רבי ישי אמנו זצ״ל שאלות ותשובות || האם לשיטת רבי נחמן מותר להגיד מתי משיח צריך לבוא או איפה יתגלה ?

אבירם, שאלה: האם לשיטת רבי נחמן מותר להגיד מתי משיח צריך לבוא או איפה יתגלה ?

תשובה: שאלה טובה כעת אראה לך דעת רבי נחמן זי"ע ורבי נתן זצ"ל בעניין. (לְגַבֵּי אֲנָשִׁים הַיּוֹם שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁיּוֹדְעִים מִי הַמָּשִׁיחַ, אוֹ בְּחֶזְקַת הַמָּשִׁיחַ וְחוֹשְׁבִים שֶׁהֵם מְקֹרָבִים אֵלָיו), עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה תקכ"ז): לְעִנְיַן הַקִּצִּים, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה גְּדוֹלִים שֶׁמְּחַשְּׁבִים קִצִּים וְאוֹמְרִים שֶׁרָאוּי שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ בְּאוֹתוֹ הַקֵּץ שֶׁהֵם אוֹמְרִים, כְּמוֹ שֶׁאֵרַע בִּזְמַנֵּנוּ שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים עַל כַּמָּה פְּרָטִים שֶׁאָז יָבוֹא מָשִׁיחַ, וְכֵן בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנָיו. וְרַבֵּנוּ זַ"ל לֹא הָיָה מַסְכִּים עַל זֶה כְּלָל, וְאָמַר שֶׁבְּכָל זְמַן שֶׁאוֹמְרִים אֵיזֶה קֵץ אָז בְּוַדַּאי לֹא יָבוֹא מָשִׁיחַ בְּשׁוּם אֹפֶן בְּאוֹתוֹ הַקֵּץ שֶׁהֵם אוֹמְרִים. וּכְבָר מְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁמְּקַלֵּל מְאֹד כָּל הַמְחַשְּׁבֵי קִצִּים, כִּי אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּהֶסַּח הַדַּעַת. וְהִנֵּה עַכְשָׁו אוֹמְרִים הָעוֹלָם שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ בִּשְׁנַת ת"ר לפ"ק, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁיֵּשׁ רְמָזִים בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל זֶה. וּבֶאֱמֶת אָז בְּוַדַּאי לֹא יָבוֹא בְּשׁוּם אֹפֶן מֵאַחַר שֶׁהָעוֹלָם מְצַפִּים לְאוֹתוֹ זְמַן. וְהַכְּלָל – בְּכָל עֵת וּזְמַן שֶׁנִּמְצָאִים מְחַשְּׁבֵי קִצִּים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁיָּבוֹא בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, אָז דַּיְקָא לֹא יָבוֹא בְּשׁוּם אֹפֶן בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן. רַק בּוֹא יָבוֹא לֹא יְאַחֵר בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ בְּהֶסַּח הַדַּעַת לְגַמְרֵי, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ כְּלָל עַל אוֹתוֹ הַקֵּץ שֶׁיָּבוֹא, וּפִתְאֹם יָבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.

