רבי ישי אמנו זצ״ל שאלות ותשובות || האם עדיף ללמוד פרושים על סיפורי מעשיות או לקרוא את המעשיות רגיל ?

דוד, שאלה: שלום רב ! האם עדיף ללמוד פרושים על סיפורי מעשיות או לקרוא את המעשיות וזה עושה את הפעולה הנדרשת ?

תשובה: שאלת שאלה חכמה ונבונה כי באמת המעשיות נועדו להיות מעשיות ואם היה רוצה רבנו זי"ע שלא נקרא אותם כמעשיות והיה כותב עוד תורות שהם בעצם הסודות הגנוזים בסיפורי מעשיות ועוד אמר (הקדמת המעשיות): אָמַר בְּפֵרוּשׁ בָּזֶה הַלָּשׁוֹן: הִנְנִי אַתְחִיל לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת, וְכַוָּנוֹת דְּבָרָיו הָיָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל לָכֶם לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי הַתּוֹרוֹת וְהַשִּׂיחוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְכַיּוֹצֵא בָזֶה מַה שֶּׁעָסַק בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל יָמָיו לַהֲשִׁיבֵנוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וּמֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל כָּל אֵלֶּה עַל כֵּן הוּא מַתְחִיל לַעֲסֹק בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת. ופה תראה עוד דיוקים בנושא כי באמת תפקיד המעשיה לשמש כמו משל ונמשל שפועל בנשמה בנסתר ולא בגלוי בדעת ורבנו זי"ע מרחיב על זה (בליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה ס' סעיף ו'): וּכְשֶׁרוֹצִין לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו, וּלְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ, צְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַפָּנִים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כִּי יֵשׁ שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנִים, כִּי כָּל אֶחָד מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ וּצְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ אֶת הַפָּנִים דַּוְקָא, מֵחֲמַת שְׁלֹשָׁה טְעָמִים: א כִּי כְּמוֹ שֶׁמְּרַפְּאִין אֶת הָעִוֵּר, צְרִיכִין לְסָגְרוֹ, שֶׁלּא יִרְאֶה אֶת הָאוֹר פִּתְאם וּצְרִיכִין לְצַמְצֵם לוֹ אֶת הָאוֹר, כְּדֵי שֶׁלּא יַזִּיק לוֹ מַה שֶּׁיִּרְאֶה פִּתְאם כְּמוֹ כֵן לָזֶה שֶׁהָיָה בְּשֵׁנָה וּבְחֹשֶׁךְ זְמַן רַב, כְּשֶׁרוֹצִין לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו וּלְעוֹרְרוֹ, צְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַפָּנִים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, כְּדֵי שֶׁלּא יַזִּיק לוֹ פִּתְאם הָאוֹר וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים י"ז): "אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ", 'צֶדֶק', הוּא בְּחִינַת לְבוּשִׁין, בְּחִינַת (אִיּוֹב כ"ט): "צֶדֶק לָבַשְׁתִּי" אֲזַי: "אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ" כִּי אָז יָכוֹל לִרְאוֹת אַחַר-כָּךְ בְּהָקִיץ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמְּקִיצִין וּמְעוֹרְרִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁנָה, כִּי לא יַזִּיק לוֹ הָאוֹר פִּתְאם כַּנַּ"ל: וְהַטַּעַם הַשֵּׁנִי, כִּי צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ, כְּדֵי שֶׁלּא יִתְאַחֲזוּ הַחִיצוֹנִים בּוֹ: וְהַטַּעַם הַשְּׁלִישִׁי, כִּי הַחִיצוֹנִים הָאוֹחֲזִין בּוֹ, לא יַנִּיחוּ אוֹתוֹ לָצֵאת עַל כֵּן צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ אֶת פָּנָיו, כְּדֵי לְשַׁנּוֹתוֹ, שֶׁלּא יִהְיוּ מַכִּירִין בּוֹ, בִּבְחִינַת (אִיּוֹב י"ד): "מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ": וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת, בָּזֶה שֶׁמַּלְבִּישִׁין אֶת הַפָּנִים כִּי יֵשׁ שֶׁמַּלְבִּישִׁין אֶת הַפָּנִים שֶׁלּוֹ, בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה וְיֵשׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ בַּפָּנִים שֶׁלּוֹ, וְצָרִיךְ לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנִים גָּבוֹהַּ וְלִפְעָמִים מַלְבִּישִׁין גַּם כֵּן בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹמְרִים תּוֹרָה גָּבוֹהַּ, וְאִי אֶפְשָׁר לְאָמְרָהּ כָּךְ כְּמוֹת שֶׁהִיא, וּמַלְבִּישִׁין אוֹתָהּ בְּתוֹרָה נְמוּכָה וּקְטַנָּה מִמֶּנָּה(חֲבַקּוּק ג): "ה' פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ" 'חַיֵּיהוּ', פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'עוֹרְרֵהוּ' וְזֶהוּ: 'פָּעָלְךָ', הַיְנוּ סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת 'בְּקֶרֶב שָׁנִים', הַיְנוּ בְּחִינַת מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שֶׁהֵם שִׁבְעִים שָׁנִים כַּנַּ"ל.

