רבי ישי אמנו זצ״ל שאלות ותשובות || איך זוכים לפי רבי נחמן מברסלב זי"ע לאמונה אמתית ?

יונתן, שאלה: ראיתי שכתבת שאמונה לא מלמדים כי היא לא שכלית, אז איך זוכים לאמונה ?

תשובה: שאלה חשובה שאלת כי הרבה היום לא באמת מדייקים לדרך רבנו נחמן זי"ע לקניית אמונה, כי תחושת אמונה אמתית בשם היא לא תוצר שכלי אלא כח הניתן באדם עקב טהרה, כמו שיש כוחות שהקב"ה ברא כח מושך (כח משיכה של כדור הארץ), כח החום, חווית אמונה היא כח שמתקיים באדם לפי רמת השראת השכינה שבו. כי הבנה שכלית של נתוני אמונה פרושו שאתה מאמין לנתונים שזה רמה של אמונה לפי ברור המדמה שלך באותה עת, והאמונה תלויה בכח המדמה, שברור המדמה שתנבע בו יותר אמונה הוא לפי רמת הטהרה והנקיות של האדם ממידות ותאוות רעות שזה בעצם רמת הקדושה של האדם  ועכשיו אביא לך את כל המקורות ותוכל להבין בדיוק. עִנְיַן לִמּוּד אֱמוּנָה, שֶׁהַרְבֵּה חוֹשְׁבִים שֶׁאֶפְשָׁר לִלְמֹד אֱמוּנָה עַל יְדֵי שֶׁאֶשְׁמַע אָדָם מְלַמְּדֵנוּ אֱמוּנָה וּמַסְבִּיר אֶת מַה שֶּׁחֲזַ"ל אוֹמְרִים לְגַבֵּי אֱמוּנָה, כְּגוֹן אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ וְכוּ', כָּל לִמּוּדֵי חֲזַ"ל, שֶׁלִּכְאוֹרָה יְכוֹלִים לִגְרֹם לִי לְהַאֲמִין, (אֲשֶׁר לִמּוּדִים אֵלּוּ מִמַּאַמְרֵי חֲזַ"ל בְּעִנְיַן הִמָּצְאוּת הַשֵּׁם בְּכָל דָּבָר אוֹ הַנְהָגַת הַשֵּׁם אֵינָם בָּאִים לְלַמֵּד אוֹתָנוּ אֱמוּנָה אֶלָּא בָּאִים לְהַכְנִיס בָּנוּ דַּעַת מְסֻיֶּמֶת שֶׁגּוֹרֶמֶת שֶׁנֵּצֵא לְאַט מֵהַהַסְתָּרוֹת עַל יְדֵי תּוֹכַחַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה בַּהֶמְשֵׁךְ, כִּי אֵיךְ מִצַּד אֶחָד כָּתוּב לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ (אֵין מָקוֹם פָּנוּי מִמֶּנּוּ, דְּהַיְנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא), וּמִצַּד שֵׁנִי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָּךְ כְּלָל (אֵין מַחֲשָׁבָה שֶׁתּוֹפֶסֶת בְּךָ כְּלָל, דְּהַיְנוּ בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא). שֶׁלִּכְאוֹרָה בַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲנִי מַתְחִיל לַחְשֹׁב שֶׁהוּא בְּכָל מָקוֹם, וּבַמִּשְׁפָּט הַשֵּׁנִי שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְתָפְסוֹ בִּכְלָל בַּמַּחֲשָׁבָה?! בֹּא נִרְאֶה,

עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה נ"ו חלק א): (לאחר כמה שורות) עַל כֵּן צָרִיךְ לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרוֹת הַנַּ"ל, (בהמשך) וְעַל יְדֵי זֶה הַדַּעַת יוּכַל לֵידַע, שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ, וַאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה, גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, (בהמשך) וּמֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרוֹת יֵשׁ שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נִתְגַּלִּים הַהַסְתָּרוֹת וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם תּוֹרָה. וַאֲפִלּוּ מֵהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה נַעֲשֶׂה תּוֹרָה. (בהמשך) וְתֵכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר שָׁם, עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ נִתְהַפְּכָה הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, וְנַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה דַּעַת, וְהֻחְזְרָה הַתּוֹרָה שֶׁנִּסְתָּר כָּאן לַדַּעַת, (בהמשך) אֲזַי הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מוֹכִיחָה אוֹתָם, בִּבְחִינַת אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ (הַתּוֹרָה מַכְרִיזָה לִפְנֵיהֶם) "עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי". כִּי בֶּאֱמֶת הַתּוֹרָה מַכְרֶזֶת וְצוֹעֶקֶת וּמוֹכִיחָה תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא וְכוּ' עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ וְכוּ'", רַק שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹל הָכָּרוֹז שֶׁל הַתּוֹרָה מֵחֲמַת הַהַסְתָּרוֹת הַנַּ"ל, וּמֵאַחַר שֶׁנִּתְגַּלּוּ וְנֶחְזְרוּ הַהַסְתָּרוֹת וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם תּוֹרָה עַל יְדֵי הַדַּעַת כַּנַּ"ל, אֲזַי תֵּכֶף שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהֶם תּוֹרָה, הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מוֹכִיחָה אוֹתָם "עַד מָתַי פְּתָיִם וְכוּ'" כַּנַּ"ל. (כְּלוֹמַר רַבֵּנוּ זי"ע מְגַלֶּה לָנוּ שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי הַסְתָּרוֹת, הַסְתָּרָה אַחַת שֶׁאָדָם נַעֲשֶׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, אֲבָל יוֹדֵעַ שֶׁהוּא בְּהַסְתָּרָה מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַסְתָּרָה שְׁנִיָּה שֶׁהִיא הַסְתָּרָה בְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, שֶׁאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהוּא בְּהַסְתָּרָה מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהַתּוֹרָה הִיא הַחִיּוּת שֶׁל הַכֹּל שֶׁל כָּל הַמְּצִיאוּת, וְהִיא שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁאָדָם נִמְצָא בִּשְׁתֵּי הַהַסְתָּרוֹת הָאֵלּוּ, הוּא חַי לֹא עַל פִּי הַתּוֹרָה, וְהַתּוֹרָה הִיא הַחִיּוּת שֶׁל הַכֹּל, לָכֵן הוּא מְאַלֵּץ אֶת הַתּוֹרָה לְהִתְלַבֵּשׁ בְּצֵרוּפִים אֲחֵרִים, כִּי בֶּאֱמֶת הַתּוֹרָה לֹא נֶעְלָמָה לִשְׁנֵי סוּגֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלּוּ, כִּי הִיא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק שֶׁבַּמְּצִיאוּת שֶׁלָּהֶם מֵחֲמַת חֻקֵּי הַבְּחִירָה הִיא מֻכְרַחַת לְהִתְלַבֵּשׁ בְּצֵרוּפִים אֲחֵרִים וְלִהְיוֹת בְּאוֹתָהּ מְצִיאוּת שֶׁל אוֹתָם אֲנָשִׁים, וְהֵם כַּמּוּבָן אֵינָם מֻדָּעִים לְכָךְ. וְרַבֵּנוּ זי"ע מְגַלֶּה לָנוּ שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמַּכְנִיסִים לָהֶם בְּדַעְתָּם שֶׁיֵּשׁ מְצִיאוּת שֶׁהַשֵּׁם בְּכָל דָּבָר שֶׁזֶּה לֹא עִנְיָן שֶׁל אֱמוּנָה עֲדַיִן בְּדִיּוּק, אֶלָּא רַבֵּנוּ זי"ע קוֹרֵא לָזֶה דַּעַת וֶאֱמוּנָה לֹא קְשׁוּרָה בְּדַעַת, כִּי בְּדַעַת יֵשׁ חָכְמָה, וּבַהֶמְשֵׁךְ נִרְאֶה שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע אוֹמֵר שֶׁאֱמוּנָה אֲמִתִּית הִיא לֹא עַל פִּי חָכְמָה, וְזֶה מֵאֵין דַּעַת שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ מְצִיאוּת שֶׁהַשֵּׁם בְּכָל דָּבָר, וּבִגְלַל שֶׁהַתּוֹרָה הִיא שְׁמוֹ, אָז כְּשֶׁהֵם חוֹשְׁבִים מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא בְּכָל דָּבָר, יָשָׁר הַתּוֹרָה שֶׁמֻּלְבֶּשֶׁת בַּמְּצִיאוּת שֶׁלָּהֶם שֶׁהִיא שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם חָשְׁבוּ מֵהַדַּעַת תּוֹרָה הַזֹּאת, וְאָז, כִּבְיָכוֹל, קָרְאוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הִיא שְׁמוֹ, כַּמּוּבָא שָׁם, עַיֵּן שָׁם.

לָכֵן עַכְשָׁו הִיא מְנַסָּה לַחֲזֹר לְצֵרוּפָהּ הַתָּקִין, דְּהַיְנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְהַחֲזִירָם לִרְצוֹנוֹ, וְהִיא מוֹכִיחָה אוֹתָם עַד מָתַי תַּמְשִׁיכוּ לִחְיוֹת בִּפְתַיּוּת כְּאִלּוּ יֵשׁ לָכֶם חָכְמַת חַיִּים, אֲנִי חָכְמַת הַתּוֹרָה הִיא הַחַיִּים, וְזֶה מִתְבַּטֵּא שֶׁבִּגְלַל שֶׁנִּכְנַס בָּהֶם דַּעַת זֹאת, שֶׁהֵם יוֹדְעִים שֶׁהַשֵּׁם נִמְצָא בְּכָל פְּרָט שֶׁל הַמְּצִיאוּת שֶׁלָּהֶם, הֲרֵי דַּעַת זוֹ הִיא עֲדַיִן לֹא הֲלָכָה אוֹ דַּעַת בְּרוּרָה שֶׁל הִתְנַהֲגוּת עַל פִּי הַתּוֹרָה, אֶלָּא דַּעַת שֶׁהַשֵּׁם נִסְתָּר, וּבְרֶגַע שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים מִזֶּה, הַשֵּׁם מַתְחִיל לְהַשְׁגִּיחַ לָהֶם הַשְׁגָּחוֹת בְּהֶתְאֵם לְמַחֲשַׁבְתָּם זֹאת וּמַתְחִיל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא קַיָּם, וּמִזֶּה הֵם חוֹוִים בְּעֶצֶם אֶת תּוֹכַחַת הַתּוֹרָה, כִּי הֵם מַתְחִילִים לִרְאוֹת שֶׁחָכְמָתָם שֶׁהָיְתָה לָהֶם עַד כֹּה הִיא לֹא הָיְתָה חָכְמָה, אֶלָּא פְּתַיּוּת וַעֲקִימוּת דַּרְכֵי הַחַיִּים בֶּאֱמֶת, וּמַתְחִילוֹת לָרֶדֶת הַהַסְתָּרוֹת, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאוֹמֵר שָׁם שֶׁנִּתְגַּלּוּ וְנֶחְזְרוּ הַהַסְתָּרוֹת וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם תּוֹרָה עַל יְדֵי הַדַּעַת כַּנַּ"ל. אֲזַי תֵּכֶף שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהֶם תּוֹרָה, הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מוֹכִיחָה אוֹתָם. שֶׁזֶּה כִּי עַל יְדֵי הַדַּעַת שֶׁהַשֵּׁם מְלֻבָּשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁזֶּה הַדַּעַת, נִתְגַּלּוּ וְנֶחְזְרוּ הַהַסְתָּרוֹת, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה מַתְחִילָה בַּתּוֹכָחָה, וּפִתְאֹם נִפְתָּחִים עֵינֵיהֶם לִרְאוֹת יוֹתֵר הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם, שֶׁמַּרְאֶה לָהֶם בְּהֶתְאֵם הַשְׁגָּחָה, וְאָז לְאַט לְאַט. אִם יִבְחֲרוּ לַחֲזֹר אֵלָיו וְלָלֶכֶת עַל פִּי דַּרְכֵי הַתּוֹרָה, צֵרוּפֵי הַתּוֹרָה יַחְזְרוּ לְתִקְנָם. שֶׁכָּל עִנְיַן גִּלּוּי דַּעַת זוֹ לָאֲנָשִׁים, זֶה תּוֹכָחָה לָאֲנָשִׁים בְּהַסְתָּרָה, בִּכְדֵי שֶׁיִּרְאוּ שֶׁהֵם בְּהַסְתָּרָה, מְגַלִּים לָהֶם שֶׁהַשֵּׁם מְלֻבָּשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁלְּפִי רַבֵּנוּ זי"ע זֶה טוֹב, אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִקְרָא אֱמוּנָה). עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה ל"א חלק א): (לאחר כמה שורות) וְכֵן הַתּוֹרָה גַּם כֵּן חֲסֵרָה בְּלִי אֱמוּנָה. (ובהמשך) וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: בָּא דָּוִד וְהֶעֱמִידָן עַל אֱמוּנָה. לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת לְהַדַּעַת, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה,  וְאֵין שְׁלֵמוּת לַגַּלְגַּלִּים אֶלָּא עַל יְדֵי אֱמוּנָה. (שֶׁגַּם פֹּה רוֹאִים שֶׁדַּעַת תּוֹרָה וֶאֱמוּנָה זֶה שְׁנֵי דְּבָרִים נִפְרָדִים, וְשֶׁמִּי שֶׁיּוֹדֵעַ תּוֹרָה לֹא בְּהֶכְרֵחַ שֶׁהוּא מַאֲמִין בֶּאֱמֶת. וַהֲרֵי הֲבָנָה זֹאת הִיא תּוֹרָה, וְיֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין דַּעַת תּוֹרָה לְזֶה שֶׁאָדָם חוֹוֶה אֱמוּנָה. כִּי פְּעֻלָּה זֹאת אֵינָהּ עִקָּרָהּ בְּנִיַּת כֵּלִים לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, אֶלָּא גּוֹרֶמֶת תּוֹכַחַת הַתּוֹרָה לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בְּהַסְתָּרָה, וְדָבָר זֶה יָכוֹל לָבוֹא בְּכָל מִינֵי צוּרוֹת שֶׁל הַחְדָּרַת דַּעַת זוֹ. וּבְנִיַּת כֵּלִים לְהַשָּׂגַת אֶלֹקוּת לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר רוֹצִים לַחֲזֹר אֶל הַשֵּׁם, כֵּיצַד זֶה נַעֲשֶׂה נִרְאֶה בַּהֶמְשֵׁךְ, כִּי לְאַחַר שֶׁיִּבְחֲרוּ בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים עֲלֵיהֶם עַכְשָׁו לְהַתְחִיל לְהִתְנַקּוֹת וּלְקַבֵּל כֵּלִים שֶׁתִּשְׁרֶה בָּהֶם בַּחֲזָרָה הַשְּׁכִינָה, שֶׁזֶּה גּוֹרֵם חֲוָיַת הָאֱמוּנָה בְּחִינַת אוֹר שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה בִּידִיעָה שִׂכְלִית אוֹ דַּעַת יְשִׁירָה שֶׁל הֶסְבֵּרֵי נְתוּנֵי הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל. כִּי עַל יְדֵי אֱמוּנָה בִּבְחִינַת דִּמְיוֹן שֶׁמְּדַמֶּה אֶת הַשֵּׁם עַל יְדֵי נְתוּנֵי הַתּוֹרָה בְּדִמְיוֹנוֹ וְעַל פִּי זֶה מַאֲמִין, עוֹבֵר עַל מַה שֶּׁכָּתוּב (בישעיה פרק ה בפסוק כ"ה): "וְאֶל־מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ".

