אתר זה נועד להפיץ את דברי קדשו רבי נחמן מברסלב זיע"א

אתר זה נועד להפיץ את דברי רבי נחמן מברסלב זיע"א

השיעורים באתר יהיה לעילוי נשמת רבי ישי אמנו בן שרה זצ"ל

רבי ישי אמנו זצ״ל שאלות ותשובות || איך מתמודדים עם עליות וירידות ומשברים נפשיים ?

רפאל, שאלה: איך מתמודדים על פי משנתו של רבינו זיע"א עם עליות וירידות וכן משברים נפשיים ?

מוהר"ן הקדוש מברסלב אמר (שיחות הר"ן סימן ר"כ): אֲגַלֶּה לְךָ סוֹד, שֶׁיִּהְיֶה אֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל בָּעוֹלָם כִּי מִלְּמַעְלָה יָבוֹא אֶפִּיקוֹרְסוּת בָּעוֹלָם בִּשְׁבִיל ניסיון וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנָשִׁים שֶׁלִּי גַּם בְּלא זֶה יִתְחַזְּקוּ בֶּאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת וְיִשָּׁאֲרוּ קַיָּמִים בֶּאֱמוּנָתָם, אַךְ אֲנִי מְגַלֶּה לְךָ זאת כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזְּקוּ יוֹתֵר כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁדִּבְּרוּ מִזֶּה מִקּדֶם.

היום יש בעולם חכמת פסיכיאטריה שהתפשטה בעולם כעובדה, שאומרים שהדיכאון שממנו יש רמות שונות של מחלות נפש שיוצאות, שורשו בהפרעה בחילוף החומרים של המערכת העצבית במוח. וטוענים על שלושה חומרים ששמם סרוטונין, נוראדרנלין ודופאמין שכשהם יוצאים מאיזון נהיה דיכאון, כאילו שהאדם הוא בסך הכל חומר. וחכמה חיצונית ושקרית זו מבוססת על תאוריה ואינה עובדתית כמו רפואת הגוף, כמו שהם בעצמם מודים ולכן מנסים מגוון תרופות שונות על כל בנאדם. ומה שנראה מקל לזה מחמיר לאדם אחר ואדם יכול לעבור יותר מעשר תרופות שונות, מה שאין כן ברפואה הגשמית של הגוף, כי הטעות נובעת מהחשיבה שהנפש קשורה לחומרים. וגם תרופות אלו לטענתם אינם נועדו לרפא אלא לעקב הידרדרות, כמו שרואים שבתרופה שתפקידה לרפא את הגוף הפיזי הנטילה היא שבוע שבועיים ובנפש אדם יכול להיות עשרות שנים בלקיחת תרופות והמינונים הולכים וגדלים. ומה שהתרופות האלו בעצם עושות הם מטשטשות את האדם ולא נותנות מזור, כדרך אדם שכואב לו ונותנים לו לשתות אלכוהול ואז במצב השכרות הוקל לו, אבל לא נפתרה הבעיה. כך גם בתרופות אלו אשר יש בהם סמים ומכניסות למצב תודעה אחר, כמו מין שכרות רק בצורה שונה, אך לא מרפאות ואפילו פוגעות בגוף ובכבד וגם תופעות הלואי שלהן קשות, וכמו כן גורמות התמכרות בעייתית כדרך הנוטל סמים שמרגיש שחייב, כך שבמקום שאדם יוכל לחזור לחיים הולך ומתנתק יותר ויותר כדרך הנוטל סמים. ובגלל שאינם מאמינים בהישארות נפש או רוחניות מחפשים דרך לקשר את מצב הרוח לגוף ואינם יודעים שהנפש זה כבר קשור לרובד הרוחני ובגלל שזה מושתת כחלק מהרפואה הכללית דעה זאת מחלחלת גם לציבור המאמינים שאינם מבינים בפנימיות התורה והסוד וחלקם מנסים לגייר אותה.