(אֵיךְ אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב שֶׁיֵּשׁ רְמָזִים בַּזֹּהַר, אִם רַשְׁבִּ"י זי"ע בְּעַצְמוֹ מְקַלֵּל אֶת מְחַשְּׁבֵי הַקִּצִּים, כִּי מְרַחֲקִים אֶת הַקֵּץ. וְכֵן בִּזְמַנֵּנוּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַצִּילֵנוּ מֵאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי גַּאֲוָה שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁיּוֹדְעִים אֶת הַקֵּץ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמְרִים לָרַבִּים וְדוֹחִים לָנוּ אֶת הַגְּאֻלָּה. וְנִרְאֶה פֹּה בְּפַשְׁטוּת שֶׁגַּם אִם אוֹמְרִים עַל אָדָם מְסֻיָּם שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהוּא יִהְיֶה הַמָּשִׁיחַ, אָז חוֹשְׁבִים שֶׁהַקֵּץ יִהְיֶה בִּתְקוּפַת חַיָּיו – לְפִי שִׂיחָה זוֹ נִרְאֶה בְּפַשְׁטוּת שֶׁזֶּה גַּם מְרַחֵק, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְעֵיל – "וְהַכְּלָל בְּכָל עֵת וּזְמַן שֶׁנִּמְצָאִים מְחַשְּׁבֵי קִצִּים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁיָּבוֹא בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, אָז דַּיְקָא לֹא יָבוֹא בְּשׁוּם אֹפֶן בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן". כִּי אֲמוּרִים בְּפַשְׁטוּת לְהַאֲמִין שֶׁיָּבוֹא, וְלֹא אֲמוּרִים לַחְשֹׁב מִי זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת בְּדִיּוּק אוֹ בְּאֵיזֶה זְמַן זֶה יִקְרֶה אוֹ מָקוֹם מְדֻיָּק כְּגוֹן: עִיר, אוֹ מוֹשָׁב אוֹ קְהִלָּה, כִּי אֲמוּרִים בְּפַשְׁטוּת לְהַאֲמִין שֶׁיָּבוֹא (וכן עין בסעיף כיתות כיתות). כִּי הַמִּקּוּם בִּכְלָלִיּוּת גָּדוֹל מְאֹד שֶׁמֻּזְכָּר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית פָּרָשַׁת וַיֵּרָא ע"מ קי"ט א, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "יִתְגְּלֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא בְּאַרְעָא דְּגָלִיל" (תרגום עברי): שֶׁיִּתְגַּלֶּה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל. (שֶׁאִם כַּוָּנָתוֹ כִּפְשַׁט אֵזוֹר הַגָּלִיל בָּאָרֶץ, הַגָּלִיל הוּא בִּצְפוֹן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. גְּבוּלוֹתָיו שֶׁל הַגָּלִיל הֵם עֵמֶק יִזְרָעֵאל וְעֵמֶק בֵּית שְׁאָן בַּדָּרוֹם, בִּקְעַת הַיַּרְדֵּן, הַכִּנֶּרֶת וְעֵמֶק הַחוּלָה בַּמִּזְרָח, חוֹף הַיָּם הַתִּיכוֹן וְעֵמֶק זְבוּלוּן בַּמַּעֲרָב, וּלְבָנוֹן בַּצָּפוֹן. שֶׁזֶּה בְּעֶצֶם כָּל הַגָּלִיל, גָּלִיל עֶלְיוֹן וְגָלִיל תַּחְתּוֹן שֶׁשִּׁטְחוֹ מִשְׂתָּרֵעַ עַל כְּ – 1460 קִילוֹמֶטֶר רָבוּעַ וְיֵשׁ בּוֹ יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים יִשּׁוּבִים וְעָרִים. כָּךְ שֶׁאֵין מַה לַּחְשֹׁב מֵאֵיפֹה יָבוֹא, כִּי אֵין מַה לַּחְקֹר בְּעִנְיַן הַקֵּץ שֶׁעָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ אָמַר: "כִּי לִבָּא לְפוּמָא לָא גַּלֵּי.

(תרגום עברי): כִּי הַלֵּב לַפֶּה לֹא גִּלָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּה שֶּׁכָּמוּס בְּלִבּוֹ שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל זְמַן הַקֵּץ הוּא עַצְמוֹ עוֹד לֹא הוֹצִיא זֹאת בְּפִיו, דְּהַיְנוּ לֹא גִּלָּה זֹאת. וְצָרִיךְ לָדַעַת בְּפַשְׁטוּת שֶׁמָּתַי שֶׁיִּתְגַּלֶּה וְאֵיפֹה שֶׁיִּתְגַּלֶּה זֶה לֹא מְשַׁנֶּה לָנוּ, כִּי הוּא לֹא הוֹלֵךְ לִגְאֹל רַק אֶת אֵיפֹה שֶׁהוּא יִתְגַּלֶּה, אֶלָּא הוּא הוֹלֵךְ לִגְאֹל אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם בָּעוֹלָם, וְכֵן אֶת כָּל הָעוֹלָם, וּמִכָּל הָעוֹלָם בֵּין יְהוּדִי בֵּין גּוֹי יוּכְלוּ לָבוֹא אֵלָיו וְלִרְאוֹתוֹ וְלִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ וְאַף לְדַבֵּר אִתּוֹ, כָּךְ שֶׁכָּל הַמָּצוֹד אַחַר עִנְיָן זֶה מִי הוּא וְאֵיפֹה הוּא אוֹ לְחַפֵּשׂ לִהְיוֹת בְּמָקוֹם שֶׁאוּלַי יִתְגַּלֶּה שָׁם בִּתְחִלָּה הוּא סְתָם בִּלְבּוּל גָּדוֹל. אָדָם לְפִי חֲזַ"ל וְרַבֵּנוּ זי"ע בִּפְרָט, צָרִיךְ לָגוּר אֵיפֹה שֶׁטּוֹב לוֹ בְּלִבּוֹ בָּרוּחָנִיּוּת וְיֵשׁ לוֹ וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ פַּרְנָסָה בְּגַשְׁמִיּוּת, וְחִנּוּךְ טוֹב לִילָדָיו, וְהוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ שְׂמֵחִים בִּמְקוֹם מְגוּרֵיהֶם, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַחְלִיט לִגְאֹל אוֹתָנוּ וְיִתְגַּלֶּה הַמָּשִׁיחַ כֻּלָּם כְּבָר יִשְׁמְעוּ עַל זֶה. וְכֵן צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע, שֶׁלְּאוֹרוֹ אָנוּ הוֹלְכִים, מֵעוֹלָם בְּאַף שִׂיחָה לֹא אָמַר לָגוּר בַּגָּלִיל אוֹ בְּמָקוֹם מְסֻיָּם, אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאִם כְּבָר בְּעִיר גְּדוֹלָה וְלֹא עִיר קְטַנָּה). עַיֵּן (חיי מוהרן שיחה ט"ו): (לאחר כמה שורות) וְאַחַר כָּךְ הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵהַנְּשָׁמָה, וְנִתְלַהֵב מְאֹד וְהֵרִים קוֹלוֹ וְאָמַר יֵשׁ נְשָׁמָה וְכוּ', כַּנִּדְפָּס בַּסֵּפֶר בְּסִימָן הַנַּ"ל רַק שֶׁבִּכְתִיבָתוֹ הִתְחִיל תֵּכֶף מֵהַנְּשָׁמָה אֲבָל בַּאֲמִירָתוֹ הִתְחִיל מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל.