וְאֶת מַה שֶּׁמּוּבָא בְּפָתַח אֵלִיָּהוּ לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָּךְ כְּלָל (אֵין מַחֲשָׁבָה שֶׁתּוֹפֶסֶת בְּךָ כְּלָל, דְּהַיְנוּ בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא) כִּי אֱמוּנָה הִיא לֹא דִּמְיוֹן, אוֹ תּוֹלָדָה שֶׁל הֲבָנָה אוֹ חֲקִירָה בִּנְתוּנֵי הַתּוֹרָה הַמְתָאֲרִים הַנְהָגָה, כִּי רַבֵּנוּ זי"ע לֹא רוֹצֶה שֶׁנַּחְשֹׁב מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִתְפָּסִים, כְּגוֹן לְדַמְיֵן אוֹר אוֹ כָּל מִינֵי דְּרָכִים שֶׁקַיָּמוֹת לְפִי שִׁיטוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם בַּיַּהֲדוּת, אֲבָל אֵינָם דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ זי"ע, וְדוֹר זֶה צָרִיךְ לָלֶכֶת לְאוֹרוֹ, כִּי הוּא הַמַּנְהִיג וְגוֹרֵם אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לְדוֹרוֹת אֵלּוּ עַד גִּלּוּי מָשִׁיחַ, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ הַמַּחֲשָׁבָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת צוּר לְבָבִי, שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה נַחְשֹׁב דַּוְקָא עַל פְּעֻלּוֹת מַעֲשִׂיּוֹת אֵיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם, כְּלוֹמַר אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ נַחַת רוּחַ אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַכְשָׁו, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְצַמְצֵם הַהִתְלַהֲבוּת וְזוֹכֶה לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת). עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה מ"ט חלק א סעיף א): (בסוף)

נִמְצָא כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת בְּלִבּוֹ אֵיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בָּזֶה נַעֲשֶׂה לִבּוֹ, בִּבְחִינַת "צוּר לְבָבִי", וּבִבְחִינַת "וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי", שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָלָל יִתְגַּלּוּ פְּעֻלּוֹתָיו וְעַל יְדֵי פְּעֻלּוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו הַטּוֹבִים יִתְגַּלֶּה שֶׁהוּא מְקַבֵּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה. (שִׂימוּ לֵב לַדִּיּוּק, שֶׁעַל יְדֵי מַחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ, יִתְגַּלּוּ פְּעֻלּוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו הַטּוֹבִים וְיִתְגַּלֶּה שֶׁהוּא מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה. (וְצָרִיךְ לְהָבִין מִפֹּה שֶׁכָּל צוּרַת מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת מִמַּה שֶּׁרַבֵּנוּ זי"ע מְתָאֵר פֹּה וּכְמוֹ שֶׁהִזְכַּרְנוּ לְעֵיל, יְכוֹלוֹת לִגְרֹם הַהֵפֶךְ מֵהִתְגַּלּוּת מִדּוֹת טוֹבוֹת וּפְעֻלּוֹת טוֹבוֹת, כִּי אָדָם יָכוֹל בִּגְלַל דִּמְיוֹן מֻתְעֶה לַחְשֹׁב שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם כּוֹלֵל בְּחִירָתוֹ עַצְמוֹ בְּצוּרָה מְעֻוֶּתֶת וְלִפְגֹּעַ בְּיַחֲסוֹ לַזּוּלַת מִכֵּיוָן שֶׁיַּחְשֹׁב שֶׁהַשֵּׁם מְלֻבָּשׁ בּוֹ, וְלֹא יֵדַע לְהַפְרִיד בֵּין הַשֵּׁם לַנִּבְרָא הַמְקַבֵּל חִיּוּת וְחַיִּים עַל יְדֵי הַשֵּׁם וִיעַוֵּת אֶת יַחֲסוֹ לַנִּבְרָא שֶׁלְּיָדוֹ, לַמְרוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ מְצַוֶּה לְכַבֵּד וְלֶאֱהֹב אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי).

עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ג שיחה ע"ד): אָמַר רַבֵּנוּ: "מְלָכִים וְקֵיסָרִים יְכוֹלִים לִשְׁלֹחַ אֵלַי אֶת בְּנֵיהֶם כְּדֵי לִלְמֹד דֶּרֶךְ אֶרֶץ. (כִּי לְרַבֵּנוּ זי"ע הָיָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ גָּדוֹל, וְכֵן מְלַמֵּד כָּךְ בִּסְפָרָיו. כִּי מִי שֶׁמְּנַסֶּה לִחְיוֹת עַל פִּי דִּמְיוֹן הַסּוֹד שֶׁל הַתּוֹרָה, מֵבִיא קְלָלָה עַל עַצְמוֹ וְכָל חַיָּיו מִשְׁתַּבְּשִׁים. כִּי צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּקִיּוּמוֹ שֶׁל הַסּוֹד וְלֹא לְנַסּוֹת לְדַמְיֵן זֹֹאת). עַיֵּן (ספר המידות אות קללה חלק שני סעיף ב): עַל־יְדֵי הַחֲקִירוֹת בְּעוֹלַם־הַתֹּהוּ, הַיְנוּ מַה לְמַעְלָה מַה לְּמַטָּה כוּ' (דְּהַיְנוּ סוֹד הַהַנְהָגָה וְהִמָּצְאוּת הַשֵּׁם בַּבְּרִיאָה), עַל־יְדֵי זֶה גּוֹרֵם קְלָלָה, וְהַשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מֵחֲקִירוֹת הָאֵלּוּ גּוֹרֵם בְּרָכָה. (וספר המידות אות חקירה חלק א סעיף ב, ו-ג): ב.- עַל־יְדֵי הַחֲקִירָה בְּמַה לְמַעְלָה וּמַה לְּמַטָּה וְכוּ' (דְּהַיְנוּ סוֹד הַהַנְהָגָה וְהִמָּצְאוּת הַשֵּׁם בַּבְּרִיאָה), עַל־יְדֵי זֶה מְזוֹנוֹתָיו בִּיגִיעָה רַבָּה. ג.- הַמַּעֲמִיק בְּעִיּוּנוֹ בְּמַעֲשֵׂי מֶרְכָּבָה (דְּהַיְנוּ סוֹד הַהַנְהָגָה וְהִמָּצְאוּת הַשֵּׁם בַּבְּרִיאָה), נִסְתַּלֵּק קֹדֶם זְמַנּוֹ. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ו סימן שנ"ה): אָמְרוּ לְעִנְיַן בְּחִינַת הָאֱמוּנָה: שֶׁאִם הָאָדָם הוֹלֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָז זוֹכֶה דַּרְכָּם לְקַבֵּל וּלְגַדֵּל כְּפִי שִׁעוּר שִׂכְלוֹ הוּא, אוּלָם כְּשֶׁהוֹלֵךְ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם מֵחֲמַת מִדַּת אֱמוּנָה וְהַתְּמִימוּת, אֲזַי זוֹכֶה לְקַבֵּל בַּכֵּלִים שֶׁהֵכִין דַּעַת גָּדוֹל כָּזֶה כְּפִי שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, שֶׁהוּא דַּעַת אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית. וּמִזֶּה נָבִין מְעַט מַעֲלַת יִרְאֵי הַשֵּׁם הַתְּמִימִים.

עַיֵּן (שיחות הר"ן סעיף ג): הִפְלִיג מְאֹד בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת בִּכְתָב, וְאָמַר כִּי לִגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֵין שִׁעוּר כִּי נַעֲשִׂים דְּבָרִים נוֹרָאִים בָּעוֹלָם, נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד וְאֵין יוֹדְעִים כְּלָל, הַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן אֵין יוֹדְעִים שׁוּם יְדִיעָה כְּלָל כְּלָל לֹא. וְגַם מַה שֶּׁמּוּבָא כִּי תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע, הַיְנוּ גַּם־כֵּן אֵצֶל כָּל יְדִיעָה וִידִיעָה, הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעִין לְהַתַּכְלִית שֶׁל הַיְדִיעָה, דְּהַיְנוּ לֹא נֵדַע, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן אֵין זֶה הַתַּכְלִית, כִּי זֶה הַתַּכְלִית הוּא רַק בְּאוֹתָהּ הַיְדִיעָה, אֲבָל בְּהַיְדִיעָה הַגָּבוֹהַּ מִמֶּנָּה עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל בָּהּ כְּלָל וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה. נִמְצָא שֶׁלְּעוֹלָם אֵין יוֹדְעִין כְּלָל כְּלָל לֹא, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין זֶה הַתַּכְלִית, כִּי עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל כְּלָל לֵידַע בַּיְדִיעוֹת שֶׁלְּמַעְלָה מִזֹּאת הַיְדִיעָה שֶׁהִגִּיעַ בָּהּ אֶל הַתַּכְלִית שֶׁלֹּא נֵדַע וְכוּ'. (דְּהַיְנוּ רַבֵּנוּ זי"ע מַסְבִּיר לָנוּ שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים יְדִיעוֹת בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ הַנְהָגַת הַשֵּׁם וְהִמָּצְאוּתוֹ בַּבְּרִיאָה וְכֵיצַד מְחַיֶּה אֶת הַבְּרִיאָה וְכָל שְׁאָר הַדְּבָרִים הַנִּסְתָּרִים, אוֹ הַשָּׂגוֹת אֱמֶת שֶׁאָדָם מַשִּׂיג, אָסוּר לוֹ לִסְמֹךְ עַל זֶה אוֹ לְהַאֲמִין שֶׁמַּה שֶּׁמְּדַמְיֵן בִּתְפִיסָתוֹ זֶה הַדָּבָר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר לְעֵיל, שֶׁאֵין יוֹדְעִים שׁוּם יְדִיעָה כְּלָל כְּלָל לֹא, וְעִנְיָן זֶה, זֶה גִּלּוּי בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה בְּחִינַת אוֹר שֶׁל רַבֵּנוּ זי"ע. רַבֵּנוּ זי"ע רוֹצֶה מֵאִתָּנוּ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה וַאֲמִתִּית בְּלִי תּוֹבָנָה שִׂכְלִית עַד שֶׁמַּשְׁוֶה לָנוּ שֶׁצָּרִיךְ אֱמוּנָה דַּיְקָא כְּמוֹ נָשִׁים וַאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם יֵדַע תּוֹרָנִי שֶׁל סוֹדוֹת בְּהַנְהָגַת הַשֵּׁם. (כְּלוֹמַר, צָרִיךְ לְהַפְרִיד אֶת זֶה שֶׁלּוֹמֵד סוֹד אוֹ לִמּוּדִים שֶׁמְּתָאֲרִים הַנְהָגָה, לְבֵין מַה שֶּׁגּוֹרֵם לוֹ לְהַאֲמִין, כְּלוֹמַר שֶׁהָאֱמוּנָה לֹא תִּנְבַּע מִזֶּה שֶׁיְּדַמְיֵן אֶת מַה שֶּׁקָּרָא בַּסּוֹד עַל אֹפֶן הַהַנְהָגָה אוֹ הִמָּצְאוּת הַשֵּׁם בַּבְּרִיאָה).

עַיֵּן (שיחות הר"ן שיחה ל"ג): פַּעַם אַחַת הָיָה מְדַבֵּר מֵאֱמוּנָה, עָנָה וְאָמַר: אֵצֶל הָעוֹלָם אֱמוּנָה הוּא דָּבָר קָטָן, וְאֶצְלִי אֱמוּנָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה הִיא בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת כְּלָל, רַק בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר כְּמוֹ שֶׁהַנָּשִׁים וְהַהֲמוֹן עַם הַכְּשֵׁרִים מַאֲמִינִים. (מַטְּרָתֵנוּ לְבָרֵר הַדִּמְיוֹן וְשֶׁנֶּחֱוֶה בַּחוּשִׁים אֱמוּנָה, אֲשֶׁר תְּחוּשָׁה זֹאת לֹא נִתֶּנֶת לְלִמּוּד שִׂכְלִי כִּי אֵינָהּ שֵׂכֶל, שֶׁזֶּה גַּם עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע עוֹשֶׂה לָנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, לָכֵן אָמַר) (בחיי מוהר"ן שיחה ת"ג): הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי עוֹלֶה עַל הַכֹּל. עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה ה חלק ב סעיף י"ד): כִּי נַעֲשֶׂה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת מֹחִין כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים שֶׁל הַמֹּחַ, שֶׁכֻּלָּם נִמְצָאִים בִּבְחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי יֵשׁ חֲמִשָּׁה חוּשִׁים בְּהַמֹּחַ, שֶׁהֵם: רְאִיָּה, שְׁמִיעָה, רֵיחַ, טַעַם, מִשּׁוּשׁ, וְכֻלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַמֹּחַ, כִּי מֵהַמֹּחַ נִמְשָׁכִין גִּידִין לְכָל אֵלּוּ הַחוּשִׁים, וְכָל אֵלּוּ הַחוּשִׁים נִמְצָאִים בִּבְחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ וּמֹחִין כַּנַּ"ל. 'חוּשׁ הָרְאִיָּה' בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא בִּבְחִינַת (דברים י"א) "תָּמִיד עֵינֵי הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה", בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִדּוֹן מַה יְהֵא בְּסוֹפָהּ, (כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י שָׁם), שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה רוֹאֶה וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל הַשָּׁנָה מַה יְהֵא בְּסוֹפָהּ, וְזֶהוּ בְּחִינַת 'חוּשׁ הָרְאִיָּה'. שְׁמִיעָה הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ קוֹל צְעָקוֹת וּתְפִלּוֹת וּתְרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. רֵיחַ זֶה בְּחִינַת (ישעיה י"א) "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת הַשֵּׁם", בְּחִינַת 'וּבְכֵן תֵּן פַּחְדֶּךָ ה' אֱלקֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ'. טַעַם זֶה בְּחִינַת (בראשית כ"ז) "וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי" – 'מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה' (תקוני-זהר, תקון כ"א), הַיְנוּ מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טוֹעֵם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ בְּחִינַת 'חוּשׁ הַטַּעַם'. מִשּׁוּשׁ הוּא בַּיָּדַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּעֲבוֹדָה זָרָה (תהלים קט"ו) "יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן", כִּי הַמִּשּׁוּשׁ הוּא בַּיָּדַיִם, וְזֶהוּ בְּחִינַת 'שֶׁיָּדוֹ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים' (ראש השנה י"ח), וְזֶה בְּחִינַת 'חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ'. נִמְצָא שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין נַעֲשִׂין בְּחִינַת תְּפִלִּין דִּמְכַסְּיָן עַל מֹחָא, כִּי תְּפִלִּין הֵם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין.

עַיֵּן (בשיחות הר"ן שיחה ק"ו): וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֱמוּנָה בְּחִינַת אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת". וֶאֱמוּנָה שֶׁהוּא עַל פִּי חָכְמָה בְּחָכְמוֹת הַתּוֹרָה וּמַשִּׂיג אֶת הַשֵּׁם וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה. הֲגַם שֶׁהוּא טוֹב, עִם כָּל זֹאת עִקַּר אֱמוּנָה הוּא שֶׁיְּהֵא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלֹא אוֹת וּמוֹפֵת וְחָכְמָה וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת וּבְחִינַת אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת", כַּנִּזְכַּר לְעֵיל. וְיֵשׁ חָכָם שֶׁהוּא חָכָם אֲפִלּוּ בְּחָכְמוֹת הַתּוֹרָה וְאֵין לוֹ אֱמוּנָה בַּהַשֵּׁם. וְאֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה נִקְרָאִים בַּעֲלֵי רָאתָן, כִּי חָכְמָה אֲמִתִּית, דְּהַיְנוּ עִם אֱמוּנָה, נִקְרָא רְאִיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְלִבִּי רָאָה חָכְמָה", וּלְעֻמַּת זֶה הַחֲכָמִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה נִקְרָאִים בַּעֲלֵי רָאתָן, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֶׁרֶץ בְּמֹחָם, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טֻמְאָה וּכְפִירָה בְּמֹחָם. וּצְרִיכִים לְהַרְחִיק מֵאֲנָשִׁים אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּעֲלֵי רָאתָן אֲפִלּוּ מִשְּׁכוּנָתָם, כִּי הַהֶבֶל פִּיהֶם מַזִּיק לְאָדָם כָּשֵׁר שֶׁיִּפֹּל לְתַאֲווֹת נִאוּף. וּלְגַבֵּי מַה שֶּׁמּוּבָא (בליקוטי מוהר"ן חלק ב תורה מ"ד): הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בַּפֶּה שֶׁל אָדָם, בִּבְחִינַת: אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי. הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁמְּדַבְּרִין הָאֱמוּנָה בַּפֶּה, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ אֱמוּנָה, וְגַם עַל יְדֵי זֶה בָּאִים לֶאֱמוּנָה. (זֶה אֱמוּנָה עַל יְדֵי דַּעַת תּוֹרָה, כַּמּוּבָא בְּתוֹרָה נ"ו לְעֵיל), וְכַמּוּבָא בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן שִׂיחָה ק"ו שֶׁזֶּה גַּם טוֹב אֲבָל לֹא אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וֶאֱמוּנָה שֶׁהוּא עַל פִּי חָכְמָה בְּחָכְמוֹת הַתּוֹרָה וּמַשִּׂיג אֶת הַשֵּׁם וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה. הֲגַם שֶׁהוּא טוֹב, עִם כָּל זֹאת עִקַּר אֱמוּנָה הוּא שֶׁיְּהֵא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלֹא אוֹת וּמוֹפֵת וְחָכְמָה וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת. (וּכְשֶׁאוֹמֵר לֹא עַל פִּי חָכְמָה כְּלוֹמַר זֶה הִתְנוֹצְצוּת שִׁעוּר לִבּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶת זֶה אִי אֶפְשָׁר לִגְרֹם לַשֵּׁנִי לַחֲווֹת וְעַל זֶה נֶאֱמַר