וידוע שהגוף בסך הכל לבוש לנשמה ומשכן והאדם הוא הנשמה. ואנחנו מאמינים בתורת משה שניתנה לנו בהר סיני ושאנחנו נבראים של הבורא המקבלים חיות ממנו כמו שכתוב (דברים פרק ח' פסוק ג'): "כִּי לא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל-כָּל-מוֹצָא פִי השם יִחְיֶה הָאָדָם". ולפי תורת הסוד של עם ישראל כל השפע הרוחני של האדם מגיע משתי מקומות. סיטרא בארמית זה מקום. או סיטרא דקדושה מקום הקדושה שעליו נאמר (דברי הימים א' פרק ט"ז פסוק כ"ז): "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עז וְחֶדְוָה בִּמְקמוֹ". שבמקום הקדושה יש שמחה או חס ושלום הסטרא אחרא המקום האחר, מקום הטומאה ששם עצבות כמו שכתוב (בליקוטי מוהר"ן חלק ב תורה מ"ח): כִּי 'עַצְבוּת הִיא סִטְרָא-אָחָרָא, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׂוֹנֵא אוֹתָהּ'. לפי היהדות מלחמת השמחה והעצבות זה לא חומרים במח, אלא עיקר מלחמת התכלית של האדם אשר זוהי מלחמה רוחנית הקשורה לנשמה והמשכה ולפי נקיות הנשמה והשלמתה במצוות ובפרט תכלית המצוות שזה האמונה הקדושה כמו שכתוב בתהילים פרק קי"ט פסוק פ"ו): "כָּל-מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אשר לפי רמת האמונה כך גודל השמחה והזיכרון מהתכלית הנצחית, דהיינו זיכרון היותי נברא יציר כפיו של השם אשר מחיה ומשגיח עלי בכל רגע וכרגע אני עדיין בטרקלין המוביל לפרוזדור. אני עדיין בעולם הזה בגוף עד היותי עוזב את הגוף לצמיתות ביום האחרון ועולה לעולמות העליונים הרוחניים ושם אתן דין וחשבון על מעשי ואקבל את מקומי ואמתין עד עת התחיה והמעבר לעולם הבא אשר לפי גודל האמונה והגדלת הזיכרון על התכלית ושאר דברי התכלית כגון רחמנותו של השם והנהגתו שהיא רק לטובתי הנצחית וכן המקרים הלא נעימים אם אעבור אותם ואברח אליו ואתחזק אגלה שהם עוד יתהפכו עלי לטובה גדולה מאד. כי לפי הזיכרון כך השמחה כמובא (בליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה נ"ד): כִּי צְרִיכִין לִשְׁמר מְאד אֶת הַזִּכָּרוֹן, שֶׁלּא יִפּל לְשִׁכְחָה, בְּחִינַת מִיתַת הַלֵּב וְעִקַּר הַזִּכָּרוֹן הוּא לִזְכּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי,(העולם הבא) שֶׁלּא יִהְיֶה בְּדַעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד. וכן (בקיצור ליקוטי מוהר"ן תורה נ"ד אות י"ג): הִתְגַּבְּרוּת כּחַ הַמְדַמֶּה הוּא עַל-יְדֵי עַצְבוּת שֶׁהוּא רוּחַ נְכֵאָה רוּחַ רָעָה וְעַל-יְדֵי-זֶה בָּא הִתְגַּבְּרוּת הַשִּׁכְחָה הַנַּ"ל. וְעַל כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה וְעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַכְנָעַת הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לִזְכּר בְּעָלְמָא דְּאָתֵי (עולם הבא). לכן חשוב לדעת שעצבות ודכאון וכל הנולד מזה כמו חרדות, כפייתיות, טראומה וכו' זה מחמת קלקול האמונה וישרות הלב. כי מחמת הצרות או חטאים נכנס כפירה באדם כמובא (בספר המידות אות אמונה סעיף כ"ב): הַפֶּשַׁע שֶׁל אָדָם מַכְנִיס כְּפִירָה לָאָדָם. וכפירה פרושו שאדם פתאום לא מאמין או נופל מהזיכרון לגמרי או חס ושלום מתחיל להאמין לדעות הפך האמונה שלנו וזה מחשיך ממנו את השפע הרוחני מהקדושה ששם השמחה ודבק בעצבות ולפי רמת הקלקול כך רמת הדיכאון והשלכותיו. ועיין (ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה ה'): וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ד): "נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי" וְאִי אֶפְשָׁר לַלֵּב לִשְׂמחַ, אֶלָּא עַד שֶׁיָּסִיר עַקְמוּמִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ, שֶׁיְּהֵא לוֹ יַשְׁרוּת לֵב, וְאָז יִזְכֶּה לְשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם צ"ז): "וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה" וכן הדאגה מגיע מקלקול השמחה שמקורה אמונה עיין (ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה קע"ח): יֵשׁ לוֹ דְּאָגָה שֶׁהוּא הֶפֶךְ הַשִּׂמְחָה כמו שכתוב "אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי".

