נחמן, שאלה: מה דעת הקו המקורי לגבי לחקות את הרב שלך אני רואה הרבה פעמים שאנשים עושים תנועות כמו רבם או מנסים לדבר כמו רבם מה דעת רבי נחמן בעניין זה ?
תשובה: נחמן שאלה טובה כי באמת לשיטת רבי נחמן זי"ע ובכלל לפי דעת תותנו הקדושה רבי נחמן זי"ע מסביר שמכל אדם עולה פאר אחר לשם יתברך, כך שברור שעל ידי חיקוי של מישהו אני לא מגלה נקודתי אלא מנסה להיות כמוהו.
וְעַיֵּן (שיחות הר"ן שיחה קי"א): "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל הַשֵּׁם יִזְעַף לִבּוֹ". פֵּרוּשׁ, מִי שֶׁאֵינוֹ מְקֻשָּׁר וּמְקֹרָב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי כָּל עֲבוֹדָתוֹ הוּא רַק כְּמוֹ מִי שֶׁמְּעַקֵּם עַצְמוֹ וּמִדַּמֶּה לַחֲבֵרוֹ כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם. וְזֶהוּ "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ", הַיְנוּ שֶׁהָאָדָם עַל־יְדֵי אִוַּלְתּוֹ כָּל עֲבוֹדָתוֹ הִיא רַק בִּבְחִינַת תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ כְּמוֹ מִי שֶׁמְּסַלֵּף וּמְעַקֵּם עַצְמוֹ אַחַר חֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל. וְהַטַּעַם, כִּי "וְעַל הַשֵּׁם יִזְעַף לִבּוֹ", הַיְנוּ לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת עַל הַשֵּׁם, כִּי מִי מוֹשֵׁל בִּי? צַדִּיק. "יִזְעַף לִבּוֹ", הַיְנוּ שֶׁחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק וְאֵינוֹ מְקֹרָב אֵלָיו, עַל יְדֵי זֶה "תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ", שֶׁהוּא רַק כְּמִי שֶׁמְּעַקֵּם עַצְמוֹ כַּנַּ"ל, כִּי אֵין מַמָּשׁ בָּעֲבוֹדָה כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. (פֹּה רַבֵּנוּ זי"ע מַסְבִּיר שֶׁמִּי שֶׁלֹּא מְקֹרָב אֵלָיו בַּפְּנִימִיּוּת שֶׁלּוֹ, בֵּין אִם הוּא לֹא קָשׁוּר לְאַף תַּלְמִיד בֵּין אִם הוּא מְקֹרָב לַתַּלְמִיד שֶׁלּוֹ (שֶׁזֶּה מֵעֵין מַחֲלֹקֶת כלפיו, כִּי אִם הוּא מְבֻטָּל לִנְקֻדַּת הַתַּלְמִיד הוּא מְחֻלָּק מִמֶּנּוּ), הַסִּימָן אִם הוּא מְקֹרָב אֵלָיו זֶה אִם הוּא לֹא מְחַקֶּה אֶת רַבּוֹ הַחַי בְּדִבּוּר בִּתְנוּעָה בְּכָל מִינֵי חֵן שֶׁל רַבּוֹ, כִּי רַבֵּנוּ זי"ע מַסְבִּיר שֶׁאִם הוּא לֹא מְקֹרָב אֵלָיו אָז הוּא יִתְנַהֵג כְּקוֹף הַמְחַקֶּה אָדָם וּכְאֶחָד שֶׁמְּעַקֵּם עַצְמוֹ כְּדֻגְמַת חֲבֵרוֹ, כִּי רַבֵּנוּ זי"ע מוֹלִיךְ כָּל אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו בְּדֶרֶךְ שֶׁל צַדִּיק אַחֵר, כַּמּוּבָא (בחיי מוהר"ן שיחה שי"ד): הַפָּחוּת שֶׁבַּאֲנָשַׁי אֲנִי מוֹלִיךְ בְּדֶרֶךְ שֶׁל צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד. (וְיִרְאָה וְאַהֲבָה מְקַבְּלִים מֵהַצַּדִּיק).
עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה י"ז): כִּי יִרְאָה וְאַהֲבָה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר, כִּי הַצַּדִּיק הַדּוֹר הוּא הַמְגַלֶּה יִרְאָה וְאַהֲבָה. (יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת יְסוֹדֵי הָעוֹלָם, וְעַכְשָׁו צַדִּיק דּוֹרֵנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע. וְכָל אֶחָד יֵשׁ בּוֹ נְקֻדָּה שֶׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, וּמִי שֶׁקּוֹרֵא סִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע, יָאִיר בּוֹ הַנְּקֻדָּה הַשַּׁיֶּכֶת לוֹ, וְלָכֵן לֹא שַׁיָּךְ שֶׁיְּחַקֶּה אַף אֶחָד). עַיֵּן (כתבי האר"י זי"ע ספר עץ חיים חלק א' היכל א"ק שער ג' פרק ב'): וְאֵין דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין בְּרִיָּה דּוֹמָה לַחֲבֶרְתָּהּ, וְכָל הַנִּבְרָאִים כֻּלָּם, לְצֹרֶךְ גָּבוֹהַּ, כִּי אֵין יְנִיקַת כֻּלָּם שָׁוָה, אַף לֹא תִּקּוּן כֻּלָּם שָׁוֶה. (וְלָכֵן כָּל אֶחָד צָרִיךְ אֶת הָרֹאשׁ בַּיִת, צַדִּיק הַדּוֹר רַבִּי נַחְמָן זי"ע שֶׁיַּפְרִישׁ לוֹ דֶּרֶךְ לְפִי תִּקּוּן נִשְׁמָתוֹ). עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה ל"ד חלק א סעיף ד): (לאחר כמה שורות) כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל דָּבָר יָקָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה, מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, כַּמַּעֲשֶׂה דְּאַבַּיֵּי וְאַבָּא אוּמָנָא, שֶׁהֵשִׁיבוּ לוֹ: לָא מָצִית לְמֶעְבַּד כְּעַבְדָּא דְּאַבָּא אוּמָנָא וְכוּ', (תַּרְגּוּם, לֹא תּוּכַל לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשָׂיו שֶׁל אַבָּא אוּמָנָא. דְּהַיְנוּ לוֹ יֵשׁ נְקֻדָּה שֶׁאֵין לְךָ, כִּי כָּל אֶחָד שׁוֹנֶה מֵחֲבֵרוֹ בִּנְקֻדָּתוֹ. עַיֵּן סִפּוּר זֶה בִּגְמָרָא מַסֶּכֶת תַּעֲנִית, עַמּוּד כ"א דַּף ב). (ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה ל"ד סעיף ז'): (לאחר כמה שורות) וּכְשֶׁהַלֵּב מְשֻׁקָּע בְּחֶרְפָּה, הַיְנוּ בְּעָרְלַת לֵב, (דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא מְאִירָה הַנְּקֻדָּה שֶׁבְּלִבּוֹ, דְּהַיְנוּ הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ) בְּחִינַת שִׁבְרֵי לוּחוֹת, הַיְנוּ "חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי", וּכְשֶׁמְּקַשֵּׁר הַלֵּב, הַיְנוּ בְּחִינַת וָאו כַּנַּ"ל, לְהַיּוּד, הַיְנוּ נְקֻדָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק שֶׁשָּׁם הָאוֹר הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה שׁוֹרָה (דְּהַיְנוּ בְּסִפְרֵי הַצַּדִּיק רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע, שָׁם יִמְצָא אֶת נְקֻדַּת הָאַהֲבָה שֶׁלּוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא), כִּי אוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת. (עיין תחילת הסעיף ז) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְהָאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם.
וְעַיֵּן (סוף התורה סוף סעיף ח): וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ "אַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים", הַיְנוּ בְּחִינַת הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ"ל. (דְּהַיְנוּ כָּל אֶחָד יָאִיר בְּלִבּוֹ נְקֻדַּת אַהֲבָתוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא) "וְגוֹי קָדוֹשׁ", הַיְנוּ קֹדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה, וָאו הוּא בְּחִינַת לֵב כַּנַּ"ל. עַל יְדֵי מַה תָּבוֹא לִבְחִינַת אַהֲבָה וְלִבְחִינַת קֹדֶשׁ, וָאו? עַל יְדֵי "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", כִּי מֹשֶׁה הוּא נְקֻדָּה כְּלָלִיּוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִים הַכֹּל לְקַבֵּל מֵהַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית (דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, דְּהַיְנוּ לִמּוּד סְפָרָיו) וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיָּאִיר כָּל אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. (נְקֻדָּה כְּלָלִית, דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, סִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע, חֶרְפָּה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁלֹּא מֵאִיר בִּי הַנְּקֻדָּה שֶׁלִּי, כֵּיצַד מְקַבְּלִים אוֹתָהּ? עַל יְדֵי הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם שֶׁשָּׁם אוֹר הָאַהֲבָה שׁוֹרֶה). עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות תפילין הלכה ב סעיף א): כִּי יֵשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּחִינַת נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, וְהִיא בְּחִינַת צַדִּיק נֶגֶד חֲבֵרוֹ, וְצָרִיךְ לְקַבֵּל מִמֶּנָּה, וְכָל אֵלּוּ הַנְּקֻדּוֹת צְרִיכִין לְקַבֵּל מִנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית שֶׁהִיא אֵצֶל צַדִּיק הַדּוֹר שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות נזיקין הלכה ה סעיף ו): כִּי יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּשֵׁם שֶׁכָּתוּב "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים", מֵחֲמַת שֶׁבְּשָׁרְשָׁם הֵם מְקֻשָּׁרִים וּכְלוּלִים בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל.
(מתוך ספר התקרבות לצדיק האמת באמת)