עַיֵּן (בשיחות הר"ן שיחה א): "כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָּדוֹל ה' וַאֲדוֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹקִים" (תהילים קלה-ה) דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר "כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי" אֲנִי יָדַעְתִּי דַּיְקָא, כִּי גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ, וַאֲפִלּוּ לְעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר מִיּוֹם לְיוֹם לְפִי מַה שֶּׁמַּזְרִיחַ לוֹ וּמִתְנוֹצֵץ לוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֵינוֹ יָכוֹל לְסַפֵּר לְעַצְמוֹ לְיוֹם שֵׁנִי הַזְּרִיחָה וְהַהִתְנוֹצְצוּת שֶׁל גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָיָה לוֹ אֶתְמוֹל וְעַל־כֵּן אָמַר: "כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי", אֲנִי יָדַעְתִּי דַּיְקָא כִּי אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר כְּלָל וְאָמַר: שֶׁמַּה שֶּׁכָּתוּב אַחֲרָיו: "כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ ה' עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ" וְכוּ' הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי וְרָחוֹק לְגַמְרֵי מִשֶּׁבַח "כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי" כִּי כַּוָּנָתוֹ בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים "כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי" אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר כְּלָל, וְהוּא גָּבוֹהַּ מְאֹד מְאֹד, גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לְסַפֵּר, רַק אֲנִי יָדַעְתִּי דַּיְקָא כַּנַּ"ל וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (א קג: על משלי ל"א-כג): "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ" – 'כָּל חַד לְפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ' כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. עַיֵּן גַּם (הוספות תורות מכתב יד רבנו ז"ל בסוף ליקוטי מוהר"ן על תורה מ"ד חלק ב לגבי ענין שעיקר האמונה תולה בפה של האדם): שַׁיָּךְ לְמַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל עַל פֵּרוּשׁ אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בַּפֶּה שֶׁל הָאָדָם וְכוּ בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב תּוֹרָה מ"ד: רְאֵה זֶה מָצָאתִי מִכְּתַב יַד הַחֲבֵרִים בְּבֵאוּר יוֹתֵר קְצָת וְזֶה לְשׁוֹנוֹ כְּשֶׁנּוֹפֵל לָאָדָם סְפֵקוֹת בֶּאֱמוּנַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְּׁמוֹ יֹּאמַר בְּפֶה מָלֵא אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָהּ שְׁלֵמָה שֶׁהוּא יָחִיד רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן. כִּי יָדוּעַ שֶׁיֵּצֶר הָרָע נִמְשָׁךְ מִגְּבוּרוֹת הַנְּפוּלִין, וְיֵשׁ גְּבוּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבָּהֶם מַמְתִּיקִים הַגְּבוּרוֹת דִּקְלִפָּה וְהַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ. נִמְצָא כְּשֶׁיֹּאמַר אֲנִי מַאֲמִין כַּנַּ"ל הוּא גְּבוּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה, וּבָזֶה הוּא מַמְתִּיק אֶת הַסְּפֵקוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת דִּקְלִפָּה. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע. דְּהַיְנוּ שֶׁבִּגְבוּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה מַמְתִּיק גְּבוּרוֹת דִּקְלִפָּה. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה רַגְזָן יִהְיֶה דִּבּוּרוֹ בְּנַחַת, נִמְצָא שֶׁהַדִּבּוּר בְּנַחַת הוּא אֵינוֹ כָּל כָּךְ רֹגֶז. וְהַשְּׁתִיקָה מְשַׁתֵּק הָרֹגֶז. אֲבָל הַדִּבּוּר בַּפֶּה מָלֵא הוּא בְּחִינַת רֹגֶז שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרָה כַּנַּ"ל. (שֶׁזֶּה גַּם עִנְיַן אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי, דְּהַיְנוּ לַחֲזֹר לֶאֱמוּנָה עַל יְדֵי גְּבוּרַת הַדִּבּוּר שֶׁל אֱמוּנָה).

עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק ב תורה ח סעיף ז): (לאחר כמה שורות) כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין אֵין שַׁיָּךְ אֱמוּנָה, וְעִקַּר אֱמוּנָה הִיא רַק בְּמָקוֹם שֶׁהַשֵּׂכֶל נִפְסָק וְאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, אֲזַי נִשְׁאָר רַק בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְשָׁם צְרִיכִים אֱמוּנָה. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה הִיא בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן הַמְדַמֶּה, עַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית דִּקְדֻשָּׁה. (בהמשך) כִּי כְּשֶׁמִּתְקָרְבִים, חַס וְשָׁלוֹם, לְמַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר, עַל יְדֵי זֶה בָּאִים, חַס וְשָׁלוֹם, לֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת, כִּי מַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר הוּא בְּחִינַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר. (בהמשך) כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הִיא עַל יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה שֶׁיֵּשׁ לְהַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי. (לָכֵן אִי אֶפְשָׁר לִלְמֹד אוֹתָהּ מִבְּחִינָה שִׂכְלִית עַל פִּי נְתוּנֵי הַתּוֹרָה, כִּי נְתוּנִים אֵלּוּ, כְּגוֹן אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ וְכוּ', אֵין לְשִׂכְלוֹ שֶׁל אָדָם תְּפִיסָה בָּהֶם, כִּי הֵם לֹא פְּשָׁט הַנִּרְאֶה לָעַיִן אֶלָּא נִסְתָּרוֹת, וַחֲזַ"ל רוֹצִים שֶׁנִּלְמַד שֶׁמְּאֹרָעוֹת כְּגוֹן אֵלּוּ מִתְרַחֲשִׁים, לְמָשָׁל שֶׁהָאָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ, דְּהַיְנוּ מְקַבֵּל מַכָּה (וְנִפְצָע) וּמִצְטַעֵר מִמֶּנָּה, יֵדַע שֶׁזֶּה גְּזֵרָה מִשָּׁמַיִם וְלֹא יַחְשֹׁב שֶׁהַמַּכָּה הִיא בִּגְלַל בְּחִירָתוֹ הַמֻּטְעֵית, כְּלוֹמַר בִּגְלַל תְּנוּעָתוֹ הַלֹּא נְכוֹנָה קִבֵּל מַכָּה בָּאֶצְבַּע, אֶלָּא יֵדַע שֶׁאִם קִבֵּל מַכָּה, זֶה גְּזֵרָה מִשָּׁמַיִם). (עיין תלמוד בבלי מסכת חולין עמוד ו' דף ב'): וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְמַעְלָה. (עיין רש"י הקדוש): "נוֹקֵף" פֵּרוּשׁוֹ נוֹגֵף. (עיין רבנו גרשום): "אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה". לְשׁוֹן נִגּוּף שֶׁמַּכֶּה אָדָם רַגְלוֹ בְּאֶבֶן וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ דָּם זֶהוּ נִגּוּף. (דְּהַיְנוּ כָּל מַכָּה שֶׁנִּפְצָעִים מִמֶּנָּה. וְכֵן שְׁאָר מַאַמְרֵי חֲזַ"ל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ שֶׁמְּגַלִּים לָנוּ דַּעַת תּוֹרָה עַל דְּבָרִים בַּמְּצִיאוּת שֶׁהֵם גְּזֵרָה מִשָּׁמַיִם. וּבִכְדֵי לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לַחֲווֹת אֱמוּנָה, זֶה עַל יְדֵי קְרִיאַת סְפָרָיו וַהֲלִיכָה בַּעֲצוֹתָיו שֶׁל רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע עוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם בְּסַבְלָנוּת וּלְקַיֵּם עֲצוֹתָיו. כִּי זֶה הַסֵּפֶר הֲכִי קָדוֹשׁ שֶׁיָּבִיא אֶת הָאָדָם לַדָּבָר הֲכִי אֲמִתִּי וְנִפְלָא שֶׁהוּא אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, רַק צָרִיךְ לְהַתְמִיד בּוֹ וּבְקִיּוּם עֲצוֹתָיו אֵין סְפֹר פְּעָמִים, כַּמּוּבָן גַּם בְּצִמְצוּם נָכוֹן, דְּהַיְנוּ עַד כַּמָּה שֶׁצָּרִיךְ לוֹ, וְשֶׁיֵּדַע מָתַי לַעֲבֹר לְלִמּוּד פְּשַׁט הַתּוֹרָה בִּפְרָט הֲלָכָה כְּדֵי לְצַמְצֵם הַמֹּחִין וְלָתֵת לָהֶם נַיְחָא, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת רִבּוּי אוֹר, שֶׁהוּא לֹא טוֹב).

עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה ל"ה סעיף ד): וְאָדָם הַדָּבוּק תָּמִיד בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וְנִתְיַגְּעִים הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ מֵחֲמַת גֹּדֶל הַדְּבֵקוּת, אֲזַי יִלְמַד פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא (פְּשָׁטֵי הַתּוֹרָה) וּכְשֶׁלּוֹמֵד פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא (פְּשָׁטֵי הַתּוֹרָה) אֲזַי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, בָּאָה בְּתוֹךְ אֱמוּנָה, (בהמשך) נַיְחָא לַמֹּחִין, וְהַמֹּחִין נִתְחַדְּשׁוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה. וְעַיֵּן (לקוטי מוהר"ן חלק א תורה נ"ו סעיף ג): כִּי רִבּוּי שֶׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר, עַל כֵּן צָרִיךְ לְקַבֵּל הַחִיּוּת בְּמִדָּה. עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות תפילין הלכה ה סעיף ל"ה):  (לאחר כמה שורות) כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אוֹר קְדֻשַּׁת הַמֹּחִין שֶׁל הַתְּפִלִּין כִּי אִם כְּשֶׁמְּעַבְּדִין אֶת עוֹר הַגּוּף לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ שׁוּם אֲחִיזָה וְשׁוּם שֶׁמֶץ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ רֵיחַ בְּעָלְמָא מֵהֶם לֹא יִהְיֶה נִשְׁאָר בּוֹ. וְזֶה שֶׁדִּקְדֵּק רַבֵּנוּ הַנּוֹרָא ז"ל בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וְאָמַר שֶׁצְּרִיכִין לְעַבֵּד אֶת הַגּוּף כְּמוֹ עוֹר שֶׁמְּעַבְּדִין אוֹתוֹ הֵיטֵב עַד שֶׁיִּהְיֶה יְכוֹלִין לְהָפְכוֹ וְלִרְאוֹת לָעֵינַיִם שֶׁהוּא נָקִי לְגַמְרֵי, וְגַם אָמַר שֶׁיֵּשׁ גְּדוֹלִים שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת תַּאֲווֹת הַגּוּף, אֲבָל הוּא עֲדַיִן כְּמוֹ עוֹר הַמְעֻבָּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה רֵיחַ רַע, רַק צְרִיכִין לְזַכֵּךְ וּלְעַבֵּד אֶת הַגוּף כָּל כָּךְ עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לוֹ שׁוּם רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי זִכּוּךְ הַגּוּף הוּא בְּחִינַת עִבּוּד הָעוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְדַמֶּה, בְּחִינַת נֹגַהּ וְכוּ', שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי זֶה הֵם זוֹכִין לְמֹחִין שְׁלֵמִים וְלֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, אַשְׁרֵי לָהֶם. וַהֲמוֹן עַם שֶׁאֵין זוֹכִין לָזֶה לְזַכֵּךְ הַגּוּף כָּל כָּךְ, כִּי אֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים לָאו כָּל אֶחָד זוֹכֶה לְזִכּוּךְ כָּזֶה כַּנַ"ל. (מַה יֵּשׁ יוֹתֵר מִצַּדִּיקִים גְּמוּרִים אִם גַּם הֵם לֹא זוֹכִים לָזֶה?! יֵשׁ חֲמִשָּׁה יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת צַדִּיקֵי יְסוֹדֵי עוֹלָם, וּבִפְרָט לָנוּ שֶׁל זְמַנֵּנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע) עַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּן שֶׁלָּהֶם הוּא עַל יְדֵי קִרְבַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים (דְּהַיְנוּ יְסוֹדֵי הָעוֹלָם וִיסוֹד הָעוֹלָם שֶׁל זְמַנֵּנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע) שֶׁזָּכוּ עַל יְדֵי זִכּוּךְ גּוּפָם בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל לְמֹחִין גְּדוֹלִים אֲמִתִּיִּים וּלְרוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲמִתִּי. וְעַל יְדֵי זֶה הֵם יְכוֹלִים לְבָרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁל הָעוֹלָם גַּם כֵּן כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ כֻּלָּם לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּתַכְלִית כַּנַּ"ל. (אֲשֶׁר מִפֹּה בַּשִּׂיחָה הַנַּ"ל רוֹאִים שְׁתֵּי דְּבָרִים, הָאֶחָד שֶׁרַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְסוֹדֵי הָעוֹלָם אֲשֶׁר הִתְנַקּוּ בְּתַכְלִית זָכוּ לְבֵרוּר הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת, וְשֶׁאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים לָאו כָּל אֶחָד זוֹכֶה לָזֶה, וְשֶׁכֻּלָּם זוֹכִים לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל יְדֵי קִרְבָה לַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם שֶׁל זְמַנֵּנוּ רַבֵּנוּ זי"ע עַל יְדֵי קְרִיאַת סְפָרָיו וְקִיּוּם עֲצוֹתָיו וְאַהֲבָה אֵלָיו וְלֹא לְאַף אֶחָד אַחֵר. כַּמּוּבָן צָרִיךְ לְכַבֵּד כָּל אָדָם וּבִפְרָט תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, רַק בְּעִנְיַן אֱמוּנַת הָרַב הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָרַב הַמֻּבְהָק שֶׁאַתָּה צָרִיךְ,

עַיֵּן (שיחות הר"ן שיחה קפ"ה): (לאחר כמה שורות) וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: כָּל הַנְהָגָה וְהַנְהָגָה שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת הוּא סְגֻלָּה, וְתִקּוּן וּמוֹעִיל עַל מַה שֶּׁעָבַר, וְעַל הֶעָתִיד, וּלְאַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁל הָאָדָם, וְלִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְלִתְחִיַּת הַמֵּתִים, וְלֶעָתִיד לָבוֹא. (בהמשך) וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאָמַר: כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת הוּא כָּבֵד מְאֹד לַעֲשׂוֹת וְכוּ', וּמִי שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו הָיָה רוֹאֶה קְצָת מֵעֵין זֶה, וְלֹא הָיָה לְרַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שׁוּם מְנוּחָה כָּל יָמָיו אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת, כִּי הָיָה לוֹחֵם מִלְחֲמוֹת ה' בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ וּלְסַפֵּר בָּזֶה מִכַּמָּה טְעָמִים, וְזֶה הָיָה עִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה עָלָיו וְכוּ', אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה בְּעֶזְרוֹ תָּמִיד וְזָכָה לַעֲלוֹת עַל יְדֵי זֶה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לְמַעֲלוֹת וְהַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְעוּ וְלֹא נִרְאוּ וְכוּ'. וְגַם עַכְשָׁו עֲדַיִן מֻנָּח כָּל מִינֵי כְּבֵדוּת לִלְמֹד סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְיֵשׁ עֲלֵיהֶם כַּמָּה מְנִיעוֹת, אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לֵידַע מֵרַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְרוֹצֶה לִלְמֹד אוֹתָם יֵשׁ לוֹ כְּבֵדוּת גָּדוֹל וּמְנִיעוֹת רַבּוֹת מְאֹד, כַּיָּדוּעַ בַּחוּשׁ לָנוּ, וְגַם עֲדַיִן הָאוֹר נֶעֱלָם וְנִסְתָּר. (לָכֵן מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְתִקּוּן בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי מְדֻבָּר בַּתַּכְלִית הַנִּצְחִית, צָרִיךְ לְהָבִין מַה זֶּה עִנְיַן צַדִּיק הַדּוֹר. כִּי כְּמוֹ שֶׁהֶרְאֵנוּ אֲפִלּוּ צַדִּיק גָּמוּר לָאו כָּל אֶחָד זוֹכֶה לְבֵרוּר בִּשְׁלֵמוּת, מִמֵּילָא לֹא יָכוֹל לְבָרֵר לָנוּ אֶת הַמְדַמֶּה).

עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות חדש הלכה ד סעיף ז): (לאחר כמה שורות) כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֵיזֶה אֲחִיזָה מֵהָרָע שֶׁבְּעֵץ הַדַּעַת שֶׁבִּבְחִינַת תַּרְגּוּם, אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל רוּחַ הַנְּבוּאָה מֵהַקְּדֻשָּׁה מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן בְּחִינַת הַתַּרְדֵּמָה, בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת וְכוּ', מְבֻלְבָּל וּמְעֹרָב אֶצְלוֹ, וְאָז כְּשֶׁיִּרְצֶה לַעֲלוֹת אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְקַבֵּל רוּחַ נְבוּאָה, יִתְאַחֵז בּוֹ הָרָע שֶׁבְּעֵץ הַדַּעַת וִיבַלְבֵּל אוֹתוֹ בִּנְבוּאַת שֶׁקֶר וְכוּ', וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בַּכְּתָבִים. וַאֲפִלּוּ אִם הוּא נָקִי מֵעֲבֵרוֹת, רַק שֶׁלֹּא שִׁבֵּר הַתַּאֲוָה בְּהֶתֵּר כָּרָאוּי, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִזְכּוֹת לִנְבוּאַת אֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא בֵּרֵר כָּרָאוּי בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת, בְּחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה, וְדֶרֶךְ שָׁם עוֹלִין וְנִכְלָלִין בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל. (דְּהַיְנוּ אִם לֹא מְקֹרָבִים לְרַבֵּנוּ זי"ע וּמְנַסִּים לִלְמֹד אֱמוּנָה מִצַּדִּיק אַחֵר, בִּגְלַל כָּל הַנַּ"ל יֵשׁ לוֹ אֲחִיזָה שֶׁל נְבוּאוֹת שֶׁקֶר וְיָכוֹל לְקַלְקֵל לָנוּ אֶת הַמְדַמֶּה בִּסְטִיּוֹת אֲפִלּוּ דַּקּוֹת בָּאֱמוּנָה וּלְהַזִּיק לָנוּ, כִּי כָל הַיַּהֲדוּת תָּלוּי בָּזֶה). עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה תקל"ז):

אָמַר לְעִנְיַן הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, כִּי עַל הַבַּעַל דָּבָר קָשֶׁה מְאֹד לִטְרֹחַ עִם כָּל הָעוֹלָם לְהַטְעוֹתָם מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, עַל־כֵּן הֶעֱמִיד מְפֻרְסָם אֶחָד בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וּמְפֻרְסָם אֶחָד בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. וְאָמַר עַל מְפֻרְסָם אֶחָד שֶׁהוּא עָקַר רֹאשׁ אֶלֶף אֲנָשִׁים, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יָקוּמוּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. (וְהִנֵּה דֻּגְמָא לְכָךְ שֶׁטָּעוּ אַחֲרֵי מְפֻרְסָם) עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה תקנ"ז): אָמַר רַבֵּנוּ פַּעַם: מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מְפַחֵד אֲנִי, מִגּוֹי וּמֵרַבִּי מְפֻרְסָם בְּשֶׁקֶר, הֵם אֵינָם יוֹדְעִים כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָם. אִלּוּ יָדְעוּ מִכֹּחָם, הָיוּ הֵם גְּרוּעִים יוֹתֵר. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ג שיחה קל"ו): אָמַר פַּעַם עַל אֶחָד מֵהַמְפֻרְסָמִים: "הַבַּעַל דָּבָר נָתַן לוֹ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מוֹפְתִים בְּמַתָּנָה". עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך א שיחה תקנ"ה): אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, קָשֶׁה וְכָבֵד עַל מַלְאַךְ־הַמָּוֶת לְהָמִית לְבַדּוֹ אֶת כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וּבְכֵן הֶעֱמִיד לוֹ עוֹזְרִים בְּכָל מָקוֹם הָרוֹפְאִים לְהָמִית בְּגַשְׁמִיּוּת, וְהַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר לְהָמִית בְּרוּחָנִיּוּת (אבניה ברזל). (שיח שרפי קודש כרך א שיחה ס"ד): אָמַר רַבֵּנוּ: "גַּם בָּעִנְיָן שֶׁלִּי יִהְיוּ מְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר". עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה ח סעיף ז): (לאחר כמה שורות) כִּי עֵדֶן "עַיִן לֹא רָאָתָה", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לד:), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלָּה מְשַׁנֶּה הַטֶּבַע כַּנַּ"ל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֵדֶן "עַיִן לֹא רָאָתָה", כִּי לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע אֵין לָנוּ שׁוּם תְּפִיסָא וְהַיְנוּ וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, הַיְנוּ מֵהַתְּפִלָּה, כַּנַּ"ל. (דְּהַיְנוּ אִי אֶפְשָׁר לִלְמֹד הַשְׁגָּחָה, כִּי הִיא לֹא שֵׂכֶל, כִּי עַל יְדֵי לִמּוּד לֹא נָכוֹן שֶׁל הַדְּבָרִים שֶׁגִּלּוּ חֲזַ"ל עַל מַה שֶּׁנִּגְזָר מִשָּׁמַיִם, רוֹאִים שֶׁהַרְבֵּה תּוֹעִים בִּגְלַל זֶה לַחְשֹׁב שֶׁגַּם בְּחִירָתָם לִהְיוֹת צַדִּיק אוֹ רָשָׁע הִיא גַּם גְּזֵרַת שָׁמַיִם וּבְלִי לָשִֹים לֵב נוֹפְלִים לֶאֱמוּנָה שֶׁל הַכֹּל עַל פִּי הַמַּזָּל שֶׁלִּי ח"ו, רַק מַלְבִּישִׁים אֶת זֶה בַּמִּלָּה הַשְׁגָּחָה שֶׁהִיא מִלָּה קְדוֹשָׁה וְחוֹשְׁבִים כָּל גּוֹרָלִי מֻשְׁגָּח בִּבְחִינַת גּוֹרָלִי הַאִם אֶהְיֶה צַדִּיק אוֹ רָשָׁע וְעַל פִּי רֹב נִפְגָּע כֹּחַ תְּפִיסַת בְּחִירָתוֹ שֶׁרְצוֹנוֹ הַאִם לִהְיוֹת צַדִּיק אוֹ רָשָׁע זֶה רַק בִּבְחִירָתוֹ וְלֹא מִגְּזֵרַת שָׁמַיִם וְאַדְּרַבָּה זֶה כָּל עִקַּר מִלְחַמְתּוֹ בַּחַיִּים. וּמְבֹאָר הֵיטֵב בַּאֲרִיכוּת בַּסָּעִיף הַבָּא. כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר פֹּה רַבֵּנוּ זי"ע, כִּי לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע אֵין לָנוּ שׁוּם תְּפִיסָא. אָז אֵיךְ זוֹכִים לַחֲווֹת הַשְׁגָּחָה, נִרְאֶה פֹּה בַּהֶמְשֵׁךְ).

עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה נ"ג חלק א בסוף): וְאֵלּוּ הֵן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים שֶׁנִּבְדָּל מַדָּעוֹ מִן מַדָּעֵנוּ הָרִאשׁוֹן, שֶׁבְּמַדָּעוֹ הָאֶחָד יוֹדֵעַ יְדִיעוֹת רַבּוֹת, וְאֵין רִבּוּי בְּמַדָּעוֹ: הַשֵּׁנִי, יוֹדֵעַ הַדְּבָרִים קֹדֶם הִמָּצְאָם, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין לָהֶם הֲוָיָה כְּלָל: וְהַשְּׁלִישִׁי, שֶׁמַּדָּעוֹ מַקִּיף דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם תַּכְלִית: וְהָרְבִיעִי, שֶׁאֵין שִׁנּוּי בִּידִיעָתוֹ וְאֵין שִׁנּוּי כְּשֶׁיּוֹדֵעַ הַדָּבָר בְּכֹחַ, וְאַחַר־כָּךְ שָׁב פֹּעַל: וְהַחֲמִישִׁי שֶׁיְּדִיעָתוֹ אֵין מוֹצִיא הַדָּבָר מֵאֶפְשָׁרוּתוֹ. (כִּי גַּם עַל יְחִידָה שֶׁהַמָּשִׁיחַ יִזְכֶּה, וְרַבֵּנוּ זי"ע זָכָה, הַכַּוָּנָה שֶׁהוּא כִּרְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדִיּוּק, אֲבָל לֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַס וְשָׁלוֹם, לָכֵן רַבֵּנוּ זיע"א הִתְבַּטֵּא מִסְפַּר פְּעָמִים שֶׁתַּכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלֹּא נֵדַע). עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה פ"ג חלק ב): וּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת זֶה בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה, וְתַכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלֹּא נֵדַע וּבִשְׁבִיל זֶה שַׁבָּת נִקְרָא תַּכְלִית שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְתַכְלִית זֶה בְּחִינַת (קהלת ז) "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי". הַיְנוּ זֶה עִקַּר הַחָכְמָה – שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה. עַיֵּן (שיחות הר"ן שיחה ג): הִפְלִיג מְאֹד בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת בִּכְתָב וְאָמַר: כִּי לִגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֵין שִׁעוּר, כִּי נַעֲשִׂים דְּבָרִים נוֹרָאִים בָּעוֹלָם, נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד וְאֵין יוֹדְעִים כְּלָל, הַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן אֵין יוֹדְעִים שׁוּם יְדִיעָה כְּלָל כְּלָל לֹא. וְגַם מַה שֶּׁמּוּבָא כִּי תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע, הַיְנוּ גַּם־כֵּן אֵצֶל כָּל יְדִיעָה וִידִיעָה, הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעִין לְהַתַּכְלִית שֶׁל הַיְדִיעָה, דְּהַיְנוּ לֹא נֵדַע, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן אֵין זֶה הַתַּכְלִית, כִּי זֶה הַתַּכְלִית הוּא רַק בְּאוֹתָהּ הַיְדִיעָה, אֲבָל בְּהַיְדִיעָה הַגָּבוֹהַּ מִמֶּנָּה עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל בָּהּ כְּלָל וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה. נִמְצָא שֶׁלְּעוֹלָם אֵין יוֹדְעִין כְּלָל כְּלָל לֹא, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין זֶה הַתַּכְלִית, כִּי עֲדַיִן לֹא הִתְחִיל כְּלָל לֵידַע בַּיְדִיעוֹת שֶׁלְּמַעְלָה מִזֹּאת הַיְדִיעָה שֶׁהִגִּיעַ בָּהּ אֶל הַתַּכְלִית שֶׁלֹּא נֵדַע וְכוּ'.

עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה תקס"ד): אֱמוּנָה הִיא מִדָּה אַחֲרוֹנָה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עַל יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּן. כִּי אֱמוּנָה הִיא בִּבְחִינַת "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" כַּיָּדוּעַ. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁדִּבֵּר עִמָּנוּ אַחַר הַתּוֹרָה "כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם" בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ז', וְאָמַר אָז שֶׁאֱמוּנָה הִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה אֲבָל עַל יָדָהּ זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל הַכֹּל, וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן מֻפְלָג וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל. עַיֵּן (ספר המידות אות הרהורים חלק א סעיף כ"ד): עַל יְדֵי תַּאֲווֹת הַלֵּב אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִדָּבֵק בְּךָ מְאוּמָה. עַיֵּן (ספר המדות אות אמונה חלק א סעיף ז): מִי שֶׁאֵינוֹ מֵכִין אֶת לִבּוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לֶאֱמוּנָה. (שֶׁכַּיָדוּעַ הֲכָנַת הַלֵּב זֶה לֹא הֲכָנַת הַשֵּׂכֶל, אֶלָּא טָהֳרַת הַלֵּב בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה רָצוֹן אֶחָד לִהְיוֹת כִּרְצוֹן הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּה מִתְבַּטֵּא בָּזֶה שֶׁאָדָם מְקַיֵּם עֲצוֹתָיו שֶׁל בִּטּוּל הַמִּדּוֹת וְתַאֲווֹת רָעוֹת, וּבִפְרָט נִאוּף, כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה בְּהֶמְשֵׁךְ הַסֵּפֶר, כִּי אָז נִטְהָר לִבּוֹ וּשְׁכִינָה חוֹזֶרֶת לִשְׁרוֹת בּוֹ, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְאַט לְאַט לְהַרְגִּישׁ בַּחֲמֵשׁ חוּשָׁיו אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם). עַיֵּן (תלמוד ירושלמי ברכות פרק ט הלכה א): לֹא תִנְאָף לֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם. אָמַר רַבִּי לֵוִי: לִבָּא וְעֵינָא תְּרֵין סַרְסוּרִין דְּחֶטְאָה (הַלֵּב וְהָעַיִן שְׁתֵּי סַרְסוּרֵי הַחֵטְא), דִּכְתִיב (משלי כ"ג) "תְּנָה בְנִי לִבְּךָ וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִי יְהָבַת לִי לִבָּךְ וְעֵינָךְ, אֲנָא יְדַע דְּאַתְּ לִי (אִם תִּתֵּן לִי לִבְּךָ וְעֵינֶיךָ, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה לִי). (בִּקְרִיאַת שְׁמַע הֻקְדְּמָה הַמִּלָּה לֵב לָעֵינַיִם לְעִנְיַן "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", בִּגְלַל שֶׁהָעֵינַיִם מְחַפְּשׂוֹת לִרְאוֹת אֶת חֶמְדַּת הַלֵּב, כָּךְ שֶׁאִם הַלֵּב לֹא יַחְמֹד רַע וְאִסּוּר, אֶלָּא יַחְמֹד וְיִשְׁתּוֹקֵק בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת אֲמִתִּית לִהְיוֹת כִּרְצוֹן הַשֵּׁם, נִהְיֶה בּוֹ מָדוֹר לַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל בְּהֶמְשֵׁךְ בַּסָּעִיף עִנְיַן תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁבַּד בְּבַד קָשׁוּר עִם עִנְיַן הָאֱמוּנָה שֶׁתְּחוּשָׁתָהּ נוֹבַעַת לְפִי הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם. נִמְצָא שֶׁטָּהֳרַת הַלֵּב מֵהַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת אֲשֶׁר שָׁרְשָׁם הִיא נִאוּף הוּא הַשֹּׁרֶשׁ לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּבִפְרָט קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁעַל יְדֵי טָהֳרַת הַלֵּב נִהְיֶה יְכֹלֶת לַעֲבֹד אֶת ה' בְּכָל עִנְיְנֵי קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה דְּהַיְנוּ לְקַשֵּׁר הָעִנְיָן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֶל הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ לְאֵיךְ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה בְּכָל הַפְּשָׁט רֶמֶז דְּרָשׁ סוֹד שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן זֶה).

עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות דינים הלכה ד סעיף ה): וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת כִּי עִנְיָן זֶה הוּא בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם כִּי כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם עוֹשֶׂה הֵן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אוֹ אֵיזֶה מְלָאכָה דְּהַיְנוּ לְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַתּוֹרָה הַמְלֻבָּשׁ בְּזֶה הַדָּבָר וּלְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ וְעַל יְדֵי זֶה מְבָרֵר נִיצוֹצוֹת עַל יְדֵי הָעֲשִׂיָּה וְהָעֵסֶק שֶׁהוּא עוֹסֵק וְכַנַּ"ל. (שִׂימוּ לֵב לַדִּיּוּק הַזֶּה שֶׁרַבִּי נָתָן ז"ל אוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ לְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ כֵּיצַד צָרִיךְ לַחְשֹׁב עַל פִּי הַתּוֹרָה בְּעִנְיָן זֶה שֶׁעוֹסֵק, וּלְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, כִּי זֶה שְׁנֵי דְּבָרִים שׁוֹנִים, עֶצֶם הַמַּחֲשָׁבָה בְּאוֹתוֹ עִנְיָן עַל פִּי הַתּוֹרָה זֶה עִנְיַן קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה, וְעֶצֶם הִתְחַזְּקוּת הָאֱמוּנָה זֶה דָּבָר אַחֵר שֶׁהוּא לֹא עַל פִּי חָכְמָה כַּמְבֹאָר בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן ק"ו, כִּי רָמַת וְחֹזֶק הָאֱמוּנָה אֵינוֹ קָשׁוּר בִּידִיעָה שִׂכְלִית, כְּמוֹ שֶׁבַּהַרְבֵּה גְּזֵרוֹת בֶּעָבָר מָסְרוּ נַפְשָׁם דַּוְקָא אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם יֵדַע תּוֹרָנִי גָּדוֹל כְּלָל, לְעֻמַּת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהָיָה לָהֶם הַרְבֵּה יֵדַע אֲבָל חֹזֶק וְרָמַת אֱמוּנַתָם הָיָה חַלָּשׁ וְלָכֵן לֹא מָסְרוּ נַפְשָׁם, וְכֵן גַּם הָיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם כִּי רָמַת אֱמוּנָתָם הָיְתָה חֲזָקָה, כִּי רָמַת הָאֱמוּנָה אֵינוֹ קָשׁוּר בְּיֵדַע תּוֹרָנִי. וְדָבָר זֶה לֹא בָּא לְהַגִּיד ח"ו שֶׁלֹּא צָרִיךְ יֵדַע תּוֹרָנִי אַדְּרַבָּה חַיָּב יֵדַע תּוֹרָנִי, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת לַמְדָן וְצַדִּיק וְהָעִקָּר זֶה צִדְקוּת, כִּי מִשָּׁם צְרִיכָה לָבוֹא תְּכוּנַת הַלַּמְדָנוּת שֶׁזֶּה צַּדִּיקִים יֵלְכוּ בָּם וְלֹא לַמְדָנוּת לְשֵׁם הִתְרַבְרְבוּת שֶׁאֲנִי חָכָם. וְשֶׁהַצִּדְקוּת הִיא לְפִי רָמַת הָאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה).