וזו המלחמה לשבר העצבות וכך עולים מדרגה עיין (ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה כ"ה): וְעַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה זוֹ, הוּא מְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וְנִכְנָס לְמַדְרֵגָה שְׁנִיָּה. וזה נורמלי וכך ראוי שיקרה. לפעמים שאדם לא מבין הנהגתו יתברך ונכנס בו כפירה או עצבות כי המטרה להגדיל האמונה יותר. עין (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה נ"ב): אַדְּרַבָּא, כָּךְ רָאוּי לִהְיוֹת דַּיְקָא, שֶׁיִּהְיוּ קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָךְ נָאֶה וְיָפֶה לוֹ יִתְבָּרַךְ לְפִי גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ כִּי מֵעצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ, שֶׁהוּא מְרוֹמָם מְאד מִדַּעְתֵּנוּ, עַל-כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁנָּבִין וְנַשִּׂיג בְּשִׂכְלֵנוּ הַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְעַל-כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ עָלָיו יִתְבָּרַךְ קֻשְׁיוֹת, כִּי כָּךְ נָאֶה וְיָפֶה לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּהְיֶה מְרוֹמָם וְנִשָּׂא מִדַּעְתֵּנוּ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה קָשֶׁה הַקֻּשְׁיוֹת כַּנַּ"ל וְאִם הָיָה הַנְהָגָתוֹ כְּפִי חִיּוּב דַּעְתֵּנוּ, אִם-כֵּן הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, דַּעְתּוֹ כְּדַעְתֵּנוּ. ועיקר הדרך לצאת מהעצבות לשמחה היא על ידי תפילה, לספר לקב"ה את הקושיות והצער על מנת שיעזור להתגבר לצאת מהעצבות וחוסר ההבנה למה עברתי או עובר דבר שכזה ואז יתרפא ויחזור לשמחת החיים. עיין (ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה כ"ב): הַיְנוּ, עִקַּר הַגִּילָה וְהַשִּׂמְחָה הִיא עַל-יְדֵי תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת יִרְאָה כַּנַּ"ל. כי אז האדם ממשיך על עצמו יראת שמים וזיכרון וחיות מהקדושה ושמחה, דהיינו הקב"ה מגדיל הבנתו בעניין שזה לטובתו יתהפך בהמשך, ושהוא כן שומר עליו למרות שלא נראה לו כי באמת יכל להיות יותר גרוע, וידאג שידע שהוא כן טיפל בפוגעים בו כמו שכתוב (בתהילים פרק נ"ח פסוק י"א): יִשְמַח צַדִּיק כִּי-חָזָה נָקָם פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע. ועוד שאר דברים הצריכים לרפואתו בעצבות עקב מה שקרה. ומה שקורא לאדם רחוק שהיה שמח ופתאום נפל לדיכאון וגם שהיה שמח לא ידע מהתכלית והזיכרון, לתינוק שנשבה מאריכים אף כי אינו יודע עד שריבוי העוונות לא מאפשר ואז נכנס בדיכאון. כי מי שיודע מהתכלית זה קורה לו ישר עם השכחה. וכן לזכור דברי מוהר"ן הקדוש מברסלב רבי נחמן זי"ע (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה כ"ד): וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ לְהַתְגַּבֵּר מְאד בְּכָל הַכּחוֹת, לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד כִּי טֶבַע הָאָדָם-לִמְשׁךְ עַצְמוֹ לְמָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת מֵחֲמַת פִּגְעֵי וּמִקְרֵי הַזְּמַן, וְכָל אָדָם מָלֵא יִסּוּרִים, עַל- כֵּן צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכחַ גָּדוֹל לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יוּכַל, וַאֲפִלּוּ בְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא.