וְאַחַר שֶׁגָּמַר הַתּוֹרָה אַחַר כָּךְ בְּעֵת הַשִּׂיחָה שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַה כַּוָּנַתְכֶם בַּמֶּה שֶׁאֲמַרְתֶּם שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ וְשֶׁזֶּה עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה. וְגָעַר בִּי וְעָנָה וְאָמַר, כַּוָּנָתִי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַזֹּאת בִּפְשִׁיטוּת עִם אֵלּוּ הַבָּתִּים וְהַדִּירוֹת (וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן אִיךְ מֵיין טַאקֶע דָאס אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיט דִיא שְׁטִיבֶּער מִיט דִיא הַייזֶער). כְּלוֹמַר שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ בַּמֶּה שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּמַעֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּוָּנָתוֹ כִּפְשׁוּטוֹ עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַזֹּאת שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים לְשָׁם, שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁכָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת יִסַּע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת עַל זֶה, יְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וְיֵלֵךְ לְשָׁם, כִּי זֶה עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כְּשֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ'.

וְעַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה תס"ה): אָמַר רְצוֹנוֹ שֶׁכָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לֹא יִהְיֶה אֶחָד מֵהֶם מְלַמֵּד, וְכַמָּה פְּעָמִים דִּבֵּר מִזֶּה. גַּם אָמַר שֶׁטּוֹב לְעִנְיַן פַּרְנָסָה לָדוּר בְּעִיר גְּדוֹלָה. וְאָמַר בְּדֶרֶךְ צַחוּת שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם, נִמְצָא שֶׁכָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ שָׁעָה. וּכְשֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַשָּׁעָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יַרְוִיחַ מָמוֹן הַרְבֵּה מֵאַחַר שֶׁאוֹתָהּ הַשָּׁעָה הִיא שֶׁלּוֹ. עַל כֵּן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיַּזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה הַצְלָחָה גְּדוֹלָה בָּעֵסֶק שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא עוֹסֵק, וְיָכוֹל לְהַרְוִיחַ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁלּוֹ רֶוַח גָּדוֹל. אֲבָל כְּשֶׁהוּא מְלַמֵּד אֲזַי כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ הַשָּׁעָה שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא שְׁעַת הַצְלָחָה שֶׁלּוֹ אֲזַי הַתַּלְמִיד מֵבִיא לוֹ פַּשְׁטִידָא טוֹבָה וְכַיּוֹצֵא, עִם זְהַב מְעוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ וּבָזֶה יוֹצְאָה וְעוֹבֶרֶת שָׁעָה שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא שְׁעַת הַצְלָחָתוֹ בִּדְבַר שְׁטוּת כָּזֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. אֲבָל אָדָם אַחֵר יָכוֹל לְהַרְוִיחַ בְּהַשָּׁעָה שֶׁלּוֹ רֶוַח גָּדוֹל כַּנַּ"ל. וְכֵן אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם, וּכְשֶׁהוּא דָּר בְּעִיר גְּדוֹלָה שֶׁשָּׁם מְצוּיִים עֲסָקִים גְּדוֹלִים אֲזַי יָכוֹל לְהִזְדַּמֵּן לוֹ אֵיזֶה דָּבָר גָּדוֹל שֶׁיִּתְעַשֵּׁר בּוֹ, כִּי שָׁם הוּא מְקוֹמוֹ, כִּי אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם. אֲבָל בְּעִיר קְטַנָּה שָׁם יִזְדַּמֵּן אֵיזֶה דְּבַר שִׁבּוּשׁ וּפָחוּת לְהַרְוִיחַ בּוֹ, כִּי הַכֹּל לְפִי הַמָּקוֹם, כִּי אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם כַּנַּ"ל.

וְעַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה תקצ"א): אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ אִם לִהְיוֹת מְלַמֵּד, הֵשִׁיב לוֹ: לֹא. כִּי אָמַר הוּא, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁשְּׁלשָׁה דְּבָרִים אֵינָם חֲשׁוּבִים בְּעֵינָיו: שׁוֹחֵט וּמְלַמֵּד וְחָסִיד בְּעִיר קְטַנָּה מֵחֲמַת שֶׁבְּנָקֵל לוֹ לְהִכָּשֵׁל בְּגֵאוּת, חַס וְשָׁלוֹם. טוֹב לְךָ יוֹתֵר לִהְיוֹת סוֹחֵר וּבַעַל מַשָּׂא וּמַתָּן, רַק בְּשָׁעָה שֶׁתֵּלֵךְ בַּשּׁוּק תְּמָאֵס וּתְבַזֶּה אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה בְּפִיךָ. (לָכֵן חָשׁוּב מְאֹד שֶׁכָּל אָדָם שֶׁשּׁוֹמֵעַ שְׁמוּעוֹת מֵרַבֵּנוּ זי"ע, לֹא מְשַׁנֶּה מִי הָאוֹמְרָם, שֶׁיְּבַקֵּשׁ לִרְאוֹת בָּעֵינַיִם הֵיכָן כָּתוּב בִּסְפָרָיו זי"ע, מַה שֶּׁאוֹמְרִים לוֹ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זי"ע, לְעֵיל – "וְהַכְּלָל בְּכָל עֵת וּזְמַן שֶׁנִּמְצָאִים מְחַשְּׁבֵי קִצִּים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁיָּבוֹא בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, אָז דַּיְקָא לֹא יָבוֹא בְּשׁוּם אֹפֶן בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן"). עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א סעיף תשל"ה): פַּעַם אַחַת סִפֵּר בְּשֵׁם מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל, שֶׁאָמַר עַל עִנְיַן הָאֱמוּנָה בַּצַּדִּיקִים, כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁטּוֹעִים בַּחֲסִידִים שֶׁלָּהֶם שֶׁמַּחֲזִיקִים אוֹתָם לַאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, וְאֵינוֹ כֵן הָאֱמֶת; אוֹ לְהֶפֶךְ, שֶׁיֵּשׁ חֲסִידִים שֶׁטּוֹעִים בַּצַּדִּיק הָרַבִּי שֶׁלָּהֶם, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא צַדִּיק אֵינוֹ בְּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁמַּחֲזִיקִים אוֹתוֹ הַחֲסִידִים שֶׁלּוֹ, וְגַם זֶה אֵינוֹ אֱמוּנָה אֲמִתִּית וְזֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה כּוֹזֶבֶת. (וְגַם רַבֵּנוּ זי"ע, לֹא עָבַר עַל כְּלָלִים אֵלּוּ, וְלֹא אָמַר מָתַי הַזְּמַן אוֹ מִי זֶה בְּדִיּוּק, אוֹ מְקוֹם הִתְגַּלּוּתוֹ הַמְדֻיָּק, כִּי זֶרַע שֶׁלּוֹ יֵשׁ הַרְבֵּה, וַחֲזַ"ל כְּבָר אָמְרוּ שֶׁיִּהְיֶה מִזֶּרַע דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְלֹא תֵּאֵר אֶת מְקוֹם הִתְגַּלּוּתוֹ, רַק תֵּאֵר חֵלֶק מִפְּעֻלּוֹתָיו שֶׁיַּעֲשֶׂה),

כַּמּוּבָא (בימי מוהרנ"ת חלק א סעיף י"א): אַחַר שֶׁסִּפֵּר פַּעַם הָרִאשׁוֹן עִנְיָן הַנַּ"ל (דְּהַיְנוּ הַמְּגִלַּת סְתָרִים), אַחַר כָּךְ בָּא עָלֵינוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וְהוּא, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, נָסַע לְדַרְכּוֹ. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ דִּבַּרְנוּ עִמּוֹ שֶׁהָיָה לָנוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה אָז, וְאָמַר שֶׁגַּם הוּא נַעֲשָׂה שָׂמֵחַ מְאֹד אַחַר הַסִּפּוּר הַנַּ"ל, וְאָמַרְתִּי לוֹ אֱמֶת שֶׁטּוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר מְאֹד, אַךְ מָתַי יִהְיֶה זֹאת? עָנָה וְאָמַר: אֲבָל הַסִּפּוּר בְּעַצְמוֹ מִזֶּה הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, כְּשֶׁבָּא עִנְיָן זֶה לְתוֹךְ שִׂיחָה בְּזֶה הָעוֹלָם מַה שֶּׁהָיָה גָּנוּז בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד! אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים גְּנוּזִים כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם. (לֹא עָנָה מָתַי זֶה יִהְיֶה בּוֹא נִרְאֶה מָה רַבִּי נָתָן זַ"ל אוֹמֵר לְגַבֵּי עִנְיַן הַמָּשִׁיחַ), עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות מתנה ומתנת שכיב מרע הלכה ה סעיף ל"ג):

וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בְּהֶסַּח הַדַּעַת. וְעַיֵּן שָׁם בַּגְּמָרָא בְּסַנְהֶדְרִין צ"ז (בהמשך) וְעַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁאָמְרוּ: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב", כִּבְיָכוֹל אֵין סוֹמֵךְ וְאֵין עוֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל וְכוּ', (בהמשך) וְכוּ' אַחַר כָּךְ הֶאֱרִיכוּ בָּזֶה שֶׁאֵין לְצַפּוֹת לְשׁוּם קֵץ שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁרוֹצִים לְרַמֵּז בְּאֵיזֶה פָּסוּק וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם, תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִקְרָא זֶה נוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד הַתְּהוֹם, "כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב, אִם יִתְמַהְמַהּ חַכֵּה לוֹ כִּי בֹּא יָבֹא לֹא יְאַחֵר", לֹא כְּרַבּוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ דּוֹרְשִׁים וְכוּ', וְלֹא כְּרַבִּי שִׂמְלַאי וְכוּ', וְאָמַר רַבִּי יְהוֹנָתָן: תִּפַּח עַצְמָן שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִצִּין וְכוּ'. וְהִנֵּה אֵלּוּ הַמֵּימְרוֹת קָשֶׁה לְהָבִין וְנִרְאִים לִכְאוֹרָה כְּסוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה, כִּי אֵיךְ שַׁיָּךְ לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִן הַגְּאֻלָּה חַס וְשָׁלוֹם, הֲלֹא צְרִיכִים לְחַכּוֹת בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם "אִם יִתְמַהְמַהּ חַכֵּה לוֹ". אַךְ אִם כִּי דִּבְרֵיהֶם זַ"ל עֲמֻקִּים מִנִּי יָם, בִּפְרָט בְּעִנְיַן זֶה שֶׁאָמְרוּ בְּעַצְמָם שֶׁנּוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד הַתְּהוֹם, אַךְ אִם כָּל זֶה בְּהֶכְרֵחַ צְרִיכִים לְהָבִין מִדִּבְרֵיהֶם אֵיזֶה רְמָזִים אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בְּתִקְוָתֵנוּ לְקָרֵב וְלֹא לְרַחֵק חַס וְשָׁלוֹם. וְהָעִקָּר הוּא תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי בֹּא יָבֹא לֹא יְאַחֵר, אַךְ אָסוּר לְחַכּוֹת לְשׁוּם קֵץ לוֹמַר שֶׁמֵּהָרָאוּי שֶׁיָּבוֹא בְּשָׁנָה זֹאת, כְּמוֹ שֶׁטָּעוּ הַרְבֵּה עַל שָׁנָה זֹאת, שְׁנַת ת"ר לִפְרָט קָטָן, שֶׁאָמְרוּ שֶׁבְּשָׁנָה זֹאת יִהְיֶה הַקֵּץ, וְקִלְקְלוּ הַרְבֵּה בָּזֶה, כִּי גָּרְמוּ כַּמָּה כְּפִירוֹת וְחִלּוּל הַשֵּׁם כַּיָּדוּעַ. וְכֵן בַּשָּׁנִים הַקּוֹדְמִים אָמְרוּ כַּמָּה קִצִּים, כְּגוֹן בִּשְׁנַת תקנ"ז, וּבִשְׁנַת תק"ס, וּבִשְׁנַת תקפ"א, וְכוּ', וְכֵן הַרְבֵּה. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁגַּם עַל שְׁנַת ת"ק אָמְרוּ שֶׁהוּא הַקֵּץ, וְכֻלָּם חָטְאוּ בָּזֶה הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁקִּלְּלוּ אוֹתָם רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וְאָמְרוּ: תִּפַּח עַצְמָן שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִצִּין. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ וְלֹא בָּא וְכוּ',

(דְּהַיְנוּ יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁכּוֹפְרִים בִּגְלַל זֶה כִּי בּוֹנִים עַל זֶה, וְאַחֲרֵי זֶה אוֹמְרִים לְעַצְמָם: הָרַבָּנִים הָאֵלּוּ לֹא יוֹדְעִים אֶת הָאֱמֶת, כַּנִּרְאֶה חַס וְשָׁלוֹם עִנְיַן מָשִׁיחַ לֹא אֱמֶת חַס וְשָׁלוֹם). אֶלָּא אָנוּ צְרִיכִים לְקַוּוֹת וּלְחַכּוֹת אֵלָיו תָּמִיד, וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה בִּבְחִינַת הֶסַּח הַדַּעַת, כִּי הוּא קֵץ הַפְּלָאוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין שׁוּם רֶמֶז וּרְמִיזָא בָּעוֹלָם מָתַי יָבוֹא, כִּי לִבָּא לְפוּמָא לָא גַּלֵּי, (אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא גִּלָּה מִלִּבּוֹ לְפִיו אֶת הַזְּמַן, אָז אֵיךְ בְּנֵי אָדָם יוֹדְעִים זֹאת לְפָנָיו?!) כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן בּוֹא יָבוֹא בְּוַדַּאי בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ פִּתְאֹם, בְּהֶסַּח הַדַּעַת בְּעֵת שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ עַל אוֹתָהּ שָׁנָה וְעַל אוֹתוֹ הַיּוֹם כְּלָל. עַיֵּן (קונטרס הוספות על ימי מוהרנ"ת שיחה רע"ח):

בִּשְׁנַת ת"ר אָמְרוּ כַּמָּה מְפֻרְסָמִים שֶׁבָּא אָז מָשִׁיחַ, וּמוֹהַרְנַ"ת אָמַר שֶׁיָּבוֹא קֹדֶם אוֹ אַחַר כָּךְ וְלֹא בִּשְׁנַת ת"ר, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא בְּהֶסַּח הַדַּעַת. (וּמְפֻרְסָמִים שֶׁל אָז לֹא פָּחוֹת אִם לֹא יוֹתֵר גְּדוֹלִים מִמְּפֻרְסְמֵי דּוֹרֵנוּ, דְּהַיְנוּ לֹא צָרִיךְ לְדַבֵּר מִמָּתַי, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּנוּ וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִרְצֶה יִשְׁלַח אוֹתוֹ, הֲרֵי הוּא מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם וְזֶה עוֹלָמוֹ לֹא עוֹלָמֵנוּ). עַיֵּן (באש ובמים חלק ח פרק מ"ב): (לאחר כמה שורות) מוֹהַרְנַ"ת כָּתַב אָז לְרַבִּי יִצְחָק, שֶׁלִּבּוֹ סָמוּךְ וּבָטוּחַ שֶׁבֶּעָתִיד יִתְגַּלּוּ פְּלָאִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר. וְעַל כָּךְ שֶׁבְּנֵי הָאָדָם הֶאֱמִינוּ שֶׁמָּשִׁיחַ יָבוֹא דַּוְקָא בְּזֹאת הַשָּׁנָה, אָמַר מוֹהַרְנַ"ת: אִיתָא בַּגְּמָרָא: "ג' בָּאִין בְּהֶסַּח הַדַּעַת, אֵלּוּ הֵן: מָשִׁיחַ, מְצִיאָה וְעַקְרָב" (סנהדרין צ"ז א'). וְאִם כֵּן, כָּל הַדִּבּוּרִים עַל הַמָּשִׁיחַ וְהַחִשּׁוּבִים עַל הַקֵּץ מְעַכְּבִים אֶת בּוֹאוֹ. בְּאַחַת הַהֲלָכוֹת שֶׁבְּסִפְרוֹ לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת מִתְעַכֵּב מוֹהַרְנַ"ת עַל עִנְיָן זֶה. הוּא מַסְבִּיר שֶׁאָמְנָם עַל הָאָדָם לְצַפּוֹת כָּל יוֹם לְבוֹאוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וְלַמְרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁיָּבוֹא בְּהֶסַּח הַדַּעַת, אֵין זֶה סְתִירָה לַחְשֹׁב תָּמִיד בְּדַעְתּוֹ שֶׁמָּשִׁיחַ יָבוֹא… עַל פְּתִיחַת שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה הַנֶּאֱמַר בַּזֹּהַר עַל שְׁנַת ת"ר כּוֹתֵב שָׁם, שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא, שֶׁאִם יַתְחִיל אָדָם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה יוּכַל לִגְמֹר אוֹתוֹ… (ראה ליקוטי הלכות, מתנה ה' לב-מט עיי"ש) בִּמְקוֹם לְאַמֵּץ אֶת הַמֹּחַ וּלְהַעֲלוֹת הַשְׁעָרוֹת עַל זְמַן בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, רָאָה מוֹהַרְנַ"ת אֶת עִסְקוֹ בְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא בְּעֵת הַגְּאֻלָּה מְמַשְׁמֶשֶׁת לָבוֹא – לְהָאִיר אֶת אוֹר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם, שֶׁהִיא, עַל פִּי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ, הַסְּגֻלָּה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לְקֵרוּב הַגְּאֻלָּה (ראה ליקוטי מוהר"ן ז' ועוד) מוֹהַרְנַ"ת רָאָה בְּהַדְפָּסַת סִפְרֵי רַבֵּנוּ וַהֲפָצַת דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם אֶת הָאֶמְצָעִי הַמְעֻלֶּה לְקֵרוּב הַגְּאֻלָּה, הֱיוֹת שֶׁכָּל כֻּלָּהּ שֶׁל דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ בְּנוּיָה לְקָרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל לֶאֱמוּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה וּלְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם. עַיֵּן (באש ובמים נספח לכתבי מוהרנ"ת): לְמָשָׁל, כְּשֶׁיָּצָא הַקּוֹל בְּקֶרֶב קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּשִׁיחַ יָבוֹא בִּשְׁנַת ת"ר, לֹא הִצְטָרֵף מוֹהַרְנַ"ת לִמְחַשְּׁבֵי הַקִּצִּים, (ראה פרק מב) הוּא הִבִּיעַ אֶת דַּעְתּוֹ זוֹ בְּמַאֲמָר שֶׁחִבֵּר בִּסְבִיבוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה ת"ר (הלכות מתנה, ה') רוֹאִים בְּבֵרוּר אֵיךְ מוֹהַרְנַ"ת הִבִּיט עַל הַמַּצָּב. בְּסָעִיף ל"ג מֻסְבָּר עַל חִשּׁוּב וְעַל הַכְּאֵב וְהַיִּסּוּרִים הַנִּגְרָמִים עַל יְדֵי נְבִיאֵי שֶׁקֶר הַמַּכְנִיסִים בָּעָם תִּקְווֹת וְצִפִּיּוֹת שָׁוְא, מוֹהַרְנַ"ת מַצְבִּיעַ אֵיךְ נִתָּן לִשְׁאֹב מִידִיעוֹתֵינוּ בַּתּוֹרָה בִּכְדֵי לִרְאוֹת כָּל דָּבָר בָּרְאִיָּה הַנְּכוֹנָה וּלְהַצִּיב כָּל דָּבָר עַל מְקוֹמוֹ הַנָּכוֹן.