וּכְשֶׁעוֹשֶׂה כָּל הָעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם בִּקְדֻשָּׁה זֹאת עַל יְדֵי זֶה מִתְקַדֵּשׁ בַּשָּׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וְהַדִּבּוּר וְהַמַּעֲשֵׁה וְכַנַּ"ל. וַאֲזַי נִתְעַלֶּה קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה בִּבְחִינַת שָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת. כִּי בְּאִתְּעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר לְעֵילָּא וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה כִּי מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ כִּי מְגַלִּין שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם מְלֻבָּשׁ כְּבוֹד אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְזֶהוּ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ שֶׁעַל יְדֵי שָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בַּשָּׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וְהַדִּבּוּר וְהָעֲשִׂיָּה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְעַלֶּה קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וְהַדִּבּוּר וְהָעֲשִׂיָּה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְעַלֶּה קְדֻשָׁתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה בִּבְחִינַת שָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה כִּי מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ כִּי עַל יְדֵי זֶה מְגַלִּין שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם מְלֻבָּשׁ כְּבוֹד אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה הַתּוֹרָה מְשֻׁלֶּשֶׁת בְּכָל בְּחִינוֹתֶיהָ כְּשֶׁרַזַ"ל (שבת פ) בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּיָהִיב לָן אוֹרְיָן תְּלִיתָאָה בְּיוֹם תְּלִיתָאָה עַל יַד תְּלִיתָאָה וְכוּ' כְּנֶגֶד ג' בְּחִינוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת. כִּי עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמִּשָּׁם מְקַבֶּלֶת הָאֱמוּנָה כֹּחַ לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת מִכָּל דָּבָר כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן כָּל הַג' קְדֻשּׁוֹת כְּלוּלִין בַּתּוֹרָה וְעַל כֵּן הַתּוֹרָה הִיא מְשֻׁלֶּשֶׁת בְּכָל בְּחִינוֹתֶיהָ כְּנֶגֶד אֵלּוּ הַגּ' קְדֻשּׁוֹת וְכַנַּ"ל. (אֲשֶׁר כָּל עִנְיָנִים אֵלּוּ שֶׁל בִּטּוּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת עַל יְדֵי תְּפִלָּה חַיָּב לָבוֹא בַּד בְּבַד עִם לִמּוּד הַתּוֹרָה עַל פִּי שִׂיחָה ע"ו בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן כִּי עִנְיַן בִּטּוּל וְטָהֳרַת הַלֵּב הוּא בִּכְדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם וְיָאִיר לוֹ פָּנָיו בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וְיִזְכֶּה לְתַעֲנוּג רוּחָנִי מְאֹד גָּדוֹל בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה).

עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה ר"מ): הֲלֹא אֲנִי דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁהוֹלֵךְ יוֹמָם וָלַיְלָה בַּמִּדְבָּר, וְחוֹתֵר וּמְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת מִמִּדְבָּר יִשּׁוּב. כִּי בְּכָל אֶחָד מִכֶּם בְּלִבּוֹ מִדְבַּר שְׁמָמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב, וְאֵין שָׁם מָדוֹר לַשְּׁכִינָה, וַאֲנִי חוֹתֵר וּמְבַקֵּשׁ בְּכָל עֵת לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה תִּקּוּן וּמָקוֹם בִּלְבַבְכֶם לִהְיוֹת שָׁם מָדוֹר לַשְּׁכִינָה. הֲלֹא כַּמָּה יְגִיעוֹת צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת מֵאִילַן סְרָק עָב שֶׁקּוֹרִין דֶּמְבְּ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ כֵּלִים יָפִים וּרְאוּיִים לְתַשְׁמִישׁ אָדָם. כַּמָּה יְגִיעוֹת צְרִיכִין לָזֶה עַד שֶׁמְּסַתְּתִין אוֹתוֹ וּמְנַסְּרִין אוֹתוֹ וּמְתַקְּנִין אוֹתוֹ בְּמַעֲצָד וּבִשְׁאָר כֵּלִים הַצְּרִיכִין לָזֶה. כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ צָרִיךְ אֲנִי לְיַגֵּעַ אֶת עַצְמִי עִם כָּל אֶחָד מִכֶּם לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ אֵיזֶה תִּקּוּן. עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם הלכה ג סעיף י): (לאחר כמה שורות) כִּי מְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל (ליקוטי מוהר"ן תורה ח חלק ב) גֹּדֶל הָאַזְהָרָה שֶׁהִזְהִיר אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מְאֹד אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּדֵי לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהִיא הָעִקָּר. אֲבָל אֵיךְ נִזְכֶּה לָזֶה בְּעַצְמוֹ? שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל בְּעִנְיָן זֶה לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְמָצְאוֹ. וְלָזֶה אָנוּ צְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אוֹר הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מֵאִיר לָנוּ וּמְעוֹרֵר אוֹתָנוּ שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל לְבַקְשׁוֹ וּלְמָצְאוֹ. (דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע מְעוֹרֵר אוֹתָנוּ שֶׁנְּבַקֵּשׁ אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ נִלְמַד סְפָרָיו וְנֵלֵךְ בַּעֲצוֹתָיו שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְרוּחַ נְבוּאָה וְהֵם זֶרַע אֱמֶת, כַּמּוּבָא בְּתוֹרָה ז חֵלֶק א לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, וְנִזְכֶּה לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית דִּקְדֻשָּׁה).

עַיֵּן (ספר הזוהר ספר שמות פרשת תרומה ע"מ קס"ז א): הַאי אוֹר זָרַע לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִנְתָּא דְּעִדָּנוֹי, וְעָבִיד לֵיהּ שׁוּרִין שׁוּרִין, עַל יְדוֹי דְּהַאי צַדִּיק, דְּאִיהוּ גַּנָּנָא דְּגִנְתָּא, וְנָטִיל לְהַאי אוֹר, וְזָרַע לֵיהּ זְרוּעָא דִּקְשׁוֹט. וְעָבִיד לֵיהּ שׁוּרִין שׁוּרִין בְּגִנְתָּא וְאוֹלִיד וְאַצְמַח וְעָבִיד פֵּרִין, וּמִנַּיְיהוּ אִתְּזַן עָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים צז) אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וְגוֹ'. (תרגום עברי): הָאוֹר הַזֶּה זָרַע אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּגַן עֶדְנוֹ, וְעָשָׂה אוֹתוֹ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַזֶּה, שֶׁהוּא הַגַּנָּן שֶׁל הַגַּן, וְנָטַל אֶת הָאוֹר הַזֶּה וְזָרַע אוֹתוֹ זֶרַע אֱמֶת, (כמובא בליקוטי מוהר"ן חלק א תורה ז סעיף ג): וַעֲצַת הַצַּדִּיק הוּא כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת). וְעָשָׂה אוֹתוֹ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת בַּגַּן, וְהוֹלִיד וְהִצְמִיחַ וְעָשָׂה פֵּרוֹת, וּמֵהֶם נִזּוֹן הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וְגוֹ'. (רַבֵּנוּ זי"ע הוּא בַּעַל הַשָּׂדֶה שֶׁהוּא הַגַּנָּנִי שֶׁאַחֲרַאי עַל הַגַּן כַּמּוּבָא בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַעֲשֶׂה י"ג מִשִּׁבְעָה בֶּעטְלִירִס וּבְלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א תּוֹרָה ס"ה). עַיֵּן (שיחות הר"ן שיחה קצ"ו):

הַתּוֹרָה שֶׁלִּי גְּדוֹלָה מְאֹד וְהִיא כֻּלָּהּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וִיכוֹלִים לֵידַע מִמֶּנָּה עֲתִידוֹת. (דְּהַיְנוּ יֵשׁ בָּהּ רוּחַ נְבוּאָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעַל יָדָם זוֹכִים לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית דִּקְדֻשָּׁה). עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה ס"ב סעיף ה): (בסוף) כִּי אִם תִּשְׁאַל אֶת הַמַּאֲמִין אֵיזֶה טַעַם בָּאֱמוּנָה, וַדַּאי אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב לְךָ טַעַם, כִּי אֱמוּנָה אֵינוֹ שַׁיָּךְ אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ טַעַם. וְאַף עַל פִּי כֵן וְגַלְיָא (וּמְגֻלֶּה), הַיְנוּ שֶׁאֵצֶל הַמַּאֲמִין הַדָּבָר גָּלוּי כְּאִלּוּ רוֹאֶה בְּעֵינָיו אֶת הַדָּבָר שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ מֵחֲמַת גֹּדֶל אֱמוּנָתוֹ הַשְּׁלֵמָה. (כמובא בשיחות הר"ן ק"ו) "וְלִבִּי רָאָה חָכְמָה". וְזֶה לֹא עַל יְדֵי חָכְמָה אֶלָּא עַל יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁלֹּא נוֹבַעַת מֵחָכְמָה). עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה כ"ד חלק א סעיף ו): וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה לְתוֹךְ בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל, כִּי אֵין לִסְמֹךְ עַל הַשֵּׂכֶל בְּעַצְמוֹ כַּיָּדוּעַ, וְזֶה בְּחִינַת (משלי כ"ח) "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת", וּבְחִינַת (שמות י"ז) "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה", וּבְחִינַת (שמואל-א כ"ד) "וְקָמָה בְּיָדְךָ מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל", הַיְנוּ שֶׁיַּמְשִׁיךְ אֱמוּנָה לְתוֹךְ בִּרְכַּת הַיָּדַיִם, וְזֶהוּ בְּחִינַת (שמואל-א ב) "וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן", וְזֶה בְּחִינַת (תהילים פ"ט) "אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים". קֹדֶשׁ זֶה בְּחִינַת מֹחִין וְזֶה בְּחִינַת 'מַלְכוּת דִּיצִירָה נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה חָכְמָה בִּינָה דַּעַת דַּעֲשִׂיָּה'. (כַּמּוּבָא בַּשִּׂיחָה לְעֵיל "וְלִבִּי רָאָה חָכְמָה". וְזֶה לֹא עַל יְדֵי חָכְמָה אֶלָּא עַל יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁלֹּא נוֹבַעַת מֵחָכְמָה). (הֶמְשֵׁךְ הֶסְבֵּר שִֹיחוֹת הָרַ"ן שִֹיחָה ק"ו: פֶּלֶא גָּדוֹל מַה שֶּׁרַבֵּנוּ זי"ע אוֹמֵר שָׁם, שֶׁאֲפִלּוּ חָכָם בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה, אֲבָל אֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּחִינַת אוֹר, שֶׁזֶּה אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁלִּשְׁמֹעַ אוֹתוֹ זֶה מַזִּיק, כִּי אִם אֵין לוֹ אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת אָז זֶה אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּפִירָה וְטֻמְאָה בְּמֹחוֹ, שֶׁיָּכוֹל לִגְרֹם לַשּׁוֹמְעִים תַּאֲווֹת נִאוּף. פֹּה חָשׁוּב לְצַיֵּן אֱמוּנָה בְּחִינַת אוֹר הִיא עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהַהֲלָכָה, רַק הִיא לֹא בִּגְלַל שֶׁמֵּבִין בְּשִׂכְלוֹ בַּתּוֹרָה, אֶלָּא עַל יְדֵי אֱמוּנָה, גַּם בְּלִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טַעַם שִׂכְלִי, אוֹ מוֹפֵת וְכוּ' כַּנַּ"ל. אָז אִם לֹא כָּכָה זוֹכִים לֶאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וֶאֱמוּנָה זֶה לֹא שֵׂכֶל, לָכֵן אִי אֶפְשָׁר לְלָמְדָהּ בִּבְחִינַת חָכְמָה אֲפִלּוּ בְּחָכְמוֹת הַתּוֹרָה. אָז אֵיךְ זוֹכִים לֶאֱמוּנָה? רַבִּי נָתָן זַ"ל מַסְבִּיר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הֶסְבֵּר עַל זֶה אֲשֶׁר מִפֹּה אֶפְשָׁר לְהָבִין לָמָּה לֹא רוֹאִים הַרְבֵּה אֵצֶל רַבֵּנוּ זי"ע לִמּוּד אֱמוּנָה בְּפֹעַל, כְּמוֹ חֲזָרָה רַבָּה, וְהַסְבָּרַת חֲזַ"ל לְגַבֵּי כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁמַּסְבִּירִים מַשֶּׁהוּ בְּהַנְהָגַת הַשֵּׁם, לַמְרוֹת שֶׁעִנְיָנוֹ הָיָה הָעִקָּר אֱמוּנָה)

כַּמּוּבָא (בשיחות הר"ן שיחה ל"ג): (לאחר כמה שורות) אֵצֶל הָעוֹלָם אֱמוּנָה הוּא דָּבָר קָטָן, וְאֶצְלִי אֱמוּנָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות גלוח הלכה ג סעיף י"א): כִּי בֶּאֱמֶת עַל פִּי חָכְמוֹת בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִטְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כַּדֶּרֶךְ שֶׁנָּבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה, אֲבָל צְרִיכִים לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחִיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר דַּיְקָא הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, (יְסוֹדֵי הָעוֹלָם יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת וְצַדִּיק דּוֹרֵנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע) שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּים לָנוּ, עַל יְדֵי זֶה הֵם מְחַיִּים וּמְחַזְּקִים אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִים וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְאָנוּ רוֹאִים מֵרָחוֹק שֶׁחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, (בהמשך) וְעַל כֵּן הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִים בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה. (לְפִי דְּבַר רַבִּי נָתָן זַ"ל הַחְיָאַת הָאֱמוּנָה בָּא מִלִּמּוּד סִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע אַף עַל פִּי שֶׁאֵינֶנּוּ מְבִינִים כְּלוּם עֲדַיִן. שִׂימוּ לֵב: הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר דַּיְקָא. הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, וּבַסּוֹף וְעַל כֵּן הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִים בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר הֵבַנּוּ כְּבָר שֶׁרַבִּי נָתָן זַ"ל מְדַבֵּר עַל יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת וְכַוָּנָתוֹ לְצַדִּיק הַדּוֹר הַזֶּה רַבֵּנוּ זי"ע).

עַיֵּן (עלים לתרופה מכתב של"ט): וּכְלַל הַכֹּל כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְחַסְדּוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ מָלֵא עוֹלָם וְהַכֹּל לְטוֹבָה. כִּי לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ. אַךְ לֵידַע כָּל זֹאת וּלְקַבֵּל חִיּוּת וְקִיּוּם עַל יְדֵי זֶה, הַכֹּל הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם (כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְעֵיל שֶׁלָּזֶה זוֹכִים רַק עַל יְדֵי קְרִיאַת סְפָרָיו שֶׁל רַבֵּנוּ זי"ע. דְּהַיְנוּ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנוֹצֵץ לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה וְשֶׁלֵּית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ אֶלָּא עַל יְדֵי סִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע). עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות תפלת המנחה הלכה ז סעיף מ"ז): (לאחר כמה שורות) שֶׁמּוּבָא לְעֵיל מַה שֶּׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הִצְטַעֵר וְהוֹכִיחָם הַרְבֵּה קֹדֶם מוֹתוֹ שֶׁיְּקַיְּמוּ הַתּוֹרָה כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וְעַל כֵּן הֵם מִתְיַגְּעִים כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם לְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְעוֹרֵר לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ. כִּי כָּל הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה הָאֲמִתִּיִּים (שֶׁל הַצַּדִּיקִים בְּחִינַת מֹשֶׁה, דְּהַיְנוּ יְסוֹדֵי הָעוֹלָם וְהַיְסוֹד עוֹלָם שֶׁל דּוֹרֵנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע) הֵם בְּחִינַת כֵּלִים וְצִמְצוּמִים קְדוֹשִׁים בִּבְחִינַת תִּקּוּן, שֶׁנּוּכַל לְקַבֵּל אוֹר הָאֵין סוֹף עַל יָדָם בְּהַדְרָגָה וְכוּ' בִּבְחִינַת תִּקּוּן וְכוּ'. אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה בְּכָל פַּעַם, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הֵם גּוֹמְרִין אֶת שֶׁלָּהֶם. וְכָל מַה שֶּׁלֹּא יָכְלוּ לִגְמֹר בְּחַיֵּיהֶם – הֵם גּוֹמְרִים אַחַר מִיתָתָם, כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם כַּנִּזְכַּר לְעֵיל. כִּי אָז נִסְתַּלְּקִין לְמָקוֹם שֶׁנִּסְתַּלְּקִין, וְתֵכֶף שֶׁנִּסְתַּלְּקִין הֵם מַתְחִילִין לִחְיוֹת בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים. כִּי שְׁאָר הָעוֹלָם אֵינָם זוֹכִים לְאֵלּוּ הַחַיִּים עַד אַחַר הַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא אַחַר הַתְּחִיָּה כְּפִי חֶלְקָם. אֲבָל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים (יְסוֹדֵי הָעוֹלָם שֶׁנְּקַיֵּם בְּתַכְלִית וִיסוֹד עוֹלָם שֶׁל דּוֹרֵנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע) שֶׁזִּכְּכוּ גּוּפָם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת בְּחַיֵּיהֶם – הֵם זוֹכִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם מִיָּד לְחַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁנִּכְלָלִים בְּאוֹר הָאֵין סוֹף בִּבְחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים, וְגַם שָׁם הֵם עוֹבְדִים אֶת ה' יִתְבָּרַךְ. עַיֵּן (עלים לתרופה מכתב תל"ט): שִׂימוּ לְבַבְכֶם הֵיטֵב הֵיטֵב לְכָל תּוֹרָה וּלְכָל שִׂיחָה וּלְכָל רֶמֶז שֶׁבְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּמַעֲשִׂיּוֹת שֶׁלּוֹ וְכוּ'. אַשְׁרֵי שֶׁיֶּאֱחֹז בָּהֶם. הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וְתִלְמְדוּ אוֹתָם בְּכָל יוֹם וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם אֲלֵיהֶם, כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גִּלָּה לָנוּ בַּדּוֹר הַזֶּה עַל יְדֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. וְאַל יִתְיַשְּׁנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּעֵינֵיכֶם כִּי הֵם חִדּוּשִׁים חֲדָשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד, וּמִתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וְקוֹרְאִים וּמַכְרִיזִים וּמְגַלִּים אֱלֹהוּתוֹ בָּעוֹלָם שֶׁמְּלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּמוֹרִים דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְעֵצוֹת נוֹרָאוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. וּרְצוֹנִי חָזָק מְאֹד לְהַאֲרִיךְ וּלְהַרְחִיב הַדִּבּוּר הַזֶּה. כִּי רַק בָּזֶה צְרִיכִים לְדַבֵּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל, הֶבֶל הֲבָלִים אֵין בּוֹ מַמָּשׁ.

