹלָם, וּבְוַדַּאי רָאוּי לִקְרֹא לוֹ רַבֵּנוּ, כִּי הֵבִיא דֶּרֶךְ חָדָשׁ לָעוֹלָם דֶּרֶךְ עֲבוֹדַת ה' וְעִנְיַן הַתְּפִלָּה וְאַהֲבַת חֲבֵרִים וַחֲסִידוּת בְּלִי תַּעֲנִיתִים וְסִגּוּפִים כְּמוֹ בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים וְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב ז"ל עַד רַבֵּנוּ ז"ל מִבְּרֶסְלֶב הִתְנַהֵג הָעוֹלָם רַק בְּדֶרֶךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב ז"ל וְכֻלָּם כָּל הַצַּדִּיקִים הֵם רַק תַּלְמִידֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידָיו וְהַכֹּל עַל פִּי דֶּרֶךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב ז"ל וְשׁוּם אֶחָד לֹא הֵבִיא חֲדָשׁוֹת רַק כָּל אֶחָד כְּפִי שֶׁזָּכָה לְהַשִּׂיג מִדֶּרֶךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב ז"ל כָּךְ הִתְנַהֵג בְּצִדְקָתוֹ וְתוֹרָתוֹ.
וּבֶאֱמֶת הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ ז"ל אָמַר שֶׁלֹּא צְרִיכִים לִהְיוֹת רַבִּי וַחֲסִידִים, רַק שֶׁיִּקָּרְאוּ בְּשֵׁם חֲבֵרִים וּלְדַבֵּר יַחַד בַּעֲבוֹדַת ה', וְגַם הַמָּגִיד הַגָּדוֹל מִמֶּעזְרִיטְשׁ ז"ל אָמַר שֶׁמַּה שֶּׁנַּעֲשָׁה רַבִּי הוּא עֹנֶשׁ לוֹ. וְכֵן אָנוּ רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים מִתַּלְמִידֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידָיו שֶׁבְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם לֹא נַעֲשׂוּ אַדְמוֹ"רִים כְּמוֹ רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ ז"ל וְרַבִּי זוּסְיָא ז"ל וְהָרַב מִבֶּרְדִּיטְשׁוֹב ז"ל וְהַתּוֹלָדוֹת ז"ל וְהַמּוֹכִיחַ ז"ל וְהָרַבִּי מִלּוּבְּלִין ז"ל, וּשְׁאָר הָרֶבֶּה, וְגַם אֵלּוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ מִזַּרְעָם בְּוַדַּאי זֶה מֵחֲמַת אֵיזֶה עֹנֶשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמָּגִיד לְעֵיל. בְּוַדַּאי רָאוּי לִיתֵּן כָּבוֹד וִיקָר וּגְדֻלָּה וַחֲשִׁיבוּת לְכָל תַּלְמִידֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב ז"ל וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידֵי תַּלְמִידָיו, וְהַכֹּל כְּמוֹ תַּלְמִידֵי תַּלְמִידֵי הָאֲרִ"י ז"ל שֶׁנִּקְרְאוּ גְּדוֹלִים, אֲבָל הַכֹּל לִגְדֻלַּת רַבָּם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב ז"ל שֶׁהוּא הָרַבִּי וְכֻלָּם רַק תַּלְמִידָיו.
(המשך מכתב י"א): וְהִנֵּה אַחַר שֶׁעָזַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשָׁלַח אוֹר גָּדוֹל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב ז"ל בָּעוֹלָם שֶׁהוּא וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים הַנִּמְשָׁךְ קְדֻשָּׁתָם עַד הֵנָּה שֶׁנִּתְרַבֶּה הַחֲסִידוּת וְהָאֱמוּנָה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית וּבְבִטָּחוֹן וְהַשִּׂמְחָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר יֵשׁ הָרֶבֶּה לְדַבֵּר בָּזֶה, חָמַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַדּוֹר הַשָּׁפָל בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת כָּמוֹנוּ וּמִתּוֹךְ הָאִילָן הַקָּדוֹשׁ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זי"ע יָצָא אִילַן פֵּרוֹת כָּאֵלּוּ, הַיְנוּ מִיּוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַקָּדוֹשׁ יָצָא רַבֵּנוּ זי"ע הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה שֶׁהוּא אוֹר כָּזֶה שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיָה אוֹר כָּזֶה בָּעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר לְכָל הָעוֹלָם מִקָּצֶה אֶל קָצֶה וּלְהַחֲיוֹת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף וְהוּא הָרַחֲמָן הָאֱמֶת אֲשֶׁר גִּלָּה וְהוֹדִיעַ לָנוּ עֹצֶם קְדֻשַּׁת עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת אֵיךְ נוּכַל לָבוֹא וּלְהַגִּיעַ גַּם אָנוּ וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לִהְיוֹת נַעֲשִׂים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים גְּמוּרִים, שֶׁזֶּה אָנוּ לֹא מוֹצְאִים אֵצֶל שׁוּם צַדִּיק מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם עַד עַכְשָׁו, צַדִּיק שֶׁיְּסַפֵּר לָנוּ אֶת דְּרָכָיו מַה שֶּׁעָשָׂה עַד שֶׁהִגִּיעַ לְמַדְרֵגוֹתָיו שֶׁגַּם אָנוּ נוּכַל לַעֲשׂוֹת כֵּן וְנוּכַל לִהְיוֹת צַדִּיקִים, מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים מוֹצְאִים בְּעִקַּר הִתְעוֹרְרוּת שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְצָרִיךְ לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְצָרִיךְ לְהִנָּצֵל מֵחֲטָאים וְלַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל אֵיךְ מַגִּיעִים לְכָךְ? וְאֵיךְ זוֹכִים לָזֶה? וְאֵיזֶה עֵצָה אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת נֶגֶד יֵצֶר הָרָע? וְאִם הַיֵּצֶר הָרָע הִתְחַזַּק אֵיךְ יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ? וְאִם הָעֲבוֹדַת הַשֵּׁם הַלִּמּוּד וְהַתְּפִלָּה לֹא הוֹלֵךְ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ אֵיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ, וְעֵצוֹת עַל הַכֹּל, זֶה רוֹאִים רַק אֵצֶל רַבֵּנוּ זי"ע.
