אליהו, שאלה: האם רבי נחמן מגלה דברים על המשיח ועל מה שיעשה ?

תשובה: שאלת שאלה טובה כי לא הרבה יודעים אבל רבי נחמן זי"ע גילה כמה פרטים מאד מעניינים על זה. (כִּמְעַט תָּמִיד בְּרֹב הַלִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן מֻדְפָּס בָּהֶם הַחַ"י כְּלָלִים לְלִמּוּד לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן), (ובכלל ט): כּוֹתֵב בְּעִנְיַן הַשָּׂגוֹתָיו וְהוֹדָעוֹתָיו בְּרוֹמְמוּת הַצַּדִּיק וְתוֹרָתוֹ, עִקַּר כַּוָּנָתוֹ הוּא עַל יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת, כְּרַשְׁבִּ"י וְהָאֲרִ"י, וּבְרֻבָּם כְּכֻלָּם לֹא יִהְיֶה עִקַּר כַּוָּנָתוֹ זוּלַת עַל מֹשֶׁה מָשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ, שֶׁאָנוּ מְחַכִּים אֵלָיו. (וְאִם הָעִקָּר עַל הַמָּשִׁיחַ, מוּבָן בְּפַשְׁטוּת שֶׁגַּם עָלָיו בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ רַבֵּנוּ זי"ע), כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בחיי מוהר"ן שיחה רס"ו): כָּל מַה שֶּׁמָּשִׁיחַ יַעֲשֶׂה טוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל, אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, רַק הַחִלּוּק הוּא שֶׁמָּשִׁיחַ יִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם, אֲבָל אֲנִי אֵינִי יָכוֹל לִגְמֹר עֲדַיִן, וְנֻסָּח אַחֵר אֶצְלִי עֲדַיִן יֵשׁ בְּחִירָה, אֲבָל אֵצֶל מָשִׁיחַ כְּבָר לֹא יִהְיֶה בְּחִירָה. (וחיי מוהר"ן שיחה רס"ז): שֶׁהִשִּׂיג יְחִידָה בְּתַכְלִית מִדַּרְגָּה הָעֶלְיוֹנָה.

עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ד סימן ע"ד): אָמְרוּ עַל הַמּוּבָא בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן רס"ו, שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ שֶׁאֵין חִלּוּק בֵּינוֹ לַמָּשִׁיחַ וְכוּ', אָמְרוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ: אָנוּ שֶׁכְּבָר כֵּן זָכִינוּ לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְוַדַּע מֵרַבֵּנוּ וּסְפָרָיו וְלִטְעֹם מְעַט מִזִּיו קָדְשׁוֹ, אִם כֵּן לְפָחוֹת שֶׁאָנוּ נְצַיֵּת לוֹ בְּכָל אֲשֶׁר דָּרַשׁ וְצִוָּה. עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה ו): (לאחר כמה שורות) וּבַבֹּקֶר בִּסְעוּדַת שַׁחֲרִית אָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁהִיא רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי וְכוּ'. וְדָמְיָא עֵינֵהּ כִּתְרֵי סִיהֲרָא, וְאָמַר אָז שֶׁיֵּשׁ שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וְהֵם כְּלוּלִים בְּעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל. שֶׁזֶּה כָּלוּל מִשְּׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֻמּוֹת, וְזֶה כָּלוּל מִשְּׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֻמּוֹת. וְלֶעָתִיד יִכְבְּשׁוּ אוֹתָן שְׁנֵי מְשִׁיחִין – מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וְיֵשׁ צַדִּיק אֶחָד שֶׁהוּא כָּלוּל מִתְּרֵין מְשִׁיחִין יַחְדָּו. עוֹד אָמַר אָז כַּמָּה דְּבָרִים יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנִּדְפְּסוּ, וְאָז נִשְׁבַּר הַשֻּׁלְחָן מֵרֹב הָעוֹלָם שֶׁדָּחֲקוּ עַצְמָן עָלָיו. וְהִקְפִּיד וְאָמַר: וְכִי גּוֹיִים יוֹשְׁבִים אֶצְלִי עַל הַשֻּׁלְחָן?! וְכִי עַכְשָׁו יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּתְקָרְבוּ גּוֹיִים לַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ב) "וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם"?! וְזֶה הַפָּסוּק שַׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם. כִּי כָּךְ הָיָה דַּרְכּוֹ – שֶׁכָּל שִׂיחָתוֹ הָיָה שַׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה שֶׁעָסַק בָּהּ אָז, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. (דְּהַיְנוּ דִּבֵּר עַל עַצְמוֹ כִּי גַּם לוֹ הָיָה יְחִידָה וְיָדַע שֶׁהַגְּאֻלָּה עֲדַיִן אֵינָהּ צְרִיכָה לָבוֹא בִּזְמַנּוֹ, אֶלָּא שֶׁהוּא מֵכִין אֶת אוֹרָהּ לִפְנֵי, וּמִכֹּחוֹ הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּתְגַּלֶּה יִפְעַל).

וְעַיֵּן (שארית יצחק מכתבי רבי יצחק ברייטער הי"ד): (לאחר כמה שורות) וַאֲנִי צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ בְּהַשֵּׁם, וּבְשֵׁם מְשִׁיחוֹ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה. (רַבֵּנוּ זי"ע) וְעַיֵּן (קונטרס חלוקי הנחל של רבי יצחק ברייטר הי"ד, עמוד הצדיק סעיף י"ז): בְּכָל מָקוֹם שֶׁמֻּזְכַּר הַצַּדִּיק בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן – הַכֹּל עַל הַצַּדִּיק הַנַּ"ל. (רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע). (וסעיף י"ט): אֵין לְהָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לְהֵעָשׂוֹת זֶה הַצַּדִּיק, וְאֵין לוֹ לַחְשֹׁב כִּי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַכֶּתֶר הַזֶּה נוֹטֵל, כִּי זֶהוּ עִנְיָן שֶׁל מְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁהוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן. (לְמָה כָּל זֶה נִצְרָךְ, הַרְבֵּה הַיּוֹם חוֹשְׁבִים שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע הִשְׁאִיר מַדְרִיךְ לִמְצֹא צַדִּיק חַי וְאֶת כָּל הַמּוּנָחִים שֶׁמּוּבָאִים בְּסִפְרוֹ, עַל הִתְבַּטְּלוּת וְאַהֲבָה לַצַּדִּיק וּוִדּוּי דְּבָרִים, וְכָל מַה שֶּׁמּוּבָא בְּסִפְרוֹ. חוֹשְׁבִים שֶׁצָּרִיךְ לִמְצֹא צַדִּיק חַי וּלְקַיֵּם אֶת זֶה אִתּוֹ, וְזֶה טָעוּת גְּדוֹלָה מִשָּׁרְשָׁהּ, כִּי רַבֵּנוּ זי"ע עִקַּר עִסְקוֹ, כַּמּוּבָא בַּכְּלָלִים וּבְכָל מַה שֶּׁנִּרְאֶה, הִיא לְהַחֲיוֹת אֶת הַמּוּנָח צַדִּיקֵי הַדּוֹרוֹת, דְּהַיְנוּ צַדִּיקֵי יְסוֹדֵי עוֹלָם, שֶׁהֵם נִשְׁמַת מֹשֶׁה, כַּמּוּבָא (בהקדמת העץ חיים להאר"י ז"ל): שֶׁמֵּבִיא בְּשֵׁם רַשְׁבִּ"י בְּתִקּוּנֵי הַזֹּהַר, שֶׁעֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ סוֹדוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַתִּקּוּנִים בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, לְקַיֵּם הַ־מַּה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה (רָאשֵׁי תֵּבוֹת מֹשֶׁה) וְשֶׁמֹּשֶׁה מוֹפִיעַ בְּצַדִּיק וְחָכָם, שֶׁמִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה עַד שֶׁיַּשִּׂיג שִׁשִּׁים רִבּוֹא נְשָׁמוֹת בַּתּוֹרָה. וְרַבֵּנוּ זי"ע מֵבִיא (בשיחות הר"ן שיחה קפ"ה): שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבְעַל פֶּה. (וּלְגַבֵּי מְצִיאַת הַמָּשִׁיחַ אֵין מַה לִּמְצֹא, הוּא יִמְצָא אוֹתָנוּ. וְרַבֵּנוּ זי"ע נָתַן לָנוּ סִימָן לְזַהוֹת אוֹתוֹ), כַּמּוּבָא (במגילת סתרים): וְיַעֲשֶׂה כְּלֵי זֶמֶר וְנִגּוּנִים חֲדָשִׁים, כִּי חָכְמַת הַנִּגּוּן יִהְיֶה בָּקִי בּוֹ מְאֹד מְאֹד, וִיגַלֶּה חֲדָשׁוֹת בְּחָכְמָה זוֹ, עַד שֶׁתִּכְלֶה נַפְשָׁם שֶׁל הַשּׁוֹמְעִים נִגּוּנִים שֶׁלּוֹ. (ובהמשך) בַּסּוֹף יִתְבַּטְּלוּ כֻּלָּם אֵלָיו מֵחֲמַת הַחֵן וְהֶהָדָר וְהָאַהֲבָה וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁיִּכְסְפוּ וְיִשְׁתּוֹקְקוּ כֻּלָּם אֵלָיו, עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ לְפָנָיו לְגַמְרֵי. (ובהמשך), וְכֻלָּם יִתְבַּטְּלוּ אֶצְלוֹ, בְּלִי רַעַשׁ וּמִלְחָמָה, רַק מֵחֲמַת הַחֵן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת אֵלָיו. (וְחָשׁוּב לְצַיֵּן שֶׁדִּבּוּרִים אֵלּוּ מֵהַמְּגִלַּת סְתָרִים, אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁהֵבֵאנוּ, הֵם דִּבּוּרִים שֶׁלֹּא נִכְתְּבוּ בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת. כַּמּוּבָן יֵשׁ עוֹד הַרְבֵּה, רַק רָצִינוּ לְהָבִיא אֶת הַדִּבּוּרִים שֶׁלֹּא יְכוֹלָה לִהְיוֹת מַחֲלֹקֶת לְגַבֵּי פֵּרוּשָׁם, וְגַם אֶת הַדִּבּוּרִים שֶׁכְּבָר מוֹפִיעִים בַּתּוֹרוֹת שֶׁלּוֹ. כִּי רַבֵּנוּ זי"ע, רָצָה שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּסוֹד וְשֶׁלֹּא יִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר, לָכֵן הֵבֵאנוּ רַק אֶת מַה שֶּׁגָּלוּי כְּבָר בְּתוֹרוֹתָיו וְשִׂיחוֹתָיו).

עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה ס"ז): אָמַר: "מָשִׁיחַ יִכְבֹּשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם לְלֹא יְרִיַּת כַּדּוּר נֶפֶץ אֶחָד", "מָשִׁיחַ וֶועט אָפּ נֶעמֶען דִּי וֶועלְט אָן קֵיין שָׁאס פִּילְוֶער" [וְעַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן ב']. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ג שיחה פ"ט): אָמַר: מָשִׁיחַ יְגַלֶּה דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה בַּנִּגּוּן. עַיֵּן (באש ובמים חלק ג פרק י"ב): בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים הִתְיַחֵס כַּמָּה פְּעָמִים מוֹהַרְנַ"ת לְאוֹתָהּ מְגִלַּת סְתָרִים מֻפְלָאָה, הוּא אָמַר: "מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג אֵינָהּ מֻזְכֶּרֶת בִּמְגִלַּת הַסְּתָרִים, וְנִשְׁמָע מִזֶּה שֶׁיִּהְיֶה אֶפִּיקוֹרְסוּת גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם, וְזֶה יִהְיֶה עִקַּר הַנִּסָּיוֹן", (כְּלוֹמַר שֶׁמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג תִּהְיֶה מִלְחָמָה רוּחָנִית). וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ: "מָשִׁיחַ יִכְבֹּשׁ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אָן אַ שָׁאס פִּילְוֶער", לְלֹא יְרִיָּה אַחַת בַּאֲבַק שְׂרֵפָה (רְאֵה סִימָן ב' בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן עִם הַשִּׂיחוֹת הַנִּלְווֹת אֵלֶיהָ, שֶׁעִקַּר כְּלֵי זֵינוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הוּא הַתְּפִלָּה, עַיֵּן שָׁם). עַיֵּן (ספר המידות אות אמונה חלק א סעיף מ"ד): מִלְחָמָה אַתְחַלְתָּא דִּגְאֻלָּה הִיא. (כְּלוֹמַר הֵבִינוּ מֵרַבֵּנוּ זי"ע שֶׁיְּכוֹלָה לִהְיוֹת מִלְחָמָה בִּתְחִלַּת הַגְּאֻלָּה אֲבָל לֹא הַכַּוָּנָה עַל מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג הַמְדֻבֶּרֶת, כִּי עַל מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג הֵבִינוּ שֶׁכְּכָל הַנִּרְאֶה מְדֻבָּר בְּמִלְחָמָה רוּחָנִית וְלֹא גַּשְׁמִית, שֶׁמִּלְחָמָה רוּחָנִית הִיא גַּם לֹא פְּשׁוּטָה כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים שֶׁכְּבָר מִזְּמַן כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַחָכְמוֹת וְהַשִּׁגְעוֹנוֹת שֶׁל כָּל הָאֻמּוֹת נִלְחָמוֹת עַל הַנְּשָׁמָה שֶׁל הַיְּהוּדִי. וִיהוּדִים טָסִים לְכָל הָעוֹלָם לִלְמֹד דַּרְכֵיהֶם וְתַרְבּוּתָם, וּבָאָרֶץ מְלַמְּדִים אֶת כָּל דַּרְכֵי חֲשִׁיבָתָם וְתַרְבּוּתָם שֶׁל אֵיזֶה אֻמָּה שֶׁרַק קַיֶּמֶת, וְכָל תַּאֲוָתָם וְכָל מִדּוֹתֵיהֶם מִתְלַבְּשִׁים בַּיְּהוּדִים הַנִּמְשָׁכִים לְדַרְכֵי חֲשִׁיבָתָם וְהַדֶּרֶךְ שֶׁל הַיְּהוּדִים הַכְּשֵׁרִים כִּמְעַט וְנֶעֱלֶמֶת חַס וְשָׁלוֹם, וְלָכֵן נִשְׁלַח רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע רוֹעֶה נֶאֱמָן בְּחִינַת נִשְׁמַת מֹשֶׁה, לְהַצִּילֵנוּ מִכָּל הַשִּׁבְעִים זְאֵבִים וּלְטַפֵּל בְּכָל הַכְּפִירֻיּוֹת הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ).

עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה רנ"ד): שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁהוּא יִלְמַד תּוֹרָה בְּיַחַד עִם כָּל הַשִּׁבְעָה רוֹעִים, אָמַר הַמַּעְתִּיק, עַיֵּן בְּאִגֶּרֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, הַנִּדְפַּס בְּסוֹף סֵפֶר פֹּרָת יוֹסֵף, מוּבָא שָׁם שֶׁמָּשִׁיחַ לוֹמֵד תּוֹרָה עִם הַשִּׁבְעָה רוֹעִים, וּכְבָר מוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, אַךְ שֶׁאֵין הַדּוֹר רָאוּי לְכָךְ. וְעַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה רע"ד): אָמַר מַה שֶּׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה עִמִּי, אֵינִי יוֹדֵעַ, אֲבָל זֶה פָּעַלְתִּי אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַגּוֹאֵל צֶדֶק יִהְיֶה מִיּוֹצְאֵי חֲלָצַי. וְאָמַר זֹאת בָּרַבִּים, וְהִזְהִיר מְאֹד לְכַבֵּד וּלְהַחֲזִיק בַּחֲשִׁיבוּת גָּדוֹל אֶת בָּנָיו. עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה ער"ב): לְגַבֵּי מַה שֶּׁאָמַר עַל הַפָּסוּק "וְהָיָה אַדִּיר מִמֶּנּוּ". (וְשֶׁלֹּא רַק יִהְיֶה זֶרַע שֶׁלּוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת, אֶלָּא גַּם יֵלֵךְ בְּדַרְכּוֹ בְּרוּחָנִיּוּת). עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה קע"א): עוֹד הָיָה לוֹ סֵפֶר אֶחָד, שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲפִלּוּ מֵהַסֵּפֶר הַנִּשְׂרָף, וְהוּא הַסֵּפֶר הַגָּנוּז. וְאָמַר שֶׁאֲפִלּוּ גּוּפוֹ סִלֵּק כְּשֶׁכְּתָבוֹ, וְאוֹתוֹ הַסֵּפֶר לֹא שְׁזָפַתּוּ עַיִן. וְאָמַר, שֶׁהוּא בְּחִינַת רָזִין דְּרָזִין, וְאָמַר שֶׁמָּשִׁיחַ יַגִּיד עַל זֶה פֵּרוּשׁ.