 (וּלְגַבֵּי עִנְיָן שֶׁל לְפָרֵשׁ אֶת הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ זי"ע שֶׁהַרְבֵּה עוֹשִׂים זֹאת הַיּוֹם, אָמַר) (בשיחות הר"ן שיחה קנ"א): (בסוף) אָמַר לְעִנְיַן הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר שֶׁטּוֹב יוֹתֵר הָיָה לִבְלִי לְגַלּוֹת בָּהֶם שׁוּם רֶמֶז לְהֵיכָן הֵם מְרַמְּזִים, כִּי כְּשֶׁהַדָּבָר נִסְתָּר יְכוֹלִים לִפְעֹל בּוֹ יוֹתֵר מַה שֶּׁצְּרִיכִים. אַךְ הוּא מֻכְרָח לִפְעָמִים לְגַלּוֹת אֵיזֶה רֶמֶז בְּעָלְמָא, לְמַעַן יֵדְעוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דְּבָרִים נִסְתָּרִים. (שִׂימוּ לֵב לַדִּיּוּק: אַךְ הוּא מֻכְרָח. דְּהַיְנוּ רַבֵּנוּ זי"ע בְּעַצְמוֹ לִפְעָמִים לְגַלּוֹת אֵיזֶה רֶמֶז בְּעָלְמָא. הוּא זי"ע כְּבָר עָשָׂה זֹאת כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּסוֹף הַסִּפּוּרִים קְצָת מַרְאֵי מְקוֹמוֹת בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת זֶה מְרֻמָּז). עַיֵּן (סיפורי מעשיות סוף סיפור מעשה ו ממלך עניו): וְדַע שֶׁכָּל אֵלּוּ הַפְּסוּקִים וְהָרְמָזִים הַמּוּבָאִים אַחַר קְצָת מַעֲשִׂיּוֹת הֵם רַק רְמָזִים וְגִלּוּי מִלְּתָא בְּעָלְמָא, לְמַעַן יֵדְעוּ כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא, חַס וְשָׁלוֹם, וְכַאֲשֶׁר נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאָמַר, שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֵיזֶה רְמָזִים בְּעָלְמָא בְּאֵיזֶה פְּסוּקִים הַמְרַמְּזִים לְסוֹד הַמַּעֲשִׂיּוֹת, לְמַעַן דַּעַת שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, דְּבָרִים בְּטֵלִים, אֲבָל סוֹד הַמַּעֲשִׂיּוֹת בְּעֶצֶם רָחוֹק מִדַּעְתֵּנוּ וְעָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ. (וּבְמַה שֶּׁאָנוּ עוֹשִׂים יוֹתֵר, זֶה לֹא טוֹב לְפִי שִׂיחָה זֹאת, אֶלָּא צָרִיךְ לִקְרֹא בִּפְשִׁיטוּת וּלְהַאֲמִין שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מְבִינִים – זֶה פּוֹעֵל רְפוּאָה לָאָדָם). עַיֵּן (עלים לתרופה מכתב ב): (כַּמָּה רְחוֹקִים הַדְּבָרִים מִכַּוָּנוֹת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה). וְעִקַּר הַדָּבָר מַה שֶּׁאֲנִי מְגַמְגֵּם עַל פֵּרוּשׁוֹ. (בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת) עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה שע"ו): סִפֵּר עִמִּי וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְנֶעֱלָמִים מְאֹד בְּעִנְיַן שִׂיחָתוֹ שֶׁמֵּשִׂיחַ עִם בְּנֵי אָדָם, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִי לְגַלּוֹת זֹאת. כִּי הֲלֹא אֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּר גַּם עִמְּךָ, וְאִם יְגַלֶּה דַּרְכֵי שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שׁוּב לֹא יוּכַל לְדַבֵּר וְלִפעֹל מַה שֶּׁרוֹצֶה. גַּם אָמַר לְהָרַב דְפֹּה בְּרֶסְלֵב מוֹרֵנוּ הָרַב אַהֲרֹן, הֲלֹא אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ מְאֹד מְאֹד וַאֲנִי מְבָרֶכְךָ הַלְּוַאי שֶׁתִּזְכֶּה בָּעוֹלָם הַבָּא לְהָבִין שִׂיחוֹת חֻלִּין שֶׁלִּי. וְזֶה הָיָה קֹדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

עַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה נ"ה): וּמִזֶּה תּוּכַל לְהָבִין מְעַט מִקְצָת גְּדֻלָּתוֹ כִּי גַּם מִקֹּדֶם הָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא חַד בְּדָרָא, כִּי אָמַר שֶׁמֵּאֵלּוּ הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פִּדְיוֹנוֹת אֵינוֹ יוֹדֵעַ כִּי־אִם חַד בְּדָרָא. וְכָל זֶה הָיָה קֹדֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אָמַר שֶׁהוּא מִתְבַּיֵּשׁ בְּכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהִשִּׂיג קֹדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיוּ נֶחְשָׁבִים בְּעֵינָיו לִכְלוּם. רְאֵה וְהָבֵן עַד הֵיכָן עָלָה אַחַר־כָּךְ, וְיֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה לְדַבֵּר הַרְבֵּה אֵיךְ גַּם קֹדֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא כְּשֶׁיָּדַע מֵהָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת, אוֹ מֵעִנְיַן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַנַּ"ל כְּמוֹ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ אָז, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן נֶגֶד הַיְדִיעָה שֶׁיָּדַע אַחַר־כָּךְ עִנְיָנִים אֵלּוּ בְּעַצְמָם כְּמוֹ שֶׁיְּדָעָם אַחַר־כָּךְ אֵין הַיְדִיעָה הָרִאשׁוֹנָה נֶחְשֶׁבֶת לִכְלוּם, כְּפִי אֲשֶׁר הֵבַנְתִּי מִדַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה אַךְ בְּכָל עִנְיָן זֶה אֵין כְּלֵי הַכְּתִיבָה מַסְפִּיקִים לְהַסְבִּיר הָעִנְיָן הֵיטֵב, וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ מְעַט מֵאֲלֵיהֶם. עַיֵּן (הקדמת ספר חכמה ותבונה): וּמִי יוּכַל לוֹמַר פֵּרוּשׁ וּבֵאוּר אֲפִלּוּ עַל שִׂיחָה קַלָּה שֶׁל רַבֵּנוּ ז"ל שֶׁאָמַר שֶׁעִם כָּל שִׂיחָה וְשִׂיחָה שֶׁלּוֹ יְכוֹלִין לַעֲבֹר וּלְפָרֵשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה, וִיכוֹלִין עִם כָּל שִׂיחָה וּמַאֲמָר שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק גָּדוֹל וְכוּ' וְשֶׁרַבֵּנוּ ז"ל אָמַר להרה"צ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מוֹרֵנוּ הָרַב אַהֲרֹן הָרַב מִבְּרֶסְלֵב ז"ל שֶׁהָיָה תַּלְמִיד מֻבְהָק שֶׁל רַבֵּנוּ וְצִדְקָתוֹ וּקְדֻשָׁתוֹ עַד אֵין חֵקֶר, שֶׁרַבֵּנוּ ז"ל אָמַר עָלָיו שֶׁהָלַךְ לְחֻפָּתוֹ בִּכְתֹנֶת נְקִיָּה (לְלֹא פְּגָם בַּבְּרִית), בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת יַעֲקֹב אָבִינוּ ע"ה שֶׁלֹּא רָאָה (טֻמְאַת קְרִי) וְכוּ' מִיָּמָיו, וְשֶׁרַבֵּנוּ ז"ל הִשְׁתַּמֵּשׁ בִּזְכוּת אָבוֹת שֶׁהָיָה רַב בִּבְרֶסְלֵב, וְאָמַר שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַחֲזִיק טוֹבָה גַּם לְהַסּוּסִים שֶׁהֵבִיאוּ לָנוּ רַב כָּשֵׁר כָּזֶה. וְאָמַר שֶׁיִּשָּׂא אוֹתוֹ עַל נֵס שֶׁיֵּלְכוּ לִקְרַאת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְיִתְפָּאֵר בּוֹ וְכוּ', (וְכֵן אָמַר לוֹ) אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד וְעַל כֵּן אֲנִי מְבָרֶכְךָ שֶׁלֶּעָתִיד לָבֹא תָּבִין שִׂיחָה שֶׁלִּי. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יוּכַל לְהָבִין עֹמֶק הַדִּבּוּרִים הָאֵלּוּ, שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא שֶׁהוּא אַחַר יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וְאַחַר עוֹלָם הַבָּא וְכוּ' וְהוּא מֵחֲמַת גֹּדֶל אַהֲבָתוֹ אֵלָיו מִלְּבַד צִדְקָתוֹ וּקְדֻשָׁתוֹ הַנּוֹרָאָה מְאֹד מְאַחֲלוֹ וּמְבָרְכוֹ הַלְוַאי שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין שִׂיחָה פְּשׁוּטָה שֶׁלּוֹ וְכָל זֶה הָיָה קֹדֶם נְסִיעָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ ז"ל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַהֶבְדֵּל וְהַחִלּוּק בֵּין קֹדֶם נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֵאַחַר בִּיאָתוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין עֵרֶךְ וְשִׁעוּר מַמָּשׁ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית כַּמּוּבָא בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁחִבֵּר סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעָלָה כָּל רֶגַע לְמַעְלָה לְמַעְלָה. וְכֵן הַמְחַבֵּר ר' אַבְרָהָם ז"ל. בְּעַצְמוֹ מֵבִיא בְּסוֹף סֵפֶר כּוֹכְבֵי אוֹר שֶׁהַלְוַאי שֶׁעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים שָׁנָה אַחַר הַתְּחִיָּה יָבִין דִּבּוּר אֶחָד מֵרַבֵּנוּ ז"ל כְּפִי שֶׁיָּדַע אוֹתוֹ רַבֵּנוּ ז"ל מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל וּמִכָּל שֶׁכֵּן עַל תּוֹרוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּסִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן שֶׁבְּפֵרוּשׁ אָמַר רַבֵּנוּ ז"ל שֶׁכָּל תּוֹרוֹתָיו הֵם 'מֵעַתִּיק', וְעַיֵּן בְּפַרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה בַּהַקְדָּמָה שֶׁמַּאֲרִיךְ בָּזֶה שֶׁמִּי הוּא שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר פֵּרוּשׁ עַל סִפְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל, וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן מִי יָעֵז וְיַרְהִיב עֹז לוֹמַר אֵיזֶה רֶמֶז וּבֵאוּר עַל דִּבּוּר אֶחָד מִסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים הָעוֹלִים עַל כָּל סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהֵם גְּבוֹהִים לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף.