שֶׁנּוֹתֵן לָנוּ כָּאֵלֶּה דְּרָכִים לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁאֲפִלּוּ הָאָדָם הַשָּׁפָל וְהַגָּרוּעַ בָּעוֹלָם שֶׁיֵּלֵךְ בִּדְרָכִים אֵלּוּ יוּכַל לִהְיוֹת צַדִּיק גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד שֶׁאֵין לְשַׁעֵר, וְנוֹתֵן עַל כָּל דָּבָר הִתְחַזְּקוּת מְיֻחֶדֶת עַל כָּל דָּבָר שֶׁרַק יְקַיְּמוּ דְּבָרָיו בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת בְּלִי חָכְמוֹת וּבִלְבּוּלִים אֶפְשָׁר לָבוֹא לַמַּדְרֵגָה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, רַק הַיֵּצֶר הָרָע נוֹתֵן לְעַצְמוֹ עֵצָה, עַל יְדֵי מַחֲלֹקֶת וְהִתְנַגְּדוּת עַל רַבִּי גָּדוֹל כָּזֶה וְכָאֵלּוּ סְפָרִים קְדוֹשִׁים וַאֲפִלּוּ אֲנָשָׁיו שֶׁכְּבָר כֵּן מַאֲמִינִים בּוֹ גַּם לָהֶם הוּא מְבַלְבֵּל אֶת הָרֹאשׁ שֶׁלֹּא לְקַיֵּם עֲצוֹתָיו בִּתְמִימוּת בִּפְשִׁיטוּת בְּשִׂמְחָה שֶׁזֶּה הָעִקָּר לְהַגִּיעַ לְכָל טוֹב וּלְהַרְגִּישׁ אֶת הַדְּרָכִים הַקְּדוֹשִׁים כָּרָאוּי, הָאֲנָשִׁים שֶׁקִּיְּמוּ אֶת דִּבּוּרָיו בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת בְּשִׂמְחָה בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהוּא צִוָּה זָכוּ לִהְיוֹת צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אָכֵן יוֹדְעִים מֵהֶם זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ, וְעַל כָּל פָּנִים מִי שֶׁרַק נוֹגֵעַ בְּעִנְיַן רַבֵּנוּ זי"ע וְשֵׁם רַבֵּנוּ זי"ע נִקְרָא עָלָיו הוּא כְּבָר זוֹכֶה הַרְבֵּה אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת וּלְהַרְגִּישׁ הָאָדָם בְּעַצְמוֹ וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים עָלָיו, מַה שֶּׁמַּרְוִיחִים בְּכָל רֶגַע, מִכָּל שֶׁכֵּן לָעוֹלָם הַבָּא עַיִן לֹא רָאֲתָה שֶׁאָז בִּפְרָט יַרְגִּישׁוּ אֶת הַהִתְקָרְבוּת לְרַבֵּנוּ זי"ע שֶׁאֵין גָּדוֹל מִזֶּה.
(המשך מכתב כ"א): אֲבָל מֵעֵת שֶׁנִּתְגַּלֶּה דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ זי"ע אֵין לָנוּ דֶּרֶךְ אַחֵר אֶלָּא דַּרְכּוֹ וְעִנְיָנוֹ, וְהוּא נִקְרָא הַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה וְכָל תִּקּוּנֵינוּ תָּלוּי אַךְ בּוֹ, כִּי הוּא כְּבָר הֵכִין רְפוּאוֹת לְמַחֲלוֹת שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בַּדּוֹר הַזֶּה דַּיְקָא וְעַל כֵּן אֵין רְפוּאָתֵנוּ אֶלָּא עַל יָדוֹ.
ועכשיו בעניין הזרמים החדשים אשר מקרוב באו, ראשית כל יש להבין שהקו המקורי הוא הקודם לכל הפלגים בחסידות ברסלב, כאשר כל הפלגים נוצרו בעשרים שלושים שנה האחרונות על ידי אנשים מחסידות אחרת או בעלי תשובה הן חילונים והן מזרמים אחרים ביהדות. כאשר אף קבוצה בעצם לא נוצרה מתוך מישהו מהקו המקורי וזה נושא מעניין בפני עצמו, כי הקו המקורי הם דורי דרות של תלמידי רבי נחמן זי"ע ורבי נתן זצ"ל ושאר תלמידים, אשר להם תמיד היה הכל ברור כי באמת הכל פשוט אין אדמו"ר חי או רב יחיד בכיר על כולם אלא רבי נחמן זי"ע עדיין אדמו"ר החסידות וכל ענייני ההתקשרות הם איתו עדיין, וכציוויו, שתלמידים יעשו תלמידים, דהינו תמיד ממשיכים להאיר את הדרך שהזכרתי בתלמידים וכך למעלה ממאתיים שנה, ולא היה צורך ליצור חדש, כי אין על מה, רבנו בספריו כמו קודם תמיד. ותמיד כיבדו כל אחד לפי כבודו ומעלתו כדרכה של תורה אבל לא בתור ראש ומנהיג בלעדי.
אם הבנו שדרך רבנו זי"ע היא אשר בספריו ונשמרה אותנטית בקו המקורי תכף נראה מה הוסיפו הזרמים האחרים בתוך ברסלב ותוכל להבין האם הקווים החדשים הם באמת דרכו הנקייה של רבי נחמן זי"ע או שימוש בסממנים ממנו ועם הרבה הוספות חדשות ובוודאי נבין שמי שרוצה את דרכו הנקייה של רבי נחמן זי"ע אז וודאי שהיא הדרך האותנטית אשר עד היום בקו המקורי ללא שינוי.
ואפילו תלמידו הגדול והנורא של רבנו זי"ע רבי נתן זצ"ל ברח מסימני כבוד הכי קטנים בכדי שלא יגידו שהוא ממשיך דרכו אלא תלמיד שעושה תלמידים. עַיֵּן (באש ובמים חלק ו פרק ל"ג): בַּאֲשֶׁר לְמוֹהַרְנַ"ת עַצְמוֹ, הוּא דָּחָה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם אֶת כָּל הַגִּנּוּנִים הַחִיצוֹנִיִּים שֶׁל מַנְהִיגוּת. הוּא הִתְנַהֵג בִּצְנִיעוּת יְתֵרָה. שֶׁלֹּא כִּשְׁאָר הָאַדְמוֹרִי"ם וְהַמַּנְהִיגִים שֶׁבְּרוּסְיָה וּמִזְרַח אֵירוֹפָּה שֶׁהָיוּ לוֹבְשִׁים בִּגְדֵי מֶשִׁי וְכוֹבַע מְיֻחָד, סֵרֵב מוֹהַרְנַ"ת לִלְבֹּשׁ אֶת הַמַּלְבּוּשִׁים הַמְיֻחָדִים הַלָּלוּ בְּכָל תֹּקֶף. מוֹהַרְנַ"ת לֹא הִסְכִּים אַף לַחְבֹּשׁ שְׁטְרַיְימְל בְּשַׁבָּת, אוֹתוֹ הָיוּ לוֹבְשִׁים הָרַבָּנִים וְהָאַדְמוֹרִי"ם. מְסֻפָּר, כִּי פַּעַם קָנוּ לוֹ כַּמָּה מֵאֲנָשָׁיו שְׁטְרַיְימְל בְּתוֹר 'מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת' לְפוּרִים, הֵם הִתְעַקְּשׁוּ שֶׁמּוֹהַרְנַ"ת יִתְעַטֵּר בּוֹ. בְּלֵית בְּרֵרָה, בִּכְדֵי לֹא לְצַעֵר אוֹתָם יְהוּדִים שֶׁכָּל כָּךְ רָצוּ זֹאת, חָבַשׁ מוֹהַרְנַ"ת אֶת הַשְּׁטְרַיְימְל, אוּלָם הוּא הִזְדַּעֵק בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ: וָואס וִילְן זִי פוּן מִיר, אִיךְ זַאל אַנְטְאן נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים אוֹיפְן קַאפּ?!