עַיֵּן (חלוקי הנחל עמוד הצדיק סעיף ז): הוּא הִתְגַּלּוּת יַד הַשֵּׁם, הַיְנוּ הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית בֵּין בְּרוּחָנִי בֵּין בְּגַשְׁמִי, הוּא מְגַלֶּה (דְּהַיְנוּ רַבֵּנוּ זי"ע). עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות פריה ורביה ואישות הלכה ה סעיף י"ח): (לאחר כמה שורות) וְעַל כֵּן עִקַּר בֵּרוּר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה' הוּא עַל יְדֵי הַמְדַמֶּה, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לִזְכּוֹת לִבְחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה לְבַטֵּל הַטָּעוּת שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע מִן הָעוֹלָם, רַק לֵידַע הָאֱמֶת שֶׁגַּם עַתָּה כָּל הַנְהָגַת בְּחִינַת אִשָּׁה, הַכֹּל עַל יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה בְּחִינַת אִישׁ בִּלְבַד, כִּי הַטֶּבַע בְּיַד הַהַשְׁגָּחָה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר וְכֻלֵּי, רַק שֶׁעַתָּה הַהַשְׁגָּחָה מִסְתַּתֶּרֶת וּמִתְעַלֶּמֶת בְּתוֹךְ הַטֶּבַע בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, וְכָל הַזִּוּוּגִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל פִּי הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל כָּל הַנַּ"ל לְחַבֵּר וּלְיַחֵד עָלְמָא תַּתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְכֻלֵּי, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל כְּלָלִיּוּת אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, עַד שֶׁיִּתְבָּרֵר כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בֵּרוּר הָאֱמוּנָה עַל יְדֵי הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם שֶׁעַל יְדֵי זֶה תִּתְגַּלֶּה הַהַשְׁגָּחָה וְכֻלֵּי כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן כֻּלָּם צְרִיכִין לְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי שֶׁעַל יָדוֹ נִמְשָׁכִין כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁתִּקּוּן הַבְּרִית נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין וְכֻלֵּי, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיא כָּל הַנְּפָשׁוֹת וְכָל הַדַּעַת וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְכֻלֵּי מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְכֻלֵּי, (שֶׁזֶּה קוֹרֵא שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע מִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאָז יוֹם הַדִּין עָלֵינוּ וַאֲנַחְנוּ אֶצְלוֹ, וְהוּא מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בְּחִינַת דִּין) שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְרַבֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְרוּחַ נְבוּאָה וְכֻלֵּי, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הַתִּקּוּן הַנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגַּדֵּל בְּיוֹתֵר הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ עַל יְדֵי תּוֹסֶפֶת שְׁכֵנִים הַרְבֵּה וְכֻלֵּי וְכֻלֵּי, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ רְפוּאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה וְכֻלֵּי, וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה אֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר, כִּי כָּל אֵלּוּ הַבְּחִירָה שָׁרְשָׁם בְּכָבוֹד וְכֻלֵּי, וְעַל יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר בֵּרוּר הָאֱמוּנָה וְכֻלֵּי כַּנַּ"ל. (בהמשך) כִּי עִקַּר הַיִּחוּד עַל יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ", וְהָרוּחַ הַזֶּה בְּשָׁרְשׁוֹ בַּקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה הוּא בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה הַנַּ"ל הַנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם אֶל בְּחִינַת הַמְדַמֶּה לְבָרֵר כַּמָּה אֲלָפִים הִשְׁתַּלְשְׁלוּת וְכֻלֵּי. עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה שע"ב): אָמַר שֶׁאֵין שׁוּם אֵיבָר בָּאָדָם שֶׁלֹּא אָמַר עָלָיו תּוֹרָה, כִּי כְּבָר אָמַר תּוֹרָה עַל כָּל אֵבָר וְאֵבָר שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם, כִּי יָדוּעַ שֶׁקּוֹמַת הָאָדָם מְרַמֵּז לְמַה שֶּׁמְּרַמֵּז לְפַרְצוּף כָּל הָעוֹלָמוֹת. (דְּהַיְנוּ פָּעַל בְּתוֹרוֹתָיו רְפוּאָה בָּרוּחָנִיּוּת לְכָל הָרְמַ"ח אֵבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים).

עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה צ"א חלק א): כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי אֱמוּנָה, יֵשׁ אֱמוּנָה שֶׁהוּא רַק בַּלֵּב, וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לָאָדָם אֱמוּנָה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י שֶׁצָּרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ יָדָיו בִּשְׁעַת נְטִילָה נֶגֶד הָרֹאשׁ כְּדֵי לְקַבֵּל הַקְּדֻשָּׁה. נִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ לָזֶה אֱמוּנָה בְּהַיָּדַיִם, לְהַאֲמִין שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁמַּגְבִּיהַּ יָדָיו כְּנֶגֶד הָרֹאשׁ מְקַבֵּל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה אֵינוֹ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קי"ט) "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה". (בהמשך) וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּמֹשֶׁה "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה", שֶׁהָיָה לוֹ אֱמוּנָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה עַד שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים. (דְּהַיְנוּ פָּעַל בִּסְפָרָיו רְפוּאָה לְכָל אֵבָרֵינוּ שֶׁתָּאִיר בָּנוּ אֱמוּנָה אֲמִתִּית, אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם). (המשך המכתב) הַמְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם בִּבְחִינַת אִלְמָלֵא מִלְחָא לָא הָוֵי עָלְמָא יָכִיל לְמִסְבַּל מְרִירוּתָא, מָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלַי שֶׁזָּכִיתִי לֵידַע מִכָּל זֶה בְּבֵרוּר אַף שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהוֹדִיעַ לָכֶם כָּל זֶה כַּאֲשֶׁר הוּא בִּלְבָבִי, אַף עַל פִּי כֵן מְעַט דִּמְעַט שֶׁאַתֶּם תּוֹפְסִים מִזֶּה בִּשְׁבִילְכֶם וְלִבְּכֶם, כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לִפְנֵיכֶם לְפִי כָּל אֶחָד וְאֶחָד בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְדַּבֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת מִכָּל מָקוֹם, שֶׁהוּא בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ חַס וְשָׁלוֹם, בֵּין בַּעֲלִיָּה וּבֵין בִּירִידָה, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בְּשָׁכְבּוֹ וּבְקוּמוֹ בַּבַּיִת וּבַשּׁוּק, בֵּין כְּשֶׁאֵין יוֹדְעִים כְּלָל הֵיכָן הוּא אִם הוּא בְּחִינַת עָיֵיל אִם הוּא בְּחִינַת נָפִיק, וְהוּא רַק תּוֹעֶה כְּשֶׂה אוֹבֵד וְכוּ' וְכוּ'. מִכֻּלָּם יְכוֹלִים לִזְכֹּר שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל אָנוּ מַאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, וּבִפְרָט בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר בַּדּוֹר הַזֶּה עַד עוֹלָם. (שִׂימוּ לֵב לַדִּיּוּק: צַדִּיקֵי אֱמֶת יְסוֹדֵי הָעוֹלָם, וּבִפְרָט צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם שֶׁל דּוֹרֵנוּ צַדִּיק הַדּוֹר הַזֶּה רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע מֵאִיר עַד עוֹלָם, כִּי אָמַר שֶׁמִּמֶּנּוּ עַד מָשִׁיחַ לֹא יִהְיֶה חֲדָשׁוֹת).

עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה ל סעיף א): (לאחר כמה שורות) הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים, מֵעִלָּה לְעָלוּל, מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שֵׂכֶל גָּדוֹל כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן. כְּמוֹ הַמְלַמֵּד, כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל לְהַתַּלְמִיד, הוּא צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ בְּשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן וְקָטָן כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַתַּלְמִיד לַהֲבִינוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַצִּיעַ לוֹ מִתְּחִלָּה הַהַקְדָּמוֹת וְשִׂכְלִיּוֹת קְטַנִּים שֶׁמְּסַבֵּב לוֹ תְּחִלָּה כְּדֵי לַהֲבִינוֹ עַל יְדֵי זֶה הַמְכֻוָּן, שֶׁהוּא שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ מְאֹד מְלַמֵּד הָגוּן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר וּלְהָבִין אוֹתוֹ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל כָּזֶה, דְּהַיְנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, כִּי צָרִיךְ לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל כָּזֶה עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים לַהֲבִינוֹ. וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּעֵת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה מְאֹד, דְּהַיְנוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, הָיוּ צְרִיכִים רַבִּי גָּדוֹל וּמְלַמֵּד גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, דְּהַיְנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה. (וְהַיּוֹם שֶׁאֲנַחְנוּ בְּ-נ' שַׁעֲרֵי טֻמְאָה כַּיָּדוּעַ, וְאָז הָיוּ צְרִיכִים אֶת מֹשֶׁה. וּמִפֹּה רוֹאִים בִּפְשִׁיטוּת שֶׁהַיּוֹם אֲנַחְנוּ צְרִיכִים אֶת הַנָּהָר הַמְטַהֵר מִכָּל הַכְּתָמִים רַבֵּנוּ זי"ע, שֶׁזָּכָה לִיחִידָה, וְעַל יְדֵי תּוֹרוֹתָיו הָעֲמֻקּוֹת אֲשֶׁר מְאִירוֹת לָנוּ שֵׂכֶל מֵאוֹר הַפָּנִים, מְחַיּוֹת לָנוּ אֶת הָאֱמוּנָה. כִּי הֵם הַקְדָּמוֹת שֶׁל נִמְשָׁל לַמָּשָׁל הֲכִי יָפֶה, לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, אֱמוּנַת הָרָצוֹן שֶׁמֵּרְצוֹנוֹ הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם כָּל רֶגַע בִּבְחִינָה שֶׁל קַיָּם וְלֹא נֶעְלָם, וְגַם אֵלּוּ הַבּוֹחֲרִים טוֹב וְגַם אֵלּוּ הַבּוֹחֲרִים רַע, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם כָּל רֶגַע בִּרְצוֹנוֹ, כְּלוֹמַר נוֹתֵן בָּהֶם חִיּוּת בִּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ וְלֹא יֵעָלְמוּ, אֲבָל בְּחִירָתָם נוֹגַעַת לִרְצוֹנָם שֶׁלָּהֶם בִּלְבַד).

עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה שפ"ד): אָמַר: לָא מִבָּעְיָא דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִפִּי בְּלִי הִתְחַדְּשׁוּת, אֶלָּא אֲפִלּוּ הֶבֶל אֵינוֹ יוֹצֵא מִפִּי בְּלֹא הִתְחַדְּשׁוּת. (וְיֵשׁ אֵין סוֹף שֶׁל חֲוָיַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם. שֶׁהֲרֵי הוּא נִבְרָא שֶׁזָּכָה מְאֹד). עַיֵּן (שיחות הר"ן שיחה נ"א): (לאחר כמה שורות) הָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת, וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ דַּוְקָא לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת, לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר דַּוְקָא, וּכְבָר מְבֹאָר מִזֶּה בַּסְּפָרִים שֶׁצָּרִיךְ לְחַפֵּשׂ דַּיְקָא אַחַר הַצַּדִּיק וְהָרַבִּי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות סוכה הלכה ג סעיף א): (לאחר כמה שורות) אַךְ הַדּוֹלֶה הָעֵצוֹת הוּא הַצַּדִּיק הוּא אִישׁ תְּבוּנוֹת, שֶׁהוּא דּוֹלֶה וּמְגַלֶּה הָעֵצוֹת כַּנַּ"ל בְּחִינַת "וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יִדְלֶנָּה", שֶׁהוּא בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ" (כמבואר שם). וְזֶה בְּחִינַת שְׁלִישִׁית אֲפִלּוּ טֶפַח שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹד, בְּחִינַת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁהוּא דּוֹלֶה וּמְגַלֶּה הָעֵצוֹת כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי הָעֵצוֹת נִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה וּמְקִימִין הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה, הַיְנוּ שֶׁמְּקִימִין הַסֻּכָּה, שֶׁהוּא הַסְּכָךְ, עַל יְדֵי הַדְּפָנוֹת, הַיְנוּ שֶׁמְּקִימִין בְּחִינַת "סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת", שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנַה הַנְּפוּלָה עַל יְדֵי הַדְּפָנוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵצוֹת שֶׁעַל יָדָם נִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. (דְּהַיְנוּ הָעֵצוֹת אֲשֶׁר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים).

עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה ע חלק א): (בסוף) כִּי זֶה הַצַּדִּיק הַיָּחִיד בָּעוֹלָם הוּא עָנָו וְשָׁפָל וּמֵשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר, בִּבְחִינוֹת "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר", וְעַל כֵּן הוּא יְסוֹד עוֹלָם, הַיְנוּ בְּחִינַת עָפָר, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הֵם עָלָיו, (מקודם) כִּי הַצַּדִּיק הוּא יְסוֹד עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם", וְכָל הַדְּבָרִים עוֹמְדִים עָלָיו, וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, (בהמשך) וְעַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶלָּא הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה עָנָו מִכָּל הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן", וְאַחֵר לֹא הָיָה יָכוֹל לַהֲקִימוֹ, כִּי דַּוְקָא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, יָכוֹל לְהָקִים הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, לְהַמְשִׁיךְ הָאֱלֹקוּת כַּנַּ"ל. (שִׂימוּ לֵב לַדִּיּוּק: יְסוֹד עוֹלָם הוּא בְּחִינַת עָפָר וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, וְאִי אֶפְשָׁר לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶלָּא הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם שֶׁל דּוֹרֵנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, כַּמּוּבָא בַּסּוֹף, לְהַמְשִׁיךְ אֱלֹקוּת. דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי לִמּוּד סְפָרָיו וַהֲלִיכָה בַּעֲצוֹתָיו וְאַהֲבָה אֵלָיו, מַמְשִׁיךְ לָאָדָם כֵּלִים לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת). עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה ל"ג סעיף ו): (לאחר כמה שורות) וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ" – אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ הַשֵּׁם צְבָאוֹת, הַיְנוּ שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ, אֲזַי הוּא דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ הַשֵּׁם צְבָאוֹת. (עין חיי מוהר"ן שיחה ל"ו): (לאחר כמה שורות) בְּאוֹתָהּ הָעֵת הָיָה הוֹלֵךְ בְּבֵיתוֹ אָנֶה וָאָנָה כְּדַרְכּוֹ וְאָחַז מַטֶּה בְּיָדוֹ, וְאָמַר "וּמַטֵּה הָאֱלֹקִים בְּיָדִי". וְדָחַק וּמָשַׁךְ תֵּבַת בְּיָדִי, כְּלוֹמַר שֶׁבְּיָדוֹ מַטֵּה הָאֱלֹקִים לְהַטּוֹת כִּרְצוֹנוֹ. (בהמשך) שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁכְּבָר זָכָה לִכְבֹּשׁ הַבְּחִירָה, וְיֵשׁ לוֹ נִיחָא בְּחִינַת שַׁבָּת, וּבְיָדוֹ לַהֲפֹךְ מֵרַע לְטוֹב, כִּי כְּבָר יֵשׁ לוֹ נִיחָא וּשְׁבִיתָה מִן הָרָע שֶׁנִּתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי. (המשך תורה ל"ג חלק א'): כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר, "בָּרֲכוּ הַשֵּׁם מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ" – אִלֵּין אִנּוּן דְּמִתְגַּבְּרִין עַל יִצְרֵיהוֹן (אֵלּוּ הֵם שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַל יִצְרָם) וְכוּ'. כִּי עַל יְדֵי זֶה שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ, אֲזַי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בּוֹלְטִין וּמִצְטָרְפִים, אֲזַי הוּא בְּחִינוֹת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, כִּי עוֹשֶׂה וּבוֹנֶה אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְזוֹכֶה לְמִשְׁמַע קוֹל הַתּוֹרָה מִלְּעֵלָּא. בְּוַדַּאי מִזֶּה הָרַב תּוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ. (בֹּא נִרְאֶה לְרֶגַע חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן בְּהֶקְשֵׁר לָזֶה וְנַחֲזֹר לְפֹה).

עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה ר"מ): (לאחר כמה שורות) וּפַעַם אַחַת בִּימֵי נְעוּרָיו בָּא אֵלָיו אָחִיו רַבִּי יְחִיאֵל זַ"ל עַל שַׁבָּת, וְרָאָה אֶת הַהַנְהָגָה שֶׁלּוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת וְהוּטַב בְּעֵינָיו, וּבִסְעֻדַּת שַׁחֲרִית הָיוּ מְסַפְּרִים הָעוֹלָם לְפָנָיו זַ"ל אֵיזֶה שִׂיחוֹת חֻלִּין וְלֹא הוּטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הָרַב רַבִּי יְחִיאֵל. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת נִכְנַס לְחַדְרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל וְדִבֵּר עִמּוֹ מִזֶּה. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: הַאַתָּה זוֹכֵר כָּל הַסִּפּוּרִים שֶׁהָיוּ עַל הַשֻּׁלְחָן בְּשַׁחֲרִית? וְלֹא הָיָה זוֹכֵר אֶת כֻּלָּם. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: אֲנִי זוֹכֵר אֶת כֻּלָּם. וְהָלַךְ וְנָעַל אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל חַדְרוֹ וְהִתְחִיל לְסַדֵּר לְפָנָיו כָּל הַסִּפּוּרִים, וּלְהַסְבִּיר לוֹ קְצָת מֶה הָיוּ עִנְיָנָם, וְדִבֵּר עִמּוֹ אֵיזֶה שָׁעוֹת עַל הַיּוֹם, וְהַחַלּוֹנוֹת הָיוּ סְתוּמִים. וְאַחַר כָּךְ הִבִּיט עַל הַמַּרְאֵה שָׁעוֹת וְרָאָה שֶׁהִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית מִכְּבָר וְהִפְסִיק הַדִּבּוּר. וְהָלַךְ הָרַב רַבִּי יְחִיאֵל מִמֶּנּוּ בִּבְכִיָּה גְּדוֹלָה וּבְגַעְגּוּעִים גְּדוֹלִים וּבְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא, עַד שֶׁעָבְרוּ כַּמָּה יָמִים שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לֶאֱכֹל וְלֹא לִישֹׁן וְכוּ', רַק יָשַׁב בִּבְכִיּוֹת גְּדוֹלוֹת מֵחֲמַת גֹּדֶל הַתְּשׁוּקָה וְהַגַּעְגּוּעִים וְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא שֶׁנִּתְעוֹרֵר אָז מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. וּמֵאָז נִתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל בְּהִתְקָרְבוּת אֲמִתִּי עָצוּם וְנִפְלָא מְאֹד. (נחזור לתורה): כִּי בְּוַדַּאי יוֹדֵעַ הוּא אֶת הַתּוֹרָה, אֲפִלּוּ מִדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים הוּא מְלַקֵּט אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. וְזֶה "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת". כֹּהֵן הוּא בְּחִינַת חֶסֶד. "יִשְׁמְרוּ דַעַת", הַיְנוּ שֶׁיִּתְגַּלֶּה עַל יְדֵי הָרַב הַזֶּה הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת, שֶׁהוּא לְפִי מַדְרֵגָתְךָ אַהֲבָה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁהוּא יוֹם אֶחָד יִוָּדַע לַשֵּׁם וְכוּ'.

וְעַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה קפ"ג חלק א): אֲבָל כְּשֶׁהֵם אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, הוּא בְּחִינַת רוֹאִים זֶה אֶת זֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה כַּנַּ"ל. (בהמשך) וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּגְּמָרָא, הַיְנוּ בְּחִינַת אַהֲבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רְאִיָּה כַּנַּ"ל. עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה ס"ב סעיף ה): (בסוף) כִּי אִם תִּשְׁאַל אֶת הַמַּאֲמִין אֵיזֶה טַעַם בָּאֱמוּנָה, וַדַּאי אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב לְךָ טַעַם, כִּי אֱמוּנָה אֵינוֹ שַׁיָּךְ אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ טַעַם. וְאַף עַל פִּי כֵן וְגַלְיָא (וּמְגֻלֶּה), הַיְנוּ שֶׁאֵצֶל הַמַּאֲמִין הַדָּבָר גָּלוּי, כְּאִלּוּ רוֹאֶה בְּעֵינָיו אֶת הַדָּבָר שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ מֵחֲמַת גֹּדֶל אֱמוּנָתוֹ הַשְּׁלֵמָה. (דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי רַבֵּנוּ זי"ע אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַחֲווֹת אַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְלַעֲבֹר מַה שֶּׁאָחִיו רַבִּי יְחִיאֵל ז"ל עָבַר וְיוֹתֵר, עַל יְדֵי קְרִיאַת סְפָרָיו וַהֲלִיכָה בַּעֲצוֹתָיו. וְדַי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא). עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה ר"צ המשך השמטה): עוֹד מוּבָא בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן שִׂיחָה קס"ו שֶׁאָמַר: עִם דָּבָר אֶחָד הִצְלַחְתִּי, וְעַל יְדֵי זֶה זָכִיתִי לְמַה שֶּׁזָּכִיתִי, וְלֹא נִתְפָּרֵשׁ מַהוּ הַדָּבָר. שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר, כִּי אִיתָא בִּדְרָשֵׁי הַמְקֻבָּלִים, אֲשֶׁר אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּעֵת שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת, טָעֲמוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת מֵעֵץ הַדַּעַת, אֲבָל נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה זָכְתָה שֶׁלֹּא טָעֲמָה כְּלָל מֵעֵץ הַדַּעַת.

וְעַיֵּן (לָמָּה סִפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת) (ליקוטי מוהר"ן תורה ס' סעיף ו'): (לאחר כמה שורות) וּכְשֶׁרוֹצִים לְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ, צְרִיכִים לְהַלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַפָּנִים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, כִּי יֵשׁ שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה וְהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנִים, כִּי כָּל אֶחָד מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ, וּצְרִיכִים לְהַלְבִּישׁ אֶת הַפָּנִים דַּוְקָא מֵחֲמַת שְׁלֹשָׁה טְעָמִים: אֶחָד, כִּי כְּמוֹ שֶׁמְּרַפְּאִים אֶת הָעִוֵּר, צְרִיכִים לְסָגְרוֹ שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת הָאוֹר פִּתְאֹם, וּצְרִיכִים לְצַמְצֵם לוֹ אֶת הָאוֹר כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ מַה שֶּׁיִּרְאֶה פִּתְאֹם, כְּמוֹ כֵן לָזֶה שֶׁהָיָה בְּשֵׁנָה וּבְחֹשֶׁךְ זְמַן רַב, כְּשֶׁרוֹצִים לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו וּלְעוֹרְרוֹ, צְרִיכִים לְהַלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַפָּנִים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ פִּתְאֹם הָאוֹר. (ובהמשך) וְהַטַּעַם הַשֵּׁנִי, כִּי צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאחֲזוּ הַחִיצוֹנִים בּוֹ. וְהַטַּעַם הַשְּׁלִישִׁי, כִּי הַחִיצוֹנִים הָאוֹחֲזִים בּוֹ לֹא יִתְּנוּ לוֹ לָצֵאת, עַל כֵּן צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ אֶת פָּנָיו כְּדֵי לְשַׁנּוֹתוֹ. (פֹּה רוֹאִים שֶׁאִם לֹא עַל יְדֵי הַתּוֹרוֹת, וּבִפְרָט הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ זי"ע, מִי שֶׁיְּנַסֶּה לְהִכָּנֵס בָּזֶה לְלַמֵּד אֱמוּנָה בָּאֲנָשִׁים וְלֹא עַל יְדֵי הַפְנָיָה לִלְמֹד סְפָרָיו, רַק יַזִּיק אֶת הָאֲנָשִׁים הַשּׁוֹמְעִים לוֹ כְּמוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע מֵבִיא). (חיי מוהר"ן שיחה ר"צ המשך השמטה בתורה קצ"ב):

דַּע, שֶׁדִּבּוּר אֱמֶת שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲפִלּוּ בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא, הוּא יָקָר יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁל צַדִּיק אַחֵר, כִּי בְּהַדִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁל הָאַחֵר יָכוֹל לִהְיוֹת שָׁם תַּעֲרוֹבוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל זֶה הַדִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הוּא רַק אֱמֶת לְבַד, וְכֵיוָן שֶׁהוּא רַק אֱמֶת וְאֵין בּוֹ שׁוּם תַּעֲרוֹבוֹת, אֵין יָקָר מִמֶּנּוּ. עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק ב תורה מ"ז): סַכָּנָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה, וְצָרִיךְ לָזֶה יְגִיעָה גְּדוֹלָה וְאָמָּנוּת יְתֵרָה, שֶׁיּוּכַל לִשְׁקֹל בְּפֶלֶס דְּבָרָיו, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִשְׁמַע כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין כִּי־אִם מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ, לֹא יוֹתֵר וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַכֹּל שׁוֹמְעִין כָּל הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֵר, עִם כָּל זֶה לֹא יִשְׁמַע כָּל אֶחָד רַק מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְבַד. (בהמשך) דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאֶחָד שׁוֹמֵעַ יוֹתֵר וּלְמַעְלָה מִמֹּחוֹ וַהֲבָנָתוֹ, זֶה בְּחִינַת מוֹתָרוֹת, וּמִשָּׁם יְנִיקָתָם (דְּהַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת) וְזֶה בְּחִינַת רָזֵי תּוֹרָה שֶׁנִּמְסָר לַחִיצוֹנִים, כִּי יְנִיקָתָם רַק מִבְּחִינַת רָזֵי תּוֹרָה, דְּהַיְנוּ מִמַּה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מִמֹּחַ הָאָדָם, כָּל אֶחָד לְפִי הֲבָנָתוֹ. עַל־כֵּן צָרִיךְ הֶחָכָם הָאוֹמֵר תּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אָמָּנוּת הַנַּ"ל, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע שׁוּם אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין מַה שֶּׁאֵינוֹ לְפִי מֹחוֹ וַהֲבָנָתוֹ שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לוֹ כַּנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם יְנִיקָה, חַס וְשָׁלוֹם. (בהמשך) וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ אֵימָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה יוֹתֵר מֵאֵימַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְיוֹם־הַכִּפּוּרִים. (דְּהַיְנוּ רַבֵּנוּ זי"ע). וְעַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה ז סעיף ג): (לאחר כמה שורות) וַעֲצַת הַצַּדִּיק הוּא כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת (ובהמשך) כִּי הוּא מְקַבֵּל טִפֵּי שֵׂכֶל שֶׁל הַצַּדִּיק עַל יְדֵי עֵצָה שֶׁמְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ. (וְרָאִינוּ בְּתוֹרָה קצ"ב עָדִיף לְקַבֵּל עֵצָה בְּלִי תַּעֲרוֹבוֹת, כִּי אֵין יָקָר מִמֶּנּוּ. וְזֶה הָיָה הָעִנְיָן שֶׁל יוֹסֵף, נִרְאֶה בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת שֶׁרַבִּי נָתָן זַ"ל כּוֹתֵב בְּפֵרוּשׁ עַל רַבֵּנוּ זי"ע, וְאַחַר כָּךְ נִרְאֶה מָה אָמַר בַּמִּכְתָּב לְתַלְמִידָיו לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ).

עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות השכמת הבוקר הלכה ד סעיף ט"ז הופך להנהגת בית הכסא): (לאחר כמה שורות) וּבִפְרָט בְּיָמֵנוּ בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא שֶׁנִּתְרַבֶּה הַקָּטֵגוֹרְיָה בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְאֹד, וּבְיוֹתֵר עַל רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא זצוק"ל עַל אֲשֶׁר מָסַר נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד וְעָסַק כָּל יָמָיו לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל עַל כָּל הָרְחוֹקִים לְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁל הַשְּׁבָטִים עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק. (ובהמשך) וְזֶה בְּחִינַת "יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן". רוֹעֶה צֹאן זֶה בְּחִינַת מַנְהִיג הַדּוֹר. (ובהמשך) שְׁבַע עֶשְׂרֵה גִּימַטְרִיָּא טוֹב, כַּמּוּבָא שֶׁיּוֹסֵף הָיָה טוֹב לַכֹּל וְהָיָה כֻּלּוֹ טוֹב וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה יָכוֹל לְקָרֵב הַכֹּל. (ליקוטי הלכות הלכות השכמת הבוקר הלכה ד סעיף י"ז): (לאחר כמה שורות) שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא מְרַחֵם עַל הַכֹּל וּמְקָרֵב אֶת כֻּלָּם. וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס "כִּי בֶן זְקֻנִים", כִּי בַּר חַכִּים הוּא לֵהּ. בַּר חַכִּים וַדַּאי, כִּי צְרִיכִים לָזֶה חָכְמָה גְּדוֹלָה, חָכְמָה נִפְלָאָה, חָכְמָה עֲמֻקָּה מְאֹד מְאֹד כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת כֵּלִים וְצִמְצוּמִים כָּאֵלֶּה שֶׁיּוּכַל לְקָרֵב נְפָשׁוֹת רְחוֹקוֹת כָּאֵלֶּה חוֹלִים כָּאֵלֶּה וּלְהַכְנִיס בָּהֶם הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת וְכַנַּ"ל, וְזֶה "וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ כְּלֵי מֵילָת, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גְּוָנִין יָפִים, בְּחִינַת כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת. הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁעוֹסֵק בָּהֶם לְקָרֵב נְפָשׁוֹת רְחוֹקוֹת, עַל כֵּן עָשָׂה לוֹ לְבוּשִׁים נִפְלָאִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גְּוָנִין יָפִים וְנִפְלָאִים בְּחִינַת כְּתֹנֶת פַּסִּים, הַיְנוּ בְּחִינַת צִמְצוּמִים נִפְלָאִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֵּלִים וּלְבוּשִׁים כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ עַל יָדָם הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת אֲפִלּוּ לְהָרְחוֹקִים מְאֹד וְכַנַּ"ל, כִּי בְּחִינַת צִמְצוּמִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל, הֵם כְּלוּלִים מִכָּל הַגְּוָנִין, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַכֵּלִים וְהַלְּבוּשִׁים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁעַל יָדָם מַשִּׂיגִים אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה פְּעָמִים, דְּאִיהִי כְּלִילָא מִכָּל הַגְּוָנִין.

(ליקוטי הלכות הלכות השכמת הבוקר הלכה ד סעיף י"ח): (לאחר כמה שורות) הַיְנוּ שֶׁכֻּלָּם הָיוּ עוֹסְקִים בָּזֶה, שֶׁהָיוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים וְעוֹשִׂים קְשָׁרִים וְצִמְצוּמִים כְּדֵי לִמְשֹׁךְ עַל יָדָם הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, אֲבָל הַצִּמְצוּמִים וְהַכֵּלִים שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק עָלוּ עַל כֻּלָּם, בְּחִינַת "וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְכוּ'", שֶׁהַקֶּשֶׁר וְהַצִּמְצוּם שֶׁלּוֹ קָמָה וְגַם נִצָּבָה לָעַד וְלָנֶצַח. "וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי", שֶׁכֻּלָּם צְרִיכִים לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת עַל יְדֵי הַצִּמְצוּמִים נִפְלָאִים שֶׁעָשָׂה בְּחָכְמָתוֹ הָעֲמֻקָּה עַל יְדֵי שֶׁעָסַק לְקָרֵב נְפָשׁוֹת תָּמִיד, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זָכָה שֶׁאֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁעוֹסְקִים בְּזֶה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, עַל יְדֵי הַצִּמְצוּמִים גַּם הֵם צְרִיכִים לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, כִּי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה עַל כֻּלָּם, בִּבְחִינַת "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה", שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר הָעוֹסֵק לַעֲשׂוֹת כֵּלִים וּלְבוּשִׁים וּלְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה בְּחָכְמָה אֲמִתִּית כָּזֹאת עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְקָרֵב הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַשֶּׁבַח שֶׁל אֵשֶׁת חַיִל וְכוּ', בְּחִינַת "דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַכֵּלִים וּלְבוּשִׁים לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ וְכוּ', וְזֶהוּ בְּחִינַת "הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק וְכוּ', וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְכוּ'", שֶׁבְּתֹקֶף חֶשְׁכַת לֵיל הַגָּלוּת שֶׁל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הִיא נוֹתֶנֶת לָהֶם טֶרֶף וְכוּ'.