(כָּךְ שֶׁאֵיךְ אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב שֶׁנַּגִּיד שֶׁיֵּשׁ הַיּוֹם מִשֶּׁהוּ בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל שֶׁנָּקִי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית כְּמוֹ רַבִּי אַהֲרֹן ז"ל שֶׁיָּכוֹל לְהַסְבִּיר לִי סִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע כְּכַוָּנַת רַבֵּנוּ זי"ע, בִּבְחִינָה שֶׁאֲנִי מֵנִיחַ שֶׁהוּא מַשִּׂיג בְּרַבֵּנוּ זי"ע, אִם רַבִּי אַהֲרֹן ז"ל בְּעַצְמוֹ שֶׁרָאָה אֶת רַבֵּנוּ זי"ע בְּחַיָּיו וְהָיָה תַּלְמִיד מֻבְהָק לְרַבֵּנוּ זי"ע וְצִדְקָתוֹ וּקְדֻשָׁתוֹ עַד אֵין חֵקֶר, וְנָקִי בַּבְּרִית וְרַבֵּנוּ זי"ע אוֹמֵר לוֹ שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ וּמֵעִיד לְכֻלָּם שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְהַחֲזִיק טוֹבָה לַסּוּסִים שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתוֹ, וְשֶׁיִּשָּׂא אוֹתוֹ עַל נֵס שֶׁיֵּלְכוּ לִקְרַאת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְיִתְפָּאֵר בּוֹ וְכוּ', וְהוּא גַּם הָיָה אַחַד הָעֵדִים שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע לָקַח בְּהַבְטָחָתוֹ עַל מִי שֶׁיֹּאמַר תִּקּוּן הַכְּלָלִי עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּאוּמָן וְיִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ, אֲזַי יַנִּיחַ רַבֵּנוּ זי"ע עַצְמוֹ לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב, וּבְוַדַּאי יוֹשִׁיעַ לְזֶה הָאָדָם, וְאָמַר שֶׁבְּהַפֵּאוֹת יוֹצִיא אוֹתוֹ מֵהַגֵּיהִנֹּם אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אוֹתוֹ הָאָדָם אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר, רַק מֵעַתָּה יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְאִוַּלְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וְכַיָּדוּעַ רַבִּי אַהֲרֹן ז"ל הָיָה רַבָּהּ שֶׁל בְּרֶסְלֶב וִידִידוּת אַמִּיצָה שָׂרְרָה בֵּינוֹ וּבֵין רַבִּי נָתָן ז"ל, בְּחִיר תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ זי"ע. עוֹד בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּת רַבִּי נָתָן ז"ל, אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זי"ע: "מֵעַתָּה תְּקַיֵּם עֲשֵׂה לְךָ רַב – אֲנִי אֶהְיֶה לְךָ לְרַב, וּכְשֶׁיָּבוֹא רַבִּי אַהֲרֹן ז"ל יִהְיֶה הוּא לְךָ לְחָבֵר וּתְקַיֵּם בּוֹ וּקְנֵה לְךָ חָבֵר". וְאָכֵן, תָּדִיר הָיָה רַבִּי אַהֲרֹן ז"ל רָגִיל לְכַנּוֹת אֶת רַבִּי נָתָן ז"ל: "חֲבֵרִי" וּלְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת רַבִּי נָתָן ז"ל זָעַק רַבִּי אַהֲרֹן ז"ל וּבָכָה: "חֲבֵרִי הַיָּקָר! כָּל הָאוֹצָרוֹת שֶׁל הָרַבִּי נוֹתְרוּ אֶצְלְךָ!" כְּשֶׁשְּׁלַח רַבֵּנוּ זי"ע פַּעַם אַחַת אֶת רַבִּי נָתָן ז"ל בִּשְׁלִיחוּת מְסֻיֶּמֶת אֶל רַבִּי אַהֲרֹן ז"ל, שְׁאָלוֹ רַבֵּנוּ זי"ע כַּאֲשֶׁר שָׁב: "מָה עוֹשֵׂה