… (מָה הֵם רוֹצִים מִמֶּנִּי שֶׁאֶחֱבֹשׁ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים עַל רֹאשִׁי?) הַכִּבּוּד הַמְּעַט הַזֶּה יִסֵּר אוֹתוֹ כִּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים… אוּלָם רַק לִזְמַן קָצָר בְּיוֹתֵר הִתְעַטֵּר בִּשְׁטְרַיְימְל זֶה. כִּי פַּעַם בְּעֵת שֶׁמּוֹהַרְנַ"ת הוֹרִיד אֶת הַשְּׁטְרַיְימְל בִּשְׁבִיל לִכָּנֵס לְבֵית הַכִּסֵּא, נִגְנַב הַשְּׁטְרַיְמְל. מוֹהַרְנַ"ת שָׂמַח בְּכָךְ, וְהִכִּיר טוֹבָה לְאוֹתוֹ גַּנָּב…(הרב נחמן בורשטין). כְּמוֹ כֵן לֹא הִסְכִּים מוֹהַרְנַ"ת בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ 'גַּבַּאי' לְנַהֵל אֶת עִנְיָנָיו הָעֲמוּסִים, לְפַקֵּחַ עַל עִנְיָנָיו הַכַּסְפִּיִּים וּלְאַרְגֵּן סֵדֶר בְּקַבָּלַת הָאֲנָשִׁים הָרַבִּים הַמִּתְדַּפְּקִים עַל דַּלְתוֹתָיו. כָּךְ יָצָא שֶׁנִּתְּנָה הָאֶפְשָׁרוּת לְהִכָּנֵס לְבֵית מוֹהַרְנַ"ת בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן, דָּבָר שֶׁהָיָה לִצְנִינִים וְגָרַם לְקִנְאָה בְּעֵינֵי כַּמָּה חֲסִידִים מִחוּגֵי הַמִּתְנַגְדִים לְמוֹהַרְנַ"ת וַחֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב. מְאֹד לֹא סָבַר שֶׁיִּקְרְאוּ לוֹ 'רַבִּי' כַּנָּהוּג, וּכְשֶׁאֶחָד פָּנָה אֵלָיו בִּבְרָכָה 'גוּט מַארְגֵן רַבִּי' הֵשִׁיב לוֹ 'גוּט יַאה בְּאהלְפֶער' (עוֹזֵר לִמְלַמֵּד), כְּלוֹמַר שֶׁהוּא הַמְלַמֵּד, וְהַשֵּׁנִי, הוּא הָעוֹזֵר לוֹ, מְלַמֵּד לְתַשְׁבַּ"ר, וְלֹא רַבִּי לַחֲסִידִים…
מוֹהַרְנַ"ת סָלַד מִכָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהָיָה בּוֹ מִסַּמְמְנֵי מַנְהִיגוּת, הוּא לֹא הֶחְשִׁיב אֶת עַצְמוֹ אֶלָּא כְּתַלְמִיד הַדּוֹלֶה וּמַשְׁקֶה מִתּוֹרַת רַבּוֹ לַאֲחֵרִים. בִּתְחִלָּה סֵרֵב גַּם לוֹמַר תּוֹרָה בִּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית, מִכֵּיוָן שֶׁזֶּה הָיָה מִנְהַג הָאַדְמוֹרִי"ם לַעֲרֹךְ "שֻׁלְחָן" וְלוֹמַר אָז תּוֹרָה. (מתוך אבניה ברזל שיחה מ). עַיֵּן (באש ובמים חלק ט פרק מ"ט): מִי לָנוּ גָּדוֹל מִמּוֹהַרְנַ"ת עַצְמוֹ שֶׁאַף הוּא לֹא נָהַג בְּמִנְהֲגֵי רַב וּמְפֻרְסָם, אֶלָּא כְּתַלְמִיד הַדּוֹלֶה וּמַשְׁקֶה מִתּוֹרַת רַבּוֹ. כָּל גִּנּוּנֵי מַנְהִיגוּת בְּמַלְבּוּשֵׁי מֶשִׁי, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הֵם מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה. הוּא אַף לֹא הִסְכִּים לַחֲבֹשׁ שְׁטְרַיְימְל, וְגַם אִם אַחַד הַחֲסִידִים הִתְעַקֵּשׁ וְרָכַשׁ עֲבוּרוֹ שְׁטְרַיְימְל, שָׂמַח מוֹהַרְנַ"ת לָעֻבְדָּא שֶׁלְּאַחַר הַשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה נֶעֱלַם, וְשׁוּב חָבַשׁ אֶת הַ'דַּאשִׁיקְל', (קַסְקֵט) כּוֹבָעוֹ הַקָּבוּעַ כְּמִנְהַג הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים וְהַחֲסִידִים מִן הַשּׁוּרָה בַּיָּמִים הָהֵם. ובְדֶרֶךְ זֶה זָכָה לְהַעֲבִיר אֶת כָּל תּוֹרַת רַבֵּנוּ שֶׁמִּמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים עַד הַיּוֹם הַזֶּה. עַיֵּן (באש ובמים חלק ח פרק מ"ג): לִתְמִיהַת הַחֲסִידִים אֵיךְ דִּבֵּר עִמּוֹ זְמַן כֹּה רַב בְּעֵת חָלְיוֹ הַקָּשֶׁה, עָנָה הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִקָּאצְק: "הָאַבְרֵךְ הַזֶּה הוּא עִלּוּי בַּחֲסִידוּת. (שיח שרפי קודש א תרפו). אוֹ בְּנֻסָּח אַחֵר: "רָאִיתִי מֶצַח (מֹחַ) מַזְהִיר תַּחַת כּוֹבַע פָּשׁוּט". (דְּהַיְנוּ רַבִּי נָתָן ז"ל): עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ב סעיף תרל"ג): מוֹהַרְנַ"תְ הָיָה נִסְתָּר כָּל־כָּךְ מֵעֵינֵי בְּנֵי אָדָם, עַד שֶׁהָיָה נִרְאֶה כְּאֶחָד הָאָדָם מַמָּשׁ, כִּי לא הָלַךְ לָבוּשׁ בְבִגְדֵי מֶשִׁי כְּהָרַבָּנִים וְכַדּוֹמֶה, וּכְמוֹ שֶׁשָּׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵהַמְפֻרְסָמִים אֶת אַנַ"שׁ: "מַה אַתֶּם עוֹשִים עֵסֶק מִמּוֹהַרְנַ"תְּ, הֲרֵי הוּא הוֹלֵךְ אֲפִלּוּ לָבוּשׁ בְּכוֹבַע פָּשׁוּט "אַ פְּרָאסְטְן דַּאשִׁיקְל". (קַסְקֵט פָּשׁוּט) עַיֵּן (קונטרס הוספות לחיי מוהר"ן שיחה עד): פַּעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ ז"ל לְמוֹהַרְנַ"ת: עוֹד יִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה, שֶׁאַתָּה תִּסַּע פַּעַם בְּכִרְכָּרָה שֶׁל חֲשׁוּבִים. וְנִתְפַּחֵד מוֹהַרְנַ"ת מִזֶּה מְאֹד, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ נִסָּיוֹן כָּזֶה שֶׁל מְפֻרְסָם, חַס וְשָׁלוֹם. פַּעַם אַחַת הָלַךְ, וְלֹא הָיְתָה לוֹ עֲגָלָה לִסַּע עַל הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ, וְהָלָךְ רַגְלִי. בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ נָסַע אֵיזֶה נָגִיד עִם קַארֶעטֶע (כִּרְכָּרָה), וְרָאָה שֶׁמּוֹהַרְנַ"ת הוֹלֵךְ רַגְלִי. בִּקְּשׁוֹ שֶׁיֵּשֵׁב אִתּוֹ עַל הַקַּארֶעטֶע (כִּרְכָּרָה), וְכֵן עָשָׂה. וְנִתְמַלֵּא שִׂמְחָה מִזֶּה, כִּי כְּבָר נִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל, וְלֹא יִתְפַּחֵד עוֹד מִנִּסָּיוֹן שֶׁל מְפֻרְסָם.