וְכֵן (חיי מוהר"ן שיחה ר"ס): (לאחר כמה שורות) אֲבָל לֶעָתִיד כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, אָז יֵדְעוּ, כְּשֶׁיִּתְּנוּ יַיִן הַמְשֻׁמָּר, אֲזַי לַאֲחֵרִים יוּכְלוּ לְהַטְעוֹת, וְיִתְּנוּ לָהֶם יַיִן וָואלִיחְשֶׁין, סְטְרָאוִויצְטֶיר, וְיֹאמְרוּ לָהֶם שֶׁהוּא יַיִן הַטּוֹב הַמְּשֻׁמָּר, אֲבָל לְאַנַ"שׁ לֹא יוּכְלוּ לְהַטְעוֹת, כִּי אֲנַחְנוּ טָעַמְנוּ הַיַּיִן הַטּוֹב. (דְּהַיְנוּ תּוֹרוֹתָיו וְשִׂיחוֹתָיו לָכֵן נֵדַע אִם זֶה הוּא אוֹ לֹא. כִּי מִפֹּה רוֹאִים שֶׁהוּא יִהְיֶה זֶרַע שֶׁלּוֹ בַּגַּשְׁמִיּוּת, וְגַם יֵלֵךְ בְּדַרְכּוֹ בָּרוּחָנִיּוּת) וְכֵן (חיי מוהר"ן שיחה שמ"ו): נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר: הַסֵּפֶר שֶׁלִּי הוּא אַתְחַלְתָּא דִּגְאֻלָּה. וְאָמַר מֵאַחַר שֶׁיָּצָא בָּעוֹלָם, אֲנִי חָפֵץ מְאֹד שֶׁיִּלְמְדוּ אוֹתוֹ, כִּי צְרִיכִים לִלְמֹד אוֹתוֹ הַרְבֵּה עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁגוּר בְּעַל פֶּה. (ובהמשך) אָמַר בְּפֵרוּשׁ, שֶׁהַלִּמּוּד בְּחִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים הוּא אַתְחַלְתָּא דִּגְאֻלָּה. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ג שיחה נ"ג): שָׁמַעְתִּי מִתַּלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל אֲשֶׁר סָמַךְ רַבֵּנוּ גְּלִילֵי זָהָב טָהוֹר עָלָיו, אֲשֶׁר מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ ז"ל (פסחים נ, א) "אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ", נֶאֱמַר עַתָּה עַל סִפְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זצוק"ל. (הקדמת קונטרס הצרופים). עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה שצ"ח):

אָמַר (רבי נתן ז"ל): אֲמִירַת סִפְרֵי אַדְמוֹ"ר זצ"ל, שֶׁהֵם הַ"לִּקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן" וְ"סֵפֶר־ הַמִּדּוֹת" וְהַ"סִּפּוּרֵי־מַעֲשִיּוֹת" וְהַשִּׂיחוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁאֲמִירָה לְבַד מְסֻגֶּלֶת לְהַנְּשָׁמָה כְּמוֹ אֲמִירַת סִפְרֵי הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים (אנשי מוהר"ן עמוד קג אות כה). וְעַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה ס"ד סעיף ה): וְדַע שֶׁעַל יְדֵי הַנִּגּוּן שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, הוּא מַעֲלֶה אֶת הַנְּשָׁמוֹת מִן הָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַזֹּאת שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם. (כמובא במגילת סתרים לעיל). כִּי דַּע, שֶׁכָּל חָכְמָה וְחָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ לָהּ זֶמֶר וְנִגּוּן מְיֻחָד (ובהמשך) כָּל אֱמוּנָה יֵשׁ לָהּ זֶמֶר וְנִגּוּן. וְאוֹתוֹ הַזֶּמֶר הַמְיֻחָד לָאֱמוּנָה הַנַּ"ל שֶׁהוּא אֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה מִכָּל הַמִּינֵי חָכְמוֹת וֶאֱמוּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הַיְנוּ אֱמוּנָה בְּהָאוֹר אֵין סוֹף בְּעַצְמוֹ הַסּוֹבֵב כָּל עָלְמִין כַּנַּ"ל, אוֹתוֹ הַזֶּמֶר הוּא גַּם כֵּן לְמַעְלָה מִכָּל הַנְּגִינוֹת וּזְמִירוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַשַּׁיָּכִים לְכָל חָכְמָה וֶאֱמוּנָה. וְכָל הַזְּמִירוֹת וְהַנִּגּוּנִים שֶׁל כָּל הַחָכְמוֹת נִמְשָׁכִים מִזֶּה הַזֶּמֶר וְהַנִּגּוּן, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַזְּמִירוֹת וְהַנִּגּוּנִים שֶׁל כָּל הַחָכְמוֹת, כִּי הוּא הַזֶּמֶר הַשַּׁיָּךְ לָאֱמוּנָה בְּהָאוֹר אֵין סוֹף עַצְמוֹ, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַכֹּל. וְלֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁיַּהֲפֹךְ לְכָל הָעַמִּים שָׂפָה בְּרוּרָה, לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם הַשֵּׁם, וְהַכֹּל יַאֲמִינוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז יִתְקַיֵּם, תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ אֲמָנָה דַּיְקָא, הַיְנוּ אֱמוּנָה עֶלְיוֹנָה זוֹ הַנַּ"ל, שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הָאֱמוּנוֹת כַּנַּ"ל, וְזֶה תָּשׁוּרִי דַּיְקָא, הַיְינוּ הַנִּגּוּן וְהַזֶּמֶר הַשַּׁיָּךְ לְרֹאשׁ אֱמוּנָה זוֹ כַּנַּ"ל.

וְלִבְחִינַת זֶמֶר שֶׁל אֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה הַזֹּאת אֵין מִי שֶׁיִּזְכֶּה כִּי אִם צַדִּיק הַדּוֹר שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, (דְּהַיְנוּ יְסוֹד עוֹלָם הַבָּא) שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אֱמוּנָה זוֹ, (ובהמשך) אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: 'שָׁר' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'יָשִׁיר', מִכָּאן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁעָתִיד מֹשֶׁה לָשִׁיר לֶעָתִיד לָבוֹא גַּם כֵּן. (בהמשך) כִּי כָּל הַשִּׁירוֹת, בֵּין שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה בֵּין שֶׁל לֶעָתִיד לָבוֹא, הוּא רַק אֵצֶל מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת שְׁתִיקָה, שֶׁזָּכָה לְזֶמֶר שֶׁשַּׁיָּךְ לָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה עַל הַכֹּל, שֶׁשָּׁם נִכְלָלִים כָּל הַזְּמִירוֹת, כִּי כֻּלָּם נִמְשָׁכִים מִמֶּנָּה. (בסוף) שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה הַנִּגּוּן וְהַזֶּמֶר שֶׁל רֹאשׁ אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, וְעַל יָדוֹ יִתְבַּטְּלוּ כָּל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת, אֲפִלּוּ שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל. עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה מ"ט חלק א סעיף ו): (לאחר כמה שורות) וְאֵין הַגְּאֻלָּה אֶלָּא עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נ"ט) "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" וְכוּ' (יומא פ"ו:) וְעִקַּר יְדִיעַת הַקַּבָּלָה, הַיְנוּ יְדִיעַת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, הוּא יִהְיֶה לֶעָתִיד שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא, בִּבְחִינַת תַּעֲנוּג שַׁבָּת, בִּבְחִינַת "אָז תִּתְעַנַּג עַל הַשֵּׁם". וְזֶה לְשׁוֹן תִּשְׁרֵי, לְשׁוֹן שִׁירָה (שער הכוונות דף פ"ב). כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ל') "הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חָג" כִּי יִתְּעַר שִׁיר וְנִגּוּנָא בְּעָלְמָא, בִּבְחִינַת פֶּ"ה סָ"ח, בִּבְחִינַת (תהלים ל') "לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם", 'וְלֹא יִדֹּם' דַּיְקָא, הַיְנוּ פֶּה סָח (תהלים כ"ד), בְּחִינַת שָׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם, בְּחִינַת שִׁיר שֶׁלֶּעָתִיד. (עיין מדרש רבה קהלת פרק א', סעיף כ"ח): מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה רַבָּנָן אָמְרֵי לֶעָתִיד לָבוֹא הַדּוֹרוֹת מִתְכַּנְּסִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמְרִים לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי יֹאמַר לְפָנֶיךָ שִׁירָה תְּחִלָּה? וְאָמַר לָהֶם: לְשֶׁעָבַר לֹא אָמַר שִׁירָה לְפָנַי אֶלָּא דּוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְעַכְשָׁיו לֹא יֹאמַר שִׁירָה לְפָנַי אֶלָּא הוּא. (דְּהַיְנוּ מֹשֶׁה שֶׁיִּהְיֶה בְּנִשְׁמַת הַמָּשִׁיחַ וְנִמְצָא בְּכָל יְסוֹדֵי הָעוֹלָם וְכֵן בְּרַבֵּנוּ זי"ע).