אַהֲרָלֶ'ה שֶׁלִּי?" רְאִיתִיו וְעֵינָיו אֲדֻמּוֹת מִבֶּכִי", הֵשִׁיב רַבִּי נָתָן ז"ל. עָלָיו נֶאֱמַר", נַעֲנָה רַבֵּנוּ זי"ע, כְּיוֹשֵׁב סֵתֶר לְחַלּוֹת פְּנֵי מֶלֶךְ – מַרְאֵה כֹּהֵן, הַפַּיְטָן, בִּרְצוֹתוֹ לְתָאֵר אֶת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בִּשְׁעָתוֹ הַגְּדוֹלָה, מַשְׁוֶה אוֹתוֹ לְזֶה הַיּוֹשֵׁב בְּפִנָּה נִסְתֶּרֶת וְשׁוֹפֵךְ אֶת לִבּוֹ לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ.", הוּא עַצְמוֹ צָרִיךְ בְּרָכָה מֵרַבֵּנוּ זי"ע שֶׁהַלְוַאי דְּהַיְנוּ גַּם זֶה לֹא בָּטוּחַ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין בָּעוֹלָם הַבָּא שִׂיחוֹת חֻלִּין שֶׁל רַבֵּנוּ זי"ע שֶׁהֵם מִזְּמַן קֹדֶם נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע אוֹמֵר עֲלֵיהֶם שֶׁאֵינָם נֶחְשָׁבִים כְּבָר בְּעֵינָיו לְכֻלָּם. אָז הַיּוֹם בְּדוֹרֵנוּ מִי הוּא זֶה שֶׁיָּכוֹל לְהָעִיז בַּעֲקִיפִין אוֹ מֵישָׁרִים לְהַשְׁלוֹת הַשּׁוֹמְעִים דְּבָרָיו שֶׁהֵם עוֹד דְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ אַחֲרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּגוֹן שִׂיחוֹתָיו וְתוֹרוֹתָיו וּמַעֲשִׂיּוֹתָיו, אוֹ בִּכְלָל לְשַׁנּוֹת מִדְּבָרָיו זי"ע אוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ לִגְרֹם שֶׁיִּתְקַשְּׁרוּ אִתּוֹ כְּמוֹ שֶׁהִתְקַשְּׁרוּ לְרַבֵּנוּ זי"ע כְּגוֹן עִנְיַן רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק וּצְדָקָה לַצַּדִּיק וּוִדּוּי דְּבָרִים אוֹ עֲשִׂיַּת פִּדְיוֹן שֶׁמַּמְתִּיק אֶת הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בָּתֵּי דִּין, אוֹ כִּבְיָכוֹל לְלַמֵּד אֱמוּנָה בִּבְחִינָה שֶׁהוּא מְבָרֵר אֶת הַמְדַמֶּה שֶׁל תַּלְמִידָיו וְגוֹרֵם לָהֶם אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, בִּבְחִינַת צַדִּיק הַדּוֹר שֶּׁמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א תּוֹרָה קכ"ג, שֶׁכִּבְיָכוֹל הוּא מַמְשִׁיכוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן זי"ע וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זי"ע כִּבְיָכוֹל נֶאֱמַר עָלָיו שֶׁהוּא יֵשׁ בּוֹ מַעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת אֵלּוּ, כִּי אֶת זֶה יָכוֹל רַק הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא יִהְיֶה צֶאֱצָא וָזֶרַע שֶׁל רַבֵּנוּ זי"ע וְיִפְעַל בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַמּוּבָאוֹת בְּסָעִיף עִנְיַן מָשִׁיחַ, כִּי כָּל אֶחָד הַמְנַסֶּה לְהַסְבִּיר דְּבָרָיו זי"ע זֶה רַק לְפִי תְּפִיסָתוֹ, וְרַבֵּנוּ זי"ע רוֹצֶה שֶׁכָּל אֶחָד יִפְתַּח תְּפִיסָה בִּדְבָרָיו זי"ע וְשֶׁלְּכָל אֶחָד תִּתְפַּתֵּחַ נְקֻדָּתוֹ בְּרַבֵּנוּ זי"ע כִּי כָּל אֶחָד יָכוֹל לִתְפֹּס לְפִי בְּחִינָתוֹ, כִּי הַיּוֹם כָּל אֶחָד מְחַפֵּשׂ מִי שֶׁיַּסְבִּיר לוֹ אֶת רַבֵּנוּ זי"ע כְּאִלּוּ שֶׁהוּא רַבֵּנוּ זי"ע וְזֶה לֹא נָכוֹן.