ורבי נחמן זי"ע טוען שצריך אמונה כמו נשים ופשוטי עם ואמונה שעל פי חכמות התורה הגם זה טוב זה עדיין לא נקרא אמונה.עַיֵּן (בשיחות הר"ן שיחה ק"ו): וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֱמוּנָה בְּחִינַת אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת". וֶאֱמוּנָה שֶׁהוּא עַל פִּי חָכְמָה בְּחָכְמוֹת הַתּוֹרָה וּמַשִּׂיג אֶת הַשֵּׁם וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה. הֲגַם שֶׁהוּא טוֹב, עִם כָּל זֹאת עִקַּר אֱמוּנָה הוּא שֶׁיְּהֵא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלֹא אוֹת וּמוֹפֵת וְחָכְמָה וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת וּבְחִינַת אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת", כַּנִּזְכַּר לְעֵיל. וְיֵשׁ חָכָם שֶׁהוּא חָכָם אֲפִלּוּ בְּחָכְמוֹת הַתּוֹרָה וְאֵין לוֹ אֱמוּנָה בַּהַשֵּׁם. וְאֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה נִקְרָאִים בַּעֲלֵי רָאתָן, כִּי חָכְמָה אֲמִתִּית, דְּהַיְנוּ עִם אֱמוּנָה, נִקְרָא רְאִיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְלִבִּי רָאָה חָכְמָה", וּלְעֻמַּת זֶה הַחֲכָמִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה נִקְרָאִים בַּעֲלֵי רָאתָן, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֶׁרֶץ בְּמֹחָם, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טֻמְאָה וּכְפִירָה בְּמֹחָם. וּצְרִיכִים לְהַרְחִיק מֵאֲנָשִׁים אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּעֲלֵי רָאתָן אֲפִלּוּ מִשְּׁכוּנָתָם, כִּי הַהֶבֶל פִּיהֶם מַזִּיק לְאָדָם כָּשֵׁר שֶׁיִּפֹּל לְתַאֲווֹת נִאוּף. וּלְגַבֵּי מַה שֶּׁמּוּבָא (בליקוטי מוהר"ן חלק ב תורה מ"ד): הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בַּפֶּה שֶׁל אָדָם, בִּבְחִינַת: אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי. הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁמְּדַבְּרִין הָאֱמוּנָה בַּפֶּה, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ אֱמוּנָה, וְגַם עַל יְדֵי זֶה בָּאִים לֶאֱמוּנָה. (זֶה אֱמוּנָה עַל יְדֵי דַּעַת תּוֹרָה, כַּמּוּבָא בְּתוֹרָה נ"ו לְעֵיל), וְכַמּוּבָא בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן שִׂיחָה ק"ו שֶׁזֶּה גַּם טוֹב אֲבָל לֹא אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וֶאֱמוּנָה שֶׁהוּא עַל פִּי חָכְמָה בְּחָכְמוֹת הַתּוֹרָה וּמַשִּׂיג אֶת הַשֵּׁם וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה. הֲגַם שֶׁהוּא טוֹב, עִם כָּל זֹאת עִקַּר אֱמוּנָה הוּא שֶׁיְּהֵא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלֹא אוֹת וּמוֹפֵת וְחָכְמָה וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת. (וּכְשֶׁאוֹמֵר לֹא עַל פִּי חָכְמָה כְּלוֹמַר זֶה הִתְנוֹצְצוּת שִׁעוּר לִבּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶת זֶה אִי אֶפְשָׁר לִגְרֹם לַשֵּׁנִי לַחֲווֹת וְעַל זֶה נֶאֱמַר עַיֵּן (בשיחות הר"ן שיחה א): "כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָּדוֹל ה' וַאֲדוֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹקִים" (תהילים קלה-ה) דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר "כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי" אֲנִי יָדַעְתִּי דַּיְקָא, כִּי גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ, וַאֲפִלּוּ לְעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר מִיּוֹם לְיוֹם לְפִי מַה שֶּׁמַּזְרִיחַ לוֹ וּמִתְנוֹצֵץ לוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֵינוֹ יָכוֹל לְסַפֵּר לְעַצְמוֹ לְיוֹם שֵׁנִי הַזְּרִיחָה וְהַהִתְנוֹצְצוּת שֶׁל גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָיָה לוֹ אֶתְמוֹל וְעַל־כֵּן אָמַר: "כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי", אֲנִי יָדַעְתִּי דַּיְקָא כִּי אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר כְּלָל.
כי קניין אמונה אמתית על פי רבנו זי"ע מגיע רק כך – עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות תפילין הלכה ה סעיף ל"ה): (לאחר כמה שורות) כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אוֹר קְדֻשַּׁת הַמֹּחִין שֶׁל הַתְּפִלִּין כִּי אִם כְּשֶׁמְּעַבְּדִין אֶת עוֹר הַגּוּף לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ שׁוּם אֲחִיזָה וְשׁוּם שֶׁמֶץ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ רֵיחַ בְּעָלְמָא מֵהֶם לֹא יִהְיֶה נִשְׁאָר בּוֹ. וְזֶה שֶׁדִּקְדֵּק רַבֵּנוּ הַנּוֹרָא זַ"ל בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וְאָמַר, שֶׁצְּרִיכִין לְעַבֵּד אֶת הַגּוּף כְּמוֹ עוֹר שֶׁמְּעַבְּדִין אוֹתוֹ הֵיטֵב עַד שֶׁיִּהְיֶה יְכוֹלִין לְהָפְכוֹ וְלִרְאוֹת לָעֵינַיִם שֶׁהוּא נָקִי לְגַמְרֵי. גַּם אָמַר שֶׁיֵּשׁ גְּדוֹלִים שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת תַּאֲווֹת הַגּוּף, אֲבָל הוּא עֲדַיִן כְּמוֹ עוֹר הַמְעֻבָּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה רֵיחַ רַע. רַק צְרִיכִין לְזַכֵּךְ וּלְעַבֵּד אֶת הַגּוּף כָּל כָּךְ עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לוֹ שׁוּם רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. כִּי זִכּוּךְ הַגּוּף הוּא בְּחִינַת עִבּוּד הָעוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה, בְּחִינַת נֹגַהּ וְכוּ', שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי זֶה הֵם זוֹכִין לְמֹחִין שְׁלֵמִים וְלֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, אַשְׁרֵי לָהֶם. וַהֲמוֹן עַם שֶׁאֵין זוֹכִין לָזֶה לְזַכֵּךְ הַגּוּף כָּל כָּךְ, כִּי אֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים לָאו כָּל אֶחָד זוֹכֶה לְזִכּוּךְ כָּזֶה כַּנַּ"ל.
(מַה יֵּשׁ יוֹתֵר מִצַּדִּיקִים גְּמוּרִים אִם גַּם הֵם לֹא זוֹכִים לָזֶה?! יֵשׁ חֲמִשָּׁה יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת צַדִּיקֵי יְסוֹדֵי עוֹלָם, וּבִפְרָט לָנוּ שֶׁל זְמַנֵּנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב) עַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּן שֶׁלָּהֶם הוּא עַל יְדֵי קִרְבַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים (דְּהַיְנוּ יְסוֹדֵי הָעוֹלָם, וִיסוֹד הָעוֹלָם שֶׁל זְמַנֵּנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע) שֶׁזָּכוּ עַל יְדֵי זִכּוּךְ גּוּפָם בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל לְמֹחִין גְּדוֹלִים אֲמִתִּיִּים וּלְרוּחַ נְבוּאָה, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲמִתִּי. וְעַל יְדֵי זֶה הֵם יְכוֹלִים לְבָרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁל כָּל הָעוֹלָם גַּם כֵּן כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ כֻּלָּם לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּתַכְלִית כַּנַּ"ל. (אֲשֶׁר מִפֹּה רוֹאִים בְּבֵרוּר שֶׁעִנְיַן בֵּרוּר הַמְדַמֶּה אֲשֶׁר רַבֵּנוּ זי"ע אוֹמֵר שֶׁעִקַּר הַיַּהֲדוּת שֶׁלַּחֲווֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם תָּלוּי בָּזֶה, תָּלוּי בַּנִּקָּיוֹן מִתַּאֲווֹת). עַיֵּן גַּם (ליקוטי מוהר"ן תורה ח חלק ב סעיף ז): (לאחר כמה שורות) וּכְשֶׁנִּתְתַּקֵּן הַמְדַמֶּה, עַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית דִּקְדֻשָּׁה, וְנִתְבַּטֵּל אֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה.
(עִקַּר פְּעֻלַּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי זִכּוּךְ הַגּוּף כְּמוֹ עִבּוּד עוֹר שֶׁלֹּא יִהְיֶה שֶׁמֶץ רֵיחַ שֶׁזֶּה בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִים לְמֹחִין שְׁלֵמִים וְלֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְזֶה עִקַּר הַדֶּרֶךְ. עַיֵּן שִׂיחָה לְעֵיל). וְכֵיצַד מְבַטְּלִים תַּאֲוָה? עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה נ"ב חלק א): (לאחר כמה שורות) שֶׁבִּתְחִלָּה יַרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת וְשִׂיחוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת בַּלַּיְלָה בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי כַּנַּ"ל עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְבַטֵּל זֶה הַדָּבָר.
וְעַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה צ"ג חלק ב): שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר לְעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיוּ חוֹלְקִים עָלָיו, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, "כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם" – אֵלּוּ דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וּבְנֵי אָדָם מְזַלְזְלִים בָּהֶם. וּמַאי נִיהוּ? תְּפִלָּה. עַל כֵּן מֵחֲמַת שֶׁכָּל עִסְקוֹ תְּפִלָּה, כִּי בְּעִנְיַן תְּפִלָּה הָיָה מַרְבֶּה לְדַבֵּר עִם אֲנָשָׁיו, וְהִזְהִירָם מְאֹד לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כַּמְבֹאָר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְיוֹתֵר מִזֶּה הִרְבָּה לְדַבֵּר עִמָּנוּ וְחִזֵּק אוֹתָנוּ בְּהִתְחַזְּקוּת בְּלִי שִׁעוּר לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, וְעַל כֵּן בְּנֵי אָדָם מְזַלְזְלִים בּוֹ וּמְבַזִּים אוֹתוֹ וְחוֹלְקִים עָלָיו, כִּי כָּל עִסְקוֹ הוּא תְּפִלָּה, שֶׁהֵם דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וּבְנֵי אָדָם מְזַלְזְלִים בָּהֶם.
עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות פריה ורביה ואישות הלכה ה סעיף י"ח): (לאחר כמה שורות) וְעַל כֵּן עִקַּר בֵּרוּר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הוּא עַל יְדֵי הַמְדַמֶּה, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לִזְכּוֹת לִבְחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה לְבַטֵּל הַטָּעוּת שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע מִן הָעוֹלָם. (בהמשך) עַד שֶׁיִּתְבָּרֵר כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בֵּרוּר הָאֱמוּנָה עַל יְדֵי הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה תִּתְגַּלֶּה הַהַשְׁגָּחָה וְכֻלֵּי כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן כֻּלָּם צְרִיכִין לְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי שֶׁעַל יָדוֹ נִמְשָׁכִין כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁתִּקּוּן הַבְּרִית נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל.
וכן בברסלב יודעים שרבי נחמן זי"ע שאל מה יהיה הפרנסה שלו אמרו לו שדכן כמובא בחיי מוהר"ן פ"ד שהוא יפעל גם על עניין שידוכים לאחר פטירתו. עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה פ"ד): וְרָאִיתִי שָׁם שֶׁהָיָה חָקוּק עַל הַכִּסֵּא כָּל צוּרוֹת שֶׁל כָּל בְּרוּאֵי עוֹלָם, וְכָל אֶחָד הָיָה חָקוּק עִם בַּת זוּגוֹ אֶצְלוֹ, וּבִשְׁבִיל זֶה נַעֲשִׂין תֵּכֶף שִׁדּוּכִים, כִּי כָּל אֶחָד מָצָא שָׁם וְרָאָה בַּת זוּגוֹ. וּמֵאַחַר שֶׁבַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים לָמַדְתִּי, נָפַל בְּדַעְתִּי שֶׁפָּסוּק (דניאל ז) "כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר" – רָאשֵׁי־תֵבוֹת שַׁדְּכָן, כִּי עַל יְדֵי הַכִּסֵּא נַעֲשִׂין שִׁדּוּכִין כַּנַּ"ל. גַּם "כָּרְסְיֵהּ" רָאשֵׁי־תֵבוֹת – רֹאשׁ־הַשָּׁנָה יוֹם־כִּפּוּר סֻכּוֹת. וְעַל־כֵּן בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת זִוּוּגָא דְמַטְרוֹנִיתָא. וְשָׁאַלְתִּי מַה יִּהְיֶה פַּרְנָסָתִי, וְאָמְרוּ לִי שֶׁאֶהְיֶה שַׁדְּכָן, וְהָאֵשׁ הִקִּיף סְבִיבוֹ. עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה תקצ"ה): (בסוף) וְהַדָּבָר נִרְאֶה לָעֵינַיִם כִּי יָדַע בָּזֶה סוֹדוֹת נוֹרָאִים שֶׁלֹּא נִתְגַּלּוּ בָּעוֹלָם, כְּדַרְכּוֹ בְּכָל הַשָּׂגוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת. וּבֶאֱמֶת סִפְּרוּ שֶׁהִתְפָּאֵר אָז שֶׁיּוֹדֵעַ מֵעִנְיַן הַשִּׁדּוּכִים מַה שֶּׁאֵין יוֹדְעִים בָּזֶה כָּל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר מְאוּמָה. (וכידוע הגדולים של תקופתו זה לא הרבנים של היום).