(עיין תיקונים חדשים לרמח"ל תיקון שישים ושבעה): וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. הָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה בְּזִמְנָא דְּתִתְּמַר שִׁירָתָא בְּעָלְמָא, דִּכְתִיב בַּהּ תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה (שיר ד, ח). דְּרוּחָא מֵחָכְמָה סְתִימָאָה נָשִׁיב לְתַתָּא, וּבַהּ וַיַּעֲבֵר אֱלֹקִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם (בראשית ח, א). אִלֵּין מַיִן דְּטוּפְנָא דְּאִנּוּן עֵשָֹו וְיִשְׁמָעֵאל. תָּא חֲזֵי בְּזִמְנָא דְּרוּחָא דָּא יְהֵא נָשִׁיב מִלְּעֵלָּא, בַּהּ יִתְחַדְּשׁוּן דַּרְגִין לְעֵלָּא. לְבָתַר לְתַתָּא נָחִית וְשָׁרֵי עַל מַלְכָּא מְשִׁיחָא וּמִנֵּיהּ יִתְפְּשַׁט עַל כֻּלְּהוּ יִשְֹרָאֵל וּבַהּ יֵימְרוּן שִׁירָתָא. כְּדֵין יִזְדַּמְּנוּן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, מִתְחַבְּרָן כְּחַד עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. וְרָזָא דָּא יָד הַחֲזָקָה כְּמָה דְּאִתְּמַר בְּמִצְרַיִם כִּי בְיָד חֲזָקָה וְכוּ' (שמות ו, א). וְרָזָא דְּמִלָּה עִ לָּאֵי וְתַתָּאֵי, וּשְׁכִינְתָּא מִתְתַּקְּפָא בְּאֶמְצָעִיתָא בֵּין הַאי לְהַאי. וְרָזָא דָּא (שיר ד, ח) אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי וְכוּ'. דְּאִנּוּן מִתְחַדְּשָׁן בְּהַהוּא נְהוֹרָא חִדּוּשָׁא וַדַּאי. כְּדֵין תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, דָּא רֵישָׁא דִּמְהֵימְנוּתָא חָכְמְתָא סְתִימָאָה, דְּמִתַּמָּן תִּיפּוֹק שִׁירָתָא דָּא וַדַּאי. מִמְּעוֹנוֹת אֲרָיוֹת וְכוּ' בְּזִמְנָא דְּתִיפּוֹק שְׁכִינְתָּא מִגּוֹ קְלִיפִין אִלֵּין דְּגָלוּתָא. כְּדֵין מְשִׁיחוּ אִתְיַשַּׁב עַל רֵישָׁא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא כַּדְקָא יָאוּת. וְרָזָא דָּא וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, בִּשְׁכִינְתָּא דְּשָׁרִית עֲלֵהּ וּמִתְיַשְּׁבָא כַּדְקָא חֲזֵי, וְדָא יִרְאַת ה' דְּאִתְּמַר בַּהּ וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' (ישעיה יא, ג). וְעוֹד וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה דָּא.

(תַּרְגּוּם עִבְרִי): וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. הָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא בָּא פָּתַח וְאָמַר, וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, בִּזְמַן שֶׁתֵּאָמֵר שִׁירָה בָּעוֹלָם, [כְּמוֹ] שֶׁכָּתוּב לְגַבָּהּ: תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה (שיר ד, ח) שֶׁרוּחַ נוֹשֶׁבֶת לְמַטָּה מֵהַחָכְמָה סְתִימָאָה, וְעָלָיו [כָּתוּב]: וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם (בראשית ח, א). אֵלּוּ מַיִם שֶׁל הַמַּבּוּל, שֶׁהֵם עֵשָֹו וְיִשְׁמָעֵאל. בֹּא וּרְאֵה בִּזְמַן שֶׁרוּחַ זוֹ תִּהְיֶה נוֹשֶׁבֶת מִלְמַעְלָה, עַל יָדָהּ יִתְחַדְּשׁוּ מַדְרֵגוֹת לְמַעְלָה. וְאַחַר כָּךְ, הִיא תֵּרֵד לְמַטָּה וְתִשְׁרֶה עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וּמִמֶּנּוּ תִּתְפַּשֵּׁט עַל כָּל יִשְֹרָאֵל, וְעַל יָדָהּ [עַל יְדֵי הָרוּחַ] יֹאמְרוּ שִׁירָה. (בִּגְלַל שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יָשִׁיר עַל יְדֵי הָרוּחַ שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו וְעַם יִשְֹרָאֵל יִשְׁמְעוּ אוֹתוֹ שָׁר וְהֵם גַּם יָשִׁירוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל מֹשֶׁה: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְֹרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת מֹשֶׁה שָׁר אָז אָמְרוּ שִׁירָה). אָז יִוָּעֲדוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד, מִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. וְזֶה סוֹד: יָד הַחֲזָקָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִצְרַיִם: כִּי בְיַד חֲזָקָה וְגוֹ' (שמות ו, א). וְסוֹד הַדָּבָר [יִהְיוּ מְחֻבָּרִים] הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וּשְׁכִינָה מִתְחַזֶּקֶת בָּאֶמְצַע בֵּין זֶה לָזֶה. וְזֶה סוֹד [הַפָּסוּק]: אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי וְגוֹ' (שיר ד, ח). שֶׁהֵם [הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים] מִתְחַדְּשִׁים בְּאוֹתוֹ הָאוֹר [מֵחָכְמָה סְתִימָאָה], שֶׁהִיא חִדּוּשׁ וַדַּאי. וְאָז: תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, [מֵרֹאשׁ אֲמָנָה] – זוֹ רֹאשׁ הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא חָכְמָה סְתִימָאָה, שֶׁמִּשָּׁם [דְּהַיְנו מֵהָרֹאשׁ שֶׁל אָרִיךְ], תֵּצֵא שִׁירָה זוֹ וַדַּאי. מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת וְגוֹ'. בִּזְמַן שֶׁתֵּצֵא הַשְּׁכִינָה מִתּוֹךְ הַקְּלִפּוֹת הָאֵלּוּ שֶׁל הַגָּלוּת. אָז [שֶׁמֶן] הַמִּשְׁחָה [דְּהַיְנוּ שְׁכִינָה], תִּשְׁרֶה עַל רֹאשׁ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ כָּרָאוּי. וְזֶה סוֹד: וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, בַּשְּׁכִינָה שֶׁשּׁוֹרָה עָלָיו וּמִתְיַשֶּׁבֶת כְּמוֹ שֶׁרָאוּי. וְזֶה יִרְאַת הַשֵּׁם [שְׁכִינָה], שֶׁנֶּאֱמַר לְגַבָּהּ: וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'.