וּבֶטַח שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּסְבִּיר דְּבָרָיו זי"ע רָחוֹק מְאֹד מֵהִתְנוֹצְצוּת הַמְחַבֵּר רַבֵּנוּ נַחְמָן זי"ע כְּפִי שֶׁהִשִּׂיג הוּא בְּעַצְמוֹ, וְכֵן צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹת אֶת אוֹתָם עִנְיְנֵי הִתְקַשְּׁרוּת הַמּוּבָאִים בִּסְפָרָיו זי"ע עַל עַצְמוֹ, אִם תַּלְמִיד שֶׁלּוֹ יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, צָרִיךְ לְכַבֵּד אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי כָּל אֶחָד לְפִי כְּבוֹדוֹ 'הָאֲמִתִּי' וּמַעֲלָתוֹ, אֲבָל לֹא לַחְשֹׁב עַל אַף אֶחָד שֶׁהוּא כְּמוֹ רַבֵּנוּ זי"ע וּלְהַרְגִּישׁ חִיּוּב לְהִתְבַּטֵּל לְהַנְהָגוֹתָיו וְשֶׁאִם לֹא אִבַּדְתִּי אֶת תִּקּוּנִי עַל יְדֵי רַבֵּנוּ זי"ע, כִּי זֶה כְּבָר דִּמְיוֹן אֶחָד גָּדוֹל, וּמַעֲשֵׂה הַבַּעַל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לִפְגֹּם אֶת הַהִתְקַשְּׁרוּת הָאֲמִתִּית לְרַבֵּנוּ זי"ע שֶׁבָּזֶה תָּלוּי תִּקּוּנֵנוּ וּגְאֻלָּתֵנוּ שֶׁהִיא אַךְ וְרַק עַל יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְרַבֵּנוּ זי"ע עַל יְדֵי לִמּוּד סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים כָּל אֶחָד לְפִי תְּפִיסָתוֹ, וְקִיּוּם עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וְאֵין מַה לִּדְאֹג לְרַבֵּנוּ זי"ע, וְשֶׁנַּאֲמִין לִדְבָרָיו זי"ע כִּי נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ קֹשִׁי גָּדוֹל לְהַאֲמִין לִדְבָרָיו זי"ע, שֶׁהוּא הוּא הַמְלַמֵּד הַגָּדוֹל שֶׁמְּדַבֵּר גַּם לְדָרֵי מַטָּה בַּדְּיוֹטָא הֲכִי תַּחְתּוֹנָה, וְיָכוֹל לְקָרֵב כָּל אָדָם הָרָחוֹק בְּיוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה לְקִיּוּם תּוֹרַת מֹשֶׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בְּהַר סִינַי, וּלְיִרְאָה וְאַהֲבָה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֶּאֱמֶת עַד כְּדֵי חֲוָיַת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם רַק צָרִיךְ סַבְלָנוּת וּלְאַט לְאַט אָדָם נִהְיָה יוֹתֵר מְתֻקָּן וּמִשְׁתַּנֶּה, כִּי נִרְאֶה שֶׁמִּתּוֹךְ דְּאָגָה לְרַבֵּנוּ זי"ע כִּבְיָכוֹל 'לַעֲזֹר לוֹ' נִפְגָּם הַהִתְקַשְּׁרוּת אֵלָיו זי"ע. זֶה טוֹב מְאֹד לְהִתְחַזֵּק אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי בִּנְקֻדַּת הֶחָבֵר, וְלִפְעָמִים זֶה יָכוֹל מְאֹד לַעֲזֹר לִשְׁמֹעַ לְאֶחָד עִם נִסָּיוֹן בִּדְבָרָיו זי"ע אֲבָל מֻתָּר לְךָ לִשְׁקֹל הַאִם לְפִי דַּעְתְּךָ וְכֹחוֹתֶיךָ נִרְאֶה לְךָ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעֵצָה כִּי אֵין חִיּוּב לְהִתְבַּטֵּל לְאַף אֶחָד רַק לְרַבֵּנוּ זי"ע וּבָרוּךְ הַשֵּׁם לֹא חָסֵר לְרַבֵּנוּ זי"ע אֵין סְפוֹר שֶׁל עֵצוֹת לְכָל סוּגֵי הַדֵּעוֹת וְרָמוֹת הַקֹּשִׁי שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם).

עַיֵּן (עמוד הצדיק של רבי יצחק ברייטער הי"ד סעיף י"ט): אֵין לְהָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לְהֵעָשׂוֹת זֶה הַצַּדִּיק, וְאֵין לוֹ לַחְשֹׁב כִּי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַכֶּתֶר הַזֶּה נוֹטֵל, כִּי זֶהוּ עִנְיָן שֶׁל מְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁהוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן. עַיֵּן (שיח שרפי קודש כרך ו סימן שצ"ו): לְעִנְיַן שִׂיחַת הַחֲבֵרִים שֶׁבֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ הָיָה אוֹמֵר שֶׁאֵין זֶה טוֹב וְנָכוֹן כָּל כָּךְ לִנְהֹג שֶׁאֶחָד יְדַבֵּר וַאֲחֵרִים יַקְשִׁיבוּ לוֹ וְיִשְׁמְעוּהוּ, כִּי אָז כְּבָר יֵשׁ סַכָּנָה בַּדָּבָר שֶׁלֹּא יִפֹּל לְגַדְלוּת, אֶלָּא הַשִּׂיחָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בֵּין כֻּלָּם יַחַד, שֶׁכָּל אֶחָד יְעוֹרֵר אֶת חֲבֵרוֹ בִּנְקֻדָּתוֹ הַטּוֹבָה. עַיֵּן (ימי התלאות אות ד): וְהִנֵּה נוֹדַע מִדִּבְרֵי הָאַדְמוֹ"ר בַּסֵּפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן, שֶׁשִּׁבַּח אֶת מוֹהַרְנַ"ת בְּגֹדֶל מִדַּת הָעֲנָוָה שֶׁנִּמְצָא בּוֹ, וְעַל כֵּן לֹא רָצָה בְּשׁוּם אֹפֶן לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם רַבִּי. וְעַיֵּן (חיי מוהר"ן שיחה ס"א): (לאחר כמה שורות) אַחַר שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ וּבֶן הַשִּׁפְחָה, אָז הָיָה לִי וִכּוּחַ עִם חֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי בְּעִנְיַן מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם, כְּשֶׁהָלַךְ עַל הַיְרִיד שֶׁלָּקַח כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְהִנִּיחַ עַל הָאַכְסַנְיָה, וְנִדְמֶה לְאֶחָד מֵאִתָּנוּ שֶׁהִנִּיחָם בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁהָיָה חַיָּב עַל הָאַכְסַנְיָה, וְהַשֵּׁנִי אָמַר לֹא כֵּן הוּא, רַק שֶׁהִנִּיחָם סְתָם שָׁם. וְנִתְעָרַבְנוּ עַל זֶה, וְהָלַכְנוּ וְשָׁאַלְנוּ אֶת פִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְהוּא הָיָה עוֹסֵק אָז בַּעֲבוֹדָתוֹ וְהָלַךְ אָנֶה וָאָנָה בְּבֵיתוֹ כְּדַרְכּוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְהֵשִׁיב לָנוּ כְּדִבְרֵי הַשֵּׁנִי, שֶׁהִנִּיחַ סְתָם לֹא בִּשְׁבִיל חוֹב. אַחַר כָּךְ הָיָה אֶצְלוֹ אִישׁ אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי אַנַ"שׁ וְסִפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל עִמּוֹ, וְאָמַר לוֹ, שֶׁבְּאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת, שֶׁמְּשַׁנִּין דִּבּוּר אֶחָד מִכְּפִי מַה שֶּׁאֲמָרוֹ בְּעַצְמוֹ, חָסֵר הַרְבֵּה מֵהַמַּעֲשֶׂה. וְסִפֵּר לוֹ הֲלֹא אֵלּוּ הַשְּׁנַיִם שֶׁנִּתְעָרְבוּ עַל עִנְיָן הַנַּ"ל, נִדְמֶה לִכְאוֹרָה שֶׁזֶּה דָּבָר קָטָן, וְאֵין בָּזֶה קְפִידָה כָּל כָּךְ אִם הוּא כְּדִבְרֵי זֶה אוֹ כְּדִבְרֵי זֶה, וּבֶאֱמֶת תָּלוּי בָּזֶה הַרְבֵּה, וְיֵשׁ בָּזֶה קְפִידָה וְדִקְדּוּק גָּדוֹל. וּמִזֶּה תּוּכַל לְהָבִין קְצָת עַד הֵיכָן עַד הֵיכָן אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת מַגִּיעִים.

וְעַיֵּן (שיחות הר"ן שיחה קמ"ח): וּכְשֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה הַנִּדְפֶּסֶת בְּסִפּוּרֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת מַעֲשֶׂה יב, שָׁאַל אוֹתָנוּ אַחַר־כָּךְ: מִי סִפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּתוּב בְּהַקְראוֹינִיקוּס (כְּרוֹנִיקוּת) שֶׁלָּהֶם מֵעִנְיַן הַכִּתּוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּעֵת שֶׁהָיָה רוּחַ סְעָרָה בָּעוֹלָם וְכוּ'? הֵשַׁבְנוּ לוֹ שֶׁזֶּה סִפֵּר אֶחָד מֵהַגִּבּוֹרִים שֶׁל הַגִּבּוֹר לְהַבַּעַל תְּפִלָּה, כַּמְבֹאָר שָׁם, וְנִעְנַע בְּרֹאשׁוֹ שֶׁכֵּן הוּא. וְהֵבַנּוּ מִדְּבָרָיו שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה מְכֻוָּן גָּדוֹל מְאֹד מַה שֶּׁדַּיְקָא אֶחָד מֵהַגִּבּוֹרִים סִפֵּר זֹאת, וּמִזֶּה תִּלְמַד שֶׁבְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַמַּעֲשִׂיּוֹת יֵשׁ מְכֻוָּן גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחְשֹׁב. וְעַיֵּן (הקדמה לספורי מעשיות): (לאחר כמה שורות) וְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַצַ"ל הָיָה יָכוֹל עַל יְדֵי סִפּוּר מַעֲשֶׂה לְיַחֵד יִחוּדִים, כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים וְלֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁר לְתַקֵּן אוֹתָם עַל יְדֵי תְּפִלָּה, הָיָה מְתַקְּנָם וּמְיַחֲדָם עַל יְדֵי סִפּוּר מַעֲשֶׂה. וְעוֹד דִּבֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעִנְיָן זֶה, וְאַחַר כָּךְ הִתְחִיל לְסַפֵּר מַעֲשֶׂה שֶׁבַּדַּף הַסָּמוּךְ וְאָמַר בַּדֶּרֶךְ סִפַּרְתִּי מַעֲשֶׂה וְכוּ'. (שֶׁמִּפֹּה רוֹאִים דַּקּוּת הָעִנְיָנִים הָאֵלּוּ הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וִיכוֹלָה לְהִתְקַלְקֵל הָרְפוּאָה עַל יְדֵי תְּזוּזָה קְטַנְטַנָּה מֵהַמְכֻוָּן. לָכֵן יֵשׁ אֲנָשִׁים תְּמִימִים שֶׁאֲפִלּוּ גּוֹרְסִים אֶת לְשׁוֹן הָאִידִישׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם מְבִינִים, כִּי הַתַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ נַעֲשָׂה לְאַחַר פְּטִירָתוֹ, וְרַבֵּנוּ זי"ע לֹא רָאָה זֹאת בִּכְדֵי לְאַשֵּׁר אוֹ לְתַקֵּן, וּמֵחֲמַת הַדַּקֻּיּוֹת שֶׁמָּא יֵשׁ בְּטָעוּת תְּזוּזָה קְטַנָּה מֵהַמְכֻוָּן שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן, הַרְבֵּה אֲנָשִׁים גּוֹרְסִים בִּתְמִימוּת אֶת לְשׁוֹן הָאִידִישׁ לַמְרוֹת שֶׁאֵינָם מְבִינִים, כִּי הֵם לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זי"ע בְּדִיּוּק, וּכְמוֹ שֶׁהַרְבֵּה גּוֹרְסִים לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בַּאֲרָמִית וְאֵינָם מְבִינִים, אֲבָל יוֹדְעִים שֶׁזֶּה סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, וּמַאֲמִינִים שֶׁזֶּה מְזַכֵּךְ אוֹתָם כִּלְשׁוֹן הַרְבֵּה צַדִּיקִים שֶׁהֵעִידוּ עַל כָּךְ, כָּךְ גַּם לְשׁוֹן הָאִידִישׁ אֲשֶׁר בְּסִפּוּרִים אֵלּוּ גְּנוּזִים סוֹדוֹת עִלָּאִין שֶׁרַבֵּנוּ זי"ע גִּלָּה אוֹתָם שֶׁכְּבָר הָיָה בְּמַדְרֵגוֹת עֶלְיוֹנוֹת מְאֹד, (שזה לא חיוב כמובן לקרוא באידיש אלא מי שקרה גם כך מלבד לשון הקודש זה חומרא גדולה בכדי גם לסיים כך פעם אחת) כִּי אֶת הַסֵּפֶר הַגָּנוּז סִיֵּם בִּשְׁנַת תקס"ו, וְיֵשׁ דֵּעָה תקס"ז, שֶׁאָמַר) (בחיי מוהר"ן שיחה קע"א): (לאחר כמה שורות) עוֹד הָיָה לוֹ סֵפֶר אֶחָד, שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲפִלּוּ מֵהַסֵּפֶר הַנִּשְׂרָף, וְהוּא סֵפֶר הַגָּנוּז, וְאָמַר שֶׁאֲפִלּוּ גּוּפוֹ סִלֵּק כְּשֶׁכְּתָבוֹ, וְאוֹתוֹ הַסֵּפֶר לֹא שְׁזָפַתּוּ עַיִן. וְאָמַר, שֶׁהוּא בְּחִינַת רָזִין דְּרָזִין וְאָמַר שֶׁהַמָּשִׁיחַ יַגִּיד עַל זֶה פֵּרוּשׁ. וְעַיֵּן (בחיי מוהר"ן שיחה קט"ו): וְהָבֵן גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ בְּעִנְיַן הַסֵּפֶר הַגָּנוּז וְעַד הֵיכָן הָיְתָה מַדְרֵגָתוֹ בְּאוֹתוֹ עֵת. וּלְאַחַר מִכֵּן הִתְחִיל לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת. אָז הָבֵן לְבַד מַה הֵן גְּדֻלָּתָן שֶׁל הַמַּעֲשִׂיּוֹת כִּי רַק עָלָה מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה כָּל רֶגַע. (לאחר כמה שורות) וּפֹה חִבֵּר הַסְּפָרִים הַנֶּעְלָמִים מֵעֵין כָּל חַי, הַיְנוּ מַה שֶּׁנִּשְׂרַף וְסֵפֶר הַגָּנוּז וְכוּ', (ובהמשך) אֲבָל הוּא זַ"ל עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ וְעָלָה בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע לְמַעֲלוֹת גְּבוֹהוֹת וְרָמוֹת, אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר כְּלָל. וְלוּלֵא שֶׁהִתְגַּבֵּר הַקִּטְרוּג עַל הָעוֹלָם, עַד שֶׁלֹּא הָיָה הָעוֹלָם כְּדַאי לִינֹק מֵאוֹר כָּזֶה וְעָמַד וּגְנָזוֹ, (דְּהַיְנוּ סֵפֶר הַגָּנוּז) הָיָה נִתְגַּלֶּה גְּדֻלָּתוֹ בָּעוֹלָם וְהָיָה מַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. עַיֵּן (ליקוטי הלכות הלכות נדרים הלכה ה סעיף ד): (לאחר כמה שורות) עַד שֶׁבָּאנוּ לַגָּלוּת הָאָרֹךְ הַמַּר הַזֶּה, וְעִקַּר הַגָּלוּת נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרָם כִּי אִם עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. (בהמשך) כִּי עִקַּר הַקִּיּוּם בַּגָּלוּת הַזֶּה וְעִקַּר הַתִּקְוָה לָצֵאת מֵהַגָּלוּת הוּא עַל יְדֵי בְּחִינוֹת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַגְּבוֹהִים הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.

(מתוך ספר התקרבות לצדיק האמת באמת)

להורדת הספר לחץ