רבי נחמן זי"ע ביטל את עניין הרבנות של הנהגת אדמו"ר לעניין של תלמידים עושים תלמידים, ולא בדרך של אדמו"ר או רב ותלמידים אלא יותר תלמיד חבר. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ו סימן שצ"ו): לְעִנְיַן שִׂיחַת הַחֲבֵרִים שֶׁבֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ הָיָה אוֹמֵר שֶׁאֵין זֶה טוֹב וְנָכוֹן כָּל כָּךְ לִנְהֹג שֶׁאֶחָד יְדַבֵּר וַאֲחֵרִים יַקְשִׁיבוּ לוֹ וְיִשְׁמְעוּהוּ, כִּי אָז כְּבָר יֵשׁ סַכָּנָה בַּדָּבָר שֶׁלֹּא יִפֹּל לְגַדְלוּת, אֶלָּא הַשִּׂיחָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בֵּין כֻּלָּם יַחַד, שֶׁכָּל אֶחָד יְעוֹרֵר אֶת חֲבֵרוֹ בִּנְקֻדָּתוֹ הַטּוֹבָה.
רבי נחמן זי"ע מדבר לאנשים בדיוטא הכי תחתונה כלשונו וציווה עלינו שנלמד ספריו זי"ע שהם אתחלתא דגאולה ושיהיו שגורים בעל פה ויהפכו אותנו לבעלי תשובה ובעלי מח גדול ויתוקנו רמ"ח אברינו ושס"ה גידנו, עיין (חיי מוהר"ן שיחה שמ"ו): נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר: הַסֵּפֶר שֶׁלִּי הוּא אַתְחַלְתָּא דִּגְאֻלָּה. וְאָמַר מֵאַחַר שֶׁיָּצָא בָּעוֹלָם, אֲנִי חָפֵץ מְאֹד שֶׁיִּלְמְדוּ אוֹתוֹ, כִּי צְרִיכִים לִלְמֹד אוֹתוֹ הַרְבֵּה עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁגוּר בְּעַל פֶּה. (ובהמשך) אָמַר בְּפֵרוּשׁ, שֶׁהַלִּמּוּד בְּחִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים הוּא אַתְחַלְתָּא דִּגְאֻלָּה. (וחיי מוהר"ן שיחה שמ"ט): פַּעַם אַחַת הָיָה מְשַׁבֵּחַ אֶת הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ מְאֹד, וְאָמַר שֶׁיְּכוֹלִים לִהְיוֹת נַעֲשֶׂה בַּעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר עַל יְדֵי לִמּוּד הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ, וְהָיָה חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד שֶׁיַּדְפִּיסוּ אֶת סִפְרוֹ עוֹד כַּמָּה פְּעָמִים וְיִתְפַּשְּׁטוּ בָּעוֹלָם. (וחיי מוהר"ן שיחה שמ"ז): פַּעַם אַחַת הָיָה מְזָרֵז לִלְמֹד אֶת סִפְרוֹ (דַּיְקָא), וְאָמַר שֶׁהוּא מִצְוָה גְּדוֹלָה לִלְמֹד סִפְרוֹ הַרְבֵּה, וְאָמַר לוֹ שֶׁיְּכוֹלִים לִהְיוֹת נַעֲשֶׂה בַּעַל מֹחַ גָּדוֹל עַל יְדֵי סִפְרוֹ, כִּי יֵשׁ בּוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְעַמְקוּת נִפְלָא עַל פִּי פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים, וְגַם אִם יַתְמִידוּ בִּסְפָרָיו, יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לִהְיוֹת נַעֲשֶׂה אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, וְאָז יִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפְּנִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, כִּי יֵשׁ בָּהֶם פְּנִימִיּוּת הַרְבֵּה, מַה שֶּׁאֵין נִרְאֶה עַל פִּי פְּשׁוּטוֹ כְּלָל. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִלְמֹד וּלְהַתְמִיד בָּהֶם הַרְבֵּה. וחיי מוהר"ן שיחה שמ"ט): (לאחר כמה שורות) וְאָמַר שֶׁמִּי שֶׁיֵּשֵׁב וְיַעֲסֹק בִּסְפָרָיו רַק בְּלִי קִנְטוּר וְנִצָּחוֹן וְיִסְתַּכֵּל בּוֹ בֶּאֱמֶת, אָז בְּוַדַּאי יִהְיוּ נִבְקָעִים כָּל גִּידֵי קַשְׁיוּת לְבָבוֹ. (וחיי מוהר"ן שיחה שע"ב): אָמַר שֶׁאֵין שׁוּם אֵיבָר בָּאָדָם שֶׁלֹּא אָמַר עָלָיו תּוֹרָה, כִּי כְּבָר אָמַר תּוֹרָה עַל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, כִּי יָדוּעַ שֶׁקּוֹמַת הָאָדָם מְרַמֵּז לְמַה שֶׁמְּרַמֵּז לְפַרְצוּף כָּל הָעוֹלָמוֹת. (דְּהַיְנוּ פָּעַל בְּתוֹרוֹתָיו רְפוּאָה בָּרוּחָנִיּוּת לְכָל הָרְמַ"ח אֵבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים). עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ג שיחה נ"ג): שָׁמַעְתִּי מִתַּלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל אֲשֶׁר סָמַךְ רַבֵּנוּ גְּלִילֵי זָהָב טָהוֹר עָלָיו, אֲשֶׁר מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ ז"ל (פסחים נ, א) "אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ", נֶאֱמַר עַתָּה עַל סִפְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זצוק"ל. (הקדמת קונטרס הצרופים). עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה שצ"ח): אָמַר (רבי נתן ז"ל): אֲמִירַת סִפְרֵי אַדְמוֹ"ר זצ"ל, שֶׁהֵם הַ"לִּקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן" וְ"סֵפֶר־ הַמִּדּוֹת" וְהַ"סִּפּוּרֵי־מַעֲשִיּוֹת" וְהַשִּׂיחוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁאֲמִירָה לְבַד מְסֻגֶּלֶת לְהַנְּשָׁמָה כְּמוֹ אֲמִירַת סִפְרֵי הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים.
דבר אשר רק מחזק עד כמה הבעל דבר מפחד מהתקרבות נכונה לרבי נחמן זי"ע.
עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה תקנ"ז): אָמַר רַבֵּנוּ פַּעַם: מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מְפַחֵד אֲנִי, מִגּוֹי וּמֵרַבִּי מְפֻרְסָם בְּשֶׁקֶר, הֵם אֵינָם יוֹדְעִים כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָם. אִלּוּ יָדְעוּ מִכֹּחָם, הָיוּ הֵם גְּרוּעִים יוֹתֵר. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ג שיחה קל"ו): אָמַר פַּעַם עַל אֶחָד מֵהַמְפֻרְסָמִים: "הַבַּעַל דָּבָר נָתַן לוֹ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מוֹפְתִים בְּמַתָּנָה". עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה תקנ"ה): אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, קָשֶׁה וְכָבֵד עַל מַלְאַךְ־הַמָּוֶת לְהָמִית לְבַדּוֹ אֶת כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וּבְכֵן הֶעֱמִיד לוֹ עוֹזְרִים בְּכָל מָקוֹם הָרוֹפְאִים לְהָמִית בְּגַשְׁמִיּוּת, וְהַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר לְהָמִית בְּרוּחָנִיּוּת (אבניה ברזל). (שיח שרפי קודש כרך א שיחה ס"ד): אָמַר רַבֵּנוּ: "גַּם בָּעִנְיָן שֶׁלִּי יִהְיוּ מְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר".
לכן עצה ייעוצה האמתית לרוצה לבדוק משפיע בברסלב האם אמתי – (בליקוטי מוהר"ן חלק א תורה ק"מ): עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה הָאֱמֶת, אֶפְשָׁר לוֹ לֵידַע מַעֲלַת הַצַּדִּיק עַל יְדֵי אֲנָשָׁיו. (לָכֵן יִשְׁאַל תַּלְמִידִים הַשּׁוֹמְעִים לְתַלְמִיד שֶׁמִּמֶּנּוּ שׁוֹקֵל לְקַבֵּל נְקֻדַּת הֶחָבֵר, יִשְׁאַל בְּחָכְמָה וִיבָרֵר אֶצְלָם מִי צַדִּיק הַדּוֹר לַהֲבָנַתְכֶם, וּמִי צַדִּיק הָאֱמֶת, וְיִשְׁאַל כֵּיצַד אַתֶּם נוֹהֲגִים בְּעִנְיַן וִדּוּי דְּבָרִים, אוֹ רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק, אוֹ צְדָקָה לַצַּדִּיק, וִינַסֶּה לִרְאוֹת הַאִם אַהֲבָתָם לְרַבֵּנוּ זי"ע גְּדוֹלָה מֵאַהֲבַת הַתַּלְמִיד שֶׁמִּמֶּנּוּ מִתְחַזְּקִים, וְהַאִם גְּדוֹלָה אַהֲבָתָם לִקְרִיאַת סִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע יוֹתֵר מִסִּפְרֵי הַתַּלְמִידִים, וְאִם הֵם מְפִיצִים לְפָחוֹת מִבְּחִינַת כַּמּוּת חֵצִי חֲצִי סִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע וְסִפְרֵי הַתַּלְמִיד וּבֶטַח שֶׁלֹּא יוֹתֵר סִפְרֵי הַתַּלְמִיד מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע כִּי אֵין זֶה כַּוָּנָתוֹ כַּמְבֹאָר בַּסֵּפֶר (התקרבות לצדיק האמת באמת), וְהַאִם יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת לִרְכֹּשׁ אֶצְלָם סִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע אוֹ רַק אֶת הַסְּפָרִים שֶׁלָּהֶם, הַאִם אֵלּוּ שֶׁשּׁוֹמְעִים לָהֶם חַיִּים מוּזָר, דְּהַיְנוּ הֶפֶךְ הַכְוָנַת רַבֵּנוּ זי"ע בְּעִנְיַן פַּרְנָסָה אוֹ שֶׁחַיָּב לָגוּר לְיָדָם דַּוְקָא, אוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ שֶׁחַיָּב לְהִתְבַּטֵּל אֲלֵיהֶם וְשֶׁבִּלְעָדָם לֹא תּוּכַל לְהִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ זי"ע בֶּאֱמֶת, תִּבְדֹּק שֶׁאֵינָם זָזִים מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע כְּלָל, וְאֵינָם עוֹשִׂים הַנְהָגוֹת חֲדָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא עָשׂוּ בִּתְקוּפָתוֹ, כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁאָמוּר לְהִתְחַדֵּשׁ בְּדֶרֶךְ רַבֵּנוּ זי"ע, לֹא עַל יְדֵי תַּלְמִידִים וְלֹא מֵהַשָּׁמַיִם, כִּי רַבֵּנוּ זי"ע דִּבֵּר הַכֹּל לְכָל הַדּוֹרוֹת אַחֲרָיו. וְשֶׁאֵינָם מְדַבְּרִים גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְפָּאֲרֻיּוֹת כְּמוֹ רַבֵּנוּ זי"ע, וְהַאִם יֵשׁ לָהֶם וְלַתַּלְמִידִים הַשּׁוֹמְעִים לָהֶם עֲנָוָה וְהַקְטָנָה בִּפְנֵי גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זי"ע, וְלֹא שֶׁהַכָּבוֹד שֶׁל רַבֵּנוּ זי"ע נֶעֱלָם שָׁם, וְאַדְּרַבָּה חוֹלְקִים אֶת כָּל הַכָּבוֹד וְהַגְּדֻלָּה לַתַּלְמִיד כְּאִלּוּ שֶׁהוּא רַבֵּנוּ זי"ע), עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה תקל"ח): אָמַר עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם שֶׁיָּרִימוּ אֶת עַצְמָם לְהַנְהִיג בְּרַבָּנוּת וְהִתְנַשְּׂאוּת מֵחֲמַת שֶׁהִכְנַסְתִּי בָּהֶם אֱמֶת הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדַּי. (וְכָל שְׁאָר עִנְיְנֵי הַהִתְקַשְּׁרוּת הַמּוּבָאִים בַּסֵּפֶר, אִם רוֹאֶה שֶׁעִנְיָנִים אֵלּוּ כְּתִקְנָם יוּכַל לִשְׁמֹעַ בְּכָל פַּעַם שֶׁנֶּחֱלָשׁ בֶּאֱמוּנָתוֹ בְּרַבֵּנוּ זי"ע נְקֻדַּת הֶחָבֵר מֵהֶם, וְאִם לֹא רַק יֵהָרֵס לוֹ כָּל עִנְיְנֵי הַהִתְקַשְּׁרוּת לְרַבֵּנוּ זי"ע שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל תִּקּוּנֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ, וְקָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁיִּחְיֶה חַיֵּי סֵבֶל וְקֹשִׁי שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע לֹא רוֹצֶה בִּכְלָל. כַּמּוּבָן צָרִיךְ לְכַבֵּד כָּל אָדָם וּבִפְרָט תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וּלְקַבֵּל נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁחֲזַ"ל אוֹמְרִים (במשנה מסכת אבות פרק ד סעיף א): בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: " מִכָּל־מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי". (דְּהַיְנוּ לִלְמֹד נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד, אֲבָל עִקַּר הַחָכְמָה לִבְנוֹתָהּ וּלְקַבְּלָהּ מִצַּדִּיק הַדּוֹר אֲשֶׁר נוֹעָד לְמַטָּרָה זוֹ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע).