יהדות מול פסיכיאטריה

לפי היהדות המונחים של הלם, טראומה, עצבות, פחדים, חרדות ושאר בעיות מעיקות שבאות במוחו של האדם, הם מנת חלקו של כל אדם במשך חייו ואסביר: לפי היהדות העולם הזה נקרא עולם התיקון ועולם העשייה, מה שאומר שזה לא עולם הגמול. אדם לא בא לפה כדי להישאר באותו מצב שכלי או אמונתי כל חייו, אלא הוא בא לכאן בכדי לצמוח ולהשתנות לכיוון התכלית המיועדת לו כמאמר חז"ל (מסכת אבות פרק ד' משנה ט"ז): רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר, הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא. הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין. דהיינו יש מסלול שאדם הולך לעבור ואפילו יש את המילה 'התקן' כי זה עולם התיקון שבו אדם הולך לעבור כל מיני מצבים,הן בדברים מחוצה לו כגון פרנסה פעם טובה פעם לא, מאורעות לפעמים טובים לפעמים לא, כגון ביזיונות או עוולות או מחוות ובשורות טובות וכן לחוות או לראות דברים של הלם כגון תאונה, אלימות וכיוצא, או חמלה ועזרה ואירועים משמחים והמון סגנונות של דברים כמובא (בקהלת פרק ג'): לַכּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:  עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ: ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת: ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד: ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק: ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ: ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר: ח עֵת לֶאֱהב וְעֵת לִשְנא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם. וכן (קיצור ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה ל"ג): כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּכָל יוֹם הֵן טוֹבוֹת הֵן יִסּוּרִין וְצָרוֹת וּדְאָגוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת חַס וְשָׁלוֹם הַכּל לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית. וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת. וכן (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה קי"ט): דִּבֵּר עִמָּנוּ כַּמָּה פְּעָמִים מֵעִנְיַן יִסּוּרֵי עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם כֻּלָּם מְלֵאִים יִסּוּרִים, אֵין גַּם אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עוֹלָם הַזֶּה וַאֲפִלּוּ הָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים וַאֲפִלּוּ הַשָּׂרִים, אֵין לָהֶם שׁוּם עוֹלָם הַזֶּה כְּלָל, כִּי כָל יְמֵיהֶם כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְכֻלָּם מְלֵאִים טְרָדוֹת וּדְאָגוֹת וְעַצְבוּת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה תָּמִיד, וְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים מְיֻוחָדִים, וְאֵין גַּם אֶחָד מִכָּל הַגְּבִירִים וְהַשָּׂרִים, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַכּל כְּסֵדֶר כִּרְצוֹנוֹ תָּמִיד, וְכֻלָּם כְּאֶחָד מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת תָּמִיד, וְזֶה בָּרוּר וְיָדוּעַ לְכָל מִי שֶׁבָּקִי קְצָת בָּהֶם וּבְדַרְכֵיהֶם וְכַמָּה פְּעָמִים דִּבַּרְנוּ מִזֶּה, וְהָיִינוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ כָּל זאת וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁנִּדְמֶה עָלָיו, שֶׁיֵּשׁ לוֹ הָעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת וְיֵשׁ לוֹ כָּל הַתַּעֲנוּגִים: עשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְהוֹן רַב וְאַרְמוֹנִים גְּדוֹלִים וְכֵלִים נִפְלָאִים וְתַכְשִׁיטִין וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְכוּ'-אִם יִסְתַּכְּלוּ בּוֹ הֵיטֵב, הוּא גַּם-כֵּן מָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת הַרְבֵּה תָּמִיד בְּכַמָּה מִינֵי אֳפָנִים וְעִנְיָנִים, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, וְאֵין צָרִיךְ לְבָאֵר זאת לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מחַ בְּקָדְקֳדוֹ וּמִסְתַּכֵּל קְצָת בָּהֶם בֶּאֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלמה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קהֶלֶת ב): "גַּם כָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת" וְכוּ', וּכְתִיב: "אָדָם לְעָמָל יוּלָד קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רגֶז" (אִיּוֹב י"ד) וְזֶה כּוֹלֵל כָּל בְּנֵי-אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִקָּטן וְעַד גָּדוֹל, כִּי כֻלָּם נוֹלְדוּ לְעָמָל וּמְלֵאִים רגֶז וְיִסּוּרִין, וְאֵין שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לְהִנָּצֵל מֵעָמָל וְיָגוֹן הַזֶּה כִּי-אִם לִבְרחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה(בְּרֵאשִׁית-רַבָּה פָּרָשָׁה יג:) "אָדָם לְעָמָל יוּלָד"-'אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה', הַיְנוּ מֵאַחַר שֶׁכָּל אָדָם נוֹלָד לְעָמָל, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִמָּלֵט מִזֶּה בְּשׁוּם אפֶן, אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה לוֹ כָּל חֲלָלֵי דְּעָלְמָא, בְּוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ עָמָל וְיִסּוּרִין וּדְאָגוֹת הַרְבֵּה, עַל-כֵּן הֶחָכָם-עֵינָיו בְּראשׁוֹ-שֶׁיַּהֲפךְ הֶעָמָל לְעָמָל שֶׁל תּוֹרָה, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נוֹלָד שֶׁיַּעֲמל בַּתּוֹרָה, וְאָז אַשְׁרֵי לוֹ, כִּי נִצּוֹל מֵעֲמַל הָעוֹלָם הַזֶּה וְזוֹכֶה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. וכל המאורעות שאדם עובר נועדו לגרום שינויים במוחו ותפיסת ראייתו על החיים, שכך גודל שכלו ואמונתו כמובא (בליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה ק"ה): בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, 'עִבּוּר' 'יְנִיקָה' 'מוחִין' כִּי כָּל זְמַן שֶׁהַדָּבָר בְּכחַ נִקְרָא 'עִבּוּר', כִּי הוּא נֶעְלָם וּכְשֶׁבָּא מִכּחַ אֶל הַפּעַל, נִקְרָא 'לֵדָה וִינִיקָה' וּכְשֶׁפָּשַׁט הַדָּבָר לַעֲשׂוֹת הַפְּעֻלָּה הַצְּרִיכָה, אֲזַי נִקְרָא 'מוחִין'. שזה קורה בכל פעם שהתודעה עוברת שינוי, עיבור זה תחושה שאין מוחין. אדם פתאום לא יודע מה לעשות וכו' כאילו נעלם לו המוח. "עיבור יניקה" מתחילה לחזור לו הדעת אבל דעת חדשה. "מוחין" הוא כבר חי ומתנהל עם הדעת החדשה הזאת. ועל זה אנו מתפללים בתפילת עמידה "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. חוננו מאיתך חכמה, בינה ודעת". כי על האדם להגדיל תמיד חכמתו, בינתו ודעתו וכשזה קורה זה מופיע בתהליך הנ"ל. ואף רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב זי"ע התבטא (בשבחי הר"ן שיחה ל"ג): וְכַמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים הָיָה דַּרְכּוֹ שֶׁאָמַר שֶׁעַתָּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל כלל, וּכְלָל לא וּפְעָמִים נִשְׁבַּע עַל זֶה שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל אַף- עַל-פִּי שֶׁבַּיּוֹם הַקּוֹדֵם וּבַשָּׁעָה הַקּוֹדֶמֶת גִּלָּה דְּבָרִים עַתִּיקִים. כי אדם עובר עליה בתפיסה של המח שלו מידי פעם,  ואדרבה לפי מעלתו וצדקתו כך עובר תהליך זה בתדירות יותר גבוהה כמו שכתוב (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה ע"ז): דַּע, שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ צַדִּיק