(ליקוטי הלכות הלכות השכמת הבוקר הלכה ד סעיף י"ט): וְזֶהוּ "וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי". שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הֵם בְּחִינַת מַשְׁפִּיעַ וּמְקַבֵּל, בְּחִינַת שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן, בְּחִינַת הָרַב וְהַתַּלְמִיד, כִּי הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הָרַב, נִקְרָא שֶׁמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ", וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל, עַד שֶׁלֹּא שָׁקְעָה וְכוּ', וְהַיָּרֵחַ בְּחִינַת הַתַּלְמִיד שֶׁמְּקַבֵּל הָאוֹר מֵרַבּוֹ כְּמוֹ הַלְּבָנָה מֵהַחַמָּה. וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים זֶה בְּחִינַת הַנְּפָשׁוֹת הָרְחוֹקוֹת שֶׁמְּקָרְבִים אוֹתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם נְפָשׁוֹת קְדוֹשׁוֹת מְאֹד, אַךְ הָיוּ תְּחִלָּה בְּעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת וְעָלוּ מִשָּׁם בִּבְחִינַת אַחַד עָשָׂר סַמְמְנֵי הַקְּטֹרֶת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים. "וְכֻלָּם מִשְׁתַּחֲוִים לִי", כִּי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מַמְשִׁיךְ שִׂכְלִיּוֹת כָּאֵלֶּה עַד שֶׁכָּל הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים וְכָל הָרְחוֹקִים רוֹצִים לְהִתְקָרֵב וְכֻלָּם צְרִיכִים לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, כִּי כְּבָר מְבֹאָר לְעֵיל שֶׁגַּם בְּהַצִּמְצוּמִים בְּעַצְמָן יֵשׁ בְּחִינַת שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן, כִּי יֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה וְכַמָּה מַדְרֵגוֹת וְיֵשׁ בָּהֶם בְּחִינַת רַב וְתַלְמִיד, שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ וְכוּ', וְכֻלָּם צְרִיכִים לְהַכְנִיעַ וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת וּלְהִתְבַּטֵּל לִפְנֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּחִינַת יוֹסֵף, כִּי הוּא מַכְנִיס הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת בְּכֻלָּם וְכַנַּ"ל. (פֹּה רַבִּי נָתָן זַ"ל אוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע זֶה בְּחִינַת יוֹסֵף וְשֶׁכֻּלָּם צְרִיכִים אֵלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ עַל יְדֵי תּוֹרוֹתָיו וְשִׂיחוֹתָיו לְהָאִיר בָּנוּ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן, דְּהַיְנוּ אֱמוּנָה אֲמִתִּית). וְעַיֵּן (עלים לתרופה מכתב תע"ח): (לקראת הסוף) וְאַחַר כָּךְ אָמַר לְרַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין פָּסוּק זֶה, "לְכוּ אֶל יוֹסֵף, אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ", הָעִקָּר הוּא הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים. (דְּהַיְנוּ יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת, וְהַכַּוָּנָה לְרַבֵּנוּ זי"ע כַּמְבֹאָר לְעֵיל), (וּבְאוֹתוֹ יוֹם נִפְטַר) וּכְבָר הֶרְאֵנוּ בְּסָעִיף ט"ז שֶׁאָמַר, וּבְיוֹתֵר עַל רַבֵּנוּ זצוק"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁל הַשְּׁבָטִים עַל יוֹסֵף.

עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות תפילין הלכה ז סעיף ז): וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהַגְדִּיל שֵׁם ה' כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁעִקַּר גְּדֻלָּתוֹ הוּא עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה אַחֲרֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטִיר בְּרִית, וּמִשָּׁם בִּבְחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת. אֲבָל אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים, כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפָּה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ מִתְגַּבֶּרֶת שָׁם דַּיְקָא בְּיוֹתֵר, וְעַל כֵּן זְעִירִין אִנּוּן זוֹכִין לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת. (דְּהַיְנוּ יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת יְסוֹדֵי הָעוֹלָם) כִּי אֲפִלּוּ הַכְּשֵׁרִים אֵינָם זוֹכִין לִקְדֻשָּׁה זֹאת כָּרָאוּי. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן, אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁאֵינוֹ פּוֹגֵם עַל כָּל פָּנִים פְּגָמִים גְּמוּרִים חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים שָׁכִיחַ הַרְבֵּה מַה שֶּׁשָּׁכִיח, שֶׁפּוֹגְמִים מְאֹד וְכוּ', רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כַּיָּדוּעַ בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. עַיֵּן (ספר המדות אות צדיק סימן קנ"א): בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ תָּלוּי בְּקִרְבַת הַצַּדִּיק. עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה שי"א): אָמַר אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּלִים נִפְלָאִים מְאֹד, רַק הַחִסָּרוֹן שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמִי אֶת הַכְּלֵי אֻמָּנוּת. עַיֵּן (שיחות הר"ן שיחה רי"ט): (בסוף) וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחוֹת כָּאֵלּוּ הַרְבֵּה מְאֹד בְּכַמָּה וְכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת שֶׁל חָכְמָה אֲמִתִּית נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה אֲשֶׁר כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הָיָה מָתוֹק מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוֹפִים וְנִכְנַס בְּעֹמֶק הַלֵּב לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וּכְבָר כָּתַבְנוּ מֵהֶם הַרְבֵּה כַּאֲשֶׁר כְּבָר נִדְפְּסוּ קְצָתָם, אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִכְתַּב חֵלֶק אֶלֶף מֵהֶם, וְגַם אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר תְּמוּנַת הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַנָּעִים וְהַמָּתוֹק בְּתַכְלִית הַנְּעִימוּת שֶׁיָּצָא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה בְּרֶתֶת וְזִיעַ, שֶׁהָיָה לוֹ כָּל מִינֵי חֵן שֶׁבָּעוֹלָם כַּאֲשֶׁר יְעִידוּן וְיַגִּידוּן כָּל מִי שֶׁזָּכָה לְדַבֵּר עִמּוֹ אֲפִלּוּ בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא, וּכְפִי הַמּוּבָן מִדְּבָרָיו בַּסּוֹף בִּשְׁתֵּי הַשָּׁנִים הַנַּ"ל שֶׁחַי אַחַר שֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְג, שֶׁכָּל דִּבּוּרָיו, הֵן בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא הֵן בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל כְּדֵי לְהַכְנִיס אֱמוּנָה בָּעוֹלָם שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קי"ט, פ"ו) "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה". (מִפֹּה גַּם רוֹאִים שֶׁרַק דִּבּוּרֵי רַבֵּנוּ זי"ע אֲשֶׁר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וַהֲלִיכָה בַּעֲצוֹתָיו דַּיְקָא בְּלִי שִׁנּוּי אוֹ פֵּרוּשׁ, הֵם הַמְסֻגָּלִים לִבְנוֹת לָאָדָם כֵּלִים נִפְלָאִים לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית שֶׁזֶּה הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמִי אֶת הַכְּלֵי אֻמָּנוּת. וְדַע שֶׁכָּל תּוֹרוֹתָיו וְשִׂיחוֹתָיו אֲפִלּוּ הַחֻלִּין, הֵם הֵם הַצִּמְצוּמִים וְהַהַקְדָּמוֹת שֶׁיִּבְקְעוּ קַשְׁיוּת גִּידֵי לְבָבֵנוּ בִּכְדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בָּנוּ וְנֶחֱוֶה אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא).

עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה תקע"ט): שָׁמַעְתִּי אֵיךְ שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו הַחֲשׁוּבִים, שֶׁבְּעֵת הֱיוֹתוֹ בְּלֶבוּב אָז הָיָה שָׁם גַּם־כֵּן הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי צְבִי אַרְיֵה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵאָלִיק, וּפַעַם אַחַת נָסְעוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד לְתוֹךְ אֵיזֶה יַעַר, וְדִבְּרוּ אָז מִכָּל הַצַּדִּיקִים וּמֶה הָיָה עֲבוֹדָתָם. וְנָשָׂא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עֵינָיו לְמַעְלָה וְסִיֵּם, אֲבָל מַה הוּא הָעִנְיָן שֶׁלִּי – זֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם אָדָם. (גַּם לֹא תַּלְמִיד שֶׁלּוֹ). עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה י"ז חלק א סעיף ב): וּכְשֶׁנֶּחֱשָׁךְ אֵצֶל אֶחָד הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה, בִּבְחִינַת (ישעיהו נ) "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם", 'שָׁמַיִם' זֶה בְּחִינַת אֵשׁ וּמַיִם, הַיְנוּ יִרְאָה וְאַהֲבָה, נִתְלַבְּשִׁים בְּקַדְרוּת וְנֶחֱשָׁכִים וְנִתְכַּסִּים בְּשַׂק, דְּהַיְנוּ שֶׁנֶּחֱשָׁךְ אֶצְלוֹ הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה, זֶה מֵחֲמַת שֶׁנֶּחֱשָׁךְ אֶצְלוֹ אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין יִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ"ל, כִּי לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁנֶּחֱשָׁךְ אֵצֶל אֶחָד אוֹר הַצַּדִּיק, וְאֵינוֹ זוֹכֶה לְהָבִין וְלִרְאוֹת אוֹרוֹ הַגָּדוֹל; וְאַף שֶׁהוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק, אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹם וּלְהָבִין וְלִרְאוֹת אוֹרוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל הַצַּדִּיק, (דְּהַיְנוּ רַבֵּנוּ זי"ע) שֶׁעַל־יָדוֹ יוּכַל לָבוֹא לְתַכְלִית הַטּוֹב, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ גַּבֵּי עֶפְרוֹן, שֶׁמְּקוֹם מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, שֶׁהוּא שַׁעַר גַּן־עֵדֶן, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם עוֹלִין כָּל הַנְּשָׁמוֹת, וְאוֹרוֹ גָדוֹל מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶצְלוֹ הָיָה מְקוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, וְעַל כֵּן מְכָרוֹ בְּשִׂמְחָה רַבָּה לְאַבְרָהָם, כַּמּוּבָא (זהר חיי-שרה קכ"ח). וּכְמוֹ כֵן כְּשֶׁנֶּחֱשָׁךְ אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא מֵאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מִכָּל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֶצְלוֹ אֵינוֹ מֵאִיר כְּלָל, אַדְּרַבָּא הוּא חֹשֶׁךְ אֶצְלוֹ, וְזֶה מֵחֲמַת עֲכִירַת הַמַּעֲשִׂים וּכְסִילוּת הַשֵּׂכֶל, שֶׁעַל־יְדֵי מַעֲשִׂים רָעִים נִתְחַשֵּׁךְ שִׂכְלוֹ בִּכְסִילוּת, דְּהַיְנוּ דֵּעוֹת נִפְסָדוֹת וְחָכְמוֹת נָכְרִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ד) "חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע, וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ", כִּי עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים אֵינָם יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ כְּלָל בְּשִׂכְלָם לְהֵיטִיב, כִּי אִם לְהָרַע, וְעַל־יְדֵי כְּסִילוּת הַשֵּׂכֶל, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת וּלְהָבִין אוֹר הַצַּדִּיק. (כָּל הַיִּרְאָה וְאַהֲבָה תְּלוּיָה בַּהִתְקָרְבוּת לְרַבֵּנוּ זי"ע לִקְרִיאַת סְפָרָיו וְקִיּוּם עֲצוֹתָיו וְאַהֲבָה אֵלָיו וֶאֱמוּנָה בּוֹ, שֶׁזֶּה גּוֹרֵם לִטְעֹם לְהָבִין וְלִרְאוֹת אֶת אוֹרוֹ).

וְעַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות תפילין הלכה ו סעיף י"ב): (לאחר כמה שורות) כִּי עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה בִּזְכוּת רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק, בְּחִינַת (שמות ד') "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" כַּנַּ"ל. וְכֵן כָּל יִשְׂרָאֵל רָאוּ פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֶאֱמִינוּ בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם) "וַיַּאֲמֵן הָעָם", כִּי עִקַּר הָרְאִיָּה הוּא כְּשֶׁהוּא בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה, שֶׁאָז נִקְרָא רְאִיָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁהָאֱמוּנָה בְּחִינַת רְאִיָּה. כִּי כְּשֶׁרוֹאֶה פְּנֵי הַצַּדִּיק וְאֵינוֹ מַאֲמִין, אֵין זֶה נִקְרָא רְאִיָּה כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ אֵינוֹ צַדִּיק, כִּי אֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ, נִמְצָא שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק כְּלָל. אֲבָל יִשְׂרָאֵל רָאוּ אֶת מֹשֶׁה וְהֶאֱמִינוּ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, וְעַל יְדֵי זֶה נִגְאֲלוּ מִמִּצְרַיִם. (אֲשֶׁר מִפֹּה רוֹאִים שֶׁאֲפִלּוּ אִם מִישֶׁהוּ הָיָה חַי בִּתְקוּפַת רַבֵּנוּ זי"ע וְרָאָה פָּנָיו אֲבָל לֹא הֶאֱמִין בּוֹ, אָז לֹא זָכָה לִבְחִינַת הַתִּקּוּנִים שֶׁל רְאִיַּת וְהַרְגָּשַׁת אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁזֶּה אוֹר הַצַּדִּיק, כִּי עִקַּר הָרְאִיָּה הוּא עַל יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא צַדִּיק. וְהַיּוֹם מִי שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא צַדִּיק וְלוֹמֵד סְפָרָיו זוֹכֶה לִרְאִיַּת פָּנָיו, שֶׁזֶּה רְאִיַּת וְהַרְגָּשַׁת אוֹר הַצַּדִּיק, כִּי הֵם בַּסֵּפֶר, כַּמְבֹאָר לְעֵיל בַּסֵּפֶר וְתוֹרָה קצ"ב חֵלֶק א בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, וְעַל יְדֵי אֱמוּנָה בּוֹ מִתְגַּלִּים לוֹ פָּנָיו, וְזוֹכֶה לַתִּקּוּנִים שֶׁל בְּחִינַת רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק. וּמִפֹּה גַּם רוֹאִים כַּמָּה חָשׁוּב לֶאֱהֹב אֶת הַצַּדִּיק, שֶׁעַל יְדֵי זֶה רוֹאִים אוֹתוֹ).

עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה קצ"ב): (לאחר כמה שורות) וְיֵשׁ עֵצָה לָזֶה, לְצַיֵּר לְפָנָיו דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל הֶחָכָם בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד כְּשֶׁלּוֹמְדִין דְּבָרָיו, כַּמּוּבָא בִּירוּשַׁלְמִי (שקלים פ"ב), שֶׁצָּרִיךְ לְצַיֵּר בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד כְּאִלּוּ הַתַּנָּא עוֹמֵד לְפָנָיו, כִּי בְּהַסֵּפֶר שֶׁל הֶחָכָם נִרְשָׁם וְנִצְטַיֵּר שָׁם דְּמוּת הֶחָכָם, כִּי אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים וְהָאוֹתִיּוֹת הַנִּרְשָׁמִים וּמְצֻיָּרִים בְּהַסֵּפֶר, הֵם שֵׂכֶל הֶחָכָם וְנִשְׁמָתוֹ וּבְחִינוֹת פָּנָיו, נִמְצָא שֶׁשִּׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ וּפָנָיו, שֶׁהוּא דְּמוּתוֹ מַמָּשׁ, הוּא בְּאֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת וְהַתֵּבוֹת, עַל כֵּן נִמְצָא בְּכָל סֵפֶר וְסֵפֶר דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל הֶחָכָם שֶׁחִדֵּשׁ אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים. (אֵיךְ אֲנִי אָמוּר לְצַיֵּר דְּמוּת שֶׁל תַּנָּא שֶׁלֹּא רָאִיתִי, רַבֵּנוּ זי"ע מַסְבִּיר שֶׁלֹּא מְדֻבָּר בְּצִיּוּר דְּמוּתוֹ בִּבְחִינָה צִיּוּרִית חִיצוֹנִית, אֶלָּא הַמּוּנָח הָאֲמִתִּי שֶׁל דְּמוּת הָאָדָם אֵינוֹ מַרְאֵהוּ הַחִיצוֹנִי אֶלָּא דַּעְתּוֹ דְּהַיְנוּ שִׂכְלוֹ שֶׁהוּא נִשְׁמָתוֹ בְּצוּרַת אַמִירַת דְּבָרָיו מִצְטַיֶּרֶת דְּמוּתוֹ הַפְּנִימִית שֶׁהִיא בְּעֶצֶם דְּמוּתוֹ שֶׁאֲמוּרִים לִרְאוֹת כַּמּוּבָא בַּסָּעִיף הַקּוֹדֵם בְּהִלְכוֹת תְּפִלִּין, וְכֵן בַּתּוֹרָה הַבָּאָה). עַיֵּן (ליקוטי מוהר"ן תורה קפ"ג חלק א): אֲבָל כְּשֶׁהֵם אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה הוּא בְּחִינַת רוֹאִים זֶה אֶת זֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה כַּנַּ"ל. (בהמשך) וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּגְּמָרָא, הַיְנוּ בְּחִינַת אַהֲבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רְאִיָּה כַּנַּ"ל.

(מתוך ספר התקרבות לצדיק האמת באמת)

להורדת הספר לחץ