(אֲשֶׁר מִפֹּה רוֹאִים שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע גַּם הָיָה בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ), כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בחיי מוהר"ן שיחה ש"מ): אָמַר: הָעוֹלָם לֹא טָעֲמוּ אוֹתִי כְּלוּם עֲדַיִן, אִלּוּ הָיוּ שׁוֹמְעִים רַק תּוֹרָה אַחַת שֶׁאֲנִי אוֹמֵר עִם הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד שֶׁלָּהּ, הָיוּ כֻּלָּם בְּטֵלִים בְּבִטּוּל גָּמוּר. הַיְנוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אֲפִלּוּ חַיּוֹת וַעֲשָׂבִים וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, הַכֹּל הָיוּ מִתְבַּטְּלִים בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מִגֹּדֶל עֹצֶם הַתַּעֲנוּג הַמֻּפְלָא וְהַמֻּפְלָג מְאֹד מְאֹד. (בסוף השמטה):

אַחַר כָּךְ שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן: יֵשׁ לִי נִגּוּן לְזַמֵּר לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁהוּא יִהְיֶה הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים, וְזֶה יֵשׁ לוֹ שַׁיָּכוּת לַשִּׂיחָה הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי. וְעַיֵּן בְּהַתּוֹרָה "תִּקְעוּ" תּוֹכֵחָה תּוֹרָה ח חֵלֶק ב, שָׁם מְדַבֵּר מֵהַנִּגּוּן שֶׁל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם נִימִין וְכוּ'. וְעַיֵּן בְּמַעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשִּׁשִּׁי מֵהַשִּׁבְעָה בֶּטֶלִירְס בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת. (כִּי כַּיָּדוּעַ נִשְׁמַת מֹשֶׁה נִמְצֵאת בִּיסוֹדֵי עוֹלָם, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, וְהַמָּשִׁיחַ יִהְיֶה הַיְסוֹד עוֹלָם הַבָּא, וְרַבֵּנוּ זי"ע הָיָה בִּבְחִינַת נִשְׁמַת מֹשֶׁה שֶׁכְּבָר זָכְתָה בְּתַכְלִית וְכוּ', וְהַמָּשִׁיחַ יִהְיֶה לוֹ יְחִידָה בְּתַכְלִית, וְלָכֵן אָמַר אֶת כָּל הַנַּ"ל שֶׁבַּהַשְׁמָטָה).

עַיֵּן (קונטרס חלוקי הנחל עמוד הצדיק סעיף א): נִשְׁמַת מָשִׁיחַ קָדְמָה לָעוֹלָם. וְהוּא שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בְּסוֹד כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה שט"ז): הוֹכִיחַ אֶת אֶחָד שֶׁלֹּא הָיָה אֶצְלוֹ כַּמָּה שָׁנִים, וְעָנָה וְאָמַר לוֹ: הֲלֹא כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה. וְעַל־כֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִתֵּן אֵיזֶה כֹּחַ וְסִיּוּעַ לָזֶה הַצַּדִּיק לִהְיוֹת לוֹ צַוְתָּא, וְכוּ'. וְיֵשׁ שֶׁהֵם נַעֲשִׂים לוֹ בְּחִינַת צַוְתָּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּתָם אוֹ עַל־יְדֵי יִרְאַת־שָׁמַיִם שֶׁלָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹתְנִין כֹּחַ וְסִיּוּעַ לְזֶה הַצַּדִּיק. וְיֵשׁ שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ מָמוֹן אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, מַה שֶּׁכָּל אֶחָד עוֹשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה צַוְתָּא לָזֶה. אֲבָל כְּפִי מַה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה (וִוי אִיךְ זֶעה) אֵין אַתֶּם נִצְרָכִים כְּלָל לְהָעוֹלָם, כִּי אֵין מַגִּיעַ מִכֶּם שׁוּם צַוְתָּא לָזֶה.

עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה שי"ז): שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁהוֹלְכִים שְׁלוּחִים (שֶׁקּוֹרִין שְׁטָאפֶּעטְן) מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי, וּמֵהַשֵּׁנִי לְהַלָּן יוֹתֵר, עַד שֶׁהַדָּבָר מַגִּיעַ לְהַצַּדִּיק. הַיְנוּ כִּי מִכָּל הָאִילָנוֹת וְהָעֲשָׂבִים וּמִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, מִכֻּלָּם הוֹלְכִים שְׁלוּחִים מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ וּמֵחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ עַד שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל וּמַגִּיעַ הַדָּבָר לְאֹזֶן הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, וְהוּא מְקַבֵּל וּמֵבִין מֵהֶם עֵצוֹת לַעֲבוֹדָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה, הַיְנוּ בְּחִינַת עֵצוֹת, לִתֵּן לוֹ עֵצוֹת כַּנַּ"ל. כִּי תַּרְיַ"ג מִצְווֹת נִקְרָאִין תַּרְיַ"ג עֵטִין דְּאוֹרַיְתָא, וְזֶה לְצַוּוֹת לְשׁוֹן עֵצוֹת כַּנַּ"ל. וְאָמַר שֶׁכָּל זֶה הוּא רַק בְּחִינַת עֵצוֹת, אֲבָל הָעֲבוֹדָה בְּעַצְמָהּ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי זֶה גָּבוֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מַלְאָךְ וְשָׂרָף אֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ וְכוּ'. וְכָל זֶה יֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה שַׁיָּכוּת עִם הַצַּדִּיק מִצַּד שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בְּגוּף. אֲבָל מִצַּד הַנְּשָׁמָה הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי, גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ וְכוּ' וְכוּ', וְעוֹד יֵשׁ בְּעִנְיַן שִׂיחָה זוֹ דְּבָרִים נִפְלָאִים. עַיֵּן (חיי מוהר"ן קונטרס הוספות שיחה ר"פ): פַּעַם אַחַת דִּבֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל עִם רַבִּי חַיְיקִיל, וְרַבִּי חַיְיקִיל הִסְבִּיר לְרַבֵּנוּ זַ"ל עַל פִּי חָכְמָה שֶׁיְּכוֹלִים לֶאֱחֹז נָחָשׁ בְּרֹאשׁוֹ וְלֹא יַזִּיק. זָרַק רַבֵּנוּ זַ"ל אֶת הַמִּטְפַּחַת שֶׁלּוֹ לָאָרֶץ וְנַעֲשָׂה נָחָשׁ, וְאָמַר לְרַבִּי חַיְיקִיל: אֱחֹז אוֹתָהּ בְּיָדְךָ. וְאָחַז אוֹתָהּ בְּיָדוֹ, וְאָמַר לוֹ: אֱחֹז אוֹתָהּ בְּיָדְךָ לֹא בִּגְלַל שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ רַק מֵחֲמַת חָכְמָה, וְלֹא רָצָה. (וְכַיָּדוּעַ סִפּוּר מֵעֵין זֶה לְמִי הָיָה בַּחֻמָּשׁ עַל יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם אָמַר לוֹ הַשְׁלֵךְ אֶת מַטְּךָ, לְנִשְׁמַת מֹשֶׁה, וְכַיָּדוּעַ שֶׁמִּי שֶׁיִּזְכֶּה לִיחִידָה שֶׁזֶּה הַמָּשִׁיחַ לֹא יִהְיֶה חַיָּב לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא יוּכַל לַעֲשׂוֹת, וְהַשֵּׁם יְקַיֵּם, כִּי הוּא נִכְלָל בַּשֵּׁם בֶּאֱמֶת, וְהוּא גַּם נִשְׁמַת מֹשֶׁה).

עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה שנ"ה): שָׁמַעְתִּי, שֶׁאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ חָלַם לוֹ, שֶׁאָמַר לוֹ אֶחָד בַּחֲלוֹם: אִם יָבִיאוּ לְךָ מָחָר דָּג, תִּקְנֶה אוֹתוֹ וּתְבִיאוֹ לְרַבֵּנוּ ז"ל! וּבַבֹּקֶר בָּא עָרֵל עִם דָּג לִמְכֹּר, וְקָנָה אוֹתוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְרַבֵּנוּ ז"ל, וְתֵכֶף שָׁאַל אוֹתוֹ: אֵיפֹה הַדָּג? וְנָתָן לוֹ. וְאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל אֵיזֶה דְּבַר בִּזָּיוֹן עַל הַדָּג, וְאָמַר עָלָיו: "אַ גְרוֹיסֶער שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ" (שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ גָּדוֹל), וְאָמַר עָלָיו, שֶׁזֶּה גִּלְגּוּל אָבִיו שֶׁל זֶה שֶׁקָּנָה אוֹתוֹ, וּבִשְּׁלוּ אוֹתוֹ עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ וְהָיָה לוֹ תִּקּוּן. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה שמ"ט):