גָּדוֹל, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה צַעַר בְּכָל יוֹם, וְגַם מִי שֶׁדַּעְתּוֹ יוֹתֵר גְּדוֹלָה, צַעֲרוֹ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, בִּבְחִינַת (קהֶלֶת א): "יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב" זה לגבי שינוי תודעה. ועכשיו עניין הפחדים. לדוגמא, אדם ראה דבר שנהיה לו פחדים ממנו או שפשוט נהיה לו פחדים ללא סיבה, לפי היהדות יש כמה סיבות לזה, למשל מי שגופו עז בתאוות והנשמה לא יכולה להאיר בו אז התיקון לזה הוא גם פחד כמובא (בליקוטי מוהר"ן תורה ק"ע): וּכְשֶׁנִּכְתָּת הַגּוּף עַל-יְדֵי הַצָּרוֹת עַל-יְדֵי-זֶה מְאִירָה וְנִתְגַּדְּלָה הַנֶּפֶשׁ, כִּי בְּהִכָּנַע הַחֹמֶר תִּגְדַּל הַצּוּרָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזּהַר (שְׁלַח קסח) אָעָא דְּלָא סָלֵק בֵּהּ נוּרָא מְבַטְּשִׁין לֵהּ, גּוּפָא דְּלָא סָלֵק בֵּהּ נְהוֹרָא דְּנִשְׁמְתָא וְכוּ'(תרגום: עץ שלא עולה בו האש כותשים אותו, כך גם גוף שלא עולה בו אורה של הנשמה כותשים אותו) וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת צָרָה לְשׁוֹן צוּרָה, כִּי עַל-יְדֵי הַצָּרָה נִכְנָע הַגּוּף וּמְאִירָה הַצוּרָה נִמְצָא שֶׁעַל-יְדֵי זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין וְצָרוֹת מְאִירָה הַצּוּרָה הַיְנוּ הַנֶּפֶשׁ. וכן מובא (בבא בתרא עמוד י'  דף ב'): גּוּף קָשֶׁה פַּחַד שׁוֹבְרוֹ. זה לא קשור לחומרים במוח. וכן (ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה ט"ו): וְזֶהוּ שֶׁהָאָדָם מְפַחֵד אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה דָבָר, מִשַּׂר אוֹ מִגַּנָּבִים וּשְׁאָר פְּחָדִים-זֶה הוּא שֶׁהַיִּרְאָה נִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הַדָּבָר, כִּי אִם לא הָיָה נִתְלַבֵּשׁ הַיִּרְאָה בְּזֶה הַדָּבָר, לא הָיָה כּחַ בְּזֶה הַדָּבָר לְהַפְחִיד אֶת הָאָדָם. דהיינו פתאום יש לאדם פחד מגנבים או שר או רדיפה לפי הפסיכיאטריה זה סוג של מחלה חס ושלום לפי היהדות (אותה תורה ט"ו): הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁפּט וְיָדִין בְּעַצְמוֹ כָּל עֲסָקָיו, וּבָזֶה יָסִיר מֵעָלָיו כָּל הַפְּחָדִים, וְיַעֲלֶה בְּחִינַת יִרְאָה בָּרָה וּנְקִיָּה, וְתִשָּׁאֵר אַךְ יִרְאַת- הַשֵּׁם וְלא יִרְאָה אַחֶרֶת כִּי כְּשֶׁאֵין אָדָם דָּן וְשׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ, אֲזַי דָּנִין וְשׁוֹפְטִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה, כִּי 'אִם אֵין דִּין לְמַטָּה-יֵשׁ דִּין לְמַעְלָה' (דְּבָרִים רַבָּה ה); וּכְשֶׁשּׁוֹפְטִין אֶת הָאָדָם בְּמִשְׁפָּט דִּלְעֵלָּא, אֲזַי הַדִּין נִתְלַבֵּשׁ בְּכָל הַדְּבָרִים, וְכָל הַדְּבָרִים נַעֲשִׂים שְׁלוּחִים לַמָּקוֹם לַעֲשׂוֹת בְּזֶה הָאִישׁ מִשְׁפָּט. דהיינו שאדם לא שופט מעשיו ועושה מעשים לא טובים ואסורים והקב"ה רוצה שייזכר שצריך יראת שמים כי אדם בדרך לתכלית והדרך לשם להגיע מתוקן זה שמירת התורה והמצוות אז הוא גורם לו לפחד מדברים בכדי שייזכר שהוא לא פוחד על התכלית שלו וברגע שיתוודה וישפוט מעשיו יסורו הפחדים ויהיה לו רק יראה טהורה מהשם יתברך. וכן (ספר המידות אות פחד סעיף י"ד): מִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין תְּחִלָּה וָסוֹף, פְּחָדִים בָּאִים עָלָיו. וגם לפעמים בא הפחד לטובה כמובא (ספר המידות אות פחד חלק ב' סעיף ב'): לִפְעָמִים אָדָם מִתְפַּחֵד קדֶם שֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶהוּ טוֹב. וכן עוד המון הסברים על כל בעיה ובעיה. ב"ה הקב"ה שלח לדורות אלו את רבנו הקדוש והנורא רבי נחמן מברסלב זי"ע שאין דבר בעולם שלא כתב או דיבר ממנו פשוט צריך לקרוא ספריו ולקיים עצותיו ובוודאי יהיה לאדם מזור להכל…