עַיֵּן (באש ובמים הערות לפרק ט"ז): כְּמוֹ כֵן נִשְׁלַח רַבִּי זַלְמָן זֶה לְעוֹד שְׁלִיחוּת נִסְתֶּרֶת לְהַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין, וְלֹא הָיָה רוֹצֶה לְגַלּוֹת מַהוּת הַשְּׁלִיחוּת. רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן אָמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִמְסַר לָנוּ מַהִי הַשְּׁלִיחוּת, אֲבָל בְּהַשְׁעָרָה אֶצְלֵנוּ שֶׁזֶּה הָיָה בְּעִנְיַן זֵרוּז הַקֵּץ שֶׁעָסַק אָז הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין עִם שְׁאָר צַדִּיקֵי הַדּוֹר וּבִמְיֻחָד עִם הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַמָּגִיד מִקּוֹזְנִיץ וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל מֵרִימִינוֹב, כַּיָּדוּעַ רַבֵּנוּ לֹא הִסְכִּים עַל זֵרוּז הַקֵּץ שֶׁלָּהֶם [כַּעֲבֹר אַרְבַּע שָׁנִים מֵהִסְתַּלְּקוּת רַבֵּנוּ, גָּרְמוּ הָעֲווֹנוֹת, (בהמשך) שְׁעָתָם שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הָרוֹעִים הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ, אֲשֶׁר נִסְתַּלְּקוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בִּתְקוּפָה אַחַת, בִּשְׁנַת תקע"ד־ה] (הָרַב נַחְמָן בּוּרְשְׁטֵין – שָׁמַע מִפִּי הַזְּקֵנִים). עַיֵּן (שיחות הר"ן סעיף ג):.