וגם אם פלוני או אלמוני הם בגדר ירא שמים הרי שגם על על זה רבנו זי"ע ציין בליקוטי מוהר"ן ומונעים להתקרב לצדיק על ידי ירא שמים שעומד בפתח, על אחת כמה וכמה שחלק מהם רחוקים לצערנו מאד מהתואר ירא שמים. עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה קנ"ב): כְּשֶׁבָּאָה נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לָעוֹלָם עִם הָעֲנָפִים הַשַּׁיָּכִים לָהּ (דְּהַיְנוּ הַיְסוֹד עוֹלָם שֶׁכֻּלָּם עֲנָפִים אֵלָיו, דְּהַיְנוּ רַבֵּנוּ זי"ע), אֲזַי הַקְּלִפָּה מְסַבֶּבֶת אוֹתָהּ (דְּהַיְנוּ הַסִּטְרָא אָחֳרָא לֹא נוֹתֶנֶת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו אוֹ לִרְאוֹת גְּדֻלָּתוֹ בִּכְלָל), רַק נִשְׁאָר פֶּתַח נֶגֶד אֱמוּנָה, שֶׁכְּנֶגֶד הָאֱמוּנָה הַפֶּתַח פָּתוּחַ. (דְּהַיְנוּ הָאֶפְשָׁרוּת הַיְחִידָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו הִיא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה שֶׁהוּא אֲמִתִּי, בְּלִי שׁוּם הַרְגָּשָׁה מְיֻחֶדֶת בּוֹ, אַדְּרַבָּה, בַּתְּחִלָּה לֹא מַרְגִּישִׁים כְּלוּם) וּמֵחֲמַת פְּגַם הָעֲנָפִים, חַס וְשָׁלוֹם, מַשְׁלִיכִים אוֹתָם מִשָּׁם, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּשְׁלִיכִים אוֹתָם מִן הָאֱמוּנָה, וַאֲזַי אֵין יְכוֹלִים לִכְנֹס, דְּהַיְנוּ לְהִתְקָרֵב אֶל שָׁרְשָׁם, שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה הַנַּ"ל. (וְלִפְעָמִים מֵחֲמַת רִבּוּי עֲווֹנוֹתֵינוּ הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְקַטְרֶגֶת כָּל כָּךְ שֶׁרוֹצָה לִמְנֹעַ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ אֲפִלּוּ אֶת הַזְּכוּת לְהַאֲמִין בּוֹ בִּפְשִׁיטוּת בִּכְדֵי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, אֶלָּא הִיא רוֹצָה לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ אֶת הַתִּקּוּן לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם) (ובהמשך) וּכְשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, רִבּוּי הַפְּגָמִים הַרְבֵּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ כֹּחַ לְהַסִּבּוּב הַנַּ"ל לְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח לִבְלִי לְהַנִּיחַ לִכְנֹס לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, (דְּהַיְנוּ שֶׁרוֹאִים בַּשָּׁמַיִם שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא עוֹמֶדֶת לְהַצְלִיחַ לַחֲסֹם אֶת הַפֶּתַח לְהַאֲמִין בּוֹ וְעוֹמֶדֶת לִמְנֹעַ נְשָׁמוֹת לִזְכּוֹת לְתִקּוּן) (בהמשך) וַאֲזַי מַעֲמִידִים שָׁם בַּפֶּתַח יְרֵא שָׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ עוֹמֵד לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ שָׁם. וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא תּוֹעֶלֶת נֶגֶד הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת הַנַּ"ל. (דְּהַיְנוּ מֵהַשָּׁמַיִם מַעֲמִידִים אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם, שֶׁכִּבְיָכוֹל בִּכְדֵי לְהַשְׁתִּיק אֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, מֵהַשָּׁמַיִם מְסוֹבְבִים אוֹ שֶׁהוּא יַחֲלֹק עַל רַבֵּנוּ זי"ע, וְאָז הַקְּלִפָּה אֵין לָהּ רְשׁוּת לַחֲסֹם אֶת הָאָדָם מִלְּהַאֲמִין אִם רוֹצֶה, אֶלָּא הוּא יִצְטָרֵךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל מַה שֶּׁשּׁוֹמֵעַ מֵהַיְרֵא שָׁמַיִם. אוֹ שֶׁמְּסוֹבְבִים שֶׁתַּלְמִיד שֶׁל רַבֵּנוּ זי"ע, שֶׁהוּא נראה כיְרֵא שָׁמַיִם, יֻגְדַּל סְבִיבוֹ פִּרְסוּם שִׁקְרִי עַד שֶׁכֻּלָּם יַחְשְׁבוּ שֶׁהוּא הָעִנְיָן לְבַד, אוֹ שֶׁגַּם רַבֵּנוּ זי"ע וְגַם הוּא, וְגַם עַל־יְדֵי זֶה אֵין רְשׁוּת לַקְּלִפָּה לַחֲסֹם מֵהָאָדָם אֶת הַיְכֹלֶת לְהַאֲמִין בְּרַבֵּנוּ זי"ע, כִּי הוּא, דְּהַיְנוּ הַיְרֵא שָׁמַיִם, עוֹשֶׂה אֶת זֶה). (ובהמשך) וְעַל יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה אֶפְשָׁר לְדַבֵּק עַצְמוֹ אֵלָיו. (וְעַל־יְדֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁלִּבּוֹ מִתְעוֹרֵר וּמֵבִין שֶׁרַק רַבֵּנוּ זי"ע הוּא הָרוֹפֵא שֶׁלּוֹ וְשֶׁבּוֹ תָּלוּי הַכֹּל וְהוּא חַיָּב לְהִתְקָרֵב לִסְפָרָיו וּלְקַיֵּם עֲצוֹתָיו וּלְחַפֵּשׂ אֶת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ שֶׁבִּסְפָרָיו, שֶׁזֶּה נִקְרָא לִמְצֹא אוֹתוֹ).
רבי נחמן זי"ע מסביר שמחמת ריבוי העברות בדור הקטרוגים רבים וטוענים שלא לתת זכות להתקרב אליו בכדי לזכות לתיקון הברית והדרך לצאת ידי חובת הקטרוגים האלו מהשמיים מאפשרים שיהיה אדם שנראה כירא שמים עומד ומסתיר את ההתקרבות לרבי נחמן זי"ע וצריך מסירות נפש כדי לעבור אותו ולהתקרב אליו זי"ע לכן קמו בדור הזה פתאום המון זרמים חדשים שמשנים מהזרם המרכזי כי אם היה לפי הזרם המרכזי היה התקרבות נכונה. וקמו כל מיני מפורסמים שיצרו דרך כאילו שהם הצדיק האמת ועל הזרם המרכזי מלכלכים בכל מיני דרכים כדי שלא ישימו לב אליהם. כך שאני ממליץ לכל מי שרוצה להתקרב לרבי נחמן זי"ע להבין מה היא הדרך של הקו המקורי אני ממליץ לו להוריד בחינם את הספר 'התקרבות לצדיק האמת באמת'.