נהנתם שתפו אותנו

להצטרפות לערוצים השקטים שלנו, ולקבלת התחזקות מתוך דבריו הקדושים של רבי נחמן זיע"א, לחץ על הערוץ המבוקש

אודות "ברסלב מדיה 24"

אתר זה נועד להפיץ את דברי רבי נחמן זיע"א אשר בספריו, בלא שינוי, כפי שהבינו דבריו כל הדורות בזרם המרכזי של החסידים מדורי דורות עד תקופת רבי נחמן זיע"א, על ידי המשפיע רבי ישי אמנו שליט“א מחבר הספר ’יחידי הדורות‘.
ולהראות ההבנה האמתית מי הוא צדיק האמת, צדיק הדור, הרב שבדור, צדיק בחינת משה המדובר בספרי רבי נחמן זיע"א, הלא הוא רבי נחמן זיע"א בעצמו, ולהפיץ האמת ולהחזיר השם טוב לרבי נחמן הקדוש והטהור, ולהציל הנפשות מלפול ברשתם של עשרות משפיעים של שקר, שהורסים שמו ותורתו של רבי נחמן זיע"א, פוגעים רוחנית, נפשית וכלכלית באלפי נפשות הנופלים שולל ברשתם, וגורמים לציבור לחשוב שהמפורסמים של היום הם ממשיכי דרכו בבחינת שהם הצדיק האמת שבדור כיום חס ושלום, וכן מעוותים את האמת של עיקרי הבחירה והאמונה שבבחירת האדם בלבד להיות צדיק או רשע. בשעה שכל התלמידים האמתיים של רבי נחמן זיע"א הם בסך הכל משפיעים בגדר שופר המפרסם דיבוריו אשר בספריו, ומבעירים אהבה אליו לקריאת ספריו וקיום עצותיו הקדושות והטהורות, המצילות ומשנות האדם באמת. וגאולת עם ישראל תלויה בקיום עצותיו, המביאות לידי תיקון הברית והאמונה הטהורה, אמונת חידוש העולם ולחזור לקיים תורת משה רבנו ע"ה נאמן ביתו של השם יתברך.

סרטונים אחרונים באתר

להרשמה לרשימת התפוצה שלנו

כדי לקבל תכנים חדשים השאירו לנו שם ואימייל ואנו נעדכן אתכם

דילוג לתוכן