הִפְלִיג מְאֹד בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת בִּכְתָב, וְאָמַר כִּי לִגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֵין שִׁעוּר, כִּי נַעֲשִׂים דְּבָרִים נוֹרָאִים בָּעוֹלָם, נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד וְאֵין יוֹדְעִים כְּלָל, הַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן אֵין יוֹדְעִים שׁוּם יְדִיעָה כְּלָל כְּלָל לֹא וְגַם מַה שֶּׁמּוּבָא כִּי תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע, הַיְנוּ גַּם־כֵּן אֵצֶל כָּל יְדִיעָה וִידִיעָה, הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעִין לְהַתַּכְלִית שֶׁל הַיְדִיעָה, דְּהַיְנוּ לֹא נֵדַע, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן אֵין זֶה הַתַּכְלִית, כִּי זֶה הַתַּכְלִית הוּא רַק בְּאוֹתָהּ הַיְדִיעָה, אֲבָל בְּהַיְדִיעָה הַגָּבוֹהַּ מִמֶּנָּה עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל בָּהּ כְּלָל וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה, נִמְצָא שֶׁלְּעוֹלָם אֵין יוֹדְעִין כְּלָל כְּלָל לֹא, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין זֶה הַתַּכְלִית, כִּי עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל כְּלָל לֵידַע בַּיְדִיעוֹת שֶׁלְּמַעְלָה מִזֹּאת הַיְדִיעָה שֶׁהִגִּיעַ בָּהּ אֶל הַתַּכְלִית שֶׁלֹּא נֵדַע וְכוּ'. (דְּהַיְנוּ רַבֵּנוּ זי"ע מַסְבִּיר לָנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים יְדִיעוֹת בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ הַנְהָגַת הַשֵּׁם וְהִמָּצְאוּתוֹ בַּבְּרִיאָה וְכֵיצַד מְחַיֶּה אֶת הַבְּרִיאָה וְכָל שְׁאָר הַדְּבָרִים הַנִּסְתָּרִים, אוֹ רְמָזִים עַל עִנְיָנִים אֵלּוּ, אוֹ הַשָּׂגוֹת אֱמֶת שֶׁאָדָם מַשִּׂיג, אָסוּר לוֹ לִסְמֹךְ עַל זֶה אוֹ לְהַאֲמִין שֶׁמַּה שֶּׁמְּדַמְיֵן בִּתְפִיסָתוֹ זֶה הַדָּבָר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר לְעֵיל, שֶׁאֵין יוֹדְעִים שׁוּם יְדִיעָה כְּלָל כְּלָל לֹא, וְשֶׁנִּמְצָא שֶׁלְּעוֹלָם אֵין יוֹדְעִים כְּלָל כְּלָל, וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא (בסיפורי מעשיות מעשה ג' מעשה מחיגר): (לאחר כמה שורות). וְהַמְדַבְּרִים וְהַמְדַבְּרִים שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם הָיוּ מְפַתִּים אֶת נֶכֶד הַזָּקֵן הַנַּ"ל. בַּאֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וְאֵין לְךָ לְפַרְנְסָם וּלְהַשִּׂיאָם, עַל כֵּן הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּזֶה הַסֵּפֶר. וְהוּא לא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהֵם מְפַתִּים אוֹתוֹ וְסָבַר שֶׁלִּבּוֹ מְיַעֲצוֹ לָזֶה. (דְּהַיְנוּ לִפְעָמִים אָדָם יָכוֹל לַחְשֹׁב שֶׁהוּא כְּבָר בְּמַדְרֵגָה שֶׁלִּבּוֹ מְיַעֲצוֹ כְּמוֹ הַצַּדִּיק הַנַּ"ל, וְזֶה בִּכְלָל שֵׁדִים שֶׁרוֹצִים לְהַטְעוֹתוֹ, כַּמּוּבָא בַּמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל, לָכֵן כַּמָּה חָשׁוּב לִבְדֹּק וּלְשַׁלֵּשׁ שֶׁכָּל מַה שֶּׁחוֹשֵׁב זֶה עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהַהֲלָכָה בֶּאֱמֶת).

עַיֵּן  (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה רמ"ה בסוף): וְהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאֹד, אַף כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, אַף עַל פִּי כֵן אֵינָם נֶחְשָׁבִים בְּעֵינָיו לִכְלוּם, לְגֹדֶל עֶצֶם הַכָּרָתוֹ אֶת גַּדְלוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְעַל כֵּן הוּא מִשְׁתַּדֵּל וּמִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם, שֶׁיַּתְחִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַרְאוֹת לוֹ אוֹר הַתּוֹרָה, כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל לְהַשִּׂיג מִיָּמָיו. וְעַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק ב תורה ה סעיף י"ד): (לאחר כמה שורות) וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְסַלֵּק כָּל הַחָכְמוֹת וְלַעֲבֹד אֶת ה' בִּפְשִׁיטוּת, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת. לֹא מִבָּעְיָא חָכְמוֹת שֶׁל שְׁטוּת, שֶׁל סְתָם בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ חָכְמוֹת גְּמוּרוֹת, אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְאֵיזֶה עֲבוֹדָה, הוּא צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּפְשִׁיטוּת. (בהמשך בסוף התורה) וּבֶאֱמֶת הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לְהַשְׁלִיךְ מֵאִתּוֹ כָּל הַחָכְמוֹת וּלְהִתְנַהֵג בִּפְשִׁיטוּת, לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׁה עַבְדוּת לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעַבְדוּת בִּתְמִימוּת, בְּלִי חָכְמוֹת, כִּי זֶה בְּחִינַת סִתְרֵי תּוֹרָה, שֶׁהַתּוֹרָה נִסְתֶּרֶת וְנֶעֱלֶמֶת שָׁם, כִּי כְּשֶׁעוֹשֶׂה עַבְדוּת פְּשׁוּטִים, וּבֶאֱמֶת בְּוַדַּאי יֵשׁ בָּהֶם תּוֹרָה גָּבוֹהַּ מְאֹד, רַק שֶׁאֵין יוֹדְעִין מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם. נִמְצָא, שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הוּא נִסְתָּר וְנֶעֱלָם, בְּחִינַת סִתְרֵי תּוֹרָה.

(מתוך ספר התקרבות לצדיק האמת באמת)

להורדת הספר לחץ