כַּיָּדוּעַ הָיָה רַבִּי חַייקְל הַחַזָּן שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל. פַּעַם אַחַת בִּקֵּשׁ מֵרַבֵּנוּ ז"ל שֶׁיַּרְאֶה לוֹ מֵת (נִפְטָר), וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: "אֲבָל הֲלֹא תִּתְפַּחֵד מִמֶּנּוּ!" וַיַּעַן וַיֹּאמַר: "אֵינֶנִּי כָּל־כָּךְ טִפֵּשׁ עַד שֶׁאֶתְפַּחֵד מִמֶּנּוּ!" וַיֹּאמֶר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל עוֹד הַפַּעַם: "אֲבָל תִּתְפַּחֵד". כָּכָה עַד שָׁלשׁ פְּעָמִים, וְהוּא הֵשִׁיב כַּנַּ"ל, שֶׁלּא יִתְפַּחֵד. וְהֶרְאָה לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל נִשְׁמַת נִפְטָר אֶחָד, וַיִּתְחַלְחַל וַיִּתְבַּהֵל מְאֹד, עַד שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל נִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הַפַּחַד. וַיּאמֶר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: "הַאִם חָכָם כָּמוֹךָ יְכוֹלִים לְהַטְעוֹת בְּדִמְיוֹן?!" וַיַּחֲלֹף הַפַּחַד מִמֶּנּוּ, וְכַעֲבֹר אֵיזֶה זְמַן בִּקֵּשׁ עוֹד הַפַּעַם מֵרַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁיַּרְאֶה לוֹ נִפְטָר וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד, וַיֵּאוֹת לוֹ וְהִבְטִיחַ לוֹ, וְזֶה הָיָה קֹדֶם חֲנֻכָּה. בְּאוֹתוֹ הָרְחוֹב שֶׁיָּשַׁב רַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה אוֹפֶה אֶחָד, וְאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ כְּשֶׁיָּשְׁבוּ לִסְעֻדַּת מְלַוֵּה־מַלְכָּה, עַל־פִּי־רֹב הָיָה חָסֵר לָהֶם לֶחֶם, וְהָיוּ רְגִילִין לִכְנֹס לְהָאוֹפֶה הַזֶּה וְלִקְנוֹת הַשִּׁירַיִם מִשַּׁבָּת מַה שֶּׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לִמְכֹּר מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה שָׁלֵם אוֹ לֹא נֶאֱפָה מִצַּד אֶחָד וְכוּ' בִּכְדֵי שֶׁיִּקְנוּ בְּזוֹל; וְהוּא הָיָה רָגִיל לְהֵיטִיב עִמָּהֶם בַּמִּקָּח בִּשְׁבִיל זֶה, וְנִפְטַר הָאוֹפֶה הַנַּ"ל בְּאֵלּוּ הַיָּמִים, וּבַחֲנֻכָּה אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל אֶל הָרַב חַייקְל: "עַתָּה תִּרְאֶה נִפְטָר!" וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הָאוֹפֶה הַנַּ"ל שֶׁנִּפְטַר בְּסָמוּךְ אֵיךְ שֶׁעָמַד לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בִּכְרִיעָה וְהִשְׁתַּחֲוָיָה, וּבִקֵּשׁ מֵרַבֵּנוּ זַ"ל: הֱיוֹת שֶׁאֲנִי הֵיטַבְתִּי עִם הָאֲנָשִׁים הַמְקֹרָבִים שֶׁלָּכֶם לִמְכֹּר לָהֶם בְּזוֹל לֶחֶם וְחַלָּה בִּשְׁבִיל סְעֻדַּת מְלַוֵּה־מַלְכָּה, וּבְכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם תִּקּוּן! וַיַּעַן רַבֵּנוּ זַ"ל וַיֹּאמֶר לוֹ: יַעַן שֶׁהֵיטַבְתָּ עִם אֲנָשַׁי הַמְקֹרָבִים אֵלַי, אֲנִי אֶעֱסֹק בְּתִקּוּנְךָ! וַיֵּעָלֵם הַנִּפְטָר. שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי נַפְתָּלִי כֹּהֵן מִבֶּרְדִיצֶ'ב הַדָּר בִּירוּשָׁלַיִם ת"ו, שֶׁשָּׁמַע מֵחֲתָנוֹ הָרַב אַבְרָהָם זַ"ל בְּרַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער.

עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה ש"ס): שָׁמַעְתִּי בְּעֵת שֶׁיָּשַׁב אַדְמוֹ"ר זצ"ל בִּבְּרֶסְלֵב, יָשַׁב פַּעַם אַחַת עִם אֲנָשִׁים, וּבְתוֹכָם הָיָה גַּם רַבִּי חַיִּים שָׂרָה'ס מִבְּרֶסְלֵב, וּפִתְאֹם אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל: "הָאָדָם הוּא שׁוֹטֶה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁהַמַּלְאַךְ הַמָּוֶת הוֹלֵךְ אֲחוֹרֵי כְּתֵפָיו, הוּא מַחֲזִיק עֲדַיִן בִּשְׁטוּתָיו וַהֲבָלָיו", וְהָאֲנָשִׁים הִשְׁתּוֹמְמוּ מְאֹד עַל הַדִּבּוּרִים הָאֵלֶּה וְלֹא יָדְעוּ עַל מָה הֵם מְרַמְּזִין; אֲבָל הָרַב חַיִּים שָׂרָה'ס נִבְהַל מִזֶּה מְאֹד מְאֹד, כִּי נִכְנְסוּ הַדִּבּוּרִים הֵיטֵב בְּלִבּוֹ, וְיָדַע בְּנַפְשׁוֹ כִּי אַדְמוֹ"ר זְצַ"ל מְרַמֵּז עָלָיו בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים, וְיָשַׁב אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן בְּפַחַד גָּדוֹל. אַחַר־כָּךְ הָלְכוּ כָּל הָאֲנָשִׁים לְדַרְכָּם, וְרַבִּי חַיִּים הַנַּ"ל נִשְׁאַר יוֹשֵׁב אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן, וְשָׁאַל אוֹתוֹ אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל: "מָה אַתָּה יוֹשֵׁב?" וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבוֹ כִּי יָשַׁב בְּמָרָה שְׁחוֹרָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וְנִכְנַס אַדְמוֹ"ר זצ"ל לְחַדְרוֹ וְהָלַךְ הָרַב חַיִּים אַחֲרָיו וַיֵּבְךְּ לְפָנָיו מְאֹד, וַיֹּאמֶר לְרַבֵּנוּ זַ"ל: "רַבִּי, אֲנִי יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי אֲשֶׁר כַּוָּנַתְכֶם בְּהַדִּבּוּרִים הָיְתָה עָלַי, לָכֵן מְאֹד מְאֹד אֲבַקֶּשְׁכֶם לְעוֹרֵר רַחֲמִים עָלַי שֶׁאֶשָּׁאֵר בַּחַיִּים!" וַיֹּאמֶר לוֹ אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל: "כֵּן הַדָּבָר שֶׁהָיְתָה כַּוָּנָתִי עָלֶיךָ! אַךְ אֲנִי צָרִיךְ לִנְסֹעַ עַל צִיּוּן קֶבֶר זְקֵנִי הַקָּדוֹשׁ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַצַ"ל לְמֶעזִ'יבּוּז' לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּר הַיֶּלֶד שֶׁלִּי (שֶׁהָיָה אָז חוֹלֶה), לָכֵן תִּסַּע גַּם־כֵּן עִמִּי וְאֶתְפַּלֵּל גַּם עָלֶיךָ!" וְכֵן עָשָׂה, וְנָסַע רַבִּי חַיִּים הַנַּ"ל גַּם־כֵּן עִם רַבֵּנוּ זַ"ל לְמֶעזִ'יבּוּז', וְהָלַךְ רַבֵּנוּ זַ"ל עַל קֶבֶר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַצַ"ל וְהִתְמַהְמַהּ שָׁם זְמַן רַב, וְאַחַר־כָּךְ אָמַר לְרַבִּי חַיִּים בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "עֲבוּרְךָ פָּעַלְתִּי יְשׁוּעָה וַעֲבוּרִי לֹא", "דִיר הָאבּ אִיךְ גִיפּוֹילְט, אוּן מִיר נִיט!" וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ אֲפִלּוּ לְהִתְפַּלֵּל, אַךְ כֵּיוָן שֶׁאַתָּה פֹּה, לֵךְ גַּם־כֵּן!" וְהָלַךְ אֶל קֶבֶר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב וְאָמַר לוֹ כַּמָּה שָׁנִים יִחְיֶה עוֹד.

עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה שס"ג): בִּכְפָר אֶחָד סָמוּךְ לִזְלַאטִיפָּאלֶע הָיָה דָּר אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה מַחֲזִיק הָ"אַרֶענְדֶא" (חֲכִירָה) מֵאֲדוֹן הַכְּפָר וְהַ"קְרֶעטְשְׁמִיס" (אַכְסַנְיוֹת) אֲשֶׁר בִּסְבִיבוֹת כְּפָר הַנַּ"ל, וְכָל הָאֲנָשִׁים הַמַּחֲזִיקִים הַ"קְרֶעטְשְׁמִיס" הָיוּ מְשַׁלְּמִין לוֹ הָ"רָאטֶעס" (דְּמֵי שְכִירוּת); וְהָיָה לוֹ אִשָּׁה צְנוּעָה מְאֹד, נְדִיבַת לֵב מְאֹד, וְהָיְתָה מְרַחֶמֶת תָּמִיד עַל הַמַּחֲזִיקִים הַ"קְרֶעטְשְׁמִיס" – כְּשֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם לִפְעָמִים לְשַׁלֵּם לְבַעְלָהּ הָ"רָאטֶע" – הִיא נָתְנָה לָהֶם כֶּסֶף לְשַׁלֵּם. וַיְהִי הַיּוֹם, וְנֶחְלְתָה הָאִשָּׁה הַנַּ"ל בְּמַחֲלָה מְסֻכֶּנֶת מְאֹד, עַד שֶׁהָיְתָה נוֹטָה לָמוּת, וּבַעְלָהּ הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּרוֹפְאִים גְּדוֹלִים הַרְבֵּה וְלֹא הוֹעִילוּ לָהּ כְּלוּם, וְהַ"קְרֶעטְשְׁמַארֶיס" (שׂוֹכְרֵי הָאַכְסַנְיוֹת) הָיָה דָּוֶה לִבָּם מְאֹד עַל הָאִשָּׁה הַנַּ"ל, בְּיָדְעָם שֶׁאִם, חַס וְשָׁלוֹם, תָּמוּת הָאִשָּׁה הַזֹּאת, יִהְיֶה מַר לָהֶם מְאֹד, וְלא יִהְיֶה לָהֶם מִי שֶׁיְּרַחֵם עֲלֵיהֶם. בִּגְלַל כֵּן הִשְׁתַּדְּלוּ הַרְבֵּה, כֻּלָּם כְּאִישׁ אֶחָד בִּרְפוּאָתָהּ וְנָסְעוּ אֶל הָרוֹפְאִים לַהֲבִיאָם. וּבֵינֵיהֶם הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה מְקֹרָב מְעַט לָאַדְמוֹ"ר זַצַ"ל בְּעֵת אֲשֶׁר יָשַׁב בִּזְלַאטִיפָּאלֶע, וַיְדַבֵּר הָאִישׁ עַל לֵב הַבַּעַל הַנַּ"ל, שֶׁיִּשְׁלַח פִּדְיוֹן לָאַדְמוֹ"ר זַצַ"ל לִזְלַאטִיפָּאלֶע, וְכֵן עָשָה, וְשָׁלַח אוֹתוֹ עִם פִּדְיוֹן־נֶפֶשׁ לְאַדְמוֹ"ר זַצַ"ל, וּבָעֵת הַהִיא הָיְתָה קְרוֹבָה מְאֹד שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁהּ, וּבָא זֶה הָאִישׁ לָאַדְמוֹ"ר זַצַ"ל וְהֵבִיא לוֹ הַפִּדְיוֹן. וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁיָּבִיא לוֹ "רֶענְדִיל" (שֵׁם מַטְבֵּעַ) אֶחָד, וְהֵבִיא לוֹ הָאִישׁ הַנַּ"ל הָ"רֶענְדִיל", וְלָקַח אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל אֶת הָ"רֶענְדִיל" בְּיָדוֹ וְאָמַר לוֹ, שֶׁהָ"רֶענְדִיל" אֵינוֹ מַחֲזִיק הַמִּשְׁקָל, וְהָלַךְ הָאִישׁ הַנַּ"ל וְהֵבִיא לוֹ "רֶענְדִיל" אַחֵר וְגַם זֶה הָיָה נֶחְסָר מִמִּשְׁקָלוֹ, וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁהֵבִיא לוֹ "רֶענְדִיל", וְהוּא זַצַ"ל שָׁקַל אוֹתוֹ וְלא הוּטַב בְּעֵינָיו, עַד שֶׁהָלַךְ לְחַלְפָן אֶחָד וֶהֱבִיאוֹ לָאַדְמוֹ"ר עִם הַרְבֵּה "רֶענְדְלִיךְ", וְאַדְמוֹ"ר זַצַ"ל בָּחַר לוֹ אֶחָד "רֶענְדִיל" שֶׁהָיָה לוֹ הַמִּשְׁקָל עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, וְאָז אָמַר לוֹ: לֵךְ וּנְסַע לְבֵיתְךָ, כִּי הָאִשָּׁה הַנַּ"ל כְּבָר שָׁבָה לִבְרִיאוּתָהּ! וְנָסַע חֲזָרָה לְהַכְּפָר. וְהִנֵּה הָאִישׁ הַנַּ"ל, בְּעֵת שֶׁאָמַר לוֹ אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל שֶׁכְּבָר שָׁבָה לִבְרִיאוּתָהּ, הָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא בְּעֵינָיו, וְהִבִּיט עַל הַמּוֹרֵה־שָׁעוֹת בְּאֵיזֶה שָׁעָה אָמַר לוֹ אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל. וְכַאֲשֶׁר בָּא אֶל בֵּית הָ"רֶענְדַאר", סִפְּרוּ לוֹ כָּל בְּנֵי הַבַּיִת מַה שֶּׁנַּעֲשָה שָׁם אַחֲרֵי שֶׁנָּסַע לָאַדְמוֹ"ר זַצַ"ל, כִּי תֵּכֶף אַחַר נְסִיעָתוֹ הִתְחִילָה הָאִשָּׁה לִגְווֹעַ, וְנַעֲשָה קוֹל בְּכִיָּה וְרַעַשׁ גָּדוֹל בַּבַּיִת עַד שֶׁהֵקִיצוּ אוֹתָהּ, וְאָמְרָה לִתֵּן לָהּ מְעַט מַיִם אֶל פִּיהָ, וְסִפְּרָה לָהֶם כִּי כַּאֲשֶׁר יָצְאָה נִשְׁמָתָהּ וּבָאָה לִפְנֵי בֵּית־דִּין שֶׁל מַעְלָה וְשָׁקְלוּ הָעֲוֹנוֹת וְהַזְּכֻיּוֹת שֶׁלָּהּ, וְהִכְרִיעוּ הָעֲוֹנוֹת וְגָזְרוּ דִּינָהּ לְמִיתָה שֶׁלֹּא תַּחֲזֹר עוֹד לְזֶה הָעוֹלָם. בְּתוֹךְ־כָּךְ בָּא אַבְרֵךְ אֶחָד וְתֵאֲרָה צוּרָתוֹ כְּצוּרַת אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל וְהֵבִיא "רֶענְדִיל" אֶחָד וְהִשְׁלִיךְ אֶל הַכַּף שֶׁל זְכֻיּוֹת, וְהִכְרִיעוּ הַזְּכֻיּוֹת, וּפָסְקוּ דִּינָהּ לְחַיִּים. וּכְפִי שֶׁסִּפְּרוּ לוֹ הָיָה זֶה הַדָּבָר בְּעֵת אֲשֶׁר אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל עָסַק וְשָׁקַל כַּמָּה פְּעָמִים אֶת הָ"רֶענְדִיל" עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם כַּנַּ"ל. אָז הִשְׁתּוֹמֵם הָאִישׁ וַיִּתְפַּלֵּא מְאֹד עַל הַדָּבָר הַזֶּה, וְהֵבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁאַדְמוֹ"ר זַצַ"ל שָׁקַל כַּמָּה פְּעָמִים אֶת הָ"רֶענְדִיל", מַה שֶּׁבְּעֵינָיו הָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא. וְהָאִשָּׁה שָׁבָה לִבְרִיאוּתָהּ תֵּכֶף בִּשְׁלֵמוּת (אנשי מוהר"ן דף פג-ה אות מג).

עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה שס"ז): כְּשֶׁהָיָה אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל סָמוּךְ עוֹד עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ רַבִּי אֶפְרַיִם בִּכְפַר הוּסְיַאטִין, וְהִגִּיעַ לְחוֹתְנוֹ יוֹם הַיָּארְצַייט שֶׁל אָבִיו, וְנָסַע חוֹתְנוֹ לְאַלֶכְּסַנְדְּרִיוְוקֶע הַסָּמוּךְ לְשָׁם וְלָקַח אִתּוֹ אֶת אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל. וּכְשֶׁבָּאוּ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וּבְנֵי הַנְּעוּרִים דְּשָׁם כַּאֲשֶׁר רָאוּ אֶת אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹן, אֲזַי הוּטַב בְּעֵינֵיהֶם לִכְנֹס עִמּוֹ בִּדְבָרִים, אַךְ לא יָדְעוּ מֵהֵיכָן לְהַתְחִיל. וְאַחַר הַתְּפִלָּה נָתַן לָהֶם הָרַב אֶפְרַיִם זַ"ל יַי"שׁ כַּנָּהוּג, וּבִקְשׁוּ בְּנֵי הַנְּעוּרִים מֵרַבִּי אֶפְרַיִם הַנַּ"ל שֶׁיְּצַוֶּה לַחֲתָנוֹ הוּא אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל שֶׁיִּלְמַד פֶּרֶק מִשְׁנָיוֹת, וְכֵן עָשָה. וְהָפַךְ עַצְמוֹ, פָּנָיו אֶל כֹּתֶל הַמִּזְרָח וְלָקַח מִשְׁנָיוֹת וְהִנִּיחַ עַל הַסְטֶענְדֶּער וְלָמַד, וַיִּתְמַהְמַהּ בְּלִמּוּדוֹ עַד בּוֹשׁ. וְהַבְּנֵי הַנְּעוּרִים הִמְתִּינוּ שֶׁיְּסַיֵּם לִמּוּדוֹ לְמַעַן יִשְׁתּוּ הַיַּי"שׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִשְׁתּוּ "לְחַיִּים" גַּם לָאַדְמוֹ"ר זַצַ"ל, וּמִמֵּילָא יִהְיֶה לָהֶם שַׁיָּכוּת לִכְנֹס עִמּוֹ בִּדְבָרִים. וּכְשֶׁרָאוּ שֶׁהוּא מִתְמַהְמֵהַּ הַרְבֵּה בְּלִמּוּדוֹ, בִּקְשׁוּ אֶת הָרַב אֶפְרַיִם שֶׁיֹּאמַר לוֹ שֶׁיְּסַיֵּם הַלִּמּוּד, וְנָטָה אַדְמוֹ"ר אֶת יָדוֹ עַל פְּנֵי חוֹתְנוֹ וַיִּתְעַלַּף, וְהִתְחִילוּ לְהָקִיצוֹ, וּכְשֶׁהֵקִיץ שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: מֶה הָיָה לוֹ? וְהֵשִׁיב לָהֶם: כְּשֶׁנָּטָה אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל אֶת יָדוֹ עַל פָּנָיו, רָאָה אֶת הַמָּנוֹחַ, שֶׁהָיָה לוֹ יָארְצַיִט אַחֲרָיו, עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְאָמַר לוֹ: "לְחָתָן כָּזֶה אוֹמְרִים שֶׁיִּלְמַד מִשְׁנָיוֹת?!" וְנִתְפַּחֵד וַיִּתְעַלַּף. הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמְהוּ מְאֹד, וּמִן אָז וָהָלְאָה נִתְפַּרְסֵם שֵׁם שֶׁהוּא מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר, וְהִתְחִילוּ לִנְסֹעַ אֵלָיו כַּמָּה אֲנָשִׁים וְנִתְקָרְבוּ עַל־יָדוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (אנשי מוהר"ן דף פז-ח אות מו).

עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה תקס"ה): פַּעַם אַחַת בָּאוּ לְרַבֵּנוּ ז"ל אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁיִּתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם עֲבוּר בָּנִים אָמַר לָהֶם רַבֵּנוּ זַ"ל בָּזֶה הַלָּשׁוֹן: אִיהְר וֶועט בַּיי מִיר גֶעהָאלְפְן וֶוערְן צוּוִישְׁן טָאג אוּן נַאכְט, (אַתֶּם תִּוָּשְׁעוּ אֶצְלִי בֵּין יוֹם לְלַיְלָה). וְזֶה הָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה דָּר בִּכְפָר אֶחָד סָמוּךְ לְאוּמַאן, וּפַעַם אַחַת אַחַר הִסְתַּלְקוּת רַבֵּנוּ זַ"ל בָּא הָאִישׁ הַנַּ"ל וְאִשְׁתּוֹ לְאוּמַאן בִּשְׁבִיל טְבִילַת מִצְוָה, וְאָז בְּבֵין הַשְׁמָשׁוֹת הָלַךְ וְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ"ל וְהִתְפַּלֵּל שָׁם הָאִישׁ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, וְחָזְרוּ מִשָּׁם וְנָסְעוּ לְבֵיתָם וְנִפְקְדוּ בַּשָּׁנָה הַזֹּאת בְּבֶן זָכָר וְקָרְאוּ אוֹתוֹ נַחְמָן עַל שֵׁם רַבֵּנוּ זַ"ל. לְאַחַר זְמַן כְּשֶׁנִּתְגַּדֵּל בְּנָם נַחְמָן, בְּאוֹתוֹ זְמַן יָצְאָה הַגְּזֵרָה שֶׁל לְקִיחַת בְּנֵי יִשְרָאֵל לַצָּבָא בָּעוֹלָם וְהַבָּחוּר נַחְמָן הַנַּ"ל הָיָה גַּם כֵּן צָרִיךְ לְהִתְיַצֵּב בְּמִפְקַד הַקְּרוּאִים וְהָלַךְ מִקֹּדֶם עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל וּבָכָה שָׁם הַרְבֵּה, וְסִפֵּר אַחַר כָּךְ לְאָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁחָלַם לוֹ שֶׁבָּא אֵלָיו אַבְרֵךְ שֶׁצּוּרָתוֹ כָּךְ וְכָךְ (וְהִכִּירוּ הוֹרָיו שֶׁזֶּה צוּרַת רַבֵּנוּ זַ"ל) וְאָמַר לוֹ: הֲלֹא נִקְרֵאתָ בִּשְׁמִי וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא תְּשָׁרֵת אֶצְלָם. וְנַעֲשָה לוֹ נֵס שֶׁיָּצָא צָרַעַת עַל גּוּפוֹ וּפְטָרוּהוּ מֵעֲבוֹדַת הַצָּבָא, וּלְאַחַר זְמַן קָצָר נִתְרַפֵּא וְנַעֲשָה בָּרִיא כְּמִקֹּדֶם.

עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה תקס"ח): סִפֵּר רַבִּי שְׁמוּאֵל יִצְחָק מִטֶּעפְּלִיק, שֶׁפַּעַם אַחַת, כְּשֶׁהָיָה בְּלֶעמְבֶּערְג עִם רַבֵּנוּ זַ"ל, רָאוּ שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים גְּדוּדִים שֶׁל אַנְשֵׁי חַיִל, אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁיֵּלֵךְ וְיִסְפֹּר כָּךְ וְכָךְ שׁוּרוֹת וּבַשּׁוּרָה הַזֹּאת יִסְפֹּר כָּךְ וְכָךְ אֲנָשִׁים, אִין זָאל אִיהם אַרוֹיף רִיקְן דֶּעם פָּאלֶע, וְכֵן עָשָה, וְרָאָה שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בְּתַכְרִיכִים, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁכָּאן הוּא הַדֶּרֶךְ שֶׁהַמַּלְאֲכֵי חַבָּלָה מוֹלִיכִין אֶת הָאָדָם לְהַגֵּיהִנֹּם (אבני"ה ברזל). וְעַיֵּן (עלים לתרופה מכתב שע"ד): (לאחר כמה שורות) וַאֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ יוֹדֵעַ הֵיטֵב בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִם כָּל הַנְּפָשׁוֹת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, מִיּוֹם בְּרֹא אֱלֹקִים אָדָם עַל הָאָרֶץ עַד הֵנָּה, וְעַד הַסּוֹף הָאַחֲרוֹן, וְיוֹדֵעַ כָּל הַקִּלְקוּלִים וְכָל הַתִּקּוּנִים שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְכָל הַיְדִיעוֹת הַלָּלוּ הֵם אֶצְלוֹ דָּבָר קָטָן, כִּי הִשִּׂיג הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִתְפֹּס בְּמַחֲשָׁבָה כְּלָל. עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה ש"פ): אָמַר שֶׁהָיָה לוֹ בְּהָאָלֶף בֵּית אוֹת "ר" עַל רְפוּאָה שֶׁהָיָה כָּתוּב שָׁם כָּל הָרְפוּאוֹת וְלֹא הָיָה חוֹלַאַת בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא הָיָה כָּתוּב שָׁם רְפוּאָתוֹ, אַךְ לֹא רָצָה לְהַעְתִּיקוֹ וּשְׂרָפוֹ.

(מתוך ספר התקרבות לצדיק האמת באמת)

להורדת